על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

ראה שמש / שלמה אבן גבירול: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוספת אמצעים אומנותיים
(←‏קישוטים: העברת הגזמה לאמצעים אומנותיים)
(הוספת אמצעים אומנותיים)
 
שורה 9: שורה 9:
</h1>
</h1>
==סיכום==
==סיכום==
זהו שיר מתהפך: בבית האחרון מתהפכת משמעות השיר- משיר טבע לשיר קינה.
זהו שיר מתהפך: בבית האחרון מתהפכת משמעות השיר - משיר טבע לשיר קינה.
בשיר מתוארת השקיעה.
בשיר מתוארת השקיעה.
"ראה שמש לעת ערב אדומה/כאילו לבשה תולע למכסה"-השמש בערב נהיית אדומה, כאילו לבשה תולע(בד ארגמן יקר).
* "ראה שמש לעת ערב אדומה/כאילו לבשה תולע למכסה"-השמש בערב נהיית אדומה, כאילו לבשה תולע(בד ארגמן יקר).
"תפשט פאתי צפון וימין/ורוח ים בארגמן תכסה"-האור האדום מתפשט לצפון, לימין (דרום) ולים (מערב).
* "תפשט פאתי צפון וימין/ורוח ים בארגמן תכסה"-האור האדום מתפשט לצפון, לימין (דרום) ולים (מערב).
"וארץ- עזבה אותה ערומה"-השמש עזבה את הארץ ערומה (אחרי ש"לבשה תולע").
* "וארץ- עזבה אותה ערומה"-השמש עזבה את הארץ ערומה (אחרי ש"לבשה תולע").
"בצל הלילה הארץ תלין ותחסה"-  
* "בצל הלילה הארץ תלין ותחסה"-
"והשחק אזי קדר"-השמים קדרו   
* "והשחק אזי קדר"-השמים קדרו   
"כאילו בשק על מות יקותיאל"- יקותיאל אבן-חסאן היה פטרונו וידידו הטוב של רשב"ג, שהוצא להורג: כעת אין לרשב"ג הגנה מפני אויביו.  
* "כאילו בשק על מות יקותיאל"- יקותיאל אבן-חסאן היה פטרונו וידידו הטוב של רשב"ג, שהוצא להורג: כעת אין לרשב"ג הגנה מפני אויביו.
כאשר מוזכר יקותיאל משתנה משמעות השיר: יקותיאל הוא השמש. שקיעתה הוא מותו.
כאשר מוזכר יקותיאל משתנה משמעות השיר: יקותיאל הוא השמש. שקיעתה הוא מותו.
בשיר מפוזרים רמזים מתרימים:  
בשיר מפוזרים רמזים מתרימים:  
הצבע האדום המוזכר רומז לדם.  
* הצבע האדום המוזכר רומז לדם.
"לבשה תולע" כלומר עלו על הגופה תולעים.
* "לבשה תולע" כלומר עלו על הגופה תולעים.
"תפשט"- "לפשוט" זה גם לקחת מהגופה את הדברים היקרים.
* "תפשט"- "לפשוט" זה גם לקחת מהגופה את הדברים היקרים.
"ערומה"- כמו הגופה:  
* "ערומה"- כמו הגופה:
"ארץ – עזבה אותה ערומה" כמו יקותיאל שנשאר ללא הגנה.  
* "ארץ – עזבה אותה ערומה" כמו יקותיאל שנשאר ללא הגנה.
"תלין"- הארץ תתלונן על מותו.  
* "תלין"- הארץ תתלונן על מותו.
"צל לילה" מזכיר צל-מוות.
* "צל לילה" מזכיר צל-מוות.
"קדר"- קדרות על מותו של יקותיאל.
* "קדר"- קדרות על מותו של יקותיאל.
"בשק"- לבוש של אבל ביהדות.
* "בשק"- לבוש של אבל ביהדות.


רשב"ג מעביר בשיר 2 מהלכים:
רשב"ג מעביר בשיר 2 מהלכים:
של צבע- השמש נהיית אדומה מתחלפת לארגמן ואז הלילה משחיר.
של צבע- השמש נהיית אדומה מתחלפת לארגמן ואז הלילה משחיר.
ושל דימוי של לבוש-בהתחלה "לבשה תולע" אחר כך "ערומה" ולבסוף מתכסה בשק.
ושל דימוי של לבוש-בהתחלה "לבשה תולע" אחר כך "ערומה" ולבסוף מתכסה בשק.


==קישוטים==
==קישוטים==
*חרוז מבריח. מכסה, תכסה, תחסה, מכסה. מסמל סגירה.
*חרוז מבריח. מכסה, תכסה, תחסה, מכסה. מסמל סגירה.
*מאמר מוסגר- "עזבה אותה ערומה"
*מאמר מוסגר - "עזבה אותה ערומה"
*שיבוץ מקראי: בבית השלישי: "והשחק אזי קדר, כאילו / בשק על מות יקותיאל מכוסה", השיבוץ מספר ישעיהו פרק נ' פסוק ג': "אל ביש שמיים קדרות, ושק אשים כסותם".
*שיבוץ מקראי - בבית השלישי: "והשחק אזי קדר, כאילו / בשק על מות יקותיאל מכוסה", השיבוץ מספר ישעיהו פרק נ' פסוק ג': "אל ביש שמיים קדרות, ושק אשים כסותם".


השיר הוא תמונה מטאפורית- כל תמונת הטבע מטאפורה להרגשת המשורר.
השיר הוא תמונה מטאפורית- כל תמונת הטבע מטאפורה להרגשת המשורר.
שורה 44: שורה 44:
כל החרוזים בשיר הם לשון נופל על לשון, זה אמצעי צלילי להדגשה. לחסות בצילו= מוקד רעיוני בשיר. ישנם גם הרבה ניגודים שבצבעים- אדום ושחור שגורמים לאי שקט. גם מוטיב המוות חוזר: אדמה-דם. ותולע- רימה ותולעה זה מקום המת. תפשט- ריכוז לפישוט חללים.  
כל החרוזים בשיר הם לשון נופל על לשון, זה אמצעי צלילי להדגשה. לחסות בצילו= מוקד רעיוני בשיר. ישנם גם הרבה ניגודים שבצבעים- אדום ושחור שגורמים לאי שקט. גם מוטיב המוות חוזר: אדמה-דם. ותולע- רימה ותולעה זה מקום המת. תפשט- ריכוז לפישוט חללים.  
כאילו שיר טבע, אבל בעצם זוהי קינה, בעולם שאחרי המוות משהו מתערער.
כאילו שיר טבע, אבל בעצם זוהי קינה, בעולם שאחרי המוות משהו מתערער.
==אמצעים אומנותיים==
*האנשה - השמש לבשה תולע למכסה. (בגד אדום)
*מטאפורות - כל השיר הוא שיר מטאפורי, כי הוא לא שיר טבע אלא שיר קינה: 
::השמש -> יקותיאל, הארץ -> רשב"ג, אדום ושחור מסמלים כאב ואבל.
*הגזמה - יקותיאל משווה לשמש, וכל הטבע מתאבל על מותו.
8

עריכות

תפריט ניווט