admin
664
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
סיכום - שנות ה30: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ד.היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936.
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דרוש תיקון עריכה}} | {{דרוש תיקון עריכה}} | ||
| שורה 76: | שורה 74: | ||
השביתה נמשכה 175 יום ונועדה לפגוע ביישוב היהודי שהיה תלוי במשק הערבי. סוחרים ובעלי מלאכה סגרו את חנויותיהם, ואספקת מזון ומוצרי חקלאות ליהודים נפסקה. פועלים ערבים לא התייצבו לעבודה אצל היהודים ונמל יפו הושבת. במקביל נמשכו הפרעות ביהודים. בשנה הראשונה של המרד נהרגו 91 יהודים וכ-400 נפצעו. מאות בתים פרטיים ובתי מלאכה נהרסו, והושמדו עצים וגידולים חקלאיים רבים. למרות זאת, המשיכו הבריטים לתת רשיונות עלייה ליהודים בעקבות זאת החלו הערבים להתקיף מוסדות בריטים בארץ (תחנות משטרה) וירו בשוטרים ובחיילים בריטים. המרד הערבי ידוע "מאורעות תרצ"ו-1936. | השביתה נמשכה 175 יום ונועדה לפגוע ביישוב היהודי שהיה תלוי במשק הערבי. סוחרים ובעלי מלאכה סגרו את חנויותיהם, ואספקת מזון ומוצרי חקלאות ליהודים נפסקה. פועלים ערבים לא התייצבו לעבודה אצל היהודים ונמל יפו הושבת. במקביל נמשכו הפרעות ביהודים. בשנה הראשונה של המרד נהרגו 91 יהודים וכ-400 נפצעו. מאות בתים פרטיים ובתי מלאכה נהרסו, והושמדו עצים וגידולים חקלאיים רבים. למרות זאת, המשיכו הבריטים לתת רשיונות עלייה ליהודים בעקבות זאת החלו הערבים להתקיף מוסדות בריטים בארץ (תחנות משטרה) וירו בשוטרים ובחיילים בריטים. המרד הערבי ידוע "מאורעות תרצ"ו-1936. | ||
==ד.היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936 | ==ד.היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936== | ||
===בתחום הכלכלי:=== | ===בתחום הכלכלי:=== | ||
החרם הכלכלי שהטילו הערבים על היישוב היהודי אילץ אותם להתמודד מול איום זה. | החרם הכלכלי שהטילו הערבים על היישוב היהודי אילץ אותם להתמודד מול איום זה. כאשר הושבת נמל יפו על-ידי הערבים הופעל לחץ על השלטונות הבריטים לתת רשיון לנמל עברי, ואכן, במאי 1936 נפתח נמל תל אביב, שהיה מסוגל לקלוט אוניות שהביאו מטענים ולהוציא משלוחים לייצוא. בנמל חיפה נמנעה השביתה הודות למאות יהודים שעבדו בנמל, ובינהם חברים מהקיבוצים באזור. העצמאות הכלכלית של המשק היהודי באה לידי ביטוי בקטיף פרי הדר בו תפסו היהודים את מקומם של הערבים. כמו כן, גם בבנין ובמפעלי תעשיה מלאו היהודים את תפקידי הערבים ששבתו.<BR> | ||
שטחי העיבוד החקלאי הורחבו,חל | שטחי העיבוד החקלאי הורחבו, חל גידול משמעותי בתוצרות הלול, באספקת החלב ומוצריו ובירקות. נהגים יהודים תפסו את מקום הערבים בתחבורה הציבורית ואכן עקרון העבודה היהודית הוגשם בתקופה זו, והאבטלה היהודית פסקה. היישוב הקים את קרן "כופר היישוב" מכספי מגבית בטחון, שבעזרתה נאסף כסף למימון פעולות הבטחון היהודיות, לאור ההוצאות הרבות ומכיוון שתרומות היהודים בתפוצות לא הספיקו להגנה. המשק היהודי הצליח לשרוד ואף התפתח ושגשג, ושנות העלייה החמישית כונו "תקופת הזוהר של היישוב היהודי בארץ".<BR> | ||
===בתחום ההתישבות:=== | ===בתחום ההתישבות:=== | ||