|
|
| שורה 12: |
שורה 12: |
|
| |
|
| ---- | | ---- |
|
| |
| =הלאומיות היוונית ואיחוד יוון=
| |
|
| |
| ==='''מי שלט?'''===
| |
| אזור יוון היה במשך שנים רבות מרכז האימפריה הביזנטית, ששפתה הייתה יוונית והאמינה בדת הנוצרית. במאה ה15 השתלטו התורכים על שטחי האימפריה הביזנטית והקימו במקומה את האימפריה העות'מאנית. הדת באימפריה העות'מאנית הייתה האיסלם, והשליט שלה, הסולטן התורכי נתפס כמחליף של הנביא מוחמד. כך נשלטו היוונים שדתם נוצרית אורתודוכסית על ידי שלטון זר ששפתו ודתו שונות משלהם.
| |
|
| |
| ==='''מטרות המאבק'''===
| |
| היוונים דוכאו שנים רבות ע"י השלטון התורכי המוסלמי. על כן הם התקוממו ותבעו עצמאות מדינית על סמך רעיונות הנאורות הליברליים והדמוקרטיים של הגדרה עצמית וריבונות העם. על כך הם הוסיפו תפישת עולם רומנטית שהדגישה את מורשת העבר המפואר של יוון העתיקה. הלאומיות היוונית המודרנית , לטענת המתקוממים , היא היורשת החוקית של התרבות היוונית הקלאסית, של העולם העתיק המשמש בסיס לציוויליזציה המערבית.
| |
|
| |
| ==='''הכוחות הפעילים שהניעו את המאבק'''===
| |
| בעקבות המצב ביוון , יוונים רבים היגרו אל ארצות אירופה, והקימו בהן קהילות ששמרו על קשר הדוק עם המולדת הישנה. הקהילות היווניות הושפעו מרעיונות ההשכלה והמהפכה הצרפתית והייתה בהן התעוררות לאומית. בסוף המאה ה -18, ובתחילת המאה ה -19 הקימו יוונים אגודות ששמו דגש על חיזוק התרבות היוונית ושפתה, וקראו לשחרור יונני מעול השלטון הזר. הגדולה שבאגדות אלה הוקמה באודסה שברוסיה , ובראש האגודה הזו עמד הנסיך אלכסנדר איפסילַנטי. במקביל הרוח הלאומית היוונית גברה ביוון , ע"י טיפוח מרכיבי הלאומיות היוונית.
| |
|
| |
|
| |
| ==='''השלבים העיקריים במאבק היווני'''===
| |
| ''שלב א' –'' בשנת 1821 הוביל איפסילנטי כוח יווני מרוסיה אל תוך שטח האימפריה העותומאנית והכריז על מרד לאומי יווני. השלטון העותומאני דיכא מרד זה , אולם באותה עת פרץ מרד גם ביוון עצמה. כוחות גדולים של צבא תורכיה הביסו את המורדים תוך נקיטת פעולות ענישה קשות . בין היתר, הם הוציאו להורג את אנשי הכנסייה האורתודוכסית.<br>
| |
| ''שלב ב'-'' תוצאות המרד ודיכויו האכזרי , עוררו את מעצמות אירופה (צרפת , בריטניה, רוסיה) לפעול כנגד התורכים ולסייע למורדים. צי אוניות משותף של מעצמות אלה היכה את הצי התורכי בקרב נַבַארינו. בעקבות קרב זה נאלץ הסולטן התורכי , מנהיג האימפריה העותומאנית, לוותר על שלטונו ביוון.
| |
|
| |
| ==='''הגורמים המסייעים במאבק הלאומי היווני'''===
| |
| ''א. הקשר של המהגרים היוונים עם מולדתם –'' היוונים אשר היגרו מיוון לא איבדו את הקשר עם מולדתם. הרצון שלהם לשנות את המציאות ביוון התאפשר הרבה בזכות העובדה שהם פעלו באין מפריע מחוץ ליוון. לכן הייתה בידם האפשרות להקים אגודות לאומיות יווניות אשר פעלו למען עצמאותה של יוון (כמו למשל אגודת אודסה ברוסיה).<br>
| |
| ''ב. טיפוח התודעה הלאומית היוונית –'' במקביל לפעילות האגודות היווניות מחוץ ליוון, החלה התעוררות לאומית ביוון. התעוררות זו הייתה מבוססת על הגאווה במורשת התרבותית שהנחילה לתרבות המערב. הביטוי להתעוררות זו היה בשינוי השפה היוונית על ידי הוצאת מילים זרות וחינוך בבתי הספר לערכי התרבות היוונית העתיקה.<br>
| |
| ''ג. התערבות המעצמות –'' התערבות המעצמות הייתה הגורם המכריע לקבלת העצמאות היוונית. התערבות זו נבעה מאינטרסים של בריטניה ורוסיה נגד התורכים ומאהדה שרכשה דעת הקהל באירופה למורדים היוונים.
| |
|
| |
| ==='''הגורמים המעכבים במאבק הלאומי היווני'''===
| |
| ''א. מחלוקות בקרב היוונים –'' במהלך המרד ולאחריו היו מחלוקות בין סיעות שונות בקרב היוונים. היה מאבק פנימי בין גורמים שונים כמו המהפכנים הקיצוניים מול מהפכנים מתונים, יושבי פנים הארץ מול ההרריים, איכרים מול סוחרים,חוסר אחדות בתוך המחנה הלוחם עד כדי מלחמת אחים קשה. הביטוי למחלוקת אחרי המרד היה המחלוקת באשר לשליט שישלוט ביוון. בעקבות מחלוקת זו החליטו המעצמות כי מוטב שישלוט בה שליט שאינו יווני . בשנת 1832 עלה לשלטון אוטו הראשון – מלך גרמני.<br>
| |
| ''ב. מחלוקת בכנסיה האורתודוכסית-'' בכנסיה לא הייתה תמימות דעים באשר למרד כנגד התורכים. ראשי הכנסייה גינו את המרד והכריזו כי המורדים הם בוגדים, מכיוון שלרעיונות המהפכה הלאומית היו שורשים חילוניים. בניגוד להם, ראשי הדרגות הנמוכות של הכנסייה , בהיותם מושרשים בקרב בני העם, גילו רצון לתמוך בכל מאבק הבא לטובת העם.<br>
| |
| ''ג. סיוע של מוחמד עלי שליט מצרים –'' מצרים בראשותו של מוחמד עלי סייעה לתורכים במאבקם מול היוונים. מוחמד עלי התנה את מעורבות ובכך שבנו איברהים יהיה שליש פלפונזוס (אזור ביוון). לאחר שקיבל הבטחה שכזו הוא פעל כנגד הצבא היווני השתלט על האי כרתים וכבש את פלפונזוס.<br>
| |
| ''ד. צבא יווני לא מאורגן –'' כחלק מהמחלוקות שאפיינו את הצד היווני במאבק ניתן להוסיף מאפיין נוסף והוא הכוח הצבאי היווני. כוח זה היה כוח לא מיומן . הצבא היווני הורכב מחבורות של שודדים, שהאינטרס הפרטי שלהם הוא חזות הכול, וכן איכרים לא מיומנים מבחינה צבאית. הכוח הצבאי הזה ניחן בחוסר ארגון ומשמעת ולכן המרד היווני דוכא בהצלחה ע"י התורכים.
| |
|
| |
| ==='''תוצאות המאבק'''===
| |
| בועידת לונדון בשנת 1830 היוונים זכו בעצמאות לאומית והקימו את מדינת הלאום (HELLAS) . המדינה החדשה כללה רק חלק מהשטח שבו ישבו היוונים. במהלך חמישים השנים שלאחר מכן שוחררו שטחים נוספים . ממלכת יוון העצמאית הוקמה בשנת 1832 תחת שלטונו של אוטו הראשון.
| |
|
| |
|
| |
| [[קטגוריה:היסטוריה א']]
| |