|
|
| שורה 40: |
שורה 40: |
| תואר הפועל - הטיול '''מחר'''. | | תואר הפועל - הטיול '''מחר'''. |
|
| |
|
| ==אוגד== | | ==משלימי השם== |
| '''אוגד''' - מילה המקשרת בין אגף הנושא לבין אגף הנשוא במשפט השמני. תפקידו העיקרי של האוגד הוא להורות על כך שצירוף שמני הוא משפט שלם ולא חלק של משפט. | | ===<U>לוואי</U>=== |
| | חלק תחבירי המתלווה אל שם העצם ומרחיב אודותיו. (מוסיף לגביו מידע). הלוואי מופיע בדרך כלל אחרי שם העצם שאליו הוא מתלווה, למעט מקרה אחד - לוואי כמות - לוואי המציין את כמו שם העצם, שיופיע לפני השם. |
| | :'''דוגמאות:''' |
| | :: - קראתי את הספר <U>החדש</U> <U>של עמוס עוז</U>. |
| | :: - חברי <U>הקיבוץ</U> זכו להנחות <U>גדולות</U>. |
| | :: - הרכבת <U>לחיפה</U> תעצור בתחנה <U>הזאת</U> בעוד <U>חמש</U> דקות. |
|
| |
|
| לדוגמה - הספרים החדשים '''הם''' על השולחן שלי.
| | '''הערות''' |
|
| |
|
| לעומת - הספרים החדשים על השולחן שלי '''הם''' של אחי.
| | 1. המילית שֶל תפתח תמיד לוואי. |
|
| |
|
| ===סוגי האוגד===
| | 2. כאשר מופיע צירוף סמיכות יהווה הסומך לוואי לנסמך (ראו דוגמא 2),אולם כאשר צירוף הסמיכות מתפקד כצֶרֶף כמו בית-ספר, קופת חולים, יושב ראש וכו' לא ינותח הסומך כלוואי (סימן זיהוי לצֶרֶף - על פי רוב נכתב בראשי תיבות). |
| #'''אוגד כינוי גוף''' - הוא, היא , הם ,הן.<BR> '''הערה''' - כינוי הכוף לנסתר עשוי להצטרף למילים הנה, הרי, אין(מילת שלילה):<BR>'''דוגמאות:'''<BR> '''הנני''' כאן. - נשוא + אוגד<BR>הילד הזה '''הריהו''' אני. <BR> מתעמלות אלה '''אינן''' אלופות.
| |
| #'''אוגד המציין זמן'''.<BR> בעבר - היה: האיש הזה '''היה''' שחקן מפורסם. <BR> בעתיד - יהיה: שיר זה '''יהיה''' להיט. <BR> בציווי - <BIG>הֱיֵה </BIG>: '''הֱיֵה''' זהיר!<BR> '''הערה - לפועל היה שני ניוחים תחביריים:
| |
| ## נשוא (קיומי)
| |
| ## אוגד
| |
| {| border="1" cellpadding="10" align="center"
| |
| | '''היה כנשוא''' || '''היה כאוגד'''
| |
| |-
| |
| | היה לי חום.<BR>היתה רעידת אדמה.<BR>לא תהיה מלחמה.|| החום לא היה גבוה.<BR>רעידת האדמה היתה מפחידה.<BR> המלחמה לא תהיה קשה.
| |
| |}
| |
| :*'''הבחנה ביניהם:'''<BR> היה -> יש = נשוא: היה לי חום -> יש לי חום.<BR> היה -> הוא = אוגד: איוב היה איש צדיק -> איוב הוא איש צדיק.
| |
|
| |
|
| 3. '''אוגד המציין התהוות ושינוי מצב'''<BR> | | 3. כינוי שייכות החבור לשם אין צורך לנתח כלוואי. (איבדתי את מחברת''י''. -> לא לוואי) |
| : הפך, הפך לְ, היה לְ, היווה/מהווה ועוד.<BR>
| |
| :'''דוגמאות:'''<BR>
| |
| ::-שערו '''הפך''' לבן.<BR>
| |
| ::-החלב '''נעשה''' חמוץ.<BR>
| |
| ::-עניין זה '''מהווה''' מוקד התעניינות.<BR>
| |
| :* '''הערה''' - הפעלים 'הפך' ו'נעשה' עשויים לציין פעולה של ממש ואז הם ינותחו כנשוא.<BR>
| |
| ::'''דוגמאות:'''
| |
| :::- התינוק ''הפך'' את הצלחת.
| |
| :::- כל הפעולות למבצע ''נעשו''.
| |
| ::* אם ניתן להמיר פעלים אלה בכינוי גוף 'הוא' הם ישמשו כאוגד: הצפרדע ''הפך'' לנסיך.
| |
|
| |
|
| ===ניתוח המילים יֵש ו-אֵין===
| |
| המילה '''יש''' תנותח תמיד כנשוא במשפט.
| |
|
| |
| למילה אין שני תפקידים תחביריים:
| |
| :א. '''נשוא'''- אם ניתן להמירה ב- 'יש'.
| |
| ::: '''אין''' שיעור תנך -> יש שיעור תנך.
| |
| :ב. '''אוגד'''- אם לא ניתן להמירה ב- 'יש'.
| |
| ::: '''אין''' הביישן לָמֵד. - במקרה זה היא שוללת בינוני.
| |
| '''הערה:''' הצורות 'יש' ו'אין' משמשות במשפט תחליפי פועל' על-כן נהוג להתחייחס אל המשלימים שלהן כאל משלימי פועל (מושא/תיאור).
| |
|
| |
|
| ==משלימי הפועל== | | ==משלימי הפועל== |
| שורה 180: |
שורה 156: |
| 8. '''בלי מים''' לא תוכל החקאות בארצנו להתפתח. -> תיאור תנאי | | 8. '''בלי מים''' לא תוכל החקאות בארצנו להתפתח. -> תיאור תנאי |
|
| |
|
| ==משלימי השם==
| |
| ===<U>לוואי</U>===
| |
| חלק תחבירי המתלווה אל שם העצם ומרחיב אודותיו. (מוסיף לגביו מידע). הלוואי מופיע בדרך כלל אחרי שם העצם שאליו הוא מתלווה, למעט מקרה אחד - לוואי כמות - לוואי המציין את כמו שם העצם, שיופיע לפני השם.
| |
| :'''דוגמאות:'''
| |
| :: - קראתי את הספר <U>החדש</U> <U>של עמוס עוז</U>.
| |
| :: - חברי <U>הקיבוץ</U> זכו להנחות <U>גדולות</U>.
| |
| :: - הרכבת <U>לחיפה</U> תעצור בתחנה <U>הזאת</U> בעוד <U>חמש</U> דקות.
| |
|
| |
| '''הערות'''
| |
|
| |
| 1. המילית שֶל תפתח תמיד לוואי.
| |
|
| |
| 2. כאשר מופיע צירוף סמיכות יהווה הסומך לוואי לנסמך (ראו דוגמא 2),אולם כאשר צירוף הסמיכות מתפקד כצֶרֶף כמו בית-ספר, קופת חולים, יושב ראש וכו' לא ינותח הסומך כלוואי (סימן זיהוי לצֶרֶף - על פי רוב נכתב בראשי תיבות).
| |
|
| |
| 3. כינוי שייכות החבור לשם אין צורך לנתח כלוואי. (איבדתי את מחברת''י''. -> לא לוואי)
| |
|
| |
| ===<U>תמורה</U>===
| |
| סוג של לוואי. לתמורה הקלאסית תכונות מיוחדות:
| |
| :א. התמורה זהה בתוכנה לשם שאותו היא ממירה.
| |
|
| |
| :ב. ניתן להחליף את מיקום התמורה עם מיקום שם העצם.
| |
|
| |
| :ג. ניתן להשמיט את התמורה מן המשפט מבלי לפגוע במשמעותו.
| |
|
| |
| '''דוגמאות:'''
| |
|
| |
| :- ירושלים, <U>בירת ישראל</U>, מושכת אליה תיירים מכל העולם.
| |
|
| |
| :- ראש הממשלה, <U> אהוד אולמרט</U>, הבטיח תפקידים לאנשים שונים.
| |
|
| |
| :- מחנכת הכיתה <U> חניתה </U> מלמדת היסטוריה.
| |
|
| |
| ====<U>סוגי התמורה</U>====
| |
| (בניתוח התחבירי אין צוריך לציין את סוגי התמורה)
| |
|
| |
| 1. '''<U>תמורה קלאסית</U>'''(רגילה) - זהות מלאה בין תוכן התמורה לתוכנו של שם העצם.
| |
|
| |
| :- בעיתון פורסמה תגובת שרת החינוך, <U>הגברת לימור לבנת</U>.
| |
|
| |
| 2. '''<U>תמורה מבארת</U>''' - תמורה המבהירה את השם הקודם לה. בתמורה זו קיימת זהות מלאה בין תוכן התמורה לתוכנו של העצם. לפני תמורה מבארת מופיעות מילות הבהרה: כלומר, דהיינו, זאת-אומרת, פירוש הדבר, הווה אומר' רוצה לומר ועוד.
| |
|
| |
| :- הצלחתי בבחינה הקשה, <U>כלומר בבחינה במתמטיקה</U>.
| |
|
| |
| 3. '''<U> תמורה מפרטת</U>''' תמורה המפרטת את השם הקודם לה. בתמורה זו קיימת זהות מלאה בין תוכן התמורה לתוכנו של שם העצם. לפני תמורה מפרטת יופיעו ביטוי מכליל ונקודתיים.
| |
|
| |
| :- דגש קל יופיע ''בשני מקרים'': <U>בראש מילה ואחרי שווא נח</U>. (''ביטוי מכליל'' <U>תמורה</U>)
| |
|
| |
| 4. '''<U> תמורה מצמצמת</U>''' - תמורה המצמצמת את השם הקודם לה ע"י ייחוד או הדגמה. בתמורה זו קיימת המרה חלקית, כלומר אין זהות בין תוכן התמורה לתוכנו של כל שם העצם, אלא רק לחלק ממנו. לפני תמורה מצמצמת ומופיעים ביטוי מכליל ומילות צמצום והדגמה:
| |
|
| |
| ::בעיקר, במיוחד, בייחוד, בפרט (צמצום)
| |
| ::כגון, למשל, כמו, לדוגמה (הדגמה)
| |
|
| |
| :- אני אוהבת לקרוא ''ספרים'', <U> במיוחד ספרי מתח</U>. (''ביטוי מכליל'' <U>תמורה</U>)
| |
| :- קניתי במרכול '' מצרכים רבים'', <U>כגון: לחם, גבינה, חלב וביצים</U>. (''ביטוי מכליל'' <U>תמורה</U>)
| |
|
| |
| 5. '''<U>תמורה המהווה שם</U>''' - תמורה המציינת שם של יצירה, ספר, סרט, עיתון, מוסד וכו'.
| |
| :- העיתון <U>"ידיעות אחרונות"</U> הוא העיתון הנפוץ ביותר במדינה. (<U>תמורה</U>)
| |
|
| |
| {| border="1" cellpadding="10" align="center"
| |
| | '''קלאסית''' || '''מבארת''' || '''מפרטת'''|| '''מצמצמת''' || '''שֵם'''
| |
| |-
| |
| | מופרדת בין פסיקים, למעתט תמורה בת מילה אחת || פסיק לפני מילת ההבהרה || נקודתיים לפני התמורה, פסיקים בין חלקיה (למעט לפני ו' החיבור) || פסיק לפני מילת צמצום/הדגמה, פסיקים בין החלקים (למעט פני ו' החיבור) || מרכאות ללא פסיקים
| |
| |}
| |
|
| |
| ==נספחי המשפט==
| |
| נספחי המשפט הם חלקים תחביריים שאנים שייכים לגוף המשפט ואנים מתקשרים למילה ספציפית המופיעה במשפט.
| |
|
| |
| חלקים אלה מתייחסים למשפט כולו ומביעים בדרך כלל עמדה או רגשות של הכותב.
| |
|
| |
| ק פ ה = '''ק'''ריאה '''פ'''נייה '''ה'''סגר
| |
|
| |
| ===<U>קריאה</U>===
| |
| קריאה היא סוג של הערה שלא שייכת לגוף המשפט המביעה את יחסו של הכותב בצורה ספונטנית לנאמר במשפט. מילים המשמשות כקריאה:
| |
|
| |
| הידד! אוי ובוי, אוף וכו'
| |
|
| |
| ===<U>הסגר</U>===
| |
|
| |
| ביטוי, הערה שאינה שייכת לגוף המשפט.
| |
|
| |
| מטרת ההסגר היא לציין את יחסו של הכותב לנאמר המשפט. הוא מובע לאחר מחשב ולא כמו הקריאה הספונטנית.
| |
|
| |
| ההסגר עשוי להיות מילה אחת או מספר מילים והוא יכול להופיע בכל מקום במשפט. ההסגר יופרד משאר חלקי המשפט באמצעות פסיקים (למעט הסגר המפיע בראשי תיבות).
| |
|
| |
| '''דוגמאות:'''
| |
|
| |
| :- '''לשמחתי''', נבחרת ישארל ניצחה במשחק.
| |
|
| |
| :- צבא זה, '''לדעת רבים''', הוא הצבא החזק ביותר בעולם.
| |
|
| |
| :- החתונה תיערך '''אי"ה''' בעוד חודש.
| |
|
| |
| '''<U>מילים המשמשות בהסגר:</U>'''
| |
|
| |
| :הבעת רגשות: לשמחתי, לדאבוני, לצערי, למזלי, לרוע המזל.
| |
|
| |
| :הבעת וודאות/אי-וודאות: בוודאי, כידוע, כנארה, כזכור, לדעתי, לעניות דעתי.
| |
|
| |
| :מקור הדברים: לפי דברי X, לטענת X, למיטב ידיעתי.
| |
|
| |
| :ביטויים עממים: אם ירצה השם (אי"ה), ברוך השם, זכרונו לברכה (ז"ל), עליו השלום, חס וחלילה.
| |
|
| |
| ===<U>פנייה</U>===
| |
| חלק משפט (בדרך כלל אדם) שאליו מפנה הכותב את דבריו בצורה ישירה (הפנייה מופנית לגוף שני).
| |
|
| |
| הפנייה עשויה להופיע בכל מקום במשפט ומופרדת משאר חלקי המשפט באמצעות פסיקים.
| |
|
| |
| '''דוגמאות:'''
| |
|
| |
| :- '''נבחן יקר''', קרא את ההוראות!
| |
| :- בואי, '''כלה'''!
| |
| :- '''רבותי''', ההסטוריה חוזרת.
| |
|
| |
| ==תפקידי שם הפועל==
| |
|
| |
| 1. '''חלק מנשוא מורחב'''
| |
|
| |
| :- דני מיטיב '''לשחות''' בבריכה.
| |
|
| |
| :- דני מסוגל לשחות''' בבריכה.
| |
|
| |
| :- דני צריך לשחות בבריכה.
| |
|
| |
| 2. '''מושא'''
| |
|
| |
| :- אמא הרשתה לדני '''לשחות''' בבריכה.
| |
|
| |
| :- דני חשש '''לשחות''' בבריכה.
| |
|
| |
| 3. '''תיאור תכלית'''
| |
|
| |
| :- הכענו לכאן '''לשחות''' בבריכה.
| |
|
| |
| 4. '''נושא'''
| |
|
| |
| :- אסור/מותר '''לשחות''' בבריכה ללא כובע רחצה (אסור לשחות = '''השחייה''' ''אסורה'' --> '''נושא''' ''נשוא'')
| |
|
| |
| 5. '''נשוא'''
| |
|
| |
| :- ההוראה היתה '''לשחות''' בבריכה. (לפניו יופיע בדרך כלל אוגד)
| |
|
| |
| 6. '''לוואי'''
| |
|
| |
| :- ההוראה '''לשחות בבריכה עם כובע הופרה ע"י מתרחצים רבים.
| |
|
| |
| ==תפקידי מילות שאלה==
| |
| - למילות שאלה שהתשבוה עליהן היא 'כן' או 'לא' אין תפקיד תחבירי.
| |
| לדוגמא: האם הבנתם את הנושא?
| |
|
| |
| מילות שאלה שהתשובה עליהן שונה מ'כן' או 'לא' תנותחנה לפני התשובה עליהן:
| |
| :-<U>מדוע</U> אחרת היום? אחרתי <U>בשל מזג האוויר הסוער</U>. --><U>תיאור סיבה</U>
| |
| :- <U>מתי</U> נצא להפסקה? נצא להפסקה <U>בעוד מספר דקות</U>.--> <U>תיאור זמן</U>
| |
| :-<U> איך</U> הצלחת לפתור את הבעייה? הצלחתי לפתור את הבעיה <U>בעזרת אימי</U>. --> <U>תיאור אופן</U>
| |
|
| |
| * למילת השלילה 'לא' אין תפקיד תחבירי עצמאי, אלא היא מצטרפת למילה שאחריה:
| |
| ::- <U>לא הצלחתי</U> בבחינה. --> <U>נושא+נשוא</U>
| |
| ::- <U>לא אני</U> הוא האיש. --> <U>נושא</U>
| |
|
| |
| ==משפט בעל חלק כולל (משפט כולל)==
| |
|
| |
| משפט כולל הוא משפט שבו חוזרים חלקים תחביריים מסויימים בעלי מעמד תחבירי זהה אל מרכיב משותף.<BR>
| |
| ;חלק כולל: חלק תחבירי הנמצא בקשר של חיבור אל חלק אחר במשפט בעל תפקיד תחבירי זהה.
| |
|
| |
| '''דוגמאות:'''
| |
| :- ביום א' אני לומדים הסטוריה, ספרות ומתמטיקה.
| |
| :- הפגישה תתקיים היום או מחר.
| |
| :- זוהי הגשרה קצרה, אך קולעת.
| |
| :- לא עשיתי זאת למענך, אלא למעני.
| |
| :- פרות החורף העיקריים בארץ הם התפוזים, הקלמנטינות והאשכוליות.
| |
|
| |
| ===מילות החיבור במשפט הכולל===
| |
|
| |
| בין החלקים החוזרים במשפט הכולל מופיעות מילות חיבור.<BR>
| |
| למילות החיבור אין תפקיד תחבירי.
| |
|
| |
| 1. קשר של חיבור והוספה - ו' החיבור,גם, אף, נוסף על, לרבות, לא רק X אלא גם Y. <BR>
| |
| 2. קשר של ברירה - או<BR>
| |
| 3. קשר של ניגוד - אלא, כי-אם, אך<BR>
| |
| 4. קשר של צמצום ומיעוט - חוץ מ, פרט ל, למעט, להוציא את
| |
|
| |
| ===הפיסוק במשפט הכולל===
| |
|
| |
| * בקשר של חיבור והוספה ובקשר של ברירה לא יופיע פסיק לפני מילת החיבור. (יופיעו פסיקים בין החלקים החוזרים למעט פסיק לפני החלק האחרון המתקשר ע"י ו' החיבור)
| |
| * בקשר של ניגוד ובקשר של צמצום ומעוט יופיע פסיק לפני מילת החיבור.
| |
|
| |
| ==משפט בעל חלק ייחוד (משפט ייחוד)==
| |
|
| |
| משפט ייחוד הוא משפט שבו סדר המילים שונה לעומת סדר המילים הסיסי.<BR>
| |
| במשפט ייחוד מייחדים אחד מחלקי המשפט ע"י כך שמעבירים אותו לראש המשפט לצורך הדגשה.<BR>
| |
| החלק שמועבר לתחילת המשפט נקרא '''חלק יייחוד'''.<BR>
| |
| בתוך משפט הייחוד מופיע כינוי מוסב המתייחס לחקל הייחוד ומתאים לו במין ובמספר.
| |
|
| |
| '''לדוגמא:'''
| |
| : '''הקניון''' - יש ''בו'' חנויות רבות. (לעומת - יש בקניון חנויות רבות.) --> '''חלק-ייחוד''' ''כינוי-מוסב''
| |
|
| |
| ===הערות לשחבור===
| |
|
| |
| 1. לא ניתן ליייחד את נושא המשפט. <BR>
| |
| 2. לפני חלק ייחוד לא תפיע לעולם מילת יחס (בדומה לנושא).<BR>
| |
| 3. חלק הייחוד יועבר לראש המשפט עם כל הלוואים השייכים לו.
| |
|
| |
| '''לדוגמא:'''
| |
| : על אישה קשישה זו עברו צרות רבות => <U>אישה קשישה זו</U> - צרות רבות עברו עליה.
| |
|
| |
| ===פיסוק משפט ייחוד===
| |
|
| |
| 1. ניתן להפריד את חלק הייחוד משאר חלקי המשפט באמצעות קו מפריד.<BR>
| |
| 2. ניתן לשים אחרי חלק הייחוד פסיק.<BR>
| |
| 3. ניתן לא לשים סימן פיסוק כלל אחרי חלק הייחוד (לפי כללי הפיסוק החדשים של האקדמיה ללשון).
| |
|
| |
| ==משפט בעל נושא סתמי (משפט סתמי)==
| |
|
| |
| משפט סתמי הוא משפט שנושאו אינו מצויין במפורש כי זהות עושה הפעולה אינה ידועה לכותב (או משום שהכותב החליט לא לציינו).<BR>
| |
| המקרה השכיח שבו מופיע נושא סתמי - פועל בבינוני רבים, כשאי לצידו ציון מפורש של הנושא:
| |
| : אין '''משיחין''' בשעת הסעודה. --> '''נושא-סתמי+נשוא'''
| |
|
| |
|
| [[Category:לשון והבעה עברית]] | | [[Category:לשון והבעה עברית]] |