5
עריכות
סיבות לתמורות ביחס ליהודי ארצות האסלאם מצד השלטונות הקולוניאליים והחברה המוסלמית: הבדלים בין גרסאות בדף
סיבות לתמורות ביחס ליהודי ארצות האסלאם מצד השלטונות הקולוניאליים והחברה המוסלמית (הצגת מקור)
גרסה מ־23:35, 2 ביוני 2007
, 2 ביוני 2007←'''הסיבות לתמורות ביחס החברה הקולוניאלית והחברה המוסלמית אל היהודים בשנות ה-30''':
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
1) השפעות הסכסוך הערבי-יהודי בארץ ישראל – מאורעות הכותל בשנת 1929 בארץ ישראל היוו מפנה ביחסים שבין יהודים ומוסלמים בארצות האסלאם. משנה זו הפך הסכסוך המקומי בין היהודים לבין ערביי ישראל לסכסוך בין התנועה הציונית והעם היהודי לבין העולם הערבי. החל מ-1929, ככל שהמתח בארץ ישראל בין היהודים לערביי ארץ ישראל הלך וגבר, כך גם גדלה השפעתו על יחסי היהודים והמוסלמים בארצות האסלאם. | 1) השפעות הסכסוך הערבי-יהודי בארץ ישראל – מאורעות הכותל בשנת 1929 בארץ ישראל היוו מפנה ביחסים שבין יהודים ומוסלמים בארצות האסלאם. משנה זו הפך הסכסוך המקומי בין היהודים לבין ערביי ישראל לסכסוך בין התנועה הציונית והעם היהודי לבין העולם הערבי. החל מ-1929, ככל שהמתח בארץ ישראל בין היהודים לערביי ארץ ישראל הלך וגבר, כך גם גדלה השפעתו על יחסי היהודים והמוסלמים בארצות האסלאם. | ||
במרבית ארצות האסלאם קמו ועדים להגנת פלסטין והם קיבלו השראה מהמופתי חאג' אמין | במרבית ארצות האסלאם קמו ועדים להגנת פלסטין והם קיבלו השראה מהמופתי חאג' אמין אל חוסייני ופתחו בפעולות שונות נגד היהודים (חרם על סחורות יהודיות, פרסומי מאמרי הסתה בעיתונות המקומית ועוד). | ||
התוצאה הישירה של פעילות זו הייתה האוירה העכורה שאפיינה את היחסים שבין יהודים לבין סביבתם בארצות האסלאם. | התוצאה הישירה של פעילות זו הייתה האוירה העכורה שאפיינה את היחסים שבין יהודים לבין סביבתם בארצות האסלאם. | ||