תולדות הסכסוך הישראלי-ערבי: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 51: שורה 51:
בני מוריס טוען שכמעט לאורך כל הדרך, האיסלאם התייחס למיעוט היהודי כאזרחים בעלי מעמד משני, נחות, התייחסות של השפלה. בנוסף לכך ישנם חוקים מגבילים ליהודים (מיסוי וכו'). לצד זה קיימות התפרצויות אלימות כלפי היהודים - פוגרומים, בד"כ הדבר התרחש בקצוות האימפריות האיסלמיות ולא במרכז, ובד"כ בתקופות של ירידה בכוחו של שליט מסויים.
בני מוריס טוען שכמעט לאורך כל הדרך, האיסלאם התייחס למיעוט היהודי כאזרחים בעלי מעמד משני, נחות, התייחסות של השפלה. בנוסף לכך ישנם חוקים מגבילים ליהודים (מיסוי וכו'). לצד זה קיימות התפרצויות אלימות כלפי היהודים - פוגרומים, בד"כ הדבר התרחש בקצוות האימפריות האיסלמיות ולא במרכז, ובד"כ בתקופות של ירידה בכוחו של שליט מסויים.


ראיית העולם האיסלמית היא ראיה אקסלוסיבית ומפלה, בכך שהיא מחלקת את העולם למוסלמים ולכופרים.<BR> יש תפיסה של לוחמנות ומאבק תמידי בין השניים.<BR> יחס בסיסי ועויין לכופרים, דחיית השונה ושנאת זרים.<BR> היחס ליהודים נקבע בקוראן ומושתת על יחסים בין מוחמד ליהודים כאשר ייסד את האיסלם.<BR> התחלת האיסלם הייתה רצופה מאבקים בין מוחמד לעוינים לו.<BR> השבטים היהודיים לא קיבלו את סמכותו הדתית של מוחמד ולא הצטרפו אליו, מאוחר יותר הוא כבש וגרש אותם.<BR> בסופו של דבר מוחמד והחליפים אחריו הצליחו "לנקות" את השטח של חצי האי ערב משבטים יהודיים ונוצרים.<BR> זה גורם אחד לעוינות בין הדתות.<BR> גורם שני קשור ליחסי הקנאה והעוינות כלפי היהודים שנחשבו בכירים לפני האיסלם והיו קרובים לאל עוד לפני יסוד האיסלם.<BR>
ראיית העולם האיסלמית היא ראיה אקסלוסיבית ומפלה, בכך שהיא מחלקת את העולם למוסלמים ולכופרים. ישנה תפיסה של לוחמנות ומאבק תמידי בין השניים, יחס בסיסי ועויין לכופרים, דחיית השונה ושנאת זרים.<BR>
היחס ליהודים נקבע בקוראן ומושתת על יחסים בין מוחמד ליהודים כאשר ייסד את האיסלם. התחלת האיסלם הייתה רצופה מאבקים בין מוחמד לעוינים לו. השבטים היהודיים לא קיבלו את סמכותו הדתית של מוחמד ולא הצטרפו אליו, מאוחר יותר הוא כבש וגרש אותם. בסופו של דבר מוחמד והחליפים אחריו הצליחו "לנקות" את השטח של חצי האי ערב משבטים יהודיים ונוצרים. זהו גורם אחד לעוינות בין הדתות. הגורם השני קשור ליחסי הקנאה והעוינות כלפי היהודים שנחשבו בכירים לפני האיסלם והיו קרובים לאל עוד לפני יסוד האיסלם.
 
בקוראן ישנן התיחסויות רבות ליהודים וליהדות.<BR> חלקן שליליות – רוצחי נביאים (הכוונה לישו).<BR> העולם האיסלמי שהתפשט עד ספרד במאה ה – 7 התקבע בהסכם שהנפיק החליף עומר, ובו נקבעו סדרי היחסים בין המיעוט היהודי לשלטון.<BR> נקבע שהאימפריה תגן על היהודים והנוצרים בקירבה, ובתמורה המיעוטים יתחייבו לשני סוגי מיסים יחודיים, יאסר עליהם לרכב על סוסים, לשאת נשק, לבנות כנסיות, ימנעו מנישואים מעורבים ומלבוש יחודי.<BR> במקומות מסויימים נותרו חוקים אלה עד ימינו, למשל אין אפשרות ליהודי להיות אזרח ירדני.<BR> היחס כלפי הקהילות הנוצריות היה קשוח ועוין גם כן, כיוון שהנוצרים נתפסו כגיס חמישי של האימפריות הנוצריות מסביב.<BR>
בקוראן ישנן התיחסויות רבות ליהודים וליהדות.<BR> חלקן שליליות – רוצחי נביאים (הכוונה לישו).<BR> העולם האיסלמי שהתפשט עד ספרד במאה ה – 7 התקבע בהסכם שהנפיק החליף עומר, ובו נקבעו סדרי היחסים בין המיעוט היהודי לשלטון.<BR> נקבע שהאימפריה תגן על היהודים והנוצרים בקירבה, ובתמורה המיעוטים יתחייבו לשני סוגי מיסים יחודיים, יאסר עליהם לרכב על סוסים, לשאת נשק, לבנות כנסיות, ימנעו מנישואים מעורבים ומלבוש יחודי.<BR> במקומות מסויימים נותרו חוקים אלה עד ימינו, למשל אין אפשרות ליהודי להיות אזרח ירדני.<BR> היחס כלפי הקהילות הנוצריות היה קשוח ועוין גם כן, כיוון שהנוצרים נתפסו כגיס חמישי של האימפריות הנוצריות מסביב.<BR>
שינוי מתחיל להתרחש באמצע המאה ה – 19 עקב רוחות מערביות של נאורות החודרות לאימפריה העותמאנית על ידי קונסולים ומחנכים מערביים.<BR> הסולטאן העביר שני צווים אימפריאליים שבאופן רישמי הורו על שיוויון בממלכה (1839, 1856), התייחסות שווה לכל אזרחי הממלכה, החוקים החלו להיות שיוויוניים אך לאוכלוסיה עדיין היה קשה לקבל את השיוויון.<BR> באופן מעשי קהילות המיעוט הדתי זכו למעמד של אזרחים סוג ב' עד קריסת האימפריה העותמאנית.<BR> החדירה המערבית גרמה להגברת העוינות כלפי הקהילות היהודיות המקומיות.<BR> הערבים ראו בחדירה זו סיבה להגברת העוינות כיוון שמבחינתם הייתה זו חסות של האימפריות המערביות ליהודים.<BR> החדירה המערבית הביאה איתה גם אנטישמיות נוצרית שהגיעה גם לערבים המקומיים.<BR> אחת התופעות הייתה רעיון עלילות הדם שהחלו להתפשט עם חדירת המערב, כנראה ע"י כמרים נוצריים.<BR>
שינוי מתחיל להתרחש באמצע המאה ה – 19 עקב רוחות מערביות של נאורות החודרות לאימפריה העותמאנית על ידי קונסולים ומחנכים מערביים.<BR> הסולטאן העביר שני צווים אימפריאליים שבאופן רישמי הורו על שיוויון בממלכה (1839, 1856), התייחסות שווה לכל אזרחי הממלכה, החוקים החלו להיות שיוויוניים אך לאוכלוסיה עדיין היה קשה לקבל את השיוויון.<BR> באופן מעשי קהילות המיעוט הדתי זכו למעמד של אזרחים סוג ב' עד קריסת האימפריה העותמאנית.<BR> החדירה המערבית גרמה להגברת העוינות כלפי הקהילות היהודיות המקומיות.<BR> הערבים ראו בחדירה זו סיבה להגברת העוינות כיוון שמבחינתם הייתה זו חסות של האימפריות המערביות ליהודים.<BR> החדירה המערבית הביאה איתה גם אנטישמיות נוצרית שהגיעה גם לערבים המקומיים.<BR> אחת התופעות הייתה רעיון עלילות הדם שהחלו להתפשט עם חדירת המערב, כנראה ע"י כמרים נוצריים.<BR>
admin
664

עריכות