בניין הבית הלאומי בארץ ישראל בשנות ה20: הבדלים בין גרסאות בדף

הרברט סמואל התמנה לנציב העליון הראשון בארץ-ישראל.

הוא היה יהודי אוהד ציונית, וסייע במתן הצרת בלפור. הוא פעל רבות לטובת היהודים בארץ-ישראל.

# השליט חוק וסדר בארץ-ישראל.

# קבע מכסת עלייה ליהודים (16,000 רשיונות בשנה). המכסה שקבע לא הפריעה לעלייה מכיוון שהייתה גבוהה בהרבה ממספר היהודים שרצו לעלות בכל שנה.

# אישר מכירת קרקעות ליהודים בפיקוח ממשלתי.

# מיפוי הארץ וקביעת הבעלות על הקרקעות ("חוק הקרקעות"-טאבו).

# הכרה בעברית כשפה הרשמית.

# הכרה במוסדות הישוב (המוסדות הלאומיים: אספת הנבחרים, הועד הלאומי והרבנות הראשית).

# קבע את גבולות ארץ-ישראל, חילק את הארץ לארבעה מחוזות והעמיד בראשם מושלים ופעל לטיפוח ירושלים כבירת ארץ-ישראל.

# העניק לערבים אדמות מדינה והפלה את הערבים לטובה בתקציב החינוך.

# מינה את המנהיג האנטי-ציוני חאג' אמין אל חוסייני למופתי - כהן הדת המוסלמי הבכיר של ירושלים.

# לאחר מאורעות תרפ"א (1921), הפסיק הרברט סמואל את העלייה היהודית לארץ באופן זמני, והעניק חנינה לפורעים הערבים.

בתקופתו של סמואל התפתחה התשתית הכלכלתי בארץ-ישראל, והחל בניין הבית הלאומי היהודי. סמואל השתדל לנהוג במדיניות מאוזנת כלפי היהודים והערבים, אך עם זאת היו ביישוב היהודי מי שחשבו כי פעל לטובת הערבים.

הלורד פלומר היה אדם תקיף, איש צבא לשעבר. יחסו הפתיע לטובה - הוא נקט ביד ברזל ובתקופתו שרר שקט בארץ-ישראל, בעיקר תודות לדרך שבה הוא ניהל את העיניינים. הוא היה חסיד נלהב של האימפריה הבריטית ולא גילה אהדה לשום צד, דאג לסדר בטחון וידע לכבד את הרגשות הלאומיים של היישוב. בפעולותיו עקב בצורה אדוקה אחרי טופס המנדט, ולכן טרם רבות לבניין הבית הלאומי.

# ארגן מחדש את כוחות הבטחון, שבהם פעלו ערבים ויהודים במשותף כשוטרים וכחיילים תחת פיקוד אנגלי. כוחות אלה דאגו לסדר וביטחון בארץ.

# בתקופתו נחקק "חוק האזרחות" שהבטיח אזרחות ארץ-ישראלית למי שישב בארץ שנתיים.

# הכיר במוסדות הלאומיים של הישוב היהודי כקודמו, ובימיו אישרו סופית מוסדות אלו וגובשו תקנות עלייה לארץ. כמו כן, אישר מתן תקציבים לאוכלוסיה היהודית וסייע לה בימי המשבר הכלכלי שפקד את הארץ בשנות כהונתו.