על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

פרק רביעי - אירופה והמזרח התיכון, לאחר מלחמת העולם הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
=='''פרק שלישי : אירופה והמזה"ת לאחר מלחמת העולם הראשונה.'''==
=='''פרק שלישי : אירופה והמזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה.'''==
 
* '''ראה גם: [[אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה]].'''


=='''1.סיום המלחמה והסדרי השלום'''==
=='''1.סיום המלחמה והסדרי השלום'''==
שורה 6: שורה 8:
תחילה היה נראה שידה של גרמניה על העליונה, כי רוסיה פרשה מהמלחמה וגרמניה השתחררה מהחזית המזרחית ויכלה לתקוף חזק יותר בחזית המערבית.
תחילה היה נראה שידה של גרמניה על העליונה, כי רוסיה פרשה מהמלחמה וגרמניה השתחררה מהחזית המזרחית ויכלה לתקוף חזק יותר בחזית המערבית.


אך לבסוף גרמניה הוכרעה בזכות, הכנסת הטנק לשימוש ובזכות הצטרפותה של ארה"ב למלחמה (בעקבות הטבעת האונייה "לוזיטנה").  
אך לבסוף גרמניה הוכרעה בזכות הכנסת הטנק לשימוש ובזכות הצטרפותה של ארה"ב למלחמה (בעקבות הטבעת האונייה "לוזיטנה").  
הצטרפות ארה"ב למלחמה הביאה כוחות צבא רעננים, אספקה, ציוד, מימון להוצאות המלחמה ותמיכה מורלית.  
הצטרפות ארה"ב למלחמה הביאה כוחות צבא רעננים, אספקה, ציוד, מימון להוצאות המלחמה ותמיכה מורלית.  


שורה 12: שורה 14:
אחריה נכנעו תורכיה ואוסטרו –הונגריה ולבסוף גם גרמניה.
אחריה נכנעו תורכיה ואוסטרו –הונגריה ולבסוף גם גרמניה.


לאחר שנחתמו הסכמי שביתת נשק עם המדינות שנכנעו התכנסה בפריס ועידת שלום של המדינות המנצחות: צרפת, בריטניה, ארה"ב ןאיטליה. בועידה נוסחו הסכמי השלום עם המדינות המנוצחות: גרמניה, אוסטרו- הונגריה, האימפריה העותומנית, בולגריה.
לאחר שנחתמו הסכמי שביתת נשק עם המדינות שנכנעו התכנסה בפריס ועידת שלום של המדינות המנצחות: צרפת, בריטניה, ארה"ב ואיטליה. בועידה נוסחו הסכמי השלום עם המדינות המנוצחות: גרמניה, אוסטרו- הונגריה, האימפריה העותומנית, בולגריה.


הסכם השלום הראשון נחתם עם גרמניה ונקרא [[חוזה ורסאי]].
הסכם השלום הראשון נחתם עם גרמניה ונקרא [[חוזה ורסאי]].


חוזה ורסאי:  
 
=====חוזה ורסאי: =====
באפריל 1919 הוזמנה המשלחת הגרמנית לפריס והוצגו לה תנאי החוזה. הגרמנים התנגדו לתנאי החוזה, אבל המדינות המנצחות סרבו לנהל עם גרמניה משא ומתן והיא נאלצה לחתום עליו כמות שהוא. הסעיפים העיקריים של החוזה היו:
באפריל 1919 הוזמנה המשלחת הגרמנית לפריס והוצגו לה תנאי החוזה. הגרמנים התנגדו לתנאי החוזה, אבל המדינות המנצחות סרבו לנהל עם גרמניה משא ומתן והיא נאלצה לחתום עליו כמות שהוא. הסעיפים העיקריים של החוזה היו:


1)סעיפים טריטוריאליים : אזור אלזס לורן יוחזר לצרפת, חבל הסאר יימסר לפיקוח של חבר הלאומים למשך 15שנה ומכרות הפחם שבו יועמדו לרשות צרפת, גדות נהר הריין יהיו מפורזות (ללא נוכחות של צבא ), חלקים בגבולה המזרחי של גרמניה ימסרו לפולין וגרמניה תפנה כוחותיה מרוסיה.
1)'''טריטוריאליים:''' פולין תוקם כמדינה עצמאית וגרמניה תכיר בזכותה להתקיים.
 
כמו כן תקבל פולין את עיר הנמל דנציג ותקבל גישה עליה באמצעות מסדרון אשר יעבור בגרמניה("הפרוזדור הפולני").
2)סעיפים צבאיים : המטה הגרמני יפורק, הצבא הגרמני יצומצם ל100,000 חיילים בלבד, שרות החובה יבוטל, נאסר על גרמניה לייצר או לקנות נשק כבד צוללות ומטוסים.
אוסטריה תוקם כמדינה עצמאית וגרמניה מחוייבת לא לנסות לספח אותה אליה כדי להקים רייך חדש.


3)פיצויים- גרמניה חויבה לשלם לבעלות הברית פיצויים על הנזק שגרמניה גרמה להן.  
2)'''צבאיים:''' המטה הגרמני יפורק, הצבא הגרמני יצומצם ל100,000 חיילים בלבד, שרות החובה יבוטל, נאסר על גרמניה לייצר או לקנות נשק כבד צוללות ומטוסים.
בנוסף לכך הוגבל הצי הגרמני להחזקת ספינות סיור קטנות,וצי המשחתות הוגבל ל6 בלבד.
שאר הצי הגרמני אשר שרד במלחמה הועבר למדינות המנצחות.


4)אשמת גרמניה – גרמניה קיבלה את האחריות לכך שהיא ובעלות בריתה אשמות בפרוץ המלחמה.  
3)'''כלכליים:''' גרמניה נמצאה אשמה בפרוץ המלחמה ונדרשה לשלם פיצויים למדינות המנצחות. נקבע כי עד שיקבע גובה הפיצויים תשלם גרמניה כ20 מיליארד מארקים כמקדמה.
כמו כן '''נאסר על גרמניה לפתח תעשייה כבדה''' אשר תוכל לעזור לה לבנות כלי נשק כבדים בחשאי(כך עשתה גרמניה לקראת מלחמת העולם השניה,היא בנתה טנקים במווסה של טרקטורים).  


4)אשמת גרמניה – גרמניה הוכרחה לקבל את האחריות לכך שהיא ובעלות בריתה אשמות בפרוץ המלחמה.


=='''2.שינויים העיקריים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון.'''==
=='''2.שינויים העיקריים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון.'''==
שורה 79: שורה 86:
אך תוך זמן קצר התברר שהדבר ניתן למימוש רק בצורה חלקית.
אך תוך זמן קצר התברר שהדבר ניתן למימוש רק בצורה חלקית.
כי במהלך השנים התערבבו בני לאומים שונים זה בזה. לדוגמא:
כי במהלך השנים התערבבו בני לאומים שונים זה בזה. לדוגמא:
כ-  40% מאוכלוסייתה של פולין היו בני לאומים לא פולנים: אוקראינים, גרמנים ויהודים.
כ-  40% מאוכלוסייתה של פולין היו בני לאומים לא פולנים: אוקראינים או גרמנים. השוני והאיבה ביניהם גרמו לתסיסה ומתחים.  
השוני והאיבה ביניהם גרמו לתסיסה ומתחים.  


2) התחשבות באינטרסים הכלכלים והביטחוניים של המדינות החדשות יצרו מיעוטים חדשים.
2) התחשבות באינטרסים הכלכלים והביטחוניים של המדינות החדשות יצרו מיעוטים חדשים.
שורה 90: שורה 96:
3) התחשבות בשיקולים כלכליים ואסטרטגיים של המדינות המנצחות בעיקר צרפת ובריטניה.
3) התחשבות בשיקולים כלכליים ואסטרטגיים של המדינות המנצחות בעיקר צרפת ובריטניה.
לדוגמא - החזרת חבל אלזס לורן שהיו בו הרבה גרמנים לצרפת, ומסירת חבל הסאר לפיקוח חבר הלאומים תוך מסירת מכרות הפחם בחבל לידי צרפת, נעשה בגלל אינטרס צרפתי ללא התחשבות בפגיעה הקשה בגרמניה מבחינה כלכלית.
לדוגמא - החזרת חבל אלזס לורן שהיו בו הרבה גרמנים לצרפת, ומסירת חבל הסאר לפיקוח חבר הלאומים תוך מסירת מכרות הפחם בחבל לידי צרפת, נעשה בגלל אינטרס צרפתי ללא התחשבות בפגיעה הקשה בגרמניה מבחינה כלכלית.
4) חוזה השלום עם גרמניה היה "חוזה מוכתב"- החוזה לא נעשה ע"י משא ומתן אלא מתוך כפיה. דבר זה יצר תסכול  שאיפות נקם ותוקפנות בקרב המנוצחים. רבים מהם ראו בחתימת ממשלתם על הסכמים אלה בגידה, כניעה ומתן אישור להשפלת ארצם והנצחת נחיתותם.
4) חוזה השלום עם גרמניה היה "חוזה מוכתב"- החוזה לא נעשה ע"י משא ומתן אלא מתוך כפיה. דבר זה יצר תסכול  שאיפות נקם ותוקפנות בקרב המנוצחים. רבים מהם ראו בחתימת ממשלתם על הסכמים אלה בגידה, כניעה ומתן אישור להשפלת ארצם והנצחת נחיתותם.




==='''ד.שיטת המנדטים'''=== (המשך מהמספור האלפאביתי הקודם)
==='''ד.שיטת המנדטים'''===  
 
(המשך מהמספור האלפאביתי הקודם)
בעקבות הסדרי השלום שנחתמו לאחר המלחמה, שטחים שהיו בשליטת גרמניה והאימפריה העותומנית הועבר לידי צרפת ובריטניה כשטחי מנדט.
בעקבות הסדרי השלום שנחתמו לאחר המלחמה, שטחים שהיו בשליטת גרמניה והאימפריה העותומנית הועבר לידי צרפת ובריטניה כשטחי מנדט.
   
   
שורה 102: שורה 111:


שיטת המנדטים הייתה פשרה בין תפישתו של וילסון , שרצה לתת לשטחים אלה עצמאות, לבין רצון המעצמות הקולוניאליות הישנות, שרצו לקבל את השטחים לצורכיהן.  
שיטת המנדטים הייתה פשרה בין תפישתו של וילסון , שרצה לתת לשטחים אלה עצמאות, לבין רצון המעצמות הקולוניאליות הישנות, שרצו לקבל את השטחים לצורכיהן.  
המעצמות שקיבלו מנדט היו חייבות לדווח לחבר הלאומים על פעולותיהן למען קידום העמים שבחסותן לקראת עצמאות.
המעצמות שקיבלו מנדט היו חייבות לדווח לחבר הלאומים על פעולותיהן למען קידום העמים שבחסותן לקראת עצמאות.
 


== המשך הפרק השלישי נמצא ב-[[בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20]] ==




המשך הפרק השלישי נמצא ב[[הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20]]
[[category:היסטוריה א']]
עריכה אחת

תפריט ניווט