|
|
| שורה 314: |
שורה 314: |
| | | |
|
| |
|
| ===='''ביטויי דחייה בצרפת'''==== | | ===='''סווווווווווווווףףף פסווווווקקק במחשבה תחילה==== |
| | |
| '''1) עיתונות וספרות אנטישמית''' – עיתונאי בשם אדוארד דרימון חיבר ספר בשם " צרפת היהודית".
| |
| | |
| בספר טען דרימון שהיהודים השתלטו על צרפת בתחומים הכלכליים והחברתיים, והם אשמים בכל הצרות של צרפת. הוא האשים את היהודים כי בגלל אופיים הגזעי הנחות הם משחיתים את האומה הצרפתית.
| |
| | |
| דרימון קרא לבטל את האמנציפציה, ולהחרים את רכוש היהודים.
| |
|
| |
| דרימון גם הקים עיתון בשם "הדיבור החופשי". בעיתון זה התנהלה תעמולה פרועה נגד היהודים במיוחד נגד קציני צבא יהודים בטענה שהם בוגדים במולדת.
| |
|
| |
| '''2) ארגונים ומפלגות אנטישמיות''' – דרימון הקים את ארגון "הליגה האנטישמית " של צרפת . ארגון זה לקח חלק נכבד במהומות נגד דרייפוס.
| |
|
| |
| '''3) פרשת דרייפוס 1894- 1906'''
| |
| | |
| לידי שירות הריגול של הצבא הצרפתי, הגיעה תעודה שנגנבה מהשגרירות הגרמנית.
| |
| | |
| התעודה העידה על כך, שסודות צבאיים צרפתיים נמסרים באופן קבוע לשגרירות הגרמנית.
| |
| התעודה הייתה חתומה בראשי תיבות A.D.
| |
| ראשי המטה הצרפתי שהיו ימניים ולאומניים החליטו להאשים את דרייפוס.
| |
| דרייפוס נאסר, הנושא פורסם בעיתונו של דרימון ובעיתונים ימניים אחרים, התעוררה סערה ציבורית בצרפת, והתיק הועבר לבית דין צבאי, שגזר על דרייפוס גירוש לאי השדים ושלילת דרגתו.
| |
| | |
| שלילת הדרגה נעשתה בטקס פומבי ומשפיל, בו הוכרז על הדחתו של דרייפוס מן הצבא בגלל בגידה במולדת.
| |
| הורדו מעל כתפיו הדרגות , חרבו נלקחה ושוברה לקול צעקות ההמון : "מוות לבוגד דרייפוס" ! "מוות ליהודים " !
| |
| | |
| דרייפוס הפך לסמל הבוגדנות היהודית והימין בצרפת ניצל זאת כדי להסית את האוכלוסייה הצרפתית נגד היהודים ולדרוש את ביטול שוויון הזכויות שניתנו להם.
| |
| | |
| בראש המאבק לזיכויו של דרייפוס עמד הסופר הצרפתי אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "'''אני מאשים'''". בלחץ דעת הקהל נערך לדרייפוס משפט חוזר, והוא קיבל זיכוי סופי ב-1906.
| |