על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
שיטת שנים עשר הטונים: הבדלים בין גרסאות בדף
נור בן שלום (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
נור בן שלום (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
השורה יכולה להופיע כסרטן (כלומר מהסוף להתחלה) והיא נתונה גם לטרנספוזיציות לכל אחד מ-12 הצלילים שבה. | השורה יכולה להופיע כסרטן (כלומר מהסוף להתחלה) והיא נתונה גם לטרנספוזיציות לכל אחד מ-12 הצלילים שבה. | ||
כך מתבטלת תחושת המרכז הטונלי שעמד ביסוד השיטה הטונלית המסורתית. | כך מתבטלת תחושת המרכז הטונלי שעמד ביסוד השיטה הטונלית המסורתית. | ||
את שיטת שנים עשר הטונים פיתח [[ארנולד שנברג]] | את שיטת שנים עשר הטונים פיתח [[ארנולד שנברג]] בשנים 1920 - 1925, | ||
ביצירותיו אופוס 23 ואופוס 24. | ביצירותיו אופוס 23 ואופוס 24. | ||
גרסה מ־20:28, 7 בנובמבר 2006
שיטת שנים עשר הטונים זו שיטת הלחנה שנוהגים בכל שנים עשר הטונים של האוקטבה כשווים.
מתבטלת שיטת דרגות הסולם לפי המערכת הטונלית ותחתיה באה סידרת צלילים הכוללת את כל שנים עשר הטונים על פי סדר שהמלחין קובע מראש.
שום צליל אינו חוזר עד תום הופעתם של כל 11 הטונים האחרים, בצורה מלודית או הרמונית. השורה יכולה להופיע כסרטן (כלומר מהסוף להתחלה) והיא נתונה גם לטרנספוזיציות לכל אחד מ-12 הצלילים שבה. כך מתבטלת תחושת המרכז הטונלי שעמד ביסוד השיטה הטונלית המסורתית. את שיטת שנים עשר הטונים פיתח ארנולד שנברג בשנים 1920 - 1925, ביצירותיו אופוס 23 ואופוס 24.
שיטתו כונתה "השיטה הדודקפונית". ממשיכי דרכו של שנברג בשיטה הם תלמידיו: וברן וברג. מלחינים כמו דלפיקולה, מרטין וסטראווינסקי שילבו ביצירותיהם את שיטת שנים עשר הטונים עם המסורת הטונלית זו לצד זו.