admin, בירוקרטים, מפעילי מערכת, widgeteditor
2,792
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
סיפור פשוט / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Doomday
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי Doomday) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
ניתן ללמוד עליה מתוך חלומה, המביא לביטוי את החרדות והמחשבות העצורות בה. החלום הוא אמצעי לעיצוב וחישוף הנפש.<BR> | ניתן ללמוד עליה מתוך חלומה, המביא לביטוי את החרדות והמחשבות העצורות בה. החלום הוא אמצעי לעיצוב וחישוף הנפש.<BR> | ||
כשנודע לבלומה על שידוכו של הירשל למינה היא נפגעת קשות, אך אינה מגיבה. היא מבינה שהירשל משועבד למרותה של אימו ובניגוד לו מחליטה לבחור בחיים עצמאיים, היא נאבקת על חירותה: ''"אמרה בלומה בליבה, וכי בשביל שהירשל משוך אחרי אימו צריכה אני להתייאש, אם ידיו אסורות, אני בת חורין!''". היא מבודדת מבחינה חברתית אך שומרת על חרותה הפנימית, מעשית, חרוצה והגונה.<BR> | כשנודע לבלומה על שידוכו של הירשל למינה היא נפגעת קשות, אך אינה מגיבה. היא מבינה שהירשל משועבד למרותה של אימו ובניגוד לו מחליטה לבחור בחיים עצמאיים, היא נאבקת על חירותה: ''"אמרה בלומה בליבה, וכי בשביל שהירשל משוך אחרי אימו צריכה אני להתייאש, אם ידיו אסורות, אני בת חורין!''". היא מבודדת מבחינה חברתית אך שומרת על חרותה הפנימית, מעשית, חרוצה והגונה.<BR> | ||
בלומה אינה נכנעת לגזירת הגורל ולהחלטות האחרים- עוזבת את בית הורוביץ כשמבינה שאין סיכוי ליחסיה עם הירשל. היא אינה נענית למחזרים. גם לאחר שבלומה עוזבת היא בתוך ליבו של הירשל, הוא חושב עליה ומצפה לבואה, מדמיין שמשוחח עימה, משווה אותה למינה- "החלופית", מסתובב בלילה סביב ביתה ולבסוף דעתו נטרפת.<BR> | בלומה אינה נכנעת לגזירת הגורל ולהחלטות האחרים- עוזבת את בית הורוביץ כשמבינה שאין סיכוי ליחסיה עם הירשל. היא אינה נענית למחזרים. גם לאחר שבלומה עוזבת, היא בתוך ליבו של הירשל, הוא חושב עליה ומצפה לבואה, מדמיין שמשוחח עימה, משווה אותה למינה- "החלופית", מסתובב בלילה סביב ביתה ולבסוף דעתו נטרפת.<BR> | ||
====תסכולו של הירשל מתבטא בעזרת מספר מוטיבים:==== | ====תסכולו של הירשל מתבטא בעזרת מספר מוטיבים:==== | ||
*'''מוטיב הספר:''' יחסי הירשל-בלומה נרקמים על רקע קריאת הספרים. הקריאה מסמלת את הנפש המשוחררת "''הספר פותח לה פתחי עולם… עושר ונכסים אין לה לבלומה… אבל נשמתה בת חורין''".<BR> | *'''מוטיב הספר:''' יחסי הירשל-בלומה נרקמים על רקע קריאת הספרים. הקריאה מסמלת את הנפש המשוחררת "''הספר פותח לה פתחי עולם… עושר ונכסים אין לה לבלומה… אבל נשמתה בת חורין''".<BR> | ||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
ראשיתה של העלילה בהופעת גורם זר בחיי המשפחה הבורגנית (בלומה), המוציא אל הפועל כוחות מודחקים.<BR> הגיבור אינו מסוגל להתמודד עם כוחות אלה- המשפחה מנסה לביית את הירשל ולכבול את הכוחות שנתגלו בו במוסד הנישואין.<BR> כפל ההדחקה גורם לכפל התפרצות בטירופו.<BR> תמונת הטירוף הוא השיא ברומן.<BR> אחריו העלילה יורדת.<BR> הדמות נכנסת למרפאתו של ד"ר לנגזם.<BR> המתיחות מתרפה כשהגיבור נרפא מנפשו.<BR> הירשל חוזר לביתו ומוצא את מקומו בחברה, מאחר ששוב אינו תובע לעצמו מקום משלו.<BR> העלילה מעוצבת בעזרת מוטיבים שונים, חלקם רגשיים פסיכולוגיים וחלקם חברתיים.<BR> ברומן ניצחה "סעודת האם" (תכתיביה של החברה) את "בת המלך" (מושא האהבה) כדרכם של דברים אידיליים רומנטיים, שאינם מתממשים מעולם אלא מתנפצים אל קרקע המציאות.<BR> "סיפור פשוט" אינו סיפור פשוט כלל וכלל.<BR> הוא דורש מן הקורא לשים לב לפרטים שנראים, לכאורה, חסרי ערך, אך הם מניעים את העלילה ומעניקים לה את ייחודה<כחול></כחול> | ראשיתה של העלילה בהופעת גורם זר בחיי המשפחה הבורגנית (בלומה), המוציא אל הפועל כוחות מודחקים.<BR> הגיבור אינו מסוגל להתמודד עם כוחות אלה- המשפחה מנסה לביית את הירשל ולכבול את הכוחות שנתגלו בו במוסד הנישואין.<BR> כפל ההדחקה גורם לכפל התפרצות בטירופו.<BR> תמונת הטירוף הוא השיא ברומן.<BR> אחריו העלילה יורדת.<BR> הדמות נכנסת למרפאתו של ד"ר לנגזם.<BR> המתיחות מתרפה כשהגיבור נרפא מנפשו.<BR> הירשל חוזר לביתו ומוצא את מקומו בחברה, מאחר ששוב אינו תובע לעצמו מקום משלו.<BR> העלילה מעוצבת בעזרת מוטיבים שונים, חלקם רגשיים פסיכולוגיים וחלקם חברתיים.<BR> ברומן ניצחה "סעודת האם" (תכתיביה של החברה) את "בת המלך" (מושא האהבה) כדרכם של דברים אידיליים רומנטיים, שאינם מתממשים מעולם אלא מתנפצים אל קרקע המציאות.<BR> "סיפור פשוט" אינו סיפור פשוט כלל וכלל.<BR> הוא דורש מן הקורא לשים לב לפרטים שנראים, לכאורה, חסרי ערך, אך הם מניעים את העלילה ומעניקים לה את ייחודה<כחול></כחול> | ||
===הסיפור בסיכום מקצר=== | |||
הסיפור הוא סיפורו של הירשל, בנם של ברוך מאיר וצירל הורוביץ, משפחה יהודית מכובדת בקהילתה. צירל היא אישה ממולחת וזריזה, שנישאה לעובד בחנותו של אביה ויחד עם בעלה המשיכה לנהל את החנות. את בנה היחיד היא מחנכת להמשיך בדרך הוריו ונמנעת מלפנק אותו יתר על המידה. | |||
בהיותו בן 16, מגיעה לבית הוריו של הירשל קרובת משפחה רחוקה, בלומה. אביה של זו, איש מלומד ומשכיל אך ביש מזל בעסקים, אשר איבד את כל ממונו ונותר מחוסר כול, נפטר מזמן וכעת התייתמה גם מאמה. צירל, אמו של הירשל, מכניסה את הנערה אל ביתה והיא תופסת שם את מקום המשרתת, שעזבה את עבודתה זמן קצר לפני בואה. בין הירשל ובלומה נרקמים יחסים קרובים ועם הזמן הוא מתאהב בה. אמו של הירשל מסתייגת מהקשר בינו ובין בלומה, שכן זו שייכת למעמד נמוך יותר. היא ממהרת לשדך אותו למינה, נערה מפונקת ממשפחת איכרים אמידה, חסרת כל השכלה בענייני יהדות, שמתנאה בציפוי דק של השכלה שרכשה בפנסיון בעיירה, בתחומים כנגינה בפסנתר, רקמה וידיעת השפה הצרפתית, ורואה עצמה בת אדונים מעודנת. הירשל, שהוא דמות פסיבית וחלשה, אינו עושה מאומה כדי להילחם באמו ומשלים עם השידוך. בינתיים, בלומה, שמאוהבת בהירשל, עוזבת את בית הורוביץ ועוברת לשמש כמשרתת בבית אחר, ביתו של עקביה מזל, גיבור הנובלה "בדמי ימיה". | |||
הירשל ומינה נישאים, ומתחילה הידרדרות הדרגתית במצבו הפיזי והמנטלי של הירשל. אט אט הוא משתגע, כיוון שאינו זוכה לראות את אהובת לבו, ואנוס לחיות במחיצת אישה, שבתחילה משעממת אותו, ועם חלוף הזמן הוא אף מתחיל לתעב. הירשל אינו אוכל ואינו ישן, ונעשה רזה וגרמי. הוא משוטט ער בלילות, הולך לביתה של בלומה ומביט אל חלון חדרה. בסופו של דבר הוא מאבד לחלוטין את שפיותו ובורח ליער. הוריו לוקחים אותו לבית חולים פסיכיאטרי, שם הוא חוזר לדרך הישר. במהלך האשפוז נודע לו כי נולד לו בן, ולאחר זמן מה הוא נרפא וחוזר לביתו, שם הוא משלים עם היותו נשוי למינה, ונולד להם בן שני. הספר נגמר באמירת המספר שגם סיפורה של בלומה יזכה לספר משל עצמו, ספר שמעולם לא נכתב. | |||
---- | ---- | ||
*[[ספרות|לחץ כאן כדי לחזור לסיכומים בספרות]] | *[[ספרות|לחץ כאן כדי לחזור לסיכומים בספרות]] | ||
{{ULR}} | {{ULR}} | ||