|
|
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) |
שורה 7: |
שורה 7: |
| '''מדינות ההסכמה:''' צרפת, בריטניה, ארה"ב, איטליה ורוסיה (לא דמוקרטית). | | '''מדינות ההסכמה:''' צרפת, בריטניה, ארה"ב, איטליה ורוסיה (לא דמוקרטית). |
|
| |
|
| '''מדינות המרכז:''' גרמניה, אוסטרו הונגריה, הקיסרות העותמנית. | | '''מדינות המרכז:''' גרמניה, אוסטרו הונגריה, בולגריה והקיסרות העותמנית. |
|
| |
|
| ===מאפייני מלחמת העולם הראשונה=== | | ===מאפייני מלחמת העולם הראשונה=== |
שורה 55: |
שורה 55: |
| תוצאה: יהודים רבים נפגעים ונותרים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי. | | תוצאה: יהודים רבים נפגעים ונותרים ללא הגנה משפטית וללא מעמד חוקי. |
|
| |
|
| ==ג. "הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה== | | ==ג. הצהרת בלפור - תוכנה, הקשיים שנובעים מניסוחה, האינטרסטים של ברטניה במתן ההצהרה== |
| | === מבוא === |
|
| |
|
| | הצהרת בלפור זהו מסמך שניתן להסתדרות הציונית ע"י ממשלת בריטניה לקראת סוף מלה"ע ה1 ,2 בנובמבר1917, בצורת איגרת ששלח שר החוץ הבריטי הלורד בלפור ללורד רוטשילד.ההצהרה ניתנה לעם היהודי מתוך אהדה ומתוך אינטרסים בריטיים.ההצהרה הביע את ההכרה של בריטניה בזכותם של היהודים להקמת בית לאומי בא"י בזכותם ואת הנכונות של בריטניה לעזור בהקמת הבית הלאומי. |
|
| |
|
| | === תוכנה של הצהרת בלפור === |
|
| |
|
| ==הקשיים של המדינות הדמוקרטיות החדשות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה==
| | ב- 2.11.1917 ממשלת ברטניה באמצעות שר החוץ ג'יימס בלפור פרסמה הצהרה פרו ציונית אשר נודעה בשם "הצהרת בלפור" ובה נאמר : |
| | '''ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד הייתה לאומי לעם היהודי בא" *והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו , מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת.''' |
|
| |
|
| לאחר מלחמת העולם הראשונה קמו מספר מדינות לאומיות חדשות במרכז ובמזרח אירופה.
| | === האינטרסנטים של ברטניה במתן ההצרה === |
| מדינות אלו הוקמו על שטחים שהשתייכו טרם המלחמה לקיסרויות הרוסית והאוסטרו-הונגרית.
| | |
| קיסרויות אלו היו רב לאומיות, כלומר נכללו בהן עמים שונים.
| | ==== ברטניה ==== |
| למשל, בשטח הקיסרות האוסטרו-הונגרית חיו פולנים, הונגרים, רומנים, סרבים, קרואטים, סלובנים צ'כים וסלובקים וגרמנים.
| | |
| עמים אלו זכו לעצמאות מדינית לאחר מלחה"ע ה-1 מתוקף השאיפה לממש את עיקרון "זכות ההגדרה העצמית של הלאומים". במסגרת זו נוצרו 9 מדינות חדשות: פינלנד, אסטוניה, ליטא, לטביה, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, אוסטריה ויוגוסלביה.
| | בהנהגת ראש הממשלה לויד ג'ורג ושר החוץ ג'מס בפור פרסמה את הצהרת בלפור במטרה להשיג שליטה בא"י. אומנם ההסכם אנגלי – צרפתי (הסכם סייקס פיקו) קבע שא"י תהיה תחת שלטון בנל"א , אך מיד לאחר מכן המדינאים הבריטים שינו את דעתם ושאפו להבטיח שא"י תהיה תחת שלטון בריטי וזאת על מנת להבטיח שליטה בריטית מוחלטת בתעלת סואס אשר שימשה חוליית קשר אסטרטגית בין ברטניה ובין מושבותיה באסיה ובאפריקה. האינטרס הבריטי הזה , השתלב עם האינטרס הציוני ולפי זאת השלטון הבריטי בא"י יַבטיח את מימוש החזון הציוני. |
| המדינות הלאומיות החדשות הללו ניתקלו בקשיים שונים - בתחומי הפוליטיקה, כלכלה וביטחון. הסיבה הכוללת לקשיים אלו היתה שמדינות אלו נאלצו עתה לראשונה להתקיים באופן עצמאי בעוד שקודם לכן השתייכו למסגרת מדינית גדולה יותר (אימפריה) שענתה על הצרכים השונים - מבחינה כלכלית, פוליטית, ביטחונית וחברתית.
| | |
| בעיותיהן של מדינות אלו לא נפתרו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, מה שגרם למתיחות גוברת והיה רקע למלחמת העולם השנייה. בכל המדינות האלו לא שרדה הדמוקרטיה (פרט לצ'כוסלובקיה שהחזיקה עד מלחה"ע ה-2), את מקומה של הדמוקרטיה תפסו משטרים אחרים כמו דיקטטורות צבאיות ומונרכיות אבסולוטיות, נפילתה של הדמוקרטיה התרחשה בצורה שונה ממדינה למדינה, תלוי בגורמים לאומיים וחברתיים שונים.
| | ==== ארה"ב ==== |
| ===הקשיים של המדינות הלאומיות החדשות=== | | |
| | בראשית שנת 1917 מצבה הבריטי של ברטניה היה מוסכן. גרמניה באותה תק' הכריזה על מלחמת צוללות טוטאלית , כל אונייה שנכנסה או יצאה מן האיים הבריטים טבעה. לבריטניה היה חשש שהיא תגעה לאפיסת כוחות לנוכח מניעת אספקה של כוח אדם , מזון , דלק ואמצי לחימה. בחודשים הללו , ממשלת בריטניה עשתה כל מאמץ לשכנע את ארה"ב בהנהגת וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה , מתוך הבנה שרק אמצעי זה יבלום את התוקפנות ההרסנית של מלחמת הצוללות. בנסיבות הללו חיים ויצמן הצליח לשכנע את המדינאים הבריטים שהצרה פרו ציונית מצד הבריטים תניע את יהודי ארה"ב ללחוץ על הקונגרס ועל הנשיא האמריקאי וודרו וילסון להצטרף למלחמה נגד גרמניה. רה"מ (ראש הממשלה) לויד ג'ורג ושר החוץ ג'מס בלפור שוכנעו מן הטיעון הזה רק משום שהצבא של ברטניה היה על סף התמוטטות. |
| | |
| | ==== רוסיה ==== |
| | |
| | בחודש מרץ 1917 התחוללה ברוסיה מהפכה , הצאר ניקולאי ה-2 נפטר ורוסיה הפכה לרפובליקה. השלטון הועבר לידי הנסיך לבוב ושר הביטחון קריינסקי. הם הכריזו על נאמנותם למעצמות ההסכמה (צרפתה , ברטניה...) ועל כן המשיכו את המלחמה נגד גרמניה, אך היו גורמים מתנגדים – הקומוניסטים , בהנהגתו של סטלין וטרוצקי. הם דרשו להפסיק את המלחמה ולחתום על הסכם שלום עם גרמניה בכל מחיר. הבריטים חששו שפרישת רוסיה מהמלחמה עלולה לערער את המאזן הצבאי לרעתם. ולכן הם החליטו לפרסם את הצהרת בלפור על מנת לזכות באהדתם של מיליוני היהודים ברוסיה , ומתוך תקווה שאלה יחזקו את הממשלה הרוסית בהנהגת הנסיך לבוב וקרינסקי אשר לא התכוונה לפרוש מן המלחמה נגד גרמניה. |
| | |
| | ==== גרמניה ==== |
| | | |
| #'''בתחום הפוליטי''' - המדינות הלאומיות החדשות ביססו את משטרן המדיני על יסודות דמוקרטיים, אך לרובן לא היתה מסורת של דמוקרטיה. רמת השכלה של רוב אוכלוסייתן וחינוכה לאזרחות נאותה לא היו גבוהים. הבחירות לפרלמנטים שהוקמו, שהיו בדרך-כלל יחסיות, גרמו לפיצול מפלגתי. על- כך נוספו ניגודים לאומיים בין חלקי האוכלוסייה השונים ושאיפה של הרוב הלאומי להשתלט על המיעוט ואף לדכאו. ומאידך, מאבקים בין המיעוטים שלעתים בקשו להתנתק מהמדינה לבין הרוב השולט.גורמים אלה וכן הלחץ של מדינות שכנות חזקות (גרמניה או ברית המועצות) הכשירו את הקרקע בשנות ה-20 וה-30 לעלייתם של משטרים דיקטטוריים במדינות הלאומיות החדשות.כמו כן, היתה עוינות עמוקה ושורשית בין חלק מהמדינות החדשות, שהביאה לא פעם לסכסוכי גבול, פלישות צבאיות ולחוסר בטחון.
| | ב-1917 המודיעין הבריטי קיבל מידע מוסמך אשר ע"פ גרמניה בהנהגת הגנרל לודנדורץ מתכוונת לפרסם הצהרה פרו ציונית במטרה לזכות בתמיכתם של מיליוני היהודים במרכז ובמזרח אירופה ולכן ממשלת ברטניה פרסמה את הצהרת בלפור על מנת לסכל את תוכניותיו ש לודנדורץ ועל מנת להבטיח סימפטיה של היהודים למעצמות ההסכמה. |
| #'''במישור הביטחוני''' - הגבולות ששורטטו למדינות אלה על-פי חוזי השלום שנוצרו לאחר מלחה"ע ה-1 הלמו רק במידה מעטה את המציאות הלאומית בשטח. חלק מהמיעוטים (העמים) לא זכו לטריטוריה וכך נוצר מצב שבחלק מן המדינות החדשות שהוקמו נשארו מיעוטים לאומיים, שלא פעם היוו אחוז גדול מן האוכלוסייה- דבר שגרם לקשיים פנימיים (תסכול, אכזבה) וגם לקשיים בינלאומיים. המתחים הפנימיים האלה, בין הלאומים השונים ערערו את הדמוקרטיה במדינות החדשות. ואף היוו בעיה חברתית קשה.
| | |
| #'''בתחום החברתי''' - ברוב המדינות התחוללו מאבקים חברתיים קשים, בין האיכרים, הבורגנים והפועלים, רוב המדינות היו בעיצומו של תהליך עיור אך עדין רוב תושביהן חיו בכפרים והיו נתונים להשפעות מסורתיות, דתיות, שמרניות ואנטי ליברליות. בנוסף, עם הקמת המשטר הדמוקרטי, ובהיותו רב מפלגתי, קבוצות שונות באוכלוסיה נתעצמו וצברו כח, דבר זה גרם לאיום ולירידה במעמד האצולה והמימסד הצבאי שנהנו מזכויות יתר במשטרים הקודמים, אלה "אימצו" את הדיקטטורה ופעלו להשגתה כדי למנוע פגיעה בזכויות היתר מהן נהנו בעבר. בשעת כושר ראשונה הן נטלו לעצמן מחדש את הסמכויות שמהן נהנו בעבר.
| | ==== הבטחה על האינטרס הבריטי ==== |
| #'''קשיים כלכליים''' - חלק מהמדינות הלאומיות החדשות לא הצליחו לקיים משק לאומי עצמאי. לא היה בכוחן לספק פרנסה לאוכלוסייה בשל הריבוי הטבעי. ענף התעשייה וענף המסחר לא היו מפותחים ולכן לא יכלו לקלוט כוח עבודה, בעיקר איכרים שלא הצליחו להתפרנס מחקלאות.
| | |
| #*הבעיה בענף החקלאות נבעה בעיקרה ממחסור בקרקעות לעיבוד (בעיה אגרארית). חלק גדול מהקרקעות בארצות אלו היו בידי שכבה צרה של אצילים שהחזיקו בקרקעות שנים רבות קודם לכן (למשל, אצילים גרמנים במערב צ'כוסלובקיה ואצילים פולנים במזרח פולין). מצב זה גרם למחסור בקרקעות לעיבוד לשכבת האיכרים הרחבה ומנע ממנה פרנסה. לפיכך היה צורך ברפורמה אגרארית = חלוקה מחודשת של קרקעות באותן ארצות, אך ממשלותיהן שלא רצו להסתכסך עם שכבת האצילים הישנה לא עשו צעד בכיוון זה.
| | הממשלה הבריטית שוכנע ע"י חיים וייצמן ששיתוף פעולה עם התנועה הציונית יבטיח את האינטרס של האימפריה הבריטית במזה"ת. |
| #'''תפיסה כלכלית מוטעית''' - המדינות החדשות שאפו ליצור לעצמן משק עצמאי, במיוחד בתחום התעשייה לכן הן הטילו מכסי יבוא גבוהים על מוצרים מבחוץ. הדבר גרם לזעזועים ולמשברים כלכליים.
| | |
| ====פולין====
| | === הקשיים בניסוח הצהרת בלפור === |
| לפני מלחה"ע ה-1 היתה פולין מחולקת בין שלוש המעצמות - רוסיה, גרמניה ואוסטרו-הונגריה. בשנת 1918 הפכה פולין למדינה עצמאית ובראשה הועמד המרשל יוזף פילסודסקי, שהיה בין מנהיגי תנועת השחרור של פולין.
| | |
| #'''במישור הפוליטי''' - סבלה פולין מקושי, שנבע מפיצול מפלגתי רב. בשמאל נמצאה מפלגה סוציאליסטית, ובימין פעלה מפלגה לאומנית קתולית - שמרנית (ואנטישמית) שסחפה את תמיכתן של שכבות רחבות החל בבורגנות ובמשכילים וכלה בהמוני העם הפשוטים - במידה רבה הודות לגישתה האנטישמית. את האיכרים יצגה מפלגת "פיאסט" - מפלגה קתולית ואנטישמית. מלבד גושים אלו היו בפולין עוד מפלגות קטנות רבות, שיצגו מיעוטים לאומיים. הפיצול המפלגתי התבטא במאבק חריף בין המפלגות ובמשברים ממשלתיים תכופים. סמכותו של הפרלמנט התערערה בעיני העם. מצב זה הביא לכך שבשנת 1926 השתלט המרשל פילסודסקי על השלטון בכוח הצבא והפך את פולין לדיקטטורה צבאית שהחזיקה מעמד עד מלחה"ע ה-2. מנהיגי פולין גילו אהדה לפשיזם ולאנטישמיות.
| | עוד לפני שהממשלה הבריטית החליטה על פרסום הצהרת בלפור התנועה הציונית בבריטניה בהנהגתו של חיים וייצמן הגישה את הנוסח שנראה בעיינה הראוי-'''הנוסח הציוני''',שם נאמר: |
| #'''ריבוי לאומים''' - פולין כללה בתוכה מיעוטים לאומיים: אוקראינים, בילורוסים, גרמנים וכן כשלושה מיליון יהודים. רק 60% מאוכלוסייתה של פולין היתה פולנית בלאומיותה ואילו 40% הנותרים היו מיעוטים לאומיים מהם כ-3 מיליון יהודים. בעיית המיעוטים החריפה בשל כיבושיה של פולין במזרח אירופה. מנהיגי פולין ובמיוחד המרשל יוזף פילסודסקי, לא השלימו עם הגבולות של פולין במזרח ולכן שאפו להרחיב אותם. שאיפתם היתה להגיע לגבולותיה ההיסטוריים של פולין - שטחים שרובם לא היו מאוכלסים על ידי בני הלאום הפולני. לכן הם כבשו את וילנא - בירת ליטא והסתבכו במלחמה עם ברה"מ והרחיבו את שטח שלטונם במזרח. קיומם של מיעוטים לאומיים בשיעור כה גדול היו אחת מבעיותיה הפנימיות החמורות של פולין. פולין העצמאית לא הצליחה לקשור את המיעוטים השונים למדינה פולנית ועל כן שררה מתיחות בלתי פוסקת ביניהם. בעיה זו החלישה את פולין מבפנים.
| | |
| | '''1.ממשלת הוד מלכותו מקבלת את עיקרון על א"י להכון(להיות) מחדש כבית לאומי לעם היהודי.''' |
| | |
| | '''2.ממשלת הוד מלכותו תעשה את מיטב מאמציה להשגת מטרה זו ותדון עם ההסתדרות הציונית בדרכים ובאמצעים הדרושים.''' |
| | |
| | |
| | '''ההבדלים בין הנוסח הציוני לבין הנוסח הסופי של הצהרת בלפור:''' |
| | |
| | 1)הנוסח הציוני נכתב שא"י היא בית לאומי, ולפי הנוסח הסופי הבית הלאומי יהיה בא"י.הנוסח הסופי השאיר פתח לניתוח לגבי משמעות המושג "בית לאומי" וגבולותיו כלומר בית לאומי בא"י ולא בארץ ישראל כולה. |
| | |
| | 2)בנוסח הציוני הודגש שבריטניה "מקבלת את עיקרון הקמת בית לאומי" ובנוסח הסופי נאמר כי בריטניה "רואה בעין יפה" את הקמתו של הבית הלאומי הנוסח הסופי מחייב פחות את בריטניה. |
| | |
| | 3)בנוסח הציוני לא הופיעו הזכיות הדתיות והאזרחיות של העדות הלא יהודיות,הכוונה לתושבים הערבים בארץ,ובנוסח הסופי נתבע תנאי שהבהיר כי יש לשמור שזכיות הערבים לא יפגעו מצד היהודים. |
| | |
| | 4)בנוסח הציוני הוצגה ההסתדרות הציונית שנציגות היהודים בניהול האוטונומיה ובנוסח הסופי היא לא הוזכרה בכלל, הלורד רוטשילד התבקש להביא את ההצעה לידיעתה של ההסתדרות הציונית, כאן באה לידי ביטוי הפחתת המחויבות המעשית לפעול ממש למען הקמת הבית הלאומי יהודי. |
| | |
| | 5)בנוסח הסופי נוסף סעיף שקבע כי ההצהרה לא פוגעת בזכיותיהם של יהודי ארצות אחרות כלומר של אלה שלא ירצו לעלות לא"י כתוצאה מדרישת יהודים בריטים.הדבר הזה לא הופיע בטיוטא(הנוסח הציוני). |
|
| |
|
| ====גרמניה רפובליקת ויימאר====
| | '''התוקף של המסמך:''' למסמך הזה לא היה תוקף משפטי והוא היה הגדר ביטוי של הצהרת כוונות פוליטיות בלבד, אך למרות זאת ההצהרה התפרסמה באופן רשמי בעיתונות ומדינות ההסכמה הצטרפו לעמדת בריטניה. |
|
| |
|
| בגרמניה של אחרי מלחה"ע הראשונה, החזיקה הדמוקרטיה מעמד 14 שנים (1918-1933), מכינון הרפובליקה של ויימאר (נקראת כך ע"ש העיר ויימאר בה הוכרזה הרפובליקה ונכתבה החוקה), ועד חיסולה הסופי עם עליית הנאצים לשלטון. את תוחלת חייה של הרפובליקה הויימארית ניתן לחלק ל-3 תקופות:
| | '''הקשיים העולים מהנוסח הסופי:''' |
| ''תקופה ראשונה'' - 1918-1924, שנים של משברים ומהומות. <br> | |
| ''תקופה שנייה'' - 1924-1929, שנים של שיקום וייצוב.<br>
| |
| ''תקופה שלישית'' - 1929-1933, התדרדרות והתמוטטות. | |
|
| |
|
| #'''התקופה הראשונה''': התקופה הקשה שיצרה המלחמה, אי סדר פוליטי וכלכלי, מהומות ונסיונות הפיכה.
| | 1)הנוסח הציוני מחייב יותר מאשר הערפול של הצהרת בלפור. |
| #*"מרד הספרטקיסטים" ב-1919 - מרד של אנשי השמאל הקיצוני, שדגל במהפכה סוציאליסטית וקומוניסטית, בהנהגת קרל ליבקנכט והיהודיה רוזה לוקסמבורג. המרד דוכא במהירות הודות לסיועם של אנשי הימין הלאומני. שני מנהיגי המרד נתפסו ונרצחו במהלך הדיכוי.
| | 2)אין מחויבות ברורה במילים "רואה בעין יפה". |
| #*חתימת הממשלה על הסכמי ורסאי הביאה לנתק בינה לבין אותו ימין לאומני, שטען כי מעשה זה הינו השפלה לאומית ובגידה. מי שהואשם בבגידה זו היו כמובן הממשלה, הקומוניסטים והיהודים, שהואשמו ב"נעיצת סכין בגב האומה". גרמניה, כך לטענת התעמולה האנטישמית של הימין, לא הובסה בשדה הקרב כי אם נפלה קורבן לבוגדים. אף שלאמיתו של דבר, האחראים האמיתיים לתבוסה היו הקייזר ומפקדי הצבא.
| |
| #*ב-1920 ניסה הימין להשתלט ולכונן מחדש את הקיסרות. וולפגאנג קאפ, בסיוע מתנדבים, משתלט על הבירה הגרמנית והצבא לא נשמע להוראות הממשלה לדכא את הפוטש. בסופו של דבר נכשל נסיון ההפיכה של קאפ מאחר והפועלים בברלין והאיגודים המקצועיים הכריזו על שביתה כללית ובכך שיתקו את הבירה, הניסיון אמנם נכשל וקאפ ויתר ונמלט לשבדיה, אך עם זאת הוכח מעל לכל כי הצבא לא מוכן להחלץ לעזרתה של הרפובליקה ובעצם מצדד בימין.
| |
| #*ב-1922 נרצח שר החוץ היהודי וולטר רתנאו לאחר חתימה על הסכם ידידות עם רוסיה (הסכם רפלו).
| |
| #*ב-1923 – "פוטש מרתף הבירה". אדולף היטלר מנסה לתפוס את השלטון, אחרי השתלטות על בית הבירה במינכן וצעדה לעבר מרכז השלטון בעיר. הפוטש נכשל והיטלר נידון לחמש שנות מאסר, מתוכן הוא מרצה בפועל רק 9 חודשים, במהלכן הוא מתחיל לכתוב את ספרו "מיין קאמפף" ("מאבקי").
| |
| #*באותה שנה התרחש "משבר עמק הרור", כאשר צרפת ובלגיה פולשות לחבל הרור כדי לאלץ את גרמניה לשלם את הפיצויים שהוטלו עליה. המשבר הסתיים אחרי מו"מ והסדרים בתיווכה של ארה"ב.
| |
|
| |
|
| '''מבחינה כלכלית''' -על הרפובליקה היה להתמודד במצב הקשה שגרמה מלחמת העולם.
| | 3)בריטניה מדברת על הקמת בית לאומי אך לא ברור אם בכל א"י או רק בחלק ממנה. |
| גרמניה יצאה מהמלחמה מובסת והרוסה, שטחים בעלי פוטנציאל כלכלי רב, דוגמת חבל הסאאר התעשיתי, הוחרמו, ובנוסף היה עליה לשלם פיצויים על הנזקים שגרמה, כי אשמת המלחמה הוטלה עליה ע"י המעצמות המנצחות.
| |
| בתחילת שנות ה-20 נקלעה גרמניה למשבר כלכלי חמור שפגע קשות במעמד הבינוני והנמוך, קרי מליוני פועלים ושכירים. אינפלציה אדירה השתוללה, ערך המארק ירד במיליוני אחוזים, מה שגרם לאובדן חסכונות, שחיקת שכר, וכאוס כלכלי שנמשך עד 1924.
| |
| הסיבות העיקריות למצב כלכלי ירוד זה היו הוצאות המלחמה הגבוהות והמעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום. אל המציאות הקשה הזאת חזרו מאות אלפי הלוחמים והפכו למובטלים, דבר שהוסיף תיסכול רב ואכזבה ופגע במורל וכמובן הגביר את הבעיה החברתית
| |
| תקופה שניה- ב-1924 נבלמה האינפלציה, הבעיות הבינ"ל נסתיימו והחלה תקופה חדשה בגרמניה, תקופה בה שוקמו ויוצבו הכלכלה והמשק.
| |
|
| |
|
| המשק הגרמני חזר לפעילות מלאה כאשר השקעות והלואות מחו"ל-בעיקר מארה"ב - אפשרו חזרה למסלול חיים נורמלי. השירותים התרחבו וכך גם היצור התעשיתי, שעלה בעשרות אחוזים. הוחל ביזום פרויקטים גדולים, מספר המובטלים ירד משמעותית וגרמניה הופכת למעצמה התעשיתית השניה בגודלה בעולם (אחרי ארה"ב).
| | 4)לא מוזכרת ההסתדרות הציונית. |
|
| |
|
| '''מבחינה פוליטית''' - המצב הכלכלי שהשתפר והתייצב (באופן זמני) משפיע על היציבות הפוליטית הקיימת וכוחן של המפלגות האנטי-דמוקרטיות פוחת, נשיא חדש נבחר, יש לציין כי הנשיא החדש שנבחר, פאול הינדנבורג, היה גיבור מלחמה ונתפס כמיליטריסט, לאומני ושמרן.
| | 5)הערבים מופיעים כעדה ויש התעלמות מזכיותיהם כעם. |
|
| |
|
| '''מבחינה חברתית''' יש להוסיף כי המורים במערכת החינוך, קציני הצבא והמשטרה ושאר האחראים לחוק ולסדר, שרתו בימי הקיסרות ורובם לא הפנימו את המחויבות לחירויות האזרח הקשורות בדמוקרטיה ובליברליזם.
| | 6)לא ברור למה הכוונה "תעשה את מירב מאמציה". |
| יהודי גרמניה השתלבו היטב בכל תחומי החיים בתקופה זו ורבים הגיעו לתפקידים בכירים במפלגות הבורגניות, כמו גם רבים נוספים שעסקו במקצועות החופשיים.
| |
|
| |
|
| | '''מדוע יש קשיים?''' |
|
| |
|
| | הקשיים נובעים מהשאיפה הציונית להשיג תמיכה מלאה לבין רצון של הבריטים להגיש הצהרה שלא תפגע בזכיות הערבים תושבי הארץ ובזכיות היהודים בארצות אחרות. |
| | ----- |
| | ==ראה גם== |
| | [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8 הצהרת בלפור] בוויקיפדיה העברית. |
|
| |
|
| מצב זה מתקיים עד 1929, ( מתחילה התקופה השלישית) כאשר התמוטטות הבורסה בניו יורק פוגעת בכלכלותיהן של מדינות אירופה, וביניהן גרמניה, שנשענה רבות על המימון האמריקני שהופסק עקב משבר כלכלי זה.
| |
|
| |
|
| המשבר הכלכלי בארה"ב גורם לצמצום היצור, סגירת מפעלים, פיטורי עובדים, פשיטות רגל והתרחבות האבטלה, והמשק הגרמני נכנס לתקופת מיתון קשה מאוד.
| | ---- |
| | *חלק מסיכום זה נלקח מתוך וויקיספר-העברי בכתובת [http://he.wikibooks.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8_-_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94%2C_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%97%D7%94%2C_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94.] |
|
| |
|
| כמו כן פורץ משבר פסיכולוגי וחברתי ,שאופיין ביאוש הולך וגואה, תחושת חוסר אונים ברחוב הגרמני ומספר לא קטן של התאבדויות. מצב זה הביא לחיזוקן של המפלגות הקיצוניות, שנהנו גם מסכסוכים הולכים וגוברים בין המפלגות השונות, דבר שהביא לאי הקמתה של קואליציה יציבה שתוכל לשלוט ולמצוא פתרון לבעיות.
| | [[category:היסטוריה א']] |
| בינואר 1933 הפכה המפלגה הנאצית לגדולה במפלגות גרמניה והנשיא משתכנע למנות את העומד בראשה, אדולף היטלר, לקנצלר (ראש הממשלה). נקודה זו מהווה את קיצה של רפובליקת ויימאר.
| |