admin
1,372
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
פרק חמישי: חופש ודטרמיניזם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פרק חמישי מתוך מטאפיזיקה/ריצ'רד טיילור: חופש ודטרמיניזם | |||
== פרק חמישי מתוך מטאפיזיקה/ריצ'רד טיילור: חופש ודטרמיניזם == | |||
לטענתו של טיילור, הדטרמיניזם הוא דבר די ברור להבנה. על-אף שאנשים מעטים ניסחו את הרעיון המדויק, אנו חיים עם הכרה מלאה בדטרמיניזם. דטרמיניזם הוא התפישה על פיה כל דבר בעולם הוא בעל סיבה מוקדמת, שכל מה שיקרה הוא תוצאה של מה שעכשיו, ומה שהיה מתחילת הזמן. בעולם הדטרמיניסטי ההבדל היחיד בין עבר הווה ועתיד הוא מה אתה חווה עכשיו, מה כבר חווית, ומה אתה עתיד לחוות, כיוון שהעתיד קבוע ומוחלט בדיוק כמו העבר. אם העולם של היום הוא דטרמיניסטי, אז גם העתיד והעבר הם דטרמיניסטיים. אם-כן, זוהי נקודת הפתיחה: העולם נראה דטרמיניסטי, עד כדי כך שאנו משתמשים בדטרמיניזם ביום-יום, אנו מניחים שלכל דבר יש סיבה, אם נגע בתנור לוהט נזיז את ידנו מהר, ונניח שהצריבה הגיעה מהתנור, ולא מדבר אחר, הגיון כזה קיים אפילו אצל בעלי חיים.<BR> | לטענתו של טיילור, הדטרמיניזם הוא דבר די ברור להבנה. על-אף שאנשים מעטים ניסחו את הרעיון המדויק, אנו חיים עם הכרה מלאה בדטרמיניזם. דטרמיניזם הוא התפישה על פיה כל דבר בעולם הוא בעל סיבה מוקדמת, שכל מה שיקרה הוא תוצאה של מה שעכשיו, ומה שהיה מתחילת הזמן. בעולם הדטרמיניסטי ההבדל היחיד בין עבר הווה ועתיד הוא מה אתה חווה עכשיו, מה כבר חווית, ומה אתה עתיד לחוות, כיוון שהעתיד קבוע ומוחלט בדיוק כמו העבר. אם העולם של היום הוא דטרמיניסטי, אז גם העתיד והעבר הם דטרמיניסטיים. אם-כן, זוהי נקודת הפתיחה: העולם נראה דטרמיניסטי, עד כדי כך שאנו משתמשים בדטרמיניזם ביום-יום, אנו מניחים שלכל דבר יש סיבה, אם נגע בתנור לוהט נזיז את ידנו מהר, ונניח שהצריבה הגיעה מהתנור, ולא מדבר אחר, הגיון כזה קיים אפילו אצל בעלי חיים.<BR> | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
כעת קובע טיילור כמה דברים על שיקול דעת ו"זה תלוי בי.<BR> | כעת קובע טיילור כמה דברים על שיקול דעת ו"זה תלוי בי.<BR> | ||
'''שיקול דעת:'''<BR> | ==='''שיקול דעת:'''<BR> === | ||
כאשר טיילור מתייחס לשיקול דעת הוא מתכוון למעין מחשבה שלפני מעשה, אני מחליט מה לעשות.<BR> | כאשר טיילור מתייחס לשיקול דעת הוא מתכוון למעין מחשבה שלפני מעשה, אני מחליט מה לעשות.<BR> | ||
מה לדעת טיילור ניתן לדעת על שיקול הדעת? ניתן לדעת מתי לא ניתן לשקול בדעתי.<BR> | מה לדעת טיילור ניתן לדעת על שיקול הדעת? ניתן לדעת מתי לא ניתן לשקול בדעתי.<BR> | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
-אני לא יכול לשקול בדעתי אם אינני מאמין שמעשי תלויים בי. האדם הנופל מצוק איננו שוקל בדעתו אם ליפול או לא, כוח המשיכה מושך אותו ללא כל הסתייגות. הוא יכול לשקול אם להתהפך או לא, הוא יכול לשקול לצרוח, אבל עצם נפילתו היא לא עניין לשיקול.<BR><BR> | -אני לא יכול לשקול בדעתי אם אינני מאמין שמעשי תלויים בי. האדם הנופל מצוק איננו שוקל בדעתו אם ליפול או לא, כוח המשיכה מושך אותו ללא כל הסתייגות. הוא יכול לשקול אם להתהפך או לא, הוא יכול לשקול לצרוח, אבל עצם נפילתו היא לא עניין לשיקול.<BR><BR> | ||
'''"זה תלוי בי":'''<BR> | ==='''"זה תלוי בי":'''<BR> === | ||
מה פירושו? ם דבר תלוי בי אני מסוגל לעשות אותו, ואני מסוגל לא לעשות אותו, הקביעה שהנפילה שלי מצוק תלויה בי, כי אני יכול ליפול, היא חסרת משמעות, כיוון שאין כל אפשרות אחרת. כעת יגדיר טיילור מהו החופש, על-מנת להגיע לדיון בין הדטרמיניזם לחופש (כי לדעתו אחריות מוסרית דורשת חופש).<BR> | מה פירושו? ם דבר תלוי בי אני מסוגל לעשות אותו, ואני מסוגל לא לעשות אותו, הקביעה שהנפילה שלי מצוק תלויה בי, כי אני יכול ליפול, היא חסרת משמעות, כיוון שאין כל אפשרות אחרת. כעת יגדיר טיילור מהו החופש, על-מנת להגיע לדיון בין הדטרמיניזם לחופש (כי לדעתו אחריות מוסרית דורשת חופש).<BR> | ||
אם כן, גם החופש קשה להגדרה, אבל טיילור אומר שאם פעולה היא חופשית אז לפחות אין שום דבר המאלץ אותי לעשות פעולה זו או אחרת, ואין דבר המונע ממני מלעשות פעולה זו. אולם, לדעתו של טיילור הגדרה זו אינה מספיקה, אולם לכך נגיע מאוחר יותר. כעת, טיילור אומר שיש שמאמינים שזהו החופש, ומכך נגזר רעיון הדטרמיניזם הרך. לפי טיילור ישנם שלושה עקרונות לדטרמיניזם הרך:<BR> | אם כן, גם החופש קשה להגדרה, אבל טיילור אומר שאם פעולה היא חופשית אז לפחות אין שום דבר המאלץ אותי לעשות פעולה זו או אחרת, ואין דבר המונע ממני מלעשות פעולה זו. אולם, לדעתו של טיילור הגדרה זו אינה מספיקה, אולם לכך נגיע מאוחר יותר. כעת, טיילור אומר שיש שמאמינים שזהו החופש, ומכך נגזר רעיון הדטרמיניזם הרך. לפי טיילור ישנם שלושה עקרונות לדטרמיניזם הרך:<BR> | ||
| שורה 33: | שורה 34: | ||
<BR> | <BR> | ||
אפלטון אמנם חי בתקופה בה לא היה דיון בנושא הדטרמיניזם, אך מכתביו נראה שאפשר להגיד שהוא היה מסכים עם הדטרמיניזם, הסכמה חלקית. הוא אכן מאמין שאדם הוא תוצאה של חינוכו, התורשה שלו וכדומה, אולם כנראה היה אומר, שלמרות שהנטיות המשפיעות על האדם קבועות מראש, עדיין יש בידו לעשות את חייו לחיים טובים, מכיוון שזוהי הנטייה החזקה ביותר שלו. אפלטון סבור שאנשים שלא חונכו כיאות חיים באופן דטרמיניסטי לחלוטין, הם נסחפים לאן שהם נסחפים אחרי רצונותיהם. האנשים בעלי המידות לעומת זאת מסוגלים בכל זאת לחיות חיים טובים, הם חופשיים לספק את כל חלקי נפשם, אפילו אם רצונותיהם ועצם השאיפה לחיים טובים הם תוצאה של סיבתיות שלא תלויה בהם. במובן זה, | == אחריות מוסרית - דיון בין טיילור, קאנט ואפלטון == | ||
כעת, נביט ברעיונותיו של טיילור מעיניהם של שני פילוסופים נוספים, קאנט ואפלטון. ובכן, קאנט התייחס לדטרמיניזם. קאנט מפריד בין ה"נומינה", המציאות כפי שהיא בפני עצמה, ל"פנומינה", המציאות כפי שאנו תופשים אותה, עולם התופעות. סיבתיות לפי קאנט היא אחת מהקטיגוריות באמצעותן אנו תופשים את המציאות (ישנן שבע), ועל כן נראה לנו שהעולם הוא דטרמיניסטי, אולם, מכיוון שאנו מעונינים בדיון מוסרי, עלינו להניח שבנומינה יש חופש רצון. | |||
מה שודאיי הוא שהסיבתיות בתור קטגוריה נמצאת בפנומינה. מכאן נובע, שאין חיוב שהסיבתיות תמצא גם בנומינה, ואך להיפך מכך - נוכל לומר שבנומינה קיים דבר-מה שאין אנו תופשים אותו. זהו המקרה של חופש רצון.<BR> | |||
דעה זו מקבלת את הדטרמיניזם וגם את האחריות המוסרית יחדיו.<BR> | |||
אפלטון אמנם חי בתקופה בה לא היה דיון בנושא הדטרמיניזם, אך מכתביו נראה שאפשר להגיד שהוא היה מסכים עם הדטרמיניזם, הסכמה חלקית. הוא אכן מאמין שאדם הוא תוצאה של חינוכו, התורשה שלו וכדומה, אולם כנראה היה אומר, שלמרות שהנטיות המשפיעות על האדם קבועות מראש, עדיין יש בידו לעשות את חייו לחיים טובים, מכיוון שזוהי הנטייה החזקה ביותר שלו. אפלטון סבור שאנשים שלא חונכו כיאות חיים באופן דטרמיניסטי לחלוטין, הם נסחפים לאן שהם נסחפים אחרי רצונותיהם. האנשים בעלי המידות לעומת זאת מסוגלים בכל זאת לחיות חיים טובים, הם חופשיים לספק את כל חלקי נפשם, אפילו אם רצונותיהם ועצם השאיפה לחיים טובים הם תוצאה של סיבתיות שלא תלויה בהם. במובן זה, ניתן להביע חוצפה שאין למעלה ממנה, ולשער שאפלטון היה משווה את האדם לעלה הנסחף בנהר, כאשר מחובר אליו מנוע. כל אדם בוחר האם להדליק את המנוע או לא, וכמה חזק להפעיל אותו. העלה אמנם מכוון לכיוון אחד, אבל כמה רחוק יגיע היא שאלה של כמה ישלוט ביכולות הפנימיות ביותר שלו, היכולות שמאפשרות לו לחיות טוב, המידות. | |||