admin
887
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
Ran.Rutenberg (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
(26 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
*'''רמה:''' כתה י' | |||
*'''רמה:'''כתה י' | |||
==המנדט על ארץ ישראל:== | ==המנדט על ארץ ישראל:== | ||
שורה 131: | שורה 129: | ||
# ארגוני קניות ושיווק משותפים - מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור מתבצעים במשותף. | # ארגוני קניות ושיווק משותפים - מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור מתבצעים במשותף. | ||
=== | ===התיישבות עירונית=== | ||
העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים. | העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים. | ||
תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים, ונבנו בהן שכונות חדשות. | תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים, ונבנו בהן שכונות חדשות. | ||
שורה 159: | שורה 157: | ||
====תפקידה של ההסתדרות==== | ====תפקידה של ההסתדרות==== | ||
# להגן | # להגן על שכר הפועל ורמת חייו תוך השגת תנאים סוציאליים מתקדמים. | ||
# לספק תעסוקה לפועלים על-ידי הרחבת היקף הייצור, פיתוח משקים חקלאיים וענפי עבודה ברחבי הארץ. | # לספק תעסוקה לפועלים על-ידי הרחבת היקף הייצור, פיתוח משקים חקלאיים וענפי עבודה ברחבי הארץ. | ||
# הענקת חינוך והשתלמות לפועל, הקמת מוסדות | # הענקת חינוך והשתלמות לפועל, הקמת מוסדות שיתנו לפועלים השכלה כללית, חקלאית ומקצועית. | ||
# לארגן את הפועלים באיגודים מקצועיים שלא על בסיס מפלגתי. | # לארגן את הפועלים באיגודים מקצועיים שלא על בסיס מפלגתי. | ||
# לארגן שמירה והגנה. | # לארגן שמירה והגנה. | ||
# לקלוט עולים ולהסדיר להם מקומות עבודה. | # לקלוט עולים ולהסדיר להם מקומות עבודה. | ||
# להסתדרות היה תפקיד ציוני מכיוון שהייתה מכשיר להגשמת | # להסתדרות היה תפקיד ציוני מכיוון שהייתה מכשיר להגשמת הציונות ומתוקף תפקידה טיפלה גם בעיניינים חברתיים, לאומיים, תרבותיים והתיישבותים. | ||
בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא מימשה את מטרותיה ותפקידה: | בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא מימשה את מטרותיה ותפקידה: | ||
שורה 184: | שורה 182: | ||
ב-1919 הוקמה מפלגת אחדות העבודה שכללה את אנשי מפלגת פועלי ציון הוותיקה ופועלים בני העלייה השלישית. מטרת המפלגה הייתה לארגן את פעולות העובדים, ולהגן על האינטרסים שלהם. הייתה זו מפלגה בעלת ערכים סוציאלים שביקשה לפעול ליצירת חברה שיוויונית,לדאוג לפרנסת הפועל הצעיר העברי ולחינוכו, ולהגן על זכויותיו. בין ראשי המפלגה בלטו דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי ועוד. | ב-1919 הוקמה מפלגת אחדות העבודה שכללה את אנשי מפלגת פועלי ציון הוותיקה ופועלים בני העלייה השלישית. מטרת המפלגה הייתה לארגן את פעולות העובדים, ולהגן על האינטרסים שלהם. הייתה זו מפלגה בעלת ערכים סוציאלים שביקשה לפעול ליצירת חברה שיוויונית,לדאוג לפרנסת הפועל הצעיר העברי ולחינוכו, ולהגן על זכויותיו. בין ראשי המפלגה בלטו דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי ועוד. | ||
===מפלגת פועלי ארץ-ישראל(מפא"י)=== | ===מפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י)=== | ||
ב-1929 נחתם הסכם לאיחוד מפלגת האחדות העבודה עם מפלגת הפועל הצעיר. המפלגה החדשה שקמה ב-1930 נקראה מפא"י והחזיקה באידיאולוגיה של תחייה לאומית והגנה על זכויות הפועל העברי וכן באידיאולוגית סוציאל-דמוקרטית. היא ריכזה סביבה את ציבור הפועלים והפכה למפלגה הדומינטית ביישוב היהודי בארץ-ישראל ולגוף הפוליטי החשוב ביותר בתקופת היישוב. | ב-1929 נחתם הסכם לאיחוד מפלגת האחדות העבודה עם מפלגת הפועל הצעיר. המפלגה החדשה שקמה ב-1930 נקראה מפא"י והחזיקה באידיאולוגיה של תחייה לאומית והגנה על זכויות הפועל העברי וכן באידיאולוגית סוציאל-דמוקרטית. היא ריכזה סביבה את ציבור הפועלים והפכה למפלגה הדומינטית ביישוב היהודי בארץ-ישראל ולגוף הפוליטי החשוב ביותר בתקופת היישוב. | ||
שורה 289: | שורה 287: | ||
ההעפלה הראשונה הייתה ב-1934 באונייה "ולוס" ביוזמת ארגון "ההגנה". באונייה זו הגיעו כ-350 מעפילים חברי ה"חלוץ" מפולין. ניסיון נוסף להעלות יהודים מפולין באונייה זו נכשל, בשל חשיפה על-ידי הבריטים. באותה שנה (1934) ארגנה גם התנועה הרוויזיוניסטית העפלה של כ-100 מעפילים באונייה "אוניון". העלייה הבלתי לגאלית ברובה התקיימה בשנים 1937-1939. הארגונים "ההגנה" ו"החלוץ", התנועה הרוויזיוניסטית במסגרת "אף-על-פי" וגורמים פרטיים הם שטיפלו בנושא ההעפלה. אוניות המעפילים יצאו מנמלים באיטליה, ביוון וברומניה. יעדי המעפילים היו יישובי עמק חפר, ערי החוף נתניה ואשקלון, והיישובים שפיים ואביחיל. | ההעפלה הראשונה הייתה ב-1934 באונייה "ולוס" ביוזמת ארגון "ההגנה". באונייה זו הגיעו כ-350 מעפילים חברי ה"חלוץ" מפולין. ניסיון נוסף להעלות יהודים מפולין באונייה זו נכשל, בשל חשיפה על-ידי הבריטים. באותה שנה (1934) ארגנה גם התנועה הרוויזיוניסטית העפלה של כ-100 מעפילים באונייה "אוניון". העלייה הבלתי לגאלית ברובה התקיימה בשנים 1937-1939. הארגונים "ההגנה" ו"החלוץ", התנועה הרוויזיוניסטית במסגרת "אף-על-פי" וגורמים פרטיים הם שטיפלו בנושא ההעפלה. אוניות המעפילים יצאו מנמלים באיטליה, ביוון וברומניה. יעדי המעפילים היו יישובי עמק חפר, ערי החוף נתניה ואשקלון, והיישובים שפיים ואביחיל. | ||
=== | ===הצגת הישגי היישוב היהודי בתחום ההתיישבות=== | ||
יעדי ההתישבות בשנות ה-30 היו:חיזוקם והרחבתם של היישובים הקיימים,יצירת גושי התיישבות גדולים במקומות שונים ברחבי הארץ,חיזוקם של יישובים מרוחקים ממרכז הארץ(יישובי ספר),יצירת רצף טריטוריאלי בין יישובים והקמת יישובים חדשים כדי לעצב את גבולות המדינה שבדרך. | יעדי ההתישבות בשנות ה-30 היו: חיזוקם והרחבתם של היישובים הקיימים, יצירת גושי התיישבות גדולים במקומות שונים ברחבי הארץ, חיזוקם של יישובים מרוחקים ממרכז הארץ (יישובי ספר), יצירת רצף טריטוריאלי בין יישובים והקמת יישובים חדשים כדי לעצב את גבולות המדינה שבדרך. | ||
====גידול היישוב העירוני:==== | |||
רוב עולי העלייה החמישית התיישבו בערים תל-אביב ירושלים וחיפה.ב-1936 מנתה אוכלוסיית העיר תל-אביב כ-130 אלף נפש.הקמת הנמל בעיר בשנת 1936 הביאה לתנופה בפיתוחה.העיר העברית הראשונה הפכה לעיר של תרבות ובילויים.העיר ירושלים התפתחה בקצב מהיר בעיקר בשל גידול אוכלוסייתה ותוכניות הפיתוח של שלטונות המנדט הבריטיים.אוכלוסיית העיר מנתה ב-1936 כ-75 אלף יהודים מתוך 125 אלף נפש.העיר חיפה אף היא התפתחה בקצה מהיר.הביטוי הגדול לפיתוחה של העיר היה חניכת הנמל ב-1933.נמל חיפה היה לנמל חשוב שממנו יצאה סחורה ונכנסה.ב-1936 מנתה האוכלוסייה היהודית כ-50 אלף נפש.ליד הנמל הוקמו בתי זיקוק המפורסמים. | רוב עולי העלייה החמישית התיישבו בערים תל-אביב ירושלים וחיפה. ב-1936 מנתה אוכלוסיית העיר תל-אביב כ-130 אלף נפש. הקמת הנמל בעיר בשנת 1936 הביאה לתנופה בפיתוחה. העיר העברית הראשונה הפכה לעיר של תרבות ובילויים. העיר ירושלים התפתחה בקצב מהיר בעיקר בשל גידול אוכלוסייתה ותוכניות הפיתוח של שלטונות המנדט הבריטיים. אוכלוסיית העיר מנתה ב-1936 כ-75 אלף יהודים מתוך 125 אלף נפש. העיר חיפה אף היא התפתחה בקצה מהיר. הביטוי הגדול לפיתוחה של העיר היה חניכת הנמל ב-1933. נמל חיפה היה לנמל חשוב שממנו יצאה סחורה מהארץ ונכנסה אליה. ב-1936 מנתה האוכלוסייה היהודית כ-50 אלף נפש. ליד הנמל הוקמו בתי זיקוק המפורסמים. העיר חיפה התפתחה כעיר תעשייתית. | ||
====יישובי עמק חפר:==== | |||
ב-1933 בוצעה רכישת קרקעות גדולה על-ידי יהושע חנקין לשם התיישבות.יותר מ-20 יישובים הוקמו בעמק חפר,והם נועדו ליצור רצף טריטוריאלי-התיישבותי בין צפון השרון לדרום השרון.יישבוים אלה שימשו חומת מגן מפני היישובים הערבים הסמוכים.עם היישובים שהוקמו נמנו הקיבוצים והמושבים כפר ויתקין,כפר חיים,גבעת חיים ועוד. | ב-1933 בוצעה רכישת קרקעות גדולה על-ידי יהושע חנקין לשם התיישבות. יותר מ-20 יישובים הוקמו בעמק חפר, והם נועדו ליצור רצף טריטוריאלי- התיישבותי בין צפון השרון לדרום השרון. יישבוים אלה שימשו חומת מגן מפני היישובים הערבים הסמוכים. עם היישובים שהוקמו נמנו הקיבוצים והמושבים כפר ויתקין, כפר חיים, גבעת חיים ועוד. | ||
====התיישבות האלף:==== | |||
התיישבות של 1000 משפחות. מטרת התוכנית הייתה ליישב את המשפחות ביישובים בסמוך למושבות, כדי שישמשו חומת מגן ויספקו ביטחון למושבות. בסופו של דבר,בשל סיבות תקציביות יושבו רק כ-450 משפחות בתשעה מושבים ובקיבוץ אחד. לדוגמא:כפר ביל"ו וגבתון ליד רחובות, נטים ועוד. | |||
=== | ===הצגת הישגי הישוב היהודי בתחום הכלכלה=== | ||
בשנות ה-30 התבססה התשתית הכלכלית של המשק היהודי בתחומים שונים.חלה התפתחות משמעותית התחום התעשייה, הוקמו יותר מ-500 מפעלים חדשים, | בשנות ה-30 התבססה התשתית הכלכלית של המשק היהודי בתחומים שונים. חלה התפתחות משמעותית התחום התעשייה, הוקמו יותר מ-500 מפעלים חדשים, ביניהם בתי-חרושת לנייר בעתלית, מפעל לטקסטיל "אתא", מפעל לברזל "להט", בית חרושת "דובק" לסגריות ועוד. מפעלים קיימים כמו "נשר" ו"שמן" הרחיבו את פעילותם. העולים מגרמניה פתחו מספר בנקים. התפתחות כלכלית זו התאפשרה הודות להגעתם של עולים משכילים מגרניה, בעלי ידע וניסיון בתחומים רבים, וההון שהביאו עימם הושקע בתעשייה ובחקלאות. עולים רבים מגרמניה אף השתלבו בענף הבנייה, והביאו לתנופה בענף זה. ההתפתחות הכלכלית התחילת שנות ה-30 התאפשרה גם להודות למדיניות כלכלית מסייעת של שלטונות המנדט. ממשלת המנדט יזמה פרויקטים ציבוריים רבים כגון סלילת כבישים, הקמת מפעלים, הקמת מבני ציבור ועוד, שבהם הועסקו רבים. | ||
===הצגת היישגי הישוב היהודי בתחום החינוך והתרבות=== | |||
====מוסדות להשכלה גבוה:==== | |||
במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים חלה התפתחות גדולה. אל המוסדות הללו התקבלו אנשי רוח ומדע ואקדמאים מתחום המקצועות החופשים שהגיעו לארץ מגרמניה במסגרת העלייה החמישית. השתלבותם במוסדות ההשכלה הגבוהה העלתה את רמתם של מוסדות אלו. | |||
====התזמורת הפילהרמונית:==== | |||
=== | |||
בשנות ה-30 הקימו את התזמורת הפילהרמונית מוזיקאים ואמנים בני העלייה החמישית שעלו מגרמניה. | בשנות ה-30 הקימו את התזמורת הפילהרמונית מוזיקאים ואמנים בני העלייה החמישית שעלו מגרמניה. | ||
====תאטרון:==== | |||
התאטראות "הבימה" ו"האוהל" שהוקמו בשנות ה-20 העלו הצגות לפני קהל חובב תאטרון. | |||
התאטראות "הבימה" ו"האוהל" שהוקמו בשנות ה-20 העלו הצגות לפני | |||
== | ==המרד הערבי== | ||
===1. הסיבות למרד=== | ===1. הסיבות למרד=== | ||
# '''חולשת האימפריה הבריטית באירופה''' - בשנת 1935 התנהלה מלחמה בין איטליה לאתיופיה, שהסתיימה בכשלונה של אתיופיה. הבריטים תמכו באיתיופיה אך לא עזרו להם ואילו כלפי איטליה היו פייסנים. הערבים ראו בכך חולשה של בריטניה והאמינו שיש להם סיכוי להשיג את רצונם בארץ. בנוסף, התחזקותו של היטלר מול חולשתן של בריטניה וצרפת עודד את הערבים שקיוו שאויבי בריטניה שדגלו באנטישמיות יעזרו להם במאבק נגד הבריטים בארץ ויסייעו להם להקים מדינה ערבית עצמאית בארץ-ישראל. | |||
# '''עצמאותן של מדינות-ערב השכנות''' - מדינות ערביות שכנות לארץ-ישראל קיבלו עצמאות כמו עיראק ב-1932, סוריה, מצרים ולבנון. היו בדרך לעצמאות. כל עוד היו המדינות הערביות תחת שלטון זר, המאבק על ארץ-ישראל נתפס בעיני ערביי ארץ-ישראל כמאבק כלל ערבי. לאחר מתן עצמאות למדינות ערב השכנות, חששו ערביי ארץ-ישראל שמדינות ערב לא יעזרו להם להקים מדינה ערבית בארץ-ישראל ולכן החליטו למרוד על מנת לעודד אותן לתמוך בהם. | |||
# '''התחזקות היישוב היהודי בארץ''' - בשנים 1936-1933 גדל מספר היהודים בארץ ל-400,000 והם היוו כ-31% מכלל האוכלוסייה הארץ. היישוב היהודי התבסס מבחינה כלכלית ובכך הפך לאיום על ערביי ארץ-ישראל. הערבים חששו שיווצר רוב יהודי בארץ, שהערבי ינושל מעבודתו ומגזילת אדמתיהם. | |||
# '''ביטול התוכנית להקים בארץ-ישראל מועצה מחוקקת''' - הנציב הבריטי בארץ, ארתור ווקופ, הציע להקים מועצה מחוקקת שתכלול 11 נציגים מוסלמים, 7 יהודים, 3 נוצרים ו-5 פקידים מטעם השלטון.<BR> ההצעה לא התקבלה בפרלמנט הבריטי, מהחשש שמדינות אחרות בשליטת בריטניה ידרשו גם הן מועצות. | |||
# '''התחזקות התנועה הלאומית הערבית''' - מאורעות תרפ"ט חיזקו את מעמדו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני. בשנות ה-30 חלה הקצנה בקרב צעירים קיצוניים על חשבון "זקני העדה" שנהגו במתינות יחסית. אגרת מקדונלד גרמה לרבים בתנועה הערבית-לאומית לראות באנגלים אוייבים וב-1932 קמה מפלגת "העצמאות", שדרשה עצמאות לפלסטין הערבית, עודדה את הערבים לא להכנע לפשרות ולפתוח במרד. | |||
ההצעה לא התקבלה בפרלמנט הבריטי, מהחשש שמדינות אחרות בשליטת בריטניה ידרשו גם מועצות. | |||
===2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים=== | ===2. דפוסי המאבק של הערבים כלפי הבריטים וכלפי היהודים=== | ||
הערבים פתחו במאבק צבאי,שמטרתו הייתה לחסל את התוכנית להקים בארץ מדינה יהודית. ב-19 באפריל 1936 החלו התקפות ורציחות יהודים ביפו.9 יהודים נהרגו ו-54 נפצעו. המהומות פשטו בכל הארץ ונמשכו 3 שנים.כשבוע לאחר פרוץ המהומות נערך כינוס חירום ערבי בו הוקם"הוועד הערבי העליון" בראשותו של חאג' אמין אל חוסייני ובו הוחלט על שביתה כללית עד שימלאו את דרישות הערבים: | הערבים פתחו במאבק צבאי, שמטרתו הייתה לחסל את התוכנית להקים בארץ מדינה יהודית. ב-19 באפריל 1936 החלו התקפות ורציחות יהודים ביפו. 9 יהודים נהרגו ו-54 נפצעו. המהומות פשטו בכל הארץ ונמשכו 3 שנים. כשבוע לאחר פרוץ המהומות נערך כינוס חירום ערבי בו הוקם "הוועד הערבי העליון" בראשותו של חאג' אמין אל חוסייני ובו הוחלט על שביתה כללית עד שימלאו את דרישות הערבים: | ||
# הפסקה כללית של העלייה היהודית לארץ-ישראל. | |||
# איסור מכירת קרקעות ליהודים. | |||
# הקמת ממשלה ייצוגית לפי יחס מספרי של האוכלוסייה בארץ. | |||
השביתה נמשכה 175 יום ונועדה לפגוע ביישוב היהודי שהיה תלוי במשק הערבי. סוחרים ובעלי מלאכה סגרו את חנויותיהם ואספקת מזון ומוצרי חקלאות ליהודים נפסקה. פועלים ערבים לא התייצבו לעבודה אצל היהודים ונמל יפו הושבת. במקביל נמשכו הפרעות ביהודים. בשנה הראשונה של המרד נהרגו 91 יהודים וכ-400 נפצעו. מאות בתים פרטיים ובתי מלאכה נהרסו, הושמדו עצים וגידולים חקלאיים. למרות זאת המשיכו הבריטים לתת רשיונות עלייה ליהודים בעקבות זאת החלו הערבים להתקיף מוסדות בריטים בארץ (תחנות משטרה), וירו בשוטרים ובחיילים בריטים. המרד הערבי ידוע "מאורעות תרצ"ו - 1936". | |||
===3. היערכות היישוב היהודי בשנים 1939-1936=== | |||
====בתחום הכלכלי:==== | |||
החרם הכלכלי שהטילו הערבים על היישוב היהודי אילץ את היישוב להתמודד מול איום זה. כאשר הושבת נמל יפו על-ידי הערבים הופעל לחץ על השלטונות הבריטים לתת רשיון לנמל עברי, ואכן, במאי 1936 נפתח נמל תל אביב, שהיה מסוגל לקלוט אוניות שהביאו מטענים ולהוציא משלוחים לייצוא. בנמל חיפה נמנעה השביתה הודות למאות יהודים שעבדו בנמל ובינהם חברים מהקיבוצים באזור ויהודים רבים שעלו באותה תקופה מעיר הנמל סלוניקי ביוון, והיו בעלי ניסיון רב בספנות. העצמאות הכלכלית של המשק היהודי באה לידי ביטוי בקטיף פרי הדר בו תפסו היהודים את מקומם של הערבים. גם בבנין ובמפעלי התעשיה מילאו היהודים את תפקידי הערבים ששבתו. | |||
שטחי העיבוד החקלאי הורחבו, חל גידול משמעותי בתוצרות הלול, באספקת החלב ומוצריו ובירקות. נהגים יהודים תפסו את מקום הערבים בתחבורה הציבורית ואכן הוגשם עקרון העבודה העברית בתקופה זו, והאבטלה היהודית פסקה. היישוב הקים את קרן "כופר היישוב" במגבית למס בטחון שבעזרתה נאסף כסף למימון פעולות הבטחון היהודיות. זאת לאור ההוצאות הרבות ומכיוון שתרומות היהודים בתפוצות לא הספיקו להגנה. המשק היהודי הצליח לשרוד ואף התפתח ושגשג, ושנות העלייה החמישית כונו "תקופת הזוהר של היישוב היהודי בארץ". | |||
====בתחום ההתיישבות:==== | |||
# תקופת המרד הערבי הביאה את קק"ל לרכוש קרקעות רבות. רבים מן הערבים ביקשו למכור את קרקעותיהם בשל מחסור כלכלי, מכירן ירד, וקק"ל ניצלה את ההזדמנות כדי לקנות קרקעות בזול, כדי ליצור עובדות בשטח (כדי ליצור רצף התישבותי ושלא יהיו חלק מהמדינה הערבית), ולכן נרכשו קרקעות בצפון ובאזורים אסטרטגים. | |||
# התיישבות חומה ומגדל (1936-1939). לאור המאורעות שגרמו סכנה למפעל ההתישבותי ודרישת הערבים החוזרת לאסור עלייה, קניית קרקעות והתיישבות יהודית הוקמו בשנים 1936-1939 כ-50 יישובים חדשים, רובם קיבוצים. התנופה קשורה במספר גורמים: | |||
## '''במישור בפוליטי''' - ועדת פיל והמלצתה לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות הביאה להקמת יישובים רבים בכל חלקי ארץ-ישראל כדי לקבוע עובדות בשטח ולאבטח אותן. | |||
## '''במישור הצבאי''' - מטרת היישובים הייתה לבלום את פעולות הכנופיות הערביות במרד הערבי. | |||
## '''במישור ההתיישבותי''' - נועדו היישובים ליישב את האדמות שנרכשו על-ידי יהודים ואף לשפר את הרצף הטריטוריאלי בין ההתיישבויות השונות. | |||
'''אופי ההתישבות:''' | |||
קבוצה של קיבוץ או מושב רכזה את המבנים שבעזרתם ניתן להקים ישוב במשך יום אחד, בבוקר הם עלו למקום המסומן, מקמו את החומות עם חצץ מסביב לחצר, באמצע החצר נבנה מגדל שמירה ועליו זרקור, ובפינות החצר הוכשרו פינות ירי להגנה. שיאה של ההתיישבות הייתה העלייה לחניתה. בהקמת היישובים לקחו חלק חברי ההגנה, הנוער הציוני, הקיבוץ הדתי, קק"ל, הקיבוץ הארצי ועוד. | |||
'''תרומתם של יישובי חומה ומגדל:''' | |||
# יישובים אלה השתלבו במערך הבטחוני של ארגון ההגנה במאבק נגד הכנופיות הערביות. הם שימשו מעין בסיסים צבאיים ששלבו את עבודת האדמה והשמירה. | |||
# ישוביי חומה ומגדל יצרו רצף התיישבותי חשוב בבקעת הירדן לבין עמק בית-שאן, בין השפלה לבין הנגב הצפוני. | |||
# יישובים אלו הוכיחו כי ההתיישבות היא שקובעת את גבולות הארץ. | |||
====התחום הבטחוני:==== | |||
בתקופת המרד הערבי התעורר וויכוח בין "ההגנה" לבין "האצ"ל"(שהתפלג מההגנה ב-1931) על הדרך שבה יש להגיב על האיום הערבי. ההגנה החליטה לנקוט במדיניות ההבלגה שמשמעותה שהיהודים לא יגיבו במעשי אלימות ללא הבחנה כי אם יעשו כל מאמץ לפגוע רק באשמים. הסיבה לכך היא שלא נראה בעיני הבריטים טרוריסטים כמו הערבים ועלינו להיות מוסריים במאבקינו. לעומת "ההגנה" טענו "האצ"ל" כי יש לנקוט במדיניות של התקפה כיוון שההבלגה מבטאת חולשה,מתפרשת אצל הערבים כסימן של פחדנות יהודית ומרגילה את הבריטים לחשוב שהיהודים אינם מסוגלית למלחמה, ולכן יש לתמוך בטרור מול טרור ובפעולות תגמול לערבים. במסגרת המרד הוקמו זרועות ההגנה, חלקן לגאליות (חוקיות) באישור הבריטים, וחלקן לא לגאליות(לא חוקיות). | |||
'''הגופים הלגאליים היו:''' | |||
# '''הנוטרים''': כוח משטרה יהודי שפעל באישור המנדט ובתקופת סוף המרד הגיע ל-22,000 שוטרים עיבריים. הם היו נתונים למרות הבריטים אך הופעלו על-ידי ההגנה ובזכותם קיבלו היהודים בטחון עצמי רב יותר. המורל ביישוב עלה בזכותם ושיטות המלוחמה הבריטיות שלפיהם אומנו הועברו להגנה. כיוון שסופק נשק לשוטרים היהודיים ההגנה השתמשה בנשק גם לצרכיה. | |||
# '''פלוגות הלילה של וינגייט''': קמו ב-1938 כאשר מצב הבטחון הלך והתערער. יוזם הרעיון של הקמת יחידות צבא בריטיות-יהודיות היה צ'ארלס אורד וינגייט, איש צבא הרפתקן שהגיע לארץ מאנגליה כקצין מודיעין והתעניין בבעיית ההגנה של היהודים. הוא הגיע למסקנה שהברטים אינם יוצאים בלילות לעזרת היישובים ללחום בכנופיות ערביות תוך ניצול החשיכה להתקפות פתע. ביולי 1939 פורקו פלוגות הלילה ווינגייט הודח מתפקידו בשל קשריו ההדוקים עם היהודים. חשיבותם של פלוגות הלילה היו לא רק בחיסול כנופיות, כי אם בכך שלימדו את מפקדי ההגנה שיטות לחימה חדשות, חשיבות הניידות, ההפתעה, ההטעייה ולומחת לילה שאומצה על-ידי ההגנה בעתיד. | |||
'''הגופים הלא לגאליים היו:''' | |||
#'''הנודדת''': בקיץ 1936 הקים יצחק שדה, מראשוני ההגנה, ועוד מספר צעירים את ארגון הנודדת. אנשי הפלוגה יצאו מחוץ לגדרות היישובים כדי להיפגש עם האוייב בשדה ולהפתיע אותו בהתקפה לא צפויה. גישה חדשה זו מטרתה הייתה להרחיק את הסכנה מהיישוב, ולקדם את פני הערבים לפני כניסתם ליישוב היהודי. חשיבותם בכך שלראשונה נקטו היהודים יוזמה ועברו מקרבות הגנתיים לקרבות התקפיים ניידים. | |||
# '''פלוגות השדה''' (פו"ש): בסוף 1937 החליטה מפקדת ההגנה להקים את פלוגת השדה, יחידה גדולה שתפעל בהיקף ארצי על-ידי המפקדה הארצית של ההגנה, כך שהיוזמה להתקפה עברה מהערבים להיהודים. בין תפקידיהם לעזור ליישובים ולאזורים נתקפים, לקדם את פני האויב, לרדוף את האויב ולערוך פעולות מיוחדות. הם הקימו מארבים נגד חוליות ערביות, פשטו לכפרים וסייעו לכנופיות, חדרו לשטח האויב והטילו פחד על הערבים. | |||
===4. מדיניות בריטניה לנוכח המאורעות=== | |||
בתחילת המאורעות התגובה הבריטית הייתה מתונה. הנציב ארתור ווקפ נקט יד רכה כלפי המתפרעים, בתקווה שהעניינים ירגעו, ובשל החשש שתגובה קשה מצד הבריטים תביא להקצנת האירועים. רק לאחר שהגיע לארץ קצין צבא עיראקי שעמד בראש כח המתנדבים (קאוקג'י), הגיבו הבריטים ביד קשה. כמו כן, הענישו כל מי שנתן עזרה לפורעים. עם פרוץ השלב השני של המרד הערבי, לאחר פרסום מסקנות ועדת פיל שלחו הבריטים תגבורת צבאית לארץ ונקטו ביד קשה כלפי המורדים (עונשים, הגליות והוצאות להורג). לאחר רצח המושל הבריטי בגליל יצאה מלונדון פקודה לאסור את חברי הועד הערבי העליון ואת חברי המועצה המוסלמית העליונה, כולל חאג' אמין אל חוסייני. הבריטים נעזרו ביישוב היהודי מבחינה צבאית וכלכלית ע"י גיוס יהודים לכוחות שיטור, הנוטרים, משטרת היישובים העבריים, הקמת פלוגות הלילה של וינגייט והקמת גדר הצפון. | |||
====ועדת פיל:==== | |||
על רקע המרד הערבי ומצבה הבינלאומי של בריטניה בסוף שנות ה-30, חיפשה בריטניה פתרון מדיני לשאלת ארץ-ישראל. בסוף 1936 נשלחה לארץ ועדה מלכותית שבראשה עמד הלורד פיל, מדינאי בריטי בכיר, במטרה לבדוק את הגורמים לפרוץ המרד הערבי והמהומות בארץ, לבדוק כיצד בריטניה מבצעת את התחייבותה במנדט ביחס ליהודים ולערבים ולהמליץ על פתרונות שימנעו פרעות בעתיד. | |||
====מסקנות ועדת פיל:==== | |||
# הפער שקיים בין יהודים לערבים לא מאפשר הקמת בית לאומי משותף. המנדט הבריטי נכשל משום שאינו יכול לרצות את היהודים ואת הערבים ובשלב זה אין סיכוי לשלום בין העמים. הוועדה ממליצה לסיים את שלטון המנדט בארץ. | |||
# יש לחלק את הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולאזור שיהיה נתון לשליטה בריטית. המדינה היהודית תכלול כ-17% משטח ארץ-ישראל. היא תכלול את שפלת החוף מבאר –טוביח בדרום עד עתלית בצפון, את עמק יזראל, עמק בית-שאן ואת אזור הגליל. המדינה הערבית תכלול את רוב שטח הארץ, הרי השומרון, הרי יהודה והנגב. האזור בשליטת הבריטים יכלול את ירושלים, בית-לחם ואזור הכולל את שדה התעופה בלוד ואת נמל יפו. | |||
# בתקופת המעבר עד להקמתן של שתי המדינות יוקפא בניין הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל. היהודים יורשו לרכוש קרקעות רק בשטח המיועד למדינה היהודית, ובמשך 5 שנים יותר רק ל-12 אלף יהודים בשנה לעלות לארץ-ישראל על-פי כושר הקליטה הכלכלי של המדינה היהודית. | |||
# המדינה היהודית תשלם למדינה הערבית פיצוי קבוע מדי שנה, מפני שבתחום המדינה היהודית יכללו הקרקעות הפוריות ביותר בארץ-ישראל,והיות ובתחום המדינה היהודית יכלל מיעוט ערבי גדול, יש לבצע העברת אוכלוסייה מהמדינה היהודית למדינה ערבית. | |||
====תגובות הערבים למסקנות ועדת פיל:==== | |||
# המופתי חאג' אמין אל חוסייני דחה את תוכנית החלוקה, ומדינות ערב גיבו את עמדתו. ערביי ארץ-ישראל דרשו פעם נוספת לעצור את בניין הבית הלאומי ע"י הפסקת העלייה היהודית ואיסור רכישת קרקעות ע"י יהודים בארץ. הערבים דרשו הקמת מדינה ערבית בלבד בארץ-ישראל. | |||
# הביטוי העיקרי להתנגדות הערבים לתוכנית החלוקה היה חידוש המרד הערבי בצורה אלימה ביותר תוך ביצוע פעולות נגד מתקנים צבאיים בריטיים ונסיונות חבלה בקו צינור הנפט, ובנוסף רצחו את המושל הבריטי בגליל. | |||
====תגובת היהודים למסקנות ועדת פיל:==== | |||
'''התומכים בתוכנית ונימוקיהם:''' | |||
# בראש התומכים עמדו דוקטור חיים ויצמן ודוד בן-גוריון אשר טענו כי למרות הסכנות הבטחוניות הצפויות למדינה היהודית, זהו הרע המיעוטו, בתוכנית יש פתח עתיד שבו יקבלו היהודים שטחיים גדולים יותר. | |||
# בריטניה מאפשרת את הקמת המדינה היהודית ועל-כן תתמוך בה ותסייע לה מבחינה כלכלית ובטחונית ולכן אין להחמיץ הזדמנות היסטורית זו. | |||
# תכנית החלוקה מאפשרת עלייה גדולה שתביא להצלת יהדות אירופה מפני רדיפות והתעללויות. | |||
'''המתנגדים לתוכנית החלוקה ונימוקיהם:''' | |||
# מחנה הפועלים ובהם גולדה מאיר, טענו כי המדינה היהודית ע"פ תכנית החלוקה קטנה, ולא תאפשר את גידולו של היישוב היהודי. בנוסף גבולותיה מסכנים את עצם קיומו של היישוב היהודי הן משום שהמדינה נמצאת באזור השפלה והערבים שולטים על איזור ההר, והן משום משום שבשטח המדינה לא נכללים מקורות המים של הארץ. | |||
# המחנה האזרחי ובהם הרביזיוניסטים דחו את תכנית החלוקה ותבעו בית לאומי יהודי משני עברי הירדן בא"י. זבוטינסקי היה ידוע באימרתו "שתי גדות לירדן, זו שלנו וזו גם כן". | |||
'''ההחלטה הרישמית של התנועה הציונית:''' | |||
ההחלטה הרשמית התקבלה בקונגרס הציוני ה-20 שהתכנס ב-1937, ובו נטען כי תכנית החלוקה סותרת את כתב המנדט ואת הצהרת בלפור שבהם קיימת העדפה ברורה ליהודים. התוכנית גם פוגעת בעלייה והתיישבות היהודית בארץ. | |||
==הספר הלבן השלישי 1939(הספר הלבן של מקדונלד)== | |||
לאור כשלון נסיונותיה של בריטניה לפשר בין היהודים לערבים בארץ-ישראל, החליטה הבריטניה לבטל את החלטות ועדת פיל ולחפות את מדיניותה על ארץ-ישראל. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) הגיעו הבריטים למסקנה שתמיכתם בבית לאומי יהודי בארץ-ישראל עלולה להביא להתקוממות העולם הערבי ולתמיכתו בגמניה הנאצית, ולכן ביקשה בריטניה לפייס את ערביי ארץ-ישראל והמזרח התיכון, ובטלה את התחייבותיה ליהודים עם פרסום הספר הלבן השלישי. | |||
===סעיפי הספר הלבן השלישי של מקדונלד:=== | |||
# לא תיהיה תוכנית חלוקה על ארץ-ישראל. תוך 10 שנים תוקם מדינה שתיהיה משותפת ליהודים ולערבים. אופיה של המדינה יקבע על בסיס הרוב החי בארץ במהלך 10 השנים, עד הקמת המדינה ישלטו הבריטים בארץ. | |||
# מכסת העולים היהודית במשך 5 בשנים הבאות תהיה 75 אלף יהודים בלבד. בתום תקופה זו תופסק העלייה לחלוטין, ותותנה בהסכמת הרוב הערבי. | |||
# רכישת קרקעות על-ידי היהודים תוגבל וההתיישבות היהודית תוגבל לאזורים מסויימים. | |||
בריטניה- | |||
===משמעותו של הספר הלבן השלישי:=== | |||
הספר הלבן השלישי ביטל למעשה את התחייבותה של בריטניה לרעיון הציוני מפני שהוא מציג נסיגה מוחלטת של בריטניה מהצהרת בלפור ומכתב המנדט. הספר מבטל את רעיון הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל מפני שהוא סולל את הדרך להקמת מדינה ערבית על שטחה של ארץ-ישראל ולהפיכתו של היישוב היהודי למיעוט שיכול להמשיך ולהתיישב על שטח מוגבל מאוד שהיווה 5% מכלל הארץ. | |||
[[category:היסטוריה א']] | |||