תהילה / ש"י עגנון: הבדלים בין גרסאות בדף

ע
(הוספה על הרעיונות המרכזים)
(ע)
 
שורה 32: שורה 32:
:* "חטא ועונש" - תפיסה דטרמיניסטית (מיוצגת בעיקר ע"י תהלה): האדם משועבד לגזירה קדומה, אותה אין בכוחו לשנות ("כל מעשיו של אדם קצובין לו משעת לידתו ועד למיתתו"), אך יחד עם זאת - הבחירה בידו לקבוע את מהות חייו ואופיים ("כמה מזמורים יאמר בכל יום"); "הכל צפוי והרשות נתונה". הסתירה מיושבת, הלכה למעשה, באמצעות האמונה בהקב"ה.
:* "חטא ועונש" - תפיסה דטרמיניסטית (מיוצגת בעיקר ע"י תהלה): האדם משועבד לגזירה קדומה, אותה אין בכוחו לשנות ("כל מעשיו של אדם קצובין לו משעת לידתו ועד למיתתו"), אך יחד עם זאת - הבחירה בידו לקבוע את מהות חייו ואופיים ("כמה מזמורים יאמר בכל יום"); "הכל צפוי והרשות נתונה". הסתירה מיושבת, הלכה למעשה, באמצעות האמונה בהקב"ה.


:*  תפיסה אירונית - תהלה נענשת על חטא אותו לא חטאה (אלא אביה), והיא נידונה לוותר על היקר לה מכל - על לא עוול בכפה. זוהי תפיסה אנטי-דתית מיסודה!
:*רעיון מרכזי - חשיבותה של ירושלים, יופייה של היהדות שיקוף כל אלה בדמותה של תהלה.
 
:*רעיון מרכזי נוסף - חשיבותה של ירושלים, יופייה של היהדות שיקוף כל אלה בדמותה של תהלה.


:*עוד רעיון מרכזי: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהינה" משמעותו של פסוק זה, המוזכר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק כ"ח ובספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק ב', היא שבנים נושאים בעונש על העוונות של אבותיהם. זהו משפט מוסרי הדן באחריות של בנים כלפי חטאים שחטאו אבותיהם. רעיון זה בא לידי בטוי ביתר שאת ביצירה: תהילה חוטפת עונשים קשים מנשוא על חטאי אביה (קריעת שטרי הנישואין, ואי התנצלות בפני שרגא על ביטול זה).
:*עוד רעיון מרכזי: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהינה" משמעותו של פסוק זה, המוזכר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק כ"ח ובספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק ב', היא שבנים נושאים בעונש על העוונות של אבותיהם. זהו משפט מוסרי הדן באחריות של בנים כלפי חטאים שחטאו אבותיהם. רעיון זה בא לידי בטוי ביתר שאת ביצירה: תהילה חוטפת עונשים קשים מנשוא על חטאי אביה (קריעת שטרי הנישואין, ואי התנצלות בפני שרגא על ביטול זה).
2

עריכות