עריכה אחת
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הגנת היישוב: הגנה, אצל, לחי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לח"י
אין תקציר עריכה |
(←לח"י) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
היישוב לא תמך בפעולות של המחתרת. הבריטים התנגדו לפעילות המחתרת. | היישוב לא תמך בפעולות של המחתרת. הבריטים התנגדו לפעילות המחתרת. | ||
היישוב לא תמך בפעולות של המחתרת. | היישוב לא תמך בפעולות של המחתרת. | ||
</br>מטרה: להוציא מהארץ את השלטון הבריטי ולשמור על חורתה של מדינת ישראל כמדינה של יהודים. | |||
</br>תחילת דרכו של הארגון: לח"י היה ארגון מחתרת עברי שפעל בארץ בשמונה השנים האחרונות שקדמו להקמת מדינת ישראל, בהתחלה נקרא "הארגון הצבאי הלאומי בישראל" כדי להבדילו מן "הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל" (אצ"ל), שממנו התפלג בשנת 1940. | |||
</br>עוד על הארגון: רוב חברי הארגון היו פעילי אצ"ל לשעבר שהתנגדו להפסקת המאבקים בבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה. | |||
</br>אידיאולוגיה: אברהם שטרן ואנשיו האמינו בבעלות המוחלטת של עם ישראל על ארץ-ישראל, הקיימת ועומדת לעד, ואשר יש לממש אותה בזכות עצמה ולא רק כתגובה על מצוקת היהודים בגלות ולא רק לשם "פתרון שאלת היהודים" (כדברי הרצל(. | |||
</br>האני מאמין של ארגון לח"י: האמינו בכיבוש הארץ בכוח הזרוע ("ארץ נכבשת בדם") ולא ברכישתה בכסף או בהשגתה באמצעים מדיניים ובחסדי שליטים ומעצמות. הם האמינו כי הנשק והכוח הצבאי הם הדרך הטבעית והמקובלת להגשמת מטרות לאומיות, ולא רק אמצעי אחרון של הגנה עצמית. | |||
</br>נוסף על כך: | |||
• נסיונותיו של אברהם שטרן ליצור קשרים עם האיטלקים ואולי גם עם הגרמנים במטרה להציל יהודים מאירופה תמורת מלחמת המחתרת נגד הבריטים לא הצליחו. | |||
בהעדר עורף ציבורי לא היו לארגון מקורות כספיים לקיום המחתרת ולמימון רכישת נשק, פעולות הסברה וכו". | |||
• לוחמי הלח"י נודעו על כך שכל הזמן היו עצורים וכמו כן, ברחו מבתי הסוהר בהם היו עצורים, ממחנות מעצר בארץ ובמזרח אפריקה, מתחנות משטרה, מבתי חולים, ממרפאות וכו'. והיו בנייהם שברחו יותר מפעם אחת. | |||
לאחר הכרזת העצמאות הצטרפו כ- 900 מאנשי הלח"י לצה"ל. | |||
בשנת 1948 התפלג הארגון לשתי קבוצות עיקריות: האחת ערכה את כתב העת- "סולם", והשנייה הצטרפה לכמה מפלגות שמאל. | |||
===היבטים נוספים=== | ===היבטים נוספים=== | ||