סיבות לעלייה ומאפיני העולים (ארצות מוצא, מעמד חברתי - כלכלי, דרכי אירגון העלייה): הבדלים בין גרסאות בדף

סיבות לעלייה ומאפיני העולים (ארצות מוצא, מעמד חברתי - כלכלי, דרכי אירגון העלייה) (הצגת מקור)

גרסה מ־11:54, 3 בפברואר 2007

הוסרו 42 בתים , 3 בפברואר 2007

אין תקציר עריכה

גיא

admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor

2,792

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תחת עריכה}}
-'''עלייה שלישית'''
+===עלייה שלישית===
 כ- 35,000 עולים עלו לארץ ישראל בין השנים 1919-1924. רובם עלו ממזרח ארופה, רוסיה ופולין. בשנתיים הראשונות לעלייה השלישית עלו רוב העולים במסגרות מאורגנות, בעיקר של תנועת החלוץ ברוסיה שהונהגה ע"י יוסף טרומפלדור וע"י תנועות הנוער החלוציות, בעיקר השומר הצעיר. עולים אלו היו בעלי אידאולוגיה ציונית סוציאליסטית ועברו הכשרה מוקדמת שכללה הכשרה אידאולוגית ולימוד חקלאות בארץ מוצאם. לאחר שנתיים החלו לעלות עולים בני המעמד הבינוני וזאת עקב הגזרות בפולין וסגירת שערי ארה"ב.
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 '''הסיבות לעלייה:'''
-.	הצהרת בלפור והמנדט על ארץ ישראל. העובדה שהשלטון התורכי סולק והגיע המנדט הבריטי עודדו את הצעירים והחלוצים להאמין שנפתח פתח להתגשמות החלום הציוני.
+#הצהרת בלפור והמנדט על ארץ ישראל. העובדה שהשלטון התורכי סולק והגיע המנדט הבריטי עודדו את הצעירים והחלוצים להאמין שנפתח פתח להתגשמות החלום הציוני.
+#סיום מלחמת העולם הראשונה. בעקבות סיומה של המלחמה ונפילת השלטון העות'מני נוצרו תנאים נוחים לעלייה.
+#אנטישמיות במזרח ארופה. האנטישמיות במזרח ארופה גברה, בוצעו פרעות ביהודים ועסקיהם של היהודים במסחר ובתעשיה נפגעו. ברוסיה נלקח רכוש יהודי רב בידי המהפכנים. בפולין נדחקו היהודים ממשרותיהם הציבוריות והרדיפות גברו.
+#אכזבת צעירים יהודיים מהמפכה ברוסיה ומיחסם של מנהיגי המהפכה כלפי היהודים. צעירים אלו רצו לעלות לארץ ולהגשים את רעיונותיהם הסוציאליסטיים. הקליטה מוצלחת יחסית של בני העלייה השנייה בארץ הביאה צעירים רבים לעלות ארצה ולהגשים את חזון הפועל העברי הכובש את הקרקע.
+#נעילת שערי ארצות הברית. ב- 1924 התקבלו חוקי הגירה נוקשים בארצות הברית אשר משמעותם היתה נעילת שערי ארצות הברית בפני הגירת יהודים המונית.
-.	סיום מלחמת העולם הראשונה. בעקבות סיומה של המלחמה ונפילת השלטון העות'מני נוצרו תנאים נוחים לעלייה.
+===עליית ההמונים – העלייה הרביעית 1924-1928===
-.	אנטישמיות במזרח ארופה. האנטישמיות במזרח ארופה גברה, בוצעו פרעות ביהודים ועסקיהם של היהודים במסחר ובתעשיה נפגעו. ברוסיה נלקח רכוש יהודי רב בידי המהפכנים. בפולין נדחקו היהודים ממשרותיהם הציבוריות והרדיפות גברו.
-.	אכזבת צעירים יהודיים מהמפכה ברוסיה ומיחסם של מנהיגי המהפכה כלפי היהודים. צעירים אלו רצו לעלות לארץ ולהגשים את רעיונותיהם הסוציאליסטיים. הקליטה מוצלחת יחסית של בני העלייה השנייה בארץ הביאה צעירים רבים לעלות ארצה ולהגשים את חזון הפועל העברי הכובש את הקרקע.
-.	נעילת שערי ארצות הברית. ב- 1924 התקבלו חוקי הגירה נוקשים בארצות הברית אשר משמעותם היתה נעילת שערי ארצות הברית בפני הגירת יהודים המונית.
-'''עליית ההמונים – העלייה הרביעית 1924-1928
-'''
 העלייה  הרביעית הייתה העלייה ההמונית הראשונה לישראל.
@@ שורה 41: / שורה 36: @@
 '''מניעי העלייה'''
-.שר האוצר הפולני הטיל מיסים כבדים לבני המעמד הבינוני.
+#שר האוצר הפולני הטיל מיסים כבדים לבני המעמד הבינוני.
+#ארצות הברית הטילה הגבלות קשות על כניסת מהגרים ממזרח אירופה.
-.ארצות הברית הטילה הגבלות קשות על כניסת מהגרים ממזרח אירופה.
@@ שורה 50: / שורה 44: @@
 '''העולים התיישבו בעיקר בתל-אביב וכך פיתחו אותה:'''
+#נבנו בתי מגורים רבים.
-.נבנו בתי מגורים רבים.
+#הושקעו בתל-אביב כספים רבים.
+#האמירו מחירי הקרקע ומחירי הדירות לרכישה והשכרה.
-.הושקעו בתל-אביב כספים רבים.
+#התיישבו בעיר ציריים רבים (ביניהם - ראובן רובין, ציונה תג'ר) פסלים ומשוררים (חייים נחמן ביאליק ועוד).
+#הוקם קונסרבטוריון ובית האופרה הישראלית.
-.האמירו מחירי הקרקע ומחירי הדירות לרכישה והשכרה.
+#בבית האופרה היה "ראינוע", שאח"כ שמו שונה ל"שמענוע" ולבסוף ל-"קולנוע". בעקבות הצלחת קולנוע עדן, הוקמו שניים נוספים.
+#הוקמו תיאטרון "האוהל" (אשר עסק בסיפורי התנ"ך וחיי העובדים) ותיאטרון "הבימה" (אשר שם לעצמו מטרה – העלאת הצגות בעברית) בין ההצגות המפורסמות ב"הבימה" הייתה ההצגה "הדיבוק". "הבימה" נחשב לחלוץ תרבות התיאטרון הישראלי ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים וביניהם חנה רובינא הנחשבת ל"גברת הראשונה של התיאטרון העברי".
-.התיישבו בעיר ציריים רבים (ביניהם - ראובן רובין, ציונה תג'ר) פסלים ומשוררים (חייים נחמן ביאליק ועוד).
-.הוקם קונסרבטוריון ובית האופרה הישראלית.
-.בבית האופרה היה "ראינוע", שאח"כ שמו שונה ל"שמענוע" ולבסוף ל-"קולנוע". בעקבות הצלחת קולנוע עדן, הוקמו שניים נוספים.
-.הוקמו תיאטרון "האוהל" (אשר עסק בסיפורי התנ"ך וחיי העובדים) ותיאטרון "הבימה" (אשר שם לעצמו מטרה – העלאת הצגות בעברית) בין ההצגות המפורסמות ב"הבימה" הייתה ההצגה "הדיבוק". "הבימה" נחשב לחלוץ תרבות התיאטרון הישראלי ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים וביניהם חנה רובינא הנחשבת ל"גברת הראשונה של התיאטרון העברי".
 '''הישגי ופעולות העולים'''
+#נבנו שכונות בחיפה וירושלים, החל פיתוח עמק יזרעאל (הקמת עפולה).
-.נבנו שכונות בחיפה וירושלים, החל פיתוח עמק יזרעאל (הקמת עפולה).
+#פיתחו מפעלי תעשייה מגוונים (מלט, דברי מאפה, טקסטיל ועוד)
+#הקימו בתי מלאכה קטנים.
-.פיתחו מפעלי תעשייה מגוונים (מלט, דברי מאפה, טקסטיל ועוד)
+#הקימו מסעדות וקיוסקים. (לכן כונתה עלייה זו גם "עליית הקיוסקים")
+#התיישבות חקלאית והקמת מושבות חדשות ע"י רכישת קרקעות ע"י חברות פרטיות: מגדיאל, רמתיים, הרצליה, גת רימון, כפר גנים, בני ברק ועוד. ברוב משפחות השרון התפתח ענף ההדרים שלפירותיו היה ביקוש רב באירופה ובבריטניה בעיקר. מספר הפרדסים גדל ביותר מפי 4.
-.הקימו בתי מלאכה קטנים.
-.הקימו מסעדות וקיוסקים. (לכן כונתה עלייה זו גם "עליית הקיוסקים")
-.התיישבות חקלאית והקמת מושבות חדשות ע"י רכישת קרקעות ע"י חברות פרטיות: מגדיאל, רמתיים, הרצליה, גת רימון, כפר גנים, בני ברק ועוד. ברוב משפחות השרון התפתח ענף ההדרים שלפירותיו היה ביקוש רב באירופה ובבריטניה בעיקר. מספר הפרדסים גדל ביותר מפי 4.