עריכה אחת
←אפיון הדמויות
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
המספר הכל-יודע נוקט בטכניקה של מבע-משולב עם נקודת התצפית של לוי. הוא יוצר מתח באמצעות חשיפה מוגבלת והדרגתית של פרטי העלילה, עד הגילוי הסופי בסיום. המספר נמנע מנקיטת-עמדה באשר לסוגיית ההפרעה הנפשית. הוא מותיר לקורא לעקוב אחר מאורעות הסיפור ולעצב את עמדתו האישית בנוגע למצוקת בני-הזוג לוי. כך מתקבלת תמונה ריאליסטית ומשכנעת של מי שנגזר עליהם לחיות כנראה את שארית חייהם בצילה של זוועת השואה. | המספר הכל-יודע נוקט בטכניקה של מבע-משולב עם נקודת התצפית של לוי. הוא יוצר מתח באמצעות חשיפה מוגבלת והדרגתית של פרטי העלילה, עד הגילוי הסופי בסיום. המספר נמנע מנקיטת-עמדה באשר לסוגיית ההפרעה הנפשית. הוא מותיר לקורא לעקוב אחר מאורעות הסיפור ולעצב את עמדתו האישית בנוגע למצוקת בני-הזוג לוי. כך מתקבלת תמונה ריאליסטית ומשכנעת של מי שנגזר עליהם לחיות כנראה את שארית חייהם בצילה של זוועת השואה. | ||
כמו כן, הסיפור מבקר את יחס החברה הישראלית בשנות החמישים כלפי ניצולי השואה. לוי יודע ששלושת חבריו למשחק לא יקבלו בהבנה את הבעיה של אשתו וזה המקור לחששותיו. שלושת החברים, שמסמלים את החברה הישראלית, נותנים לניצולי השואה תחושה שהם חריגים, שונים ובעייתיים. יחס זה בא לידי ביטוי בשיחה על "השכנה המשוגעת". משיחה זו ניתן לראות שהם אינם תומכים ומבינים את בעיותיה, אלא בזים לה מבלי לנסות להבין את מקור הבעיה. לוי מעמיד פנים שגם הוא בז לשכנה, זאת כדי שלא יחשדו בו שהשיגעון הזה קשור גם אליו. | |||
===אפיון הדמויות=== | ===אפיון הדמויות=== | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
*'''לוי''' - נגר פשוט וצנוע, שזוכה להתקבל לחבורת שחקני הקלפים המכובדת של השכונה. הוא מתמודד עם קשיי הסתרת הסוד מחד גיסא, ועם חרדתו מעתיד בנו מאידך גיסא. תגובותיו כלפי אשתו נעות בין רחמים, הבנה וקבלה ללא תנאי לבין כעס, תסכול וגילויים של תוקפנות. | *'''לוי''' - נגר פשוט וצנוע, שזוכה להתקבל לחבורת שחקני הקלפים המכובדת של השכונה. הוא מתמודד עם קשיי הסתרת הסוד מחד גיסא, ועם חרדתו מעתיד בנו מאידך גיסא. תגובותיו כלפי אשתו נעות בין רחמים, הבנה וקבלה ללא תנאי לבין כעס, תסכול וגילויים של תוקפנות. | ||
לאורך כל הסיפור נותר סימן שאלה באשר למידת כנותו של לוי בהצהרותיו. האם הוא באמת מתכוון לדבריו כאשר אומר: "ושיחשבו מה שהם רוצים..." , "אני מצפצף" האם הוא באמת מתכוון לדבריו כאשר אומר: "אנחנו נסתדר". החלום של לוי בסיום רומז שאולי אין פיו ולבו שווים, כלומר, נראה שמתוך נסיונו לעודד את סופי, הוא נוקט בשיטה סבלנית ובוטחת, אך בהרהוריו בינו לבין עצמו, הוא אכול חרדה מהעומד להתרחש כאשר | לאורך כל הסיפור נותר סימן שאלה באשר למידת כנותו של לוי בהצהרותיו. האם הוא באמת מתכוון לדבריו כאשר אומר: "ושיחשבו מה שהם רוצים..." , "אני מצפצף" האם הוא באמת מתכוון לדבריו כאשר אומר: "אנחנו נסתדר". החלום של לוי בסיום רומז שאולי אין פיו ולבו שווים, כלומר, נראה שמתוך נסיונו לעודד את סופי, הוא נוקט בשיטה סבלנית ובוטחת, אך בהרהוריו בינו לבין עצמו, הוא אכול חרדה מהעומד להתרחש כאשר יוולד בנו הבכור בקרוב. | ||
*'''סופי''' – רעייתו של לוי. אישה נעימה ועדינה הנמצאת בהריון מתקדם. היא סובלת מטראומה קשה, עת היתה ילדה שהסתתרה במנזר, סמוך למפקדת אס.אס. בתקופת מלחמת העולם השנייה. מאז היא סובלת מהפרעה נפשית קשה, המתבטאת בהתנהגות טקסית-אובססיבית של מחיאות-כפיים. חייה נתונים בתוך הסיוט הבלתי-נשלט, המעמיד אותה בניסיון תמידי להסתיר את סודה. הכאב הגדול נובע ממודעותה המלאה למצבה. סופי יודעת שאין היא יכולה לשלוט בהתנהגותה הכפייתית, והדבר גורם לה עגמת-נפש המביאה אותה אל סף הייאוש. התהום העמוקה הפעורה בין סופי הבריאה לבין סופי החולה, היא שאחראית לטרגדיה הנוראה האופפת את חייה האומללים. | *'''סופי''' – רעייתו של לוי. אישה נעימה ועדינה הנמצאת בהריון מתקדם. היא סובלת מטראומה קשה, עת היתה ילדה שהסתתרה במנזר, סמוך למפקדת אס.אס. בתקופת מלחמת העולם השנייה. מאז היא סובלת מהפרעה נפשית קשה, המתבטאת בהתנהגות טקסית-אובססיבית של מחיאות-כפיים. חייה נתונים בתוך הסיוט הבלתי-נשלט, המעמיד אותה בניסיון תמידי להסתיר את סודה. הכאב הגדול נובע ממודעותה המלאה למצבה. סופי יודעת שאין היא יכולה לשלוט בהתנהגותה הכפייתית, והדבר גורם לה עגמת-נפש המביאה אותה אל סף הייאוש. התהום העמוקה הפעורה בין סופי הבריאה לבין סופי החולה, היא שאחראית לטרגדיה הנוראה האופפת את חייה האומללים. | ||
===דרכי עיצוב=== | ===דרכי עיצוב=== | ||
| שורה 93: | שורה 92: | ||
"עד שיעבור כל המשמר כולו" הוא סיפור ריאליסטי, אנושי ונוגע ללב אודות המאבק האין-סופי בהשלכותיה החמורות של טראומת השואה. בתיאור עדין של התרחשות יומיומית בנאלית ושולית, מצליחה המחברת להמחיש עד כמה איומה חווית הפחד מפני הצורר הנאצי, עד כדי כך שהיא ממשיכה ללוות את הגיבורה סופי שנים ארוכות לאחר שהסתיימה המלחמה. הסיפור נטען באנרגיה מתוקף הצורך של לוי להעביר ערב רגיל של אירוח חברים, מבלי לחשוף את הסוד הנורא באשר לשיגעונה של אשתו. סופו של הסיפור מותיר תחושה אמביוולנטית בהקשר לעניין גילוי וכיסוי הסוד. הכיסוי אמנם הצליח – הסוד לא נחשף, אך מנגד מתחדדת הזיית האימים, לפיה התינוק שעתיד להיוולד בקרוב, יושפע מאמו וכמוה – ימחא כפיים בכפייתיות. הסיפור לא מציע פתרון למצוקה הנוראה ובכך הוא נחווה כאמיתי ומשכנע. ידוע שעד היום, למעלה מחמישים וחמש שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עדיין מאושפזים בבתי-חולים לחולי-נפש במחלקות סגורות מיוחדות, ניצולי שואה רבים שלא הצליחו להתגבר על האסון שפקד אותם בנעוריהם. מכאן, שאולי המסר החשוב ביותר של הסיפור, הוא ההכרח בשימורם של מקרים מזעזעים כגון אלו בתודעת הציבור, שלא מסוגל (ולעתים אף לא מעוניין) להכיר, לזכור ולתת את הדעת באשר לתופת שהתרחשה אז, ולמעשה לא הסתיימה עד היום. | "עד שיעבור כל המשמר כולו" הוא סיפור ריאליסטי, אנושי ונוגע ללב אודות המאבק האין-סופי בהשלכותיה החמורות של טראומת השואה. בתיאור עדין של התרחשות יומיומית בנאלית ושולית, מצליחה המחברת להמחיש עד כמה איומה חווית הפחד מפני הצורר הנאצי, עד כדי כך שהיא ממשיכה ללוות את הגיבורה סופי שנים ארוכות לאחר שהסתיימה המלחמה. הסיפור נטען באנרגיה מתוקף הצורך של לוי להעביר ערב רגיל של אירוח חברים, מבלי לחשוף את הסוד הנורא באשר לשיגעונה של אשתו. סופו של הסיפור מותיר תחושה אמביוולנטית בהקשר לעניין גילוי וכיסוי הסוד. הכיסוי אמנם הצליח – הסוד לא נחשף, אך מנגד מתחדדת הזיית האימים, לפיה התינוק שעתיד להיוולד בקרוב, יושפע מאמו וכמוה – ימחא כפיים בכפייתיות. הסיפור לא מציע פתרון למצוקה הנוראה ובכך הוא נחווה כאמיתי ומשכנע. ידוע שעד היום, למעלה מחמישים וחמש שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עדיין מאושפזים בבתי-חולים לחולי-נפש במחלקות סגורות מיוחדות, ניצולי שואה רבים שלא הצליחו להתגבר על האסון שפקד אותם בנעוריהם. מכאן, שאולי המסר החשוב ביותר של הסיפור, הוא ההכרח בשימורם של מקרים מזעזעים כגון אלו בתודעת הציבור, שלא מסוגל (ולעתים אף לא מעוניין) להכיר, לזכור ולתת את הדעת באשר לתופת שהתרחשה אז, ולמעשה לא הסתיימה עד היום. | ||
[[קטגוריה:ספרות]] | |||