עיקרי המשפט במשפט הפועלי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:00, 26 בינואר 2009

הסיכום מבוסס על דפים שחולקו על ידי עופרה טואף, מורה ללשון בבית ספר עירוני ד' ת"א

נושא

1.הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.

דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש משרד החינוך

כאשר מופיע פועל נטוי בזמנים עבר, עתיד או ציווי, ואין לידו ציון מפורש של נושא המשפט (הנושא חבוי בתוך הפועל), יש לנתחו כנושא+נשוא.

דוגמה - אל תפתרו את התשבץ!

2.פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא. דוגמה - מכריזים על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא).

(לעיתים הפועל יופיע בעבר או בעתיד בגוף נסתרים לדוגמה: שכחו אותי בבית).

נשוא

1.הפועל כמשפט.

דוגמה: המורים לא יקבלו העלאה בשכרם.

2.נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד משמעות אחת בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דגמים עיקריים:

פועל עזר + שם פועל (המציינים פעולה אחת)
דוגמה: התינוק התחיל לבכות.
פועל ופועל (המציינים פעולה אחת)
דוגמה: הים הלך וגעש. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל).
ניב שבמרכזו פועל
ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.
הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.
דוגמאות:
הספר יצא לאור לפני שנה.
בעל החנות פשט את הרגל.
הנער הזה מוצא חן בעיני.

3.נשוא שאיננו פועל.

הנשוא השמני עשוי להיות:

שם עצם - אחותי גננת.

שם תואר - הסרט מעניין.

שם פועל - המטרה (היא) להצליח.

צירוף יחס - הכלב במלונה.

תואר הפועל - הטיול מחר.

משלימי השם

לוואי

חלק תחבירי המתלווה אל שם העצם ומרחיב אודותיו. (מוסיף לגביו מידע). הלוואי מופיע בדרך כלל אחרי שם העצם שאליו הוא מתלווה, למעט מקרה אחד - לוואי כמות - לוואי המציין את כמו שם העצם, שיופיע לפני השם.

דוגמאות:

- קראתי את הספר החדש של עמוס עוז.

- חברי הקיבוץ זכו להנחות גדולות.

- הרכבת לחיפה תעצור בתחנה הזאת בעוד חמש דקות.

הערות

1. המילית שֶל תפתח תמיד לוואי.

2. כאשר מופיע צירוף סמיכות יהווה הסומך לוואי לנסמך (ראו דוגמא 2),אולם כאשר צירוף הסמיכות מתפקד כצֶרֶף כמו בית-ספר, קופת חולים, יושב ראש וכו' לא ינותח הסומך כלוואי (סימן זיהוי לצֶרֶף - על פי רוב נכתב בראשי תיבות).

3. כינוי שייכות החבור לשם אין צורך לנתח כלוואי. (איבדתי את מחברתי. -> לא לוואי)

משלימי פועל

1. השלמה שהפועל צריך אחריו על מנת שיהיה מובן ושלם מבחינת משמעותו.

דוגמאות:

-השרים חתמו על ההסכם.

-הקהל האזין לקונצרט.

-הקצינה התתפה בדיונים.

-החתן התנשק עם הכלה.

-קראתי ספר מעניין.

-לחבר שלי יש רישיון נהיגה.

2. השלמת רשוּת המוסיפה מידע למשפט כוּלו לגבי זמן הפעוּלה, מקום התרחשוּתה, אופן ביצועה, הסיבה לקיומה וכן הלאה.

השלמה זו אינה חיוּנית להבנת משמעוּתו של הפועל במשפט.

דוגמאות:

- הילד התלבש בחדרו.

- אחותי ישנה עכשיו.

- הילדים הרעישו בשל השביתה.

- השחקנים התקלחו במהירות.

- בחדר זה אין מזגן.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+* הסיכום מבוסס על דפים שחולקו על ידי עופרה טואף, מורה ללשון בבית ספר עירוני ד' ת"א
 ==נושא==
-הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.
+.הנושא הוא אחד מן השמות במשפט, והוא מתאים בגוף, במין ובמספר לנשוא הפועלי. לפני נושא לא תופיע מילת יחס.
 דוגמה - שיטות לימוד חדשות מגבש '''משרד החינוך'''
@@ שורה 8: / שורה 10: @@
 דוגמה - '''אל תפתרו''' את התשבץ!
-'''נושא סתמי''' - פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא.
+.פועל בבינוני רבים, כשאין לידו ציון מפורש של הנושא.
 דוגמה - '''מכריזים''' על המראת המטוס. (הניתוח יהיה תמיד נושא סתמי + נשוא).
@@ שורה 14: / שורה 16: @@
 ==נשוא==
-''' נשוא פועלי''' - הפועל כמשפט.
+.הפועל כמשפט.
 דוגמה: המורים '''לא יקבלו''' העלאה בשכרם.
-'''נשוא מורחב''' - נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד '''משמעות אחת''' בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דמגים עיקריים:
+.נשוא הבנוי משני יסודות או יותר ומציין תמיד '''משמעות אחת''' בלבד. הנשוא המורחב מופיע בשלושה דגמים עיקריים:
-#'''פועל עזר + שם פועל''' (המצייינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''.
+#'''פועל עזר + שם פועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: התינוק '''התחיל לבכות'''.
 #'''פועל ופועל''' (המציינים פעולה אחת)<BR> דוגמה: הים '''הלך וגעש'''. (להבדיל מ- הילד אכל ושתה - נשוא כולל).
 #'''ניב שבמרכזו פועל'''<BR> ניב - צירוף של מספר מילים בעל משמעות אחת.<BR> הניב נחשב ליחידה תחבירית אחת, ולכן אין לנתח כל אחד ממרכיביו בנפרד' אלא יש לראותו כנשוא מורחב.<BR>'''דוגמאות:'''<BR>הספר '''יצא לאור''' לפני שנה. <BR>בעל החנות '''פשט את הרגל'''.<BR>הנער הזה '''מוצא חן בעיני'''.
-'''נשוא שמני''' - נשוא שאיננו פועל.
+.נשוא שאיננו פועל.
 הנשוא השמני עשוי להיות:
-שם עצם - אוחתי '''גננת'''.
+שם עצם - אחותי '''גננת'''.
 שם תואר - הסרט '''מעניין'''.
@@ שורה 38: / שורה 40: @@
 תואר הפועל - הטיול '''מחר'''.
-==אוגד==
+==משלימי השם==
-'''אוגד''' - מילה המקשרת בין אגף הנושא לבין אגף הנשוא במשפט השמני. תפקידו העיקרי של האוגד הוא להורות על כך שצריוף שמני הוא משפט שלם ולא חלק של משפט.
+===<U>לוואי</U>===
+חלק תחבירי המתלווה אל שם העצם ומרחיב אודותיו. (מוסיף לגביו מידע). הלוואי מופיע בדרך כלל אחרי שם העצם שאליו הוא מתלווה, למעט מקרה אחד -  לוואי כמות - לוואי המציין את כמו שם העצם, שיופיע לפני השם.
+:'''דוגמאות:'''
+:: - קראתי את הספר <U>החדש</U> <U>של עמוס עוז</U>.
+:: - חברי <U>הקיבוץ</U> זכו להנחות <U>גדולות</U>.
+:: - הרכבת <U>לחיפה</U> תעצור בתחנה <U>הזאת</U> בעוד <U>חמש</U> דקות.
+'''הערות'''
+. המילית שֶל תפתח תמיד לוואי.
+. כאשר מופיע צירוף סמיכות יהווה הסומך לוואי לנסמך (ראו דוגמא 2),אולם כאשר צירוף הסמיכות מתפקד כצֶרֶף כמו בית-ספר, קופת חולים, יושב ראש וכו' לא ינותח הסומך כלוואי (סימן זיהוי לצֶרֶף - על פי רוב נכתב בראשי תיבות).
+. כינוי שייכות החבור לשם אין צורך לנתח כלוואי. (איבדתי את מחברת''י''. -> לא לוואי)
+==משלימי פועל==
+. השלמה שהפועל צריך אחריו על מנת שיהיה מובן ושלם מבחינת משמעותו.
-לדוגמה - הספרים החדשים '''הם''' על השולחן שלי.
+'''דוגמאות:'''
+:-השרים חתמו '''על ההסכם'''.
+:-הקהל האזין '''לקונצרט'''.
+:-הקצינה התתפה '''בדיונים'''.
+:-החתן התנשק '''עם הכלה'''.
+:-קראתי '''ספר מעניין'''.
+:-'''לחבר שלי''' יש רישיון נהיגה.
-לעומת - הספרים החדשים על השולחן שלי '''הם''' של אחי.
+. השלמת רשוּת המוסיפה מידע למשפט כוּלו לגבי זמן הפעוּלה, מקום התרחשוּתה, אופן ביצועה, הסיבה לקיומה וכן הלאה.
-====סוגי האוגד====
+השלמה זו אינה חיוּנית להבנת משמעוּתו של הפועל במשפט.
-#'''אוגד כינוי גוף''' - הוא, היא , הם ,הן.<BR> '''הערה''' - כינוי הכוף לנסתר עשוי להצטרף למילים הנה, הרי, אין(מילת שלילה):<BR>'''דוגמאות:'''<BR> '''הנני''' כאן. - נשוא + אוגד<BR>הילד הזה '''הריהו''' אני. <BR> מתעמלות אלה '''אינן''' אלופות.
-#'''אוגד המציין זמן'''.<BR> בעבר - היה: האיש הזה '''היה''' שחקן מפורסם. <BR> בעתיד - יהיה: שיר זה '''יהיה''' להיט. <BR> בציווי - <BIG>הֱיֵה </BIG>: '''הֱיֵה''' זהיר!<BR> '''הערה - לפועל היה שני ניוחים תחביריים:
-## נשוא (קיומי)
-## אוגד
-{| border="1" cellpadding="10" align="center"
-| '''היה כנשוא''' || '''היה כאוגד'''
-|-
-|  היה לי חום.<BR>היתה רעידת אדמה.<BR>לא תהיה מלחמה.|| החום לא היה גבוה.<BR>רעידת האדמה היתה מפחידה.<BR> המלחמה לא תהיה קשה.
-|}
-:*'''הבחנה ביניהם:'''<BR> היה -> יש = נשוא: היה לי חום -> יש לי חום.<BR> היה -> הוא = אוגד: איוב היה איש צדיק -> איוב הוא איש צדיק.
-. '''אוגד המציין התהוות ושינוי מצב'''<BR>
+'''דוגמאות:'''
-: הפך, הפך לְ, היה לְ, היווה/מהווה ועוד.<BR>
+:- הילד התלבש '''בחדרו'''.
-:'''דוגמאות:'''<BR>
+:- אחותי ישנה '''עכשיו'''.
-::-שערו '''הפך''' לבן.<BR>
+:- הילדים הרעישו '''בשל השביתה'''.
-::-החלב '''נעשה''' חמוץ.<BR>
+:- השחקנים התקלחו '''במהירות'''.
-::-עניין זה '''מהווה''' מוקד התעניינות.<BR>
+:- '''בחדר זה''' אין מזגן.
-:* '''הערה''' - הפעלים 'הפך' ו'נעשה' עשויים לציין פעולה של ממש ואז הם ינותחו כנשוא.<BR>
-::'''דוגמאות:'''
-:::- התינוק ''הפך'' את הצלחת.
-:::- כל הפעולות למבצע ''נעשו''.
-::* אם ניתן להמיר פעלים אלה בכינוי גוף 'הוא' הם ישמשו כאוגד: הצפרדע ''הפך'' לנסיך.
-===ניתוח המילים יֵש ו-אֵין===
-המילה '''יש''' תנותח תמיד כנשוא במשפט.
-למילה אין שני תפקידים תחביריים:
-:א. '''נשוא'''- אם ניתן להמירה ב- 'יש'.
-::: '''אין''' שיעור תנך -> יש שיעור תנך.
-:ב. '''אוגד'''- אם לא ניתן להמירה ב- 'יש'.
-::: '''אין''' הביישן לָמֵד. - במקרה זה היא שוללת בינוני.
-'''הערה:''' הצורות 'יש' ו'אין' משמשות במשפט תחליפי פועל' על-כן נהוג להתחייחס אל המשלימים שלהן כאל משלימי פועל (מושא/תיאור).
-==משלימי הפועל==
+[[Category:לשון והבעה עברית]]

עיקרי המשפט במשפט הפועלי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:00, 26 בינואר 2009

תוכן עניינים

נושא

נשוא

משלימי השם

לוואי

משלימי פועל

תפריט ניווט

עיקרי המשפט במשפט הפועלי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:00, 26 בינואר 2009

נושא

נשוא

משלימי השם

לוואי

משלימי פועל

תפריט ניווט

חיפוש