admin
1,372
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
"ועדת פיל" 1937: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחת עריכה}} | |||
===='''ועדת פיל (1937):'''==== | |||
בגלל המרד הערבי ומצבה הבינלאומי של בריטניה בסוף שנות ה-30, חיפשה בריטניה פיתרון מדיני לשאלת א"י ולכן היא הקימה מס' וועדות חקירה כדי שיעזרו לה במציאת פיתרון לסכסוך היהודי-ערבי בארץ. המרכזית ביניהם הייתה ועדת פיל. | |||
בראש הוועדה המלכותית עמד הלורד פיל, מדינאי בריטי בכיר. הוועדה החלה לעבוד באוקטובר 1936 ופרסמה את המסקנות ביולי 1937. הם שמעו עדויות מערבים, יהודים ובריטים. מטרת הוועדה הייתה לבדוק את הגורמים למאורעות, לבחון את המדיניות הערבית הבריטית עד פרוץ המאורעות ולהציע פיתרון מדיני אחר. | |||
'''מסקנות:''' | |||
א. בא"י חיים היהודים והערבים שלהם יש שאיפות לאומיות מנוגדות ולכן אין סיכוי לחיים משותפים ביניהם. | |||
ב. מדיניות המנדט הבריטי רצו לטפח מדיניות בין ערבים ויהודים. מדיניות זו רק החריפה את הסכסוך, לכן יש לסיים את המנדט הבריטי ולחלק את הארץ לאזור שיהיה בשליטה בריטית, למדינה יהודית ומדינה ערבית. שתי המדינות יהיו נתונות לפיקוח בריטי. | |||
'''המלצות:''' | |||
א. המדינה היהודית תכלול כחמישית משטחה של א"י המערבית; שפלת החוף מבאר טוביה בדרום עד עתלית בצפון, עמק יזרעאל, עמק בית שאן ואזור הגליל. המדינה הערבית תכלול את רוב שטחי הארץ, הרי השומרון, הרי יהודה והנגב. | |||
ב. האזור בשליטה בריטית יכלול את ירושלים, בית לחם ופרוזדור שכולל את שדה התעופה לוד ונמל יפו. | |||
ג. עד להקמת שתי המדינות, תוקפא בניית הבית הלאומי היהודי בא"י. היהודים יורשו לרכוש קרקעות רק בשטח המיועד למדינה היהודית ובמשך חמש שנים יותר רק ל-12 אלף יהודים לעלות לארץ בשנה, עפ"י כושר הקליטה של המדינה היהודית בעתיד. | |||
'''תגובת הערבים לתוכנית החלוקה:''' | |||
המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, דחה את תוכנית החלוקה ומדינות ערב תמכו בו. הערבים דרשו פעם נוספת לעצור את בניין הבית הלאומי היהודי בא"י ע"י הפסקת עלייה, איסור רכישת קרקעות ע"י יהודים בארץ. הם דרשו פעם נוספת הכרה בלאומיות הערבית והקמת מדינה ערבית בא"י, הבריטים האמינו שתוכנית החלוקה תשנה את המצב בא"י. | |||
הביטוי העיקרי להתנגדות לתוכנית החלוקה הוא חידוש המרד הערבי בצורה אלימה ביותר תוך ביצוע פעולות נגד מתקנים צבאיים ורצח מושל הגליל. | |||
'''תגובת היהודים לתוכנית החלוקה:''' | |||
'''בעד:''' | |||
א. בראש אלו שצידדו בתוכנית עמדו דר' חיים ויצמן ודויד בן גוריון שזכה לתמיכה של רוב חברי מפא"י. למרות הסכנות הביטחוניות הצפויות למדינה היהודית בגבולות מצומצמים, זה הרע במיעוטו. בן גוריון ראה בתוכנית זו פתח לעתיד לקבל שטחים נוספים. | |||
ב. בריטניה מאפשרת הקמת מדינה יהודית עצמאית והיא תתמוך במדינה היהודית כלכלית וביטחונית ולכן אי אפשר להחמיץ את זה. | |||
ג. תוכנית החלוקה מאפשרת עלייה יהודית וזה יעזור להצלת יהודי אירופה. | |||
ד. התוכנית תביא לחיזוק היישוב היהודי בארץ לאור העלייה הצפויה בעקבותיה. | |||
'''נגד:''' | |||
א. במחנה הפועלים היו אנשים במפא"י כמו ברל כצנלסון, גולדה מאיר, שהתנגדו לתוכנית החלוקה וטענו שהמדינה היהודית היא קטנה ולא תאפשר את גידולו של היישוב היהודי. גבולותיה מסכנים את עצם קיומו של היישוב היהודי כולו. | |||
ב. במחנה האזרחי, הרוויזיוניסטים דחו את תוכנית החלוקה ודרשו בית לאומי יהודי משני עברי הירדן. | |||
ג. תנועת "המזרחי" דחתה את תוכנית החלוקה כי היא לא כללה את ירושלים והם טענו שהתנועה הציוני ויתרה מספיק לערבים ולכן יש להקים מדינה יהודית בכל א"י. | |||
ד. חברי "השומר הצעיר" ו"ברית שלום" דגלו במדינה דו-לאומית משותפת לערבים וליהודים. | |||
ה. בשנת 1937 התכנס הקונגרס הציוני מס' 20 . קונגרס זה טען שתוכנית החלוקה סותרת את טופס המנדט ואת הצהרת בלפור שבהם קיימת העדפה ברורה ליהודים. תוכנית זו פוגעת בעלייה ובהתיישבות יהודית בארץ. הקונגרס הציוני ייפה את כוחה של הנהגת התנועה הציונית ולנהל מו"מ עם ממשלת בריטניה על תנאי ההצעה בדבר הקמת המדינה היהודית. | |||