סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תקציר עריכה
בנובמבר 1947 נפגשה גולדה מאיר (אז גולדה מאירסון) עם המלך הירדני עבדאללה והגיעה איתו לסיכום בע"פ לפיו יספח עבדאללה לממלכתו את כל איזוריה של ארץ ישראל, שם אמורה הייתה לקום המדינה הערבית. במקביל עבדאללה התחייב לא לפלוש או להציק למדינה היהודית. אך בפגישה נוספת בין עבדאללה לגולדה מאיר ב- 11 במאי 48 (ארבעה ימים לפני יציאת הנציב הבריטי מארץ ישראל) נסוג בו עבדאללה מהתחייתו והודיע לגולדה כי הוא "נאלץ" לצאת למלחמה נגד הישוב היהודי אם הישוב יודיע על הקמת מדינה. פלישה כזו תמנע בתנאי שהישוב היהודי יסכים לשלטון ירדני על כל ארץ ישראל והיהודים יקבלו אוטונומיה דתית ותרבותית מלאה תחת השלטון הירדני-אשמי.
המלך עבדאללה הבטיח לגולדה מאיר כי אוטונומיה זו תיהיה אוטונומיה דתית ותרבותית מלאה וכי מחצית מן הפרלמנט שיוקם בה יהיה מורכב מנציגים יהודיים.
 
גולדה מאיר לא היססה וענתה:
:''"זוהי הצעה שאינה באה בחשבון. אנו נכריז על עצמאות!"'':''"אז תיהיה מלחמה"'' השיב המלך עבדאללה.:''"תהיה מלחמה, אבל אנחנו ננצח!"'' ענתה גולדה מאיר. 
3.מדיניות בריטניה: בריטניה המשיכה את נסיגתה מארץ ישראל בלוח הזמנים שהיא תכננה, כך שב- 15 במאי 1948 הנציב הבריטי האחרון אמור היה לצאת את הארץ ובכך ללא קבלת החלטות של הנהגת הישוב עלול היה להיווצר תהו ובהו פוליטי- משפטי – צבאי בארץ.

תפריט ניווט