על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

אירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 86: שורה 86:
למרות בעיותיהן הכלכליות של בריטניה וצרפת ותחושת אי- נחת בציבור מן השלטון, שרד המשטר הדמוקרטי בשתי ארצות אלו ואף יצא מן המשברים מחוזק.  
למרות בעיותיהן הכלכליות של בריטניה וצרפת ותחושת אי- נחת בציבור מן השלטון, שרד המשטר הדמוקרטי בשתי ארצות אלו ואף יצא מן המשברים מחוזק.  


==הקשיים של המדינות הדמוקרטיות החדשות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה==
==הקשיים של המדינות הדמוקרטיות החדשות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה==


לאחר מלחמת העולם הראשונה קמו מספר מדינות לאומיות חדשות במרכז ובמזרח אירופה. מדינות אלו הוקמו על שטחים שהשתייכו טרם המלחמה לקיסרויות- הרוסית והאוסטרו- הונגרית. קיסרויות אלו היו רב לאומיות, כלומר נכללו בהן עמים שונים. למשל, בשטח הקיסרות האוסטרו-הונגרית חיו פולנים, הונגרים, רומנים, סרבים, קרואטים, סלובנים צ'כים וסלובקים וגרמנים.   עמים אלו זכו לעצמאות מדינית לאחר מלחה"ע ה-1 מתוקף השאיפה לממש את עיקרון "זכות ההגדרה העצמית של הלאומים". במסגרת זו נוצרו 9 מדינות חדשות פינלנד, אסטוניה, ליטא, לטביה, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, אוסטריה ויוגוסלביה.  
לאחר מלחמת העולם הראשונה קמו מספר מדינות לאומיות חדשות במרכז ובמזרח אירופה.
המדינות הלאומיות החדשות הללו ניתקלו בקשיים שונים- בתחומי הפוליטיקה, כלכלה וביטחון. הסיבה הכוללת לקשיים אלו היתה שמדינות אלו נאלצו עתה לראשונה להתקיים באופן עצמאי בעוד שקודם לכן השתייכו למסגרת מדינית גדולה יותר (אימפריה) שענתה על הצרכים השונים- מבחינה כלכלית, פוליטית, ביטחונית וחברתית.  
מדינות אלו הוקמו על שטחים שהשתייכו טרם המלחמה לקיסרויות הרוסית והאוסטרו-הונגרית.
קיסרויות אלו היו רב לאומיות, כלומר נכללו בהן עמים שונים.
למשל, בשטח הקיסרות האוסטרו-הונגרית חיו פולנים, הונגרים, רומנים, סרבים, קרואטים, סלובנים צ'כים וסלובקים וגרמנים.
עמים אלו זכו לעצמאות מדינית לאחר מלחה"ע ה-1 מתוקף השאיפה לממש את עיקרון "זכות ההגדרה העצמית של הלאומים". במסגרת זו נוצרו 9 מדינות חדשות: פינלנד, אסטוניה, ליטא, לטביה, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, אוסטריה ויוגוסלביה.
המדינות הלאומיות החדשות הללו ניתקלו בקשיים שונים - בתחומי הפוליטיקה, כלכלה וביטחון. הסיבה הכוללת לקשיים אלו היתה שמדינות אלו נאלצו עתה לראשונה להתקיים באופן עצמאי בעוד שקודם לכן השתייכו למסגרת מדינית גדולה יותר (אימפריה) שענתה על הצרכים השונים - מבחינה כלכלית, פוליטית, ביטחונית וחברתית.  
בעיותיהן של מדינות אלו לא נפתרו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, מה שגרם למתיחות גוברת והיה רקע למלחמת העולם השנייה. בכל המדינות האלו לא שרדה הדמוקרטיה (פרט לצ'כוסלובקיה שהחזיקה עד מלחה"ע ה-2), את מקומה של הדמוקרטיה תפסו משטרים אחרים כמו דיקטטורות צבאיות ומונרכיות אבסולוטיות, נפילתה של הדמוקרטיה התרחשה בצורה שונה ממדינה למדינה, תלוי בגורמים לאומיים וחברתיים שונים.
בעיותיהן של מדינות אלו לא נפתרו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, מה שגרם למתיחות גוברת והיה רקע למלחמת העולם השנייה. בכל המדינות האלו לא שרדה הדמוקרטיה (פרט לצ'כוסלובקיה שהחזיקה עד מלחה"ע ה-2), את מקומה של הדמוקרטיה תפסו משטרים אחרים כמו דיקטטורות צבאיות ומונרכיות אבסולוטיות, נפילתה של הדמוקרטיה התרחשה בצורה שונה ממדינה למדינה, תלוי בגורמים לאומיים וחברתיים שונים.
הקשיים של המדינות הלאומיות החדשות  
===הקשיים של המדינות הלאומיות החדשות===
בתחום הפוליטי- המדינות הלאומיות החדשות ביססו את משטרן המדיני על יסודות דמוקרטיים, אך לרובן לא היתה מסורת של דמוקרטיה. רמת השכלה של רוב אוכלוסייתן וחינוכה לאזרחות נאותה לא היו גבוהים. הבחירות לפרלמנטים שהוקמו, שהיו בדרך-כלל יחסיות, גרמו לפיצול מפלגתי. על- כך נוספו ניגודים לאומיים בין חלקי האוכלוסייה השונים ושאיפה של הרוב הלאומי להשתלט על המיעוט ואף לדכאו. ומאידך, מאבקים בין המיעוטים שלעתים בקשו להתנתק מהמדינה לבין הרוב השולט.
====בתחום הפוליטי====
המדינות הלאומיות החדשות ביססו את משטרן המדיני על יסודות דמוקרטיים, אך לרובן לא היתה מסורת של דמוקרטיה. רמת השכלה של רוב אוכלוסייתן וחינוכה לאזרחות נאותה לא היו גבוהים. הבחירות לפרלמנטים שהוקמו, שהיו בדרך-כלל יחסיות, גרמו לפיצול מפלגתי. על- כך נוספו ניגודים לאומיים בין חלקי האוכלוסייה השונים ושאיפה של הרוב הלאומי להשתלט על המיעוט ואף לדכאו. ומאידך, מאבקים בין המיעוטים שלעתים בקשו להתנתק מהמדינה לבין הרוב השולט.
גורמים אלה וכן הלחץ של מדינות שכנות חזקות (גרמניה או ברית המועצות) הכשירו את הקרקע בשנות ה-20 וה-30 לעלייתם של משטרים דיקטטוריים במדינות הלאומיות החדשות. כן היתה עוינות עמוקה ושורשית בין חלק מהמדינות החדשות, שהביאה לא פעם לסכסוכי גבול, פלישות צבאיות ולחוסר בטחון.
גורמים אלה וכן הלחץ של מדינות שכנות חזקות (גרמניה או ברית המועצות) הכשירו את הקרקע בשנות ה-20 וה-30 לעלייתם של משטרים דיקטטוריים במדינות הלאומיות החדשות. כן היתה עוינות עמוקה ושורשית בין חלק מהמדינות החדשות, שהביאה לא פעם לסכסוכי גבול, פלישות צבאיות ולחוסר בטחון.
במישור הביטחוני- הגבולות ששורטטו למדינות אלה על-פי חוזי השלום שנוצרו לאחר מלחה"ע ה-1 הלמו רק במידה מעטה את המציאות הלאומית בשטח. חלק מהמיעוטים (העמים) לא זכו לטריטוריה וכך נוצר מצב שבחלק מן  המדינות החדשות שהוקמו  נשארו מיעוטים לאומיים, שלא פעם היוו אחוז גדול מן האוכלוסייה- דבר שגרם לקשיים פנימיים (תסכול, אכזבה) וגם לקשיים בינלאומיים. המתחים הפנימיים האלה, בין הלאומים השונים ערערו את הדמוקרטיה במדינות החדשות. ואף היוו  בעיה חברתית קשה.
במישור הביטחוני- הגבולות ששורטטו למדינות אלה על-פי חוזי השלום שנוצרו לאחר מלחה"ע ה-1 הלמו רק במידה מעטה את המציאות הלאומית בשטח. חלק מהמיעוטים (העמים) לא זכו לטריטוריה וכך נוצר מצב שבחלק מן  המדינות החדשות שהוקמו  נשארו מיעוטים לאומיים, שלא פעם היוו אחוז גדול מן האוכלוסייה- דבר שגרם לקשיים פנימיים (תסכול, אכזבה) וגם לקשיים בינלאומיים. המתחים הפנימיים האלה, בין הלאומים השונים ערערו את הדמוקרטיה במדינות החדשות. ואף היוו  בעיה חברתית קשה.
admin
664

עריכות

תפריט ניווט