על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

המצב המדיני-פוליטי, הצבאי והאזרחי של היישוב היהודי ערב ההחלטה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המצב המדיני ערב הקמת המדינה (אפריל - מאי 1948)

הלחץ האמריקאי

כבר בחודשים פברואר - מרץ 1948, לנוכח מצבו הקשה של הישוב היהודי בארץ ישראל, החלה ארה"ב בשורה של פעולות שנועדו לבטל את החלטה 181 ולפעול להקמת משטר נאמנות בריטי בארץ ישראל. במקביל הפעילה ממשלת ארה"ב לחץ רב על הנהגת הישוב היהודי לא להכריז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, דרישה זו באה בעקבות פקפוק בקרב ממשל האמריקאי בדבר יכולתו של היישוב לעמוד בפלישה הצפויה של מדינות ערב ולממש את העצמאות המדינית יהודית.

נסיגתו של עבדאללה מההסכם

בנובמבר 1947 נפגשה גולדה מאיר (אז גולדה מאירסון) עם המלך הירדני עבדאללה והגיעה איתו לסיכום בע"פ לפיו יספח עבדאללה לממלכתו את כל איזוריה של ארץ ישראל, שם אמורה הייתה לקום המדינה הערבית. במקביל עבדאללה התחייב לא לפלוש או להציק למדינה היהודית. אך בפגישה נוספת בין עבדאללה לגולדה מאיר ב- 11 במאי 48 (ארבעה ימים לפני יציאת הנציב הבריטי מארץ ישראל) נסוג בו עבדאללה מהתחייתו והודיע לגולדה כי הוא "נאלץ" לצאת למלחמה נגד הישוב היהודי אם הישוב יודיע על הקמת מדינה. פלישה כזו תמנע בתנאי שהישוב היהודי יסכים לשלטון ירדני על כל ארץ ישראל והיהודים יקבלו אוטונומיה דתית ותרבותית מלאה תחת השלטון הירדני-אשמי. המלך עבדאללה הבטיח לגולדה מאיר כי אוטונומיה זו תיהיה אוטונומיה דתית ותרבותית מלאה וכי מחצית מן הפרלמנט שיוקם בה יהיה מורכב מנציגים יהודיים.

גולדה מאיר לא היססה וענתה:

"זוהי הצעה שאינה באה בחשבון. אנו נכריז על עצמאות!"
"אז תיהיה מלחמה" השיב המלך עבדאללה.
"תהיה מלחמה, אבל אנחנו ננצח!" ענתה גולדה מאיר.


מדיניות בריטניה

בריטניה המשיכה את נסיגתה מארץ ישראל בלוח הזמנים שהיא תכננה, כך שב- 15 במאי 1948 הנציב הבריטי האחרון אמור היה לצאת את הארץ ובכך ללא קבלת החלטות של הנהגת הישוב עלול היה להיווצר תהו ובהו פוליטי- משפטי – צבאי בארץ.


המצב הצבאי בארץ ישראל ערב הקמת המדינה

לצד ההצלחה של מבצע נחשון, והצלחות נוספות ברחבי הארץ, היו גם מפלות קשות לישוב. המפלה הקשה ביותר היתה נפילת ישובי גוש עציון בידי הלגיון הירדני, לאחר טבח אכזרי, של חיילי הלגיון בתושבי ארבעת הישובים בגוש. הנהגת הישוב נאלצה לאשר את כניעתם של ישובים אלה, הישובים העבריים הראשונים שנפלו בידי הערבים במלחמת העצמאות(למרות שנפלו מספר ימים לפני הכרזת העצמאות!).