שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''סוויטה'''
| |
| | | |
| + | '''סוויטה''' |
| *הסוויטה הבארוקית המוקדמת: | | *הסוויטה הבארוקית המוקדמת: |
− | | + | הסוויטה כיצירה בעלת מספר פרקים, לרוב חמישה, בעלי אופי וקצב שונים, היא |
− | הסוויטה כיצירה בעלת מספר פרקים, לרוב חמישה, בעלי אופי וקצב שונים, היא תופעה גרמנית בתחילת הבארוק. הטכניקה של וואריאציה על נושא הריקוד, כפי שהופיעה במאה ה - 16 בצמד הריקודיים - פאבאן וגאליארד, התפתחה עתה לסדרת הפרקים של הסוויטה. | + | תופעה גרמנית בתחילת הבארוק. הטכניקה של וואריאציה על נושא הריקוד, כפי |
− | הקשר המוסיקלי אורגני בין פרקי הריקודים התקיימה ביצירתו של יוהאן הרמן שיין Schein - - 'בנקט מוסיקלי' משנת 1617. | + | שהופיעה במאה ה - 16 בצמד הריקודיים - פאבאן וגאליארד, התפתחה עתה לסדרת |
− | | + | הפרקים של הסוויטה. |
| + | הקשר המוסיקלי אורגני בין פרקי הריקודים התקיימה ביצירתו של יוהאן הרמן |
| + | שיין Schein - - 'בנקט מוסיקלי' משנת 1617. |
| *בבארוק המאוחר: | | *בבארוק המאוחר: |
− | שני סוגים עיקריים, בעיקר למקלדת: הסוג הצרפתי שהוא אוסף כללי של ריקודים למקלדת של מלחיני/נגני מקלדת צרפתיים חשובים – לולי קופרן ועוד, שנקרא - Order, | + | שני סוגים עיקריים, בעיקר למקלדת: הסוג הצרפתי שהוא אוסף כללי של ריקודים |
− | והסוג הגרמני (שקרוי לעיתים גם פרטיטה), מתחיל להיות מאורגן מאמצע המאה ה - 18 באשכול של 4 ריקודים קבועים - אלמנד, קורנט, סרבנד וג'יג. | + | למקלדת של מלחיני/נגני מקלדת צרפתיים חשובים – לולי קופרן ועוד, שנקרא - |
− | המלחין שאירגן את הסוויטה בסדר זה הוא פרוברגר – Johann Jakob Froberger (1616 – 1667). | + | Order, והסוג הגרמני (שקרוי לעיתים גם פרטיטה), מתחיל להיות מאורגן מאמצע |
− | לאשכול ריקודים זה יכול להתווסף מבוא כלשהו (פרליוד או סינפוניה), וכן נוספו גם ריקודי בחירה שמוקמו לפני או אחרי הסרבנד או אחרי הג'יג. | + | המאה ה - 18 באשכול של 4 ריקודים קבועים - אלמנד, קורנט, סרבנד וג'יג. |
− | כל הריקודים בסוויטה הם באותו סולם.
| + | המלחין שאירגן את הסוויטה בסדר זה הוא פרוברגר – Johann Jakob Froberger |
− | אופיה הבינלאומי של הסוויטה בולט לעין: כל ריקוד בה ממוצא לאומי אחר: האלמנד - גרמני, הקורנט צרפתי, הסרבנד ספרדי (ממוצא מכסיקני) והג'יג אנגלו- אירי. ריקודי הבחירה גם הם ממוצא צרפתי – מינואט, בורה פספייה או גאבוט, אייר אנגלי ופולונז פולני. | + | (1616 – 1667). |
− | | + | לאשכול ריקודים זה יכול להתווסף מבוא כלשהו (פרליוד או סינפוניה), וכן |
− | | + | נוספו גם ריקודי בחירה שמוקמו לפני או אחרי הסרבנד או אחרי הג'יג. כל |
− | | + | הריקודים בסוויטה הם באותו סולם. |
− | | + | אופיה הבינלאומי של הסוויטה בולט לעין: כל ריקוד בה ממוצא לאומי אחר: |
− | | + | האלמנד - גרמני, הקורנט צרפתי, הסרבנד ספרדי (ממוצא מכסיקני) והג'יג |
− | *אלמנד Allemande | + | אנגלו- אירי. ריקודי הבחירה גם הם ממוצא צרפתי – מינואט, בורה פספייה או |
− | | + | גאבוט, אייר אנגלי ופולונז פולני. *אלמנד Allemande |
− | פרוש השם: גרמני (בצרפתית). | + | פרוש השם: גרמני (בצרפתית). |
− | | |
| ריקוד פופולרי ממוצא גרמני, אשר מופיע לראשונה בתחילת המאה ה – 16. | | ריקוד פופולרי ממוצא גרמני, אשר מופיע לראשונה בתחילת המאה ה – 16. |
− | צעדי הריקוד פשוטים למדי, ואפשר למצוא אותו כריקוד ממש גם במאות ה – 17 וה – 18 בכוריאוגרפיות לבלט ובנשפי חצר. | + | צעדי הריקוד פשוטים למדי, ואפשר למצוא אותו כריקוד ממש גם במאות ה – 17 וה |
− | במאה ה – 17 האלמנד הופך מסוגנן מאד, ונכלל ביצירות מוסיקליות רבות עד לזמנו של מוצרט. הוא נחשב לאחד מן הפופולאריים בריקודים האינסטרומנטאליים. | + | – 18 בכוריאוגרפיות לבלט ובנשפי חצר. |
− | מהווה אחד מארבעת הריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית. בדרך כלל הריקוד הראשון בסוויטה. | + | במאה ה – 17 האלמנד הופך מסוגנן מאד, ונכלל ביצירות מוסיקליות רבות עד |
− | | + | לזמנו של מוצרט. הוא נחשב לאחד מן הפופולאריים בריקודים האינסטרומנטאליים. |
− | מאפיינים: | + | מהווה אחד מארבעת הריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית. בדרך כלל הריקוד |
− | • טמפו בינוני | + | הראשון בסוויטה. |
− | • משקל זוגי, בדרך כלל 4/4, לרוב עם קדמה של שמינית. | + | מאפיינים: • טמפו בינוני |
− | • האלמנד המוקדם במירקם הומופוני. המאוחר במירקם קונטרפונקטי יותר. | + | • משקל זוגי, בדרך כלל 4/4, לרוב עם קדמה של שמינית. |
− | *קורנט Courante | + | • האלמנד המוקדם במירקם הומופוני. המאוחר במירקם קונטרפונקטי יותר. |
− | | + | *קורנט Courante |
− | פירוש השם: בריצה, בזרימה (בצרפתית) | + | פירוש השם: בריצה, בזרימה (בצרפתית) |
− | | + | ריקוד וצורה אינסטרומנטלית שפרח באירופה בוואריאנטים שונים מסוף המאה ה – |
− | ריקוד וצורה אינסטרומנטלית שפרח באירופה בוואריאנטים שונים מסוף המאה ה – 16 ועד אמצע המאה ה – 18. (בגרסה הצרפתית נחשב לריקוד האהוב ביותר על לואי ה – 14 שנהג לרקוד אותו לבדו). | + | 16 ועד אמצע המאה ה – 18. (בגרסה הצרפתית נחשב לריקוד האהוב ביותר על לואי |
− | | + | ה – 14 שנהג לרקוד אותו לבדו). |
− | מבחינים בין : קורנטהCorente (ממוצא איטלקי) : צעדי ריקוד בריצה זיגזגית מצד לצד. | + | מבחינים בין : קורנטהCorente (ממוצא איטלקי) : צעדי ריקוד בריצה זיגזגית |
− | | + | מצד לצד. לבין קורנט Courante (ממוצא צרפתי) : צעדי רקוד אציליים הכוללים |
− | לבין קורנט Courante (ממוצא צרפתי) : צעדי רקוד אציליים הכוללים קידות.
| + | קידות. |
− | | |
| מהווה אחד מהריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית (השני). | | מהווה אחד מהריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית (השני). |
− | | + | מאפיינים: קורנטה : - מפעם מהיר |
| + | - זרימת שמיניות או שש-עשריות |
| + | - מרקם הומופוני לרוה קורנט : - מפעם בינוני |
| + | - משקל מתחלף בין 6/4 ל – 3/2 |
| + | - מרקם רב-קולי. *סרבנד Sarabande |
| + | מקורו של הסרבנד במכסיקו וספרד במאה ה-16 כריקוד מהיר וארוטי, המלווה |
| + | בגיטרה וקסטנייטות. שמו – Zarabauda. בספרד ואיטליה הוא שורד עד סוף |
| + | הבארוק באופיו זה. בצרפת הוא הופך לריקוד איטי, אקספרסיבי ומלכותי, והיה |
| + | פופולרי במוסיקה לתיאטרון. באופיו זה, מופיע גם ביצירות גרמניות. מהווה |
| + | אחד מהריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית (השלישי). |
| + | מאפיינים: • טמפו איטי. |
| + | • משקל משולש ללא קדמה, הטעמה על הפעמה השניה וסיום על הפעמה השלישית. |
| + | • צורה בינארית, פראזות סדירות של 4 או 8 תיבות. |
| + | • מלודיות פשוטות שמעוטרות בעיטורים רבים. |
| + | *ג'יג Gigue |
| + | פירוש השם: ריקוד (אנגלית) |
| + | ריקוד כפרי ממוצא אנגלי או אירי, מן המאה ה – 16, הגיע לצרפת בסביבות |
| + | 1650. הושפע באירופה ממאפיינים איטלקיים וצרפתיים והפך חלק חשוב ברפרטואר |
| + | ללאוטה ולצ'מבלו, וכן בצורות התיאטרליות של לולי. |
| + | הג'יג משמש כאחד מארבעת הריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית, בדרך כלל חותם |
| + | את הסוויטה. |
| מאפיינים: | | מאפיינים: |
− | קורנטה :
| + | • צורה בינארית (דו-חלקית). |
− | - מפעם מהיר
| + | • טמפו מהיר. |
− | - זרימת שמיניות או שש-עשריות
| + | • משקל זוגי עם פעמה טרנארית (משולשת) משקל 6/8 או 12/8 . |
− | - מרקם הומופוני לרוה
| + | • מקצבים מוטוריים בצד מקצבים מנוקדים והמיולות. |
− | | + | • מרקם פוליפוני עם אלמנטים של חיקוי (ךעיתים חיקוי בהיפוך ראי). |
− | | + | • פראזות לא שוות. *מנואט Minuet |
− | קורנט :
| + | פירוש השם: צעדים קטנים (צרפתית) |
− | - מפעם בינוני
| |
− | - משקל מתחלף בין 6/4 ל – 3/2
| |
− | - מרקם רב-קולי.
| |
− | | |
− | | |
− |
| |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | *סרבנד Sarabande
| |
− | | |
− | מקורו של הסרבנד במכסיקו וספרד במאה ה-16 כריקוד מהיר וארוטי, המלווה בגיטרה וקסטנייטות. שמו – Zarabauda. בספרד ואיטליה הוא שורד עד סוף הבארוק באופיו זה.
| |
− | בצרפת הוא הופך לריקוד איטי, אקספרסיבי ומלכותי, והיה פופולרי במוסיקה לתיאטרון. באופיו זה, מופיע גם ביצירות גרמניות.
| |
− | מהווה אחד מהריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית (השלישי).
| |
− | | |
− | מאפיינים:
| |
− | • טמפו איטי.
| |
− | • משקל משולש ללא קדמה, הטעמה על הפעמה השניה וסיום על הפעמה השלישית.
| |
− | • צורה בינארית, פראזות סדירות של 4 או 8 תיבות. | |
− | • מלודיות פשוטות שמעוטרות בעיטורים רבים.
| |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | *ג'יג Gigue
| |
− | | |
− | פירוש השם: ריקוד (אנגלית)
| |
− | | |
− | ריקוד כפרי ממוצא אנגלי או אירי, מן המאה ה – 16, הגיע לצרפת בסביבות 1650. הושפע באירופה ממאפיינים איטלקיים וצרפתיים והפך חלק חשוב ברפרטואר ללאוטה ולצ'מבלו, וכן בצורות התיאטרליות של לולי.
| |
− | הג'יג משמש כאחד מארבעת הריקודים הקבועים בסוויטה הבארוקית, בדרך כלל חותם את הסוויטה.
| |
− | | |
− | מאפיינים:
| |
− | • צורה בינארית (דו-חלקית).
| |
− | • טמפו מהיר. | |
− | • משקל זוגי עם פעמה טרנארית (משולשת) משקל 6/8 או 12/8 . | |
− | • מקצבים מוטוריים בצד מקצבים מנוקדים והמיולות. | |
− | • מרקם פוליפוני עם אלמנטים של חיקוי (ךעיתים חיקוי בהיפוך ראי). | |
− | • פראזות לא שוות. | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | | |
− | *מנואט Minuet | |
− | | |
− | פירוש השם: צעדים קטנים (צרפתית) | |
− | | |
| ריקוד אלגנטי, פופולארי בין השנים 1650 – 1800. | | ריקוד אלגנטי, פופולארי בין השנים 1650 – 1800. |
| צעדיו קטנים ומהירים ואינם תואמים את המשקל המוסיקלי. | | צעדיו קטנים ומהירים ואינם תואמים את המשקל המוסיקלי. |
| הפך ללהיט בחצרו של לואי ה – 14. | | הפך ללהיט בחצרו של לואי ה – 14. |
| כיצירה אינסטרומנטלית, הופיע לעתים קרובות כזוגות מנואטים, במבנה של: | | כיצירה אינסטרומנטלית, הופיע לעתים קרובות כזוגות מנואטים, במבנה של: |
− | מנואטI – מנואט II (טריו) – מנואט I.
| + | מנואטI – מנואט II (טריו) – מנואט I. |
− | מהווה את אחד מריקודי הבחירה בסוויטה הבארוקית. היחידי שעבר אל הסימפוניה, ואף שובץ באוברטורות ובסצנות סיום אופראיות. | + | מהווה את אחד מריקודי הבחירה בסוויטה הבארוקית. היחידי שעבר אל הסימפוניה, |
− | | + | ואף שובץ באוברטורות ובסצנות סיום אופראיות. |
| מאפיינים: | | מאפיינים: |
− | - מבנה בינארי (דו-חלקי) | + | - מבנה בינארי (דו-חלקי) |
− | - פראזות סדירות באורך 4 תיבות כל אחת. | + | - פראזות סדירות באורך 4 תיבות כל אחת. |
− | - משקל משולש (בד"כ ¾) ללא קדמה. | + | - משקל משולש (בד"כ ¾) ללא קדמה. |
− | - קדנצות על פעמה חזקה | + | - קדנצות על פעמה חזקה |
− | - מרקם הומופוני. | + | - מרקם הומופוני. |
− | | + | *גאבוט Gavtte |
− | | + | ריקוד ממוצא צרפתי ממחוז הררי דרומי. פריחתו מסוף המאה ה – 16 עד סוף המאה |
− | | + | ה – 18. במאה ה – 17 היה פופולארי בחצרו של לואי ה – 14 ונכלל לעתים |
− | | + | קרובות באופרות ובלטים של לולי וראמו (צרפת). מוצאים גם גאבוטים מושרים. |
− | | |
− | | |
− | *גאבוט Gavtte | |
− | | |
− | ריקוד ממוצא צרפתי ממחוז הררי דרומי. פריחתו מסוף המאה ה – 16 עד סוף המאה ה – 18. במאה ה – 17 היה פופולארי בחצרו של לואי ה – 14 ונכלל לעתים קרובות באופרות ובלטים של לולי וראמו (צרפת). מוצאים גם גאבוטים מושרים. | |
| הריקוד מבוסס על תנועה הצידה (דילוגים וצעדים)בשורה או מעגל. | | הריקוד מבוסס על תנועה הצידה (דילוגים וצעדים)בשורה או מעגל. |
− | החל במאה ה – 18 מופיע כפרק ריקוד ביצירות אינסטרומנטליות עצמאיות, אך שומר על קשר אסוציאטיבי עם מקורו העממי. | + | החל במאה ה – 18 מופיע כפרק ריקוד ביצירות אינסטרומנטליות עצמאיות, אך |
− | | + | שומר על קשר אסוציאטיבי עם מקורו העממי. |
| מאפיינים: | | מאפיינים: |
− | • טמפו בינוני, אופי חינני. | + | • טמפו בינוני, אופי חינני. |
− | • משקל בד"כ 4/4 עם קדמה של שני רבעים. | + | • משקל בד"כ 4/4 עם קדמה של שני רבעים. |
− | • פרזות סימטריות של 4 תיבות. | + | • פרזות סימטריות של 4 תיבות. |
− | • מוטיבים ריתמיים פשוטים. | + | • מוטיבים ריתמיים פשוטים. |
− | • מרקם הומופוני. | + | • מרקם הומופוני. *בורה Bourree |
− | | + | פירוש השם: משק כנפיים (Bourir) בצרפתית |
− | | + | ריקוד עממי, ריקוד חצר ויצירה אינסטרומנטלית ממוצא צרפתי. מאופיין בריקוד |
− | | + | של שני אגפים המתקרבים זה לזה. פריחתו בין אמצע המאה ה – 17 לאמצע המאה ה |
− | | + | – 18. הופיע הרבה בבלטים של לולי במאה ה – 17 ונכלל בסוויטות |
− | *בורה Bourree | + | האינסטרומנטליות של המאה. |
− | | + | מהווה אחד מריקודי הבחירה בסוויטה הבארוקית, ומופיע בדרך כלל אחרי הסרבנד. |
− | פירוש השם: משק כנפיים (Bourir) בצרפתית | + | לעתים מופיעים שני ריקודי בורה בזה אחר זה במבנה: בורה I – בורה II – בורה |
− | | + | I. |
− | ריקוד עממי, ריקוד חצר ויצירה אינסטרומנטלית ממוצא צרפתי. מאופיין בריקוד של שני אגפים המתקרבים זה לזה. | |
− | פריחתו בין אמצע המאה ה – 17 לאמצע המאה ה – 18. הופיע הרבה בבלטים של לולי במאה ה – 17 ונכלל בסוויטות האינסטרומנטליות של המאה. | |
− | מהווה אחד מריקודי הבחירה בסוויטה הבארוקית, ומופיע בדרך כלל אחרי הסרבנד. לעתים מופיעים שני ריקודי בורה בזה אחר זה במבנה: בורה I – בורה II – בורה I. | |
− | | |
| מאפיינים: | | מאפיינים: |
− | • טמפו מהיר, אופי עליז. | + | • טמפו מהיר, אופי עליז. |
− | • משקל זוגי, בדרך כלל עם קדמה של רבע או שתי שמיניות. | + | • משקל זוגי, בדרך כלל עם קדמה של רבע או שתי שמיניות. |
− | • מכיל מקצבים סינקופיים. | + | • מכיל מקצבים סינקופיים. |
− | • מבנה הפראזות שפוט וסימטרי. | + | • מבנה הפראזות שפוט וסימטרי. |
− | • מירקם הומופוני. | + | • מירקם הומופוני. *שאקון ופסקליה |
− | | + | שתי צורות בארוקיות דומות, אשר במקור היו ריקודים, בהן הנושא החוזר מופיע |
− | | + | בבס או בקולות אחרים. ישנו הבדל דק ביניהם: בשאקון – הנושא יכול להופיע |
− | | + | בכל הקולות. |
− | *שאקון ופסקליה | |
− | | |
− | שתי צורות בארוקיות דומות, אשר במקור היו ריקודים, בהן הנושא החוזר מופיע בבס או בקולות אחרים. ישנו הבדל דק ביניהם: בשאקון – הנושא יכול להופיע בכל הקולות. | |
| בפסקליה – הנושא יופיע רק בבס, ובשאר הקולות מופיעות וואריאציות שונות. | | בפסקליה – הנושא יופיע רק בבס, ובשאר הקולות מופיעות וואריאציות שונות. |
− | במקור היו השאקון והפסקליה ריקודים עתיקים במשקל ¾, בעלי קצב הרמוני איטי – ההרמוניה מתחלפת בכל תיבה. בנושא היו 8 – 12 צלילים. בכל פעם שהנושא חוזר, מופיע בשאר הקולות מירקם חופשי, אם קונטרפונקטי ואם הרמוני. | + | במקור היו השאקון והפסקליה ריקודים עתיקים במשקל ¾, בעלי קצב הרמוני איטי |
− | המעניין הוא שבכל פעם שהנושא חוזר ישנה אפשרות לשינויים הרמוניים על אותו נושא: אם בבס או בקולות האחרים. | + | – ההרמוניה מתחלפת בכל תיבה. בנושא היו 8 – 12 צלילים. בכל פעם שהנושא |
− | פולונז Polonaise | + | חוזר, מופיע בשאר הקולות מירקם חופשי, אם קונטרפונקטי ואם הרמוני. |
− | | + | המעניין הוא שבכל פעם שהנושא חוזר ישנה אפשרות לשינויים הרמוניים על אותו |
| + | נושא: אם בבס או בקולות האחרים. פולונז Polonaise |
| פרוש השם: פולני (בצרפתית). | | פרוש השם: פולני (בצרפתית). |
− | | + | במקור – ריקוד עממי פולני חגיגי תהלוכתי. בצורתו העממית – ריקוד זוגות |
− | במקור – ריקוד עממי פולני חגיגי תהלוכתי. בצורתו העממית – ריקוד זוגות במלווה בשירה. במאה ה – 17 אומץ ע"י החצר הפולנית והליווי הופך אינסטרומנטלי. בשלב זה החלה התפשטותו על פני היבשת האירופית. במאה ה – 18 הופך לריקוד אינסטרומנטלי מסוגנן, ונכלל בין ריקודי הסוויטה הברוקית כריקוד בחירה. | + | במלווה בשירה. במאה ה – 17 אומץ ע"י החצר הפולנית והליווי הופך |
− | | + | אינסטרומנטלי. בשלב זה החלה התפשטותו על פני היבשת האירופית. במאה ה – 18 |
| + | הופך לריקוד אינסטרומנטלי מסוגנן, ונכלל בין ריקודי הסוויטה הברוקית |
| + | כריקוד בחירה. |
| מאפיינים: | | מאפיינים: |
− | • מפעם בינוני. | + | • מפעם בינוני. |
− | • משקל משולש ללא קדמה | + | • משקל משולש ללא קדמה |
− | • תבניות ריתמיות חוזרות | + | • תבניות ריתמיות חוזרות |
− | • סיום המשפטים על פעמה קלה. | + | • סיום המשפטים על פעמה קלה. |
− | | + | *פספייה Passepied |
− | | + | פירוש השם: החלפת רגל (בצרפתית) |
− | | + | ריקוד פשוט וערני ממוצא צרפתי. פופולרי במוסיקה הצרפתית לבמה, וביצירות |
− | | + | לצ'מבלו בסוף המאה ה – 17 ותחילת המאה ה – 18. מריקודי חצר המלוכה הצרפתית |
− | | + | במאה ה – 17. |
− | *פספייה Passepied | |
− | | |
− | פירוש השם: החלפת רגל (בצרפתית) | |
− | | |
− | ריקוד פשוט וערני ממוצא צרפתי. פופולרי במוסיקה הצרפתית לבמה, וביצירות לצ'מבלו בסוף המאה ה – 17 ותחילת המאה ה – 18. מריקודי חצר המלוכה הצרפתית במאה ה – 17. | |
| נכלל כריקוד בחירה בסוויטה הבארוקית. | | נכלל כריקוד בחירה בסוויטה הבארוקית. |
− |
| |
| מאפיינים: | | מאפיינים: |
− | • מפעם מהיר. | + | • מפעם מהיר. |
− | • אופי עליז. | + | • אופי עליז. |
− | • משקל משולש (על פי רב 3/8) עם קדמה. | + | • משקל משולש (על פי רב 3/8) עם קדמה. |
− | • המיולות. | + | • המיולות. |
− | • פרזות סדירות של 2 או 4 תיבות. | + | • פרזות סדירות של 2 או 4 תיבות. |
− | • מרקם הומופוני. | + | • מרקם הומופוני. |