תהליכי שילוב ודחייה של היהודים וביטוייהם.: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:




'''
=== תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של היהודים באירופה והביטויים לכך ===
'''== === תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של היהודים באירופה והביטויים לכך === ==''''''


בסוף המאה ה-19(1800) ותחילת המאה ה-20(1900) פעלו בו זמנית שני תהליכים מנוגדים.
בסוף המאה ה-19 (1800) ותחילת המאה ה-20 (1900) פעלו בו זמנית שני תהליכים מנוגדים.
מצד אחד תהליכים ומגמות שביקשו לשלב את היהודים בחברה הסובבת.
מצד אחד תהליכים ומגמות שביקשו לשלב את היהודים בחברה הסובבת.
מצד שני אנו רואים תהליכים ומגמות של דחייה שעודדו את האנטישמיות המודרנית.
מצד שני אנו רואים תהליכים ומגמות של דחייה שעודדו את האנטישמיות המודרנית.
שורה 11: שורה 10:


גורמים להשתלבות היהודים בחברה הכללית:
גורמים להשתלבות היהודים בחברה הכללית:
# האמנציפציה – הושוו זכותיותיהם של היהודים לאלה של שאר אזרחי המדינות במערב אירופה ובמרכזה בהן התגוררו.  
# האמנציפציה – הושוו זכותיותיהם של היהודים לאלה של שאר אזרחי המדינות במערב אירופה ובמרכזה בהן התגוררו.  
# תיעוש וקפיטליזם – התיעוש והקפיטליזם עזרו לשילוב היהודים בכלכלה המודרנית יחד עם שאר החברה הסובבת.
# תיעוש וקפיטליזם – התיעוש והקפיטליזם עזרו לשילוב היהודים בכלכלה המודרנית יחד עם שאר החברה הסובבת.
# תהליכי החילון אצל הנוצרים – הדת כבר לא היוותה גורם מפריע מאוד כשם שהיוותה בזמנים בהם הנצרות הייתה אורתודוקסית וחזקה בקרב החברה הסובבת במערב אירופהץ
# תהליכי החילון אצל הנוצרים – הדת כבר לא היוותה גורם מפריע מאוד כשם שהיוותה בזמנים בהם הנצרות הייתה אורתודוקסית וחזקה בקרב החברה הסובבת במערב אירופה.


שני ביטויים לשילוב היהודים בחברה הכללית:
שני ביטויים לשילוב היהודים בחברה הכללית:
# תמורות בתעסוקה – היהודים היוו כ-7% מבעלי המקצועות החופשיים – אחוז גדול הרבה יותר מיחסם בקהילה הכללית. יהודים החלו לעסוק, כאמור, במקצועות חופשיים, והיו בנקאים רבים ותעשיינים רבים ממוצא יהודי.
#תמורות בתעסוקה – היהודים היוו כ-7% מבעלי המקצועות החופשיים – אחוז גדול הרבה יותר מיחסם בקהילה הכללית. יהודים החלו לעסוק, כאמור, במקצועות חופשיים, והיו בנקאים רבים ותעשיינים רבים ממוצא יהודי.
# השתלבות חברתית-תרבותית – הייתה התבוללות עצומה בעקבות החיכוך שנוצר עם האוכלוסיה הנוכרית כתוצאה מתהליך העיור שעברו היהודים.
#השתלבות חברתית-תרבותית – הייתה התבוללות עצומה בעקבות החיכוך שנוצר עם האוכלוסיה הנוכרית כתוצאה מתהליך העיור שעברו היהודים.
יהודים רבים, כמו כרמייה והברון רוטשילד, השתלבו בחיי הפוליטיקה וזכו למעמד חברתי ופוליטי גבוה במדינות מערב אירופה.
יהודים רבים, כמו כרמייה והברון רוטשילד, השתלבו בחיי הפוליטיקה וזכו למעמד חברתי ופוליטי גבוה במדינות מערב אירופה.




גורמים לדחיית היהודים בחברה הכללית:
גורמים לדחיית היהודים בחברה הכללית:
# האמנציפציה – שילוב היהודים והצלחתם בחברה הכללית יצרה קינאה רבה בקרב רבים בחברה הכללית, אשר רצתה בדחיית היהודים.
#האמנציפציה – שילוב היהודים והצלחתם בחברה הכללית יצרה קינאה רבה בקרב רבים בחברה הכללית, אשר רצתה בדחיית היהודים.
# התפתחות הלאומיות – בשנים אלו אוחדו תנועות לאומיות שונות ברחבי אירופה על בסיסים שונים כגון שפה, היסטוריה ותרבות. התנועות הלאומיות גרמו לבני אותם לאומים לתהות האם גם היהודים שייכים לאותו לאום והאם גם להם בסיס משותף עם אותו לאום. התהייה הזו גרמה בסופו של דבר לדחיית היהודים.
#התפתחות הלאומיות – בשנים אלו אוחדו תנועות לאומיות שונות ברחבי אירופה על בסיסים שונים כגון שפה, היסטוריה ותרבות. התנועות הלאומיות גרמו לבני אותם לאומים לתהות האם גם היהודים שייכים לאותו לאום והאם גם להם בסיס משותף עם אותו לאום. התהייה הזו גרמה בסופו של דבר לדחיית היהודים.
# תורת הגזע – תורת הגזע שהתפתחה באותן שנים גרמה לאנטישמיות, על בסיס גזעי בעיקר, שכמובן שדחתה את היהודים.
#תורת הגזע – תורת הגזע שהתפתחה באותן שנים גרמה לאנטישמיות, על בסיס גזעי בעיקר, שכמובן שדחתה את היהודים.


שני ביטויים לדחיית היהודים בחברה הכללית:
שני ביטויים לדחיית היהודים בחברה הכללית:
# "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מסמך שיטנה ועלילה. עיבוד אנטישמי שנעשה ברוסיה לספר שלא עסק כלל בשאלה היהודית בצרפת. המסמך כולל ישיבות של זקני ציון המתכוננים להשתלט על הבנקים ולשנות את הסדר העולמי. המסמך תורגם לשפות רבות והופץ בארצות שונות.
#"הפרוטוקולים של זקני ציון" – מסמך שיטנה ועלילה. עיבוד אנטישמי שנעשה ברוסיה לספר שלא עסק כלל בשאלה היהודית בצרפת. המסמך כולל ישיבות של זקני ציון המתכוננים להשתלט על הבנקים ולשנות את הסדר העולמי. המסמך תורגם לשפות רבות והופץ בארצות שונות.
# פוגרומים במזרח אירופה – בניגוד למערב, במזרח ניכרה פגיעה פיזית ונערכו פרעות ביהודים שפגעו ברכוש ובנפש. פוגרומים בולטים במיוחד הם "הסופות בנגב" ו"פוגרום קישינב" שנעשו באותן השנים ברוסיה.
#פוגרומים במזרח אירופה – בניגוד למערב, במזרח ניכרה פגיעה פיזית ונערכו פרעות ביהודים שפגעו ברכוש ובנפש. פוגרומים בולטים במיוחד הם "הסופות בנגב" ו"פוגרום קישינב" שנעשו באותן השנים ברוסיה.


===1. תהליכי שילוב וביטוייהם===  
===תהליכי שילוב וביטוייהם===  
מה אפשר את תהליך ההשתלבות?<BR>
מה אפשר את תהליך ההשתלבות?<BR>


1) '''השינויים בתחומי המדע והטכנולוגיה באירופה במאה ה- 19''' יצרו תהליך של חילון והרחיבו את מעגל המשכילים בקרב היהודים ובקרב האוכלוסייה הכוללת באירופה.   
# '''השינויים בתחומי המדע והטכנולוגיה באירופה במאה ה- 19''' יצרו תהליך של חילון והרחיבו את מעגל המשכילים בקרב היהודים ובקרב האוכלוסייה הכוללת באירופה.   
 
# '''התפתחות הערכים הדמוקרטים והליברלים בעקבות המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית.'''
2) '''התפתחות הערכים הדמוקרטים והליברלים בעקבות המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית.'''
# '''קבלת אמנציפציה''' – שפתחה בפני היהודים את הדלת להשתלבות בחברה הכללית.
3) '''קבלת אמנציפציה''' – שפתחה בפני היהודים את הדלת להשתלבות בחברה הכללית.


יש לציין שהתגובות לאמנציפציה בקרב היהודים לא היו אחידות.
יש לציין שהתגובות לאמנציפציה בקרב היהודים לא היו אחידות.
שורה 54: שורה 51:


*'''בתחום הפוליטי''' – יצחק אדולף כרמייה יהודי צרפתי, שהיה עו"ד מפורסם ופעיל בשמאל,  
*'''בתחום הפוליטי''' – יצחק אדולף כרמייה יהודי צרפתי, שהיה עו"ד מפורסם ופעיל בשמאל,  
נבחר לפרלמנט הצרפתי, מונה לשר המשפטים בממשלת צרפת, ומאוחר יותר נבחר כסנטור לכל ימי חייו.
נבחר לפרלמנט הצרפתי, מונה לשר המשפטים בממשלת צרפת, ומאוחר יותר נבחר כסנטור לכל ימי חייו.<BR>במשך כל חייו הציבוריים היה כרמייה פעיל בעניינים יהודיים. בהיותו שר המשפטים חתם  על צו שהעניק  ליהודי אלג'ריה אזרחות צרפתית.
 
במשך כל חייו הציבוריים היה כרמייה פעיל בעניינים יהודיים. בהיותו שר המשפטים חתם  על צו שהעניק  ליהודי אלג'ריה אזרחות צרפתית.
 
* '''בתחום הכלכלי''' – בצרפת בסוף המאה ה-18 ישבו רוב היהודים במזרח המדינה באזור אלזס לוריין ועסקו בהלוואות בריבית, ומכירת יין.


בסוף המאה ה-19 רוב יהודי צרפת ישבו בערים הגדולות ורובם עסקו במסחר ובמקצועות חופשיים. חלקם אף נכנסו לתחומי הבנקאות והפכו לבעלי הון.
* '''בתחום הכלכלי''' – בצרפת בסוף המאה ה-18 ישבו רוב היהודים במזרח המדינה באזור אלזס לוריין ועסקו בהלוואות בריבית, ומכירת יין.<BR>בסוף המאה ה-19 רוב<BR>יהודי צרפת ישבו בערים הגדולות ורובם עסקו במסחר ובמקצועות חופשיים. חלקם אף נכנסו לתחומי הבנקאות והפכו לבעלי הון.<BR>משפחת רוטשילד היהודית, הקימה בצרפת רשת ענפה של בנקים, שהתפשטה לתחומים כמו מסילות ברזל, נפט ומכרות. בפריז כמו בערים אחרות במערב אירופה הוענקו לבני רוטשילד תוארי אצולה, הם נבחרו לפרלמנט, ומלאו תפקידים חשובים בפיתוח הכלכלה, בטיפוח האמנות ובהקמת מפעלי סיוע וצדקה.
משפחת רוטשילד היהודית, הקימה בצרפת רשת ענפה של בנקים, שהתפשטה לתחומים כמו מסילות ברזל, נפט ומכרות. בפריז כמו בערים אחרות במערב אירופה הוענקו לבני רוטשילד תוארי אצולה, הם נבחרו לפרלמנט, ומלאו תפקידים חשובים בפיתוח הכלכלה, בטיפוח האמנות ובהקמת מפעלי סיוע וצדקה.




2,792

עריכות