תנאי החיים בגטו והשפעתם על הפרט, על המשפחה ועל החברה.: הבדלים בין גרסאות בדף

בגטאות שרר רעב כבד.כך למשל בגטו לודז' צרכו רק את המזון הירוד שהוקצב להם וזאת בשל היתוקו המוחלט.לעומת זאת בגטו וורשה כ-80% מצריכת המזון היומית הגעיה בצינורות הברחה השונים,המאורגנים והפרטיים בהם העוברו טונות של מצרכים חיוניים,חלק ניכר מהם ע''י ילדים.הנאצים סיפקו מזון מועט מאוד כדי לגרום לרעב מכוון כאשר המפתח לחלוקת האוכל היה אתני: גרמנים 2,613 קלוריות ביום,פולנים 699 קלוריות וליהודים רק 184 קלוריות ליום.פחות מ10% מהתצרוכת של אדם בוגר.מנת המזון השבועית של ילדים עד גיל 3 כללה:1/4 ליטר חלב,שתי ביצים וכ-250 גרם דייסת סולת בלבד.איכות המזון הייתה ירודה,הקמח שהגיע היה לרוב נגוע בתולעים או לח והירקות קפואים או רקובים.על כן יהודי הגטו ניסו למכור את כל רכושם הנותר כדי לממן תוספת מזון.הרעב יצר מחלוקות קשות בין היהודים ואף בתוך המשפחות.בגטו וורשה כ200,000 נפשות סבלו מרעב ונאבקו בו בעוד 200,000 אחרים היו במצב של גוויה למוות.

בודות אלו היו קשות מבחינה פיזית ונפשית ומשפילות ביותר,אך רבים מיושבי הגטאות התנדבו להן בגלל תוספת מזון שקיבלו ועוד הטבות.תחילה עבדו,עובדי הכפייה בתוך הגטו או לידו,אך מתחילת 1940 נשלחו עובדים גם למחנות עבודה מחוץ לו שם רבים מצאו את מותם עקב השחיקה הפיזית,משפחות רבות נותרו ללא אב ועול הפרנסה הוטל על הילדים והנשים והילדים הבוגרים.אופי התעסוקה בגטאות לא היה הומגני אלא היה תלוי מההנהגה היהודית המקומית,מעורבות הרשויות הגרמניות ובעלי העסקים הגרמניים.