על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 71: שורה 71:
#'''בתחום החברה''' - למרות שצרפת נמנתה על המעצמות המנצחות, החברה הצרפתית יצאה מן המלחמה מאוכזבת, שבורה ומוחלשת. מחיר הניצחון היה כבד מדי - 1.4 מיליון חללים וכמיליון וחצי נכים - מתוך אוכלוסייה של כ- 40 מיליון נפש. צרפת ספגה יתר קורבנות ונפגעים מאשר כל מדינה לוחמת אחרת. גם צרפת כמו האחרות, סבלה מתיסכול רב של  הלוחמים  ששבו ולא מצאו תעסוקה עקב האבטלה הגואה. בצרפת היו מהגרים רבים ובעיקר מעל מיליון רוסים שעזבו את ארצם עקב המהפכה ומלחמת האזרחים שהתחוללה שם. כמו כן ספגה נזקים כבדים ברכוש ובתשתיות כלכליות, בעיקר בחלק הצפון מזרחי שלה (אזורי מכרות ותעשייה) ששם התרחשו קרבות רבים וקשים.  
#'''בתחום החברה''' - למרות שצרפת נמנתה על המעצמות המנצחות, החברה הצרפתית יצאה מן המלחמה מאוכזבת, שבורה ומוחלשת. מחיר הניצחון היה כבד מדי - 1.4 מיליון חללים וכמיליון וחצי נכים - מתוך אוכלוסייה של כ- 40 מיליון נפש. צרפת ספגה יתר קורבנות ונפגעים מאשר כל מדינה לוחמת אחרת. גם צרפת כמו האחרות, סבלה מתיסכול רב של  הלוחמים  ששבו ולא מצאו תעסוקה עקב האבטלה הגואה. בצרפת היו מהגרים רבים ובעיקר מעל מיליון רוסים שעזבו את ארצם עקב המהפכה ומלחמת האזרחים שהתחוללה שם. כמו כן ספגה נזקים כבדים ברכוש ובתשתיות כלכליות, בעיקר בחלק הצפון מזרחי שלה (אזורי מכרות ותעשייה) ששם התרחשו קרבות רבים וקשים.  
#'''בתחום הכלכלה''' - בעקבות המלחמה עמדה צרפת בפני בעיות כלכליות חמורות. עקב המלחמה הפסידה צרפת 25% ממשאביה הכלכליים. בצפון ובמזרח המדינה נהרסו אזורים בהם היתה מרוכזת תעשייה כבדה, ועקב כך פחת באופן משמעותי כושר היצור של התעשייה בצרפת (ב-1919 היצור היה נמוך ב-50% מאשר ב-1913). צרפת איבדה רבות מהשקעותיה במפעלים ברוסיה, שירדו לטמיון לאחר המהפיכה הבולשביקית כאשר הולאמו מפעלים אלו. עלויות המלחמה הכבידו על המשק הצרפתי ויצרו מצב של חוב לאומי גדול, תקציבים בלתי מאוזנים והגברת קצב האינפלציה והסתמכות על מקורות מימון מבחוץ כמו בריטניה וארה"ב. ממשלותיה של צרפת בשנות ה-20 וה-30 נאלצו להתמודד עם הבעיה הכלכלית. הן סברו שסכומי הפיצויים שיקבלו מגרמניה יכסו את נזקי המלחמה ואף ישמשו לצורכי השיקום, אך הנחה זו הסתברה כמוטעית.  
#'''בתחום הכלכלה''' - בעקבות המלחמה עמדה צרפת בפני בעיות כלכליות חמורות. עקב המלחמה הפסידה צרפת 25% ממשאביה הכלכליים. בצפון ובמזרח המדינה נהרסו אזורים בהם היתה מרוכזת תעשייה כבדה, ועקב כך פחת באופן משמעותי כושר היצור של התעשייה בצרפת (ב-1919 היצור היה נמוך ב-50% מאשר ב-1913). צרפת איבדה רבות מהשקעותיה במפעלים ברוסיה, שירדו לטמיון לאחר המהפיכה הבולשביקית כאשר הולאמו מפעלים אלו. עלויות המלחמה הכבידו על המשק הצרפתי ויצרו מצב של חוב לאומי גדול, תקציבים בלתי מאוזנים והגברת קצב האינפלציה והסתמכות על מקורות מימון מבחוץ כמו בריטניה וארה"ב. ממשלותיה של צרפת בשנות ה-20 וה-30 נאלצו להתמודד עם הבעיה הכלכלית. הן סברו שסכומי הפיצויים שיקבלו מגרמניה יכסו את נזקי המלחמה ואף ישמשו לצורכי השיקום, אך הנחה זו הסתברה כמוטעית.  
פיצול פוליטי- צרפת סבלה מאי-יציבות פוליטית. הפרלמנט הצרפתי היה מפוצל ל-17 מפלגותדבר שהקשה מאד על תיפקוד הממשלה ומנע קבלת החלטות ומימוש דרכי פעולה. מאז 1917 היה בשלטון הנשיא ז'ורז' קלמנסו הישיש, עם סיום המלחמה נמתחה עליו ביקורת על שנכנע לבריטניה וארה"ב בועידת השלום ולא דרש מספיק עבור צרפת. הוא סולק מהנשיאות.   בעקבות מחלוקות שונות התחלפו ממשלות בתדירות רבה. ב-1919 עלה לשלטון הימין, שקיבל את התמיכה  מהרוב שתבע מדיניות חוץ נוקשה כלפי גרמניה וכלפי רוסיה הקומוניסטית. אולם עקב משבר כלכלי וירידת ערך הפרנק ב-1924 ירד הימין ועלה השמאל.  
#'''בתחום הפוליטי''' - צרפת סבלה מאי-יציבות פוליטית. הפרלמנט הצרפתי היה מפוצל ל-17 מפלגות, דבר שהקשה מאד על תיפקוד הממשלה ומנע קבלת החלטות ומימוש דרכי פעולה. מאז 1917 היה בשלטון הנשיא ז'ורז' קלמנסו הישיש, עם סיום המלחמה נמתחה עליו ביקורת על שנכנע לבריטניה וארה"ב בועידת השלום ולא דרש מספיק עבור צרפת. הוא סולק מהנשיאות. בעקבות מחלוקות שונות התחלפו ממשלות בתדירות רבה. ב-1919 עלה לשלטון הימין, שקיבל את התמיכה  מהרוב שתבע מדיניות חוץ נוקשה כלפי גרמניה וכלפי רוסיה הקומוניסטית. אולם עקב משבר כלכלי וירידת ערך הפרנק ב-1924 ירד הימין ועלה השמאל.  
בתחום הביטחון- לנוכח  הניסיון  במלחמת העולם הראשונה,  עלתה בדיוני הצבא  שאלת הבטחון וכיצד תיראה הגנת גבולות המדינה.  ההצעה שהועלתה היתה ליצור קו רצוף וקבוע של מעוזים בנויים  ומבוצרים עמוק בקרקע. המפקדים במטה הכללי של צרפת סברו שיש ליצור חזית רצופה של מעוזי הגנה סטטיים, שיוכלו להגן על חיי החיילים וימנעו חדירת כוחות אויב לצרפת. הנחת היסוד שלהם נבעה מהמחיר הכבד בנפש אותו שילמה צרפת במלחמה, ולכן הקו המנחה בתפיסת הבטחון היה מניעת קורבנות נוספים, הנחה נוספת היתה כי התוקף פגיע יותר מהמותקף.
בתחום הביטחון- לנוכח  הניסיון  במלחמת העולם הראשונה,  עלתה בדיוני הצבא  שאלת הבטחון וכיצד תיראה הגנת גבולות המדינה.  ההצעה שהועלתה היתה ליצור קו רצוף וקבוע של מעוזים בנויים  ומבוצרים עמוק בקרקע. המפקדים במטה הכללי של צרפת סברו שיש ליצור חזית רצופה של מעוזי הגנה סטטיים, שיוכלו להגן על חיי החיילים וימנעו חדירת כוחות אויב לצרפת. הנחת היסוד שלהם נבעה מהמחיר הכבד בנפש אותו שילמה צרפת במלחמה, ולכן הקו המנחה בתפיסת הבטחון היה מניעת קורבנות נוספים, הנחה נוספת היתה כי התוקף פגיע יותר מהמותקף.
את האסטרטגיה ההגנתית הזו אימצו  מפקדי צבא צרפת ולכן המליצו לבנות קו ביצורים חזק לאורך הגבול הגרמני משוויץ ועד לוכסמבורג.  ב-1930 החלו לבנות את קו הביצורים בפיקוחו של שר ההגנה מאז'ינו שעל שמו נקרא הקו.   
את האסטרטגיה ההגנתית הזו אימצו  מפקדי צבא צרפת ולכן המליצו לבנות קו ביצורים חזק לאורך הגבול הגרמני משוויץ ועד לוכסמבורג.  ב-1930 החלו לבנות את קו הביצורים בפיקוחו של שר ההגנה מאז'ינו שעל שמו נקרא הקו.   
admin
664

עריכות

תפריט ניווט