על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים": הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי רון גל
מ (שוחזר לעריכה אחרונה שבוצעה על ידי רון גל)
שורה 5: שורה 5:
   
   


ולידור הומו
==='''1. מאפייני התקופה בשנים 1870 – 1920'''===


ולידור זונה
בשנים אלה בארצות אירופה ואמריקה, חלו שינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה והטכנולוגיה, בפרק זמן קצר. המדע הפך לנחלתם של רבים, ואלפי סטודנטים ומורים עסקו בניסוים מדעיים בכל התחומים.
שינויים אלה שינו בצורה משמעותית, את חיי הפרט, המשפחה, החברה והמדינה, והביאו לשינוי ערכים ודרכי חשיבה.
אנשים רבים הפכו לחילונים וזה גרם לכך שבני האדם עברו מתלות מוחלטת בכנסיה לתלות גוברת במסגרת המדינה.
 
*התגליות בתחום המדע הטכנולוגיה  הביאו מצד אחד קידמה, אך מצד היו לכך גם חיסרונות.
למשל התפתחות הרפואה מנעה תמותה והאריכה את תוחלת החיים אך גרמה לצפיפות אוכלוסין ורעב .
 
=== '''2. השינויים המרכזיים באירופה בתחומי המדע :''' ===
 
1) '''בתחום המתמטיקה-''' פותחו תורת המספרים ההסתברות והסטטיסטיקה.
 
 
2) '''בתחום הרפואה'''-  לואי פסטר גילה שהחיידקים גורמים למחלות ופיתח את שיטת החיסונים.
התגלו חיידקי השחפת והכולירע וכן נמצאה הדרך לחיטוי פצעים ולמניעת זיהום.
נמצאו דרכים לעצור ולמנוע מחלות מדבקות על ידי שמירה על היגיינה ופיתוח
תרופות לחיסולן.
'''השפעות התגלית על האוכלוסייה :'''
 
'''בתחום הדת''' – התגלית יצאה למעשה נגד סיפור בריאת העולם ע"י אלוהים, והובילה לתהליך של חילון שהחליש את הכנסייה והכמורה וחיזק את המדינה ומוסדותיה
 
'''בתחום החינוך''' – החינוך יצא מידי הכנסייה ועבר לידי המדינה, תהליך שאפשר את המשך התפתחות המדעים והטכנולוגיה ויצר יותר משכילים.
 
'''בתחום החברתי'''- תורת האבולוציה תרמה להתפתחות תורת הגזע שהביאה להתעוררות האנטישמיות במאה ה-19.
 
'''בתחום הפוליטי''' – תורת הגזע הביא גם לתחושה של "עליונות האדם הלבן", שהייתה אחד הגורמים לאימפריאליזם.


=== '''3. השינויים המרכזיים באירופה בטכנולוגיה :''' ===
=== '''3. השינויים המרכזיים באירופה בטכנולוגיה :''' ===
שורה 14: שורה 38:




ולידור הומו.. כאמור
==== '''1) בתחום התקשורת –[[הטלגרף]], [[הרדיו]], [[הקולנוע]], [[הטלפון]]''' ====
 
 
את [[הטלפון]] המציא ב- 1876 בארה"ב, [[אלכסנדר גרהאם בל]].
(פירוט על הטלפון ניתן למצוא בערך [[הטלפון]] באתר.)
הטלפון השפיע על התחומים הבאים :
 
'''בתחום החברתי:''' שמירת קשר בין בני משפחה וחברים.
 
'''בתחום הכלכלי:''' כלי עזר בתחום התעשייה והמסחר המקומי ובינלאומי.
בעלי עסקים יכלו ליצור קשר עם עמיתיהם , לסגור עסקאות, לקבל דיווח עדכני לגבי דרישות השוק.
 
'''בתחום התרבות:''' פעילות לשעות הפנאי,  פיתוח העיתונאות –העברת מידע+ דווח בזמן אמת.
'''בתחום הצבאי והמדיני''': קשר בין מעצמות לקולוניות שלהן  קשר בין מדינות, קשר והעברת מידע והנחיות בין יחידות צבאיות.
 
==== '''2) בתחום התחבורה –ספינת הקיטור, המטוס,המכונית,הקטר ורכבת''' ====
 


==== '''2) בתחום התחבורה –ספינת הקיטור, המטוס,המכונית,הקטר ורכבת''' ====ולידון הומו!!!!!!
ב-1829 המהנדס הבריטי ג'ורג סטיבנסון בנה את הקטר המפורסם רוקט.


הומו!!!
רוקט הסיע קרונות נוסעים על מסילת ברזל במהירות של 60 קמ"ש.
בהתחלה הרכבות פעלו על קיטור, כשהומצא החשמל הן הפכו להיות חשמליות ושמשו כאמצעי תחבורה ציבורי בפריס בלונדון ואחר כך גם בערים אחרות.
הרכבת שינתה את מושגי המרחק והזמן והשפעתה באה לידי ביטוי בתחומי הבאים :
 
'''בתחום התרבות''':  הרכבת שינתה את מנהגי היום יום והשפיעה על שעות הפנאי.
החופשה והנופש הפכו למצרך המוני ולא רק של בני המעמד הגבוה.
בזכות הרכבת יכלו בני אדם להגיע  בתוך זמן קצר ובנוחיות ממקום למקום.
מי שגר בלונדון ורצה לבלות על שפת הים, לא היה צריך להיות אציל שזמנו בידו. הוא יכול היה להיות גם בורגני מן השורה.
לא היה עליו אלא לעלות על הרכבת ביום חג, לנסוע לבילוי באתר מרוצי סוסים או על שפת הים ולחזור לביתו באותו היום.
כמו כן יצרה הרכבת תרבות של "חיים ע"פ השעון". מכיוון והרכבת פועלת ע"פ לוח זמנין מדוייק וקבוע מראש,קבעו כל חברות הרכבת שעון אחיד לכל תחנות הרכבת שלהן. שעל-פיו היו מתכננים האנשים את אורח חיים עם הרכבת.
 
'''בתחום הכלכלי:'''  הרכבת תרמה להתפתחות המסחר המקומי והבינלאומי.
היא אפשרה להוביל תוצרת חקלאית תוצרת תעשייתית וחומרי גלם בכמויות למרחקים גדולים.
בעקבות התפתחות הרכבת החלו מתפתחות רשתות ענק של מסילות ברזל באירופה שסיפקו עבודה לאנשים רבים.
 
'''בתחום הדמוגרפי:''' השימוש ההולך וגדל ברכבות קיצר את המרחקים, והקל על תהליכי העיור והגירה.
הרכבת תרמה להאחדה של הזמן ברחבי המדינה והעולם כולו.
מאחר שהרכבת פועלת על פי לוח זמנים מסודר , השעון צריך להיות אחיד בכל מקום שאליו היא מגיעה.
מאז שנות הארבעים הנהיגו חברות הרכבת באנגליה לוח זמנים אחיד ושעון אחיד לכל התחנות ב- 1980 הפך השעון האחיד של הרכבות באנגליה לשעון המחייב את כל המדינה - יתרון חברתי וכלכלי.


==== '''3) בתחום התיעוש – נורה חשמלית , מנוע חשמלי''' ====
==== '''3) בתחום התיעוש – נורה חשמלית , מנוע חשמלי''' ====
שורה 65: שורה 124:
היא  כללה: ספורט (כדורגל, בייסבול, טניס, גולף), בתי קפה, טיולים, תאטרון, אופרה, בתי מרזח.
היא  כללה: ספורט (כדורגל, בייסבול, טניס, גולף), בתי קפה, טיולים, תאטרון, אופרה, בתי מרזח.


ולידור נשנשון
=== '''ד. בתחום הדמוגרפי''' ===
 
1) '''עלייה בריבוי הטבעי בעקבות התפתחות הרפואה התברואה'''. בשנת 1800 היו באירופה 180 מיליון איש ובתוך שנה הכפילה האוכלוסייה את עצמה ובשנת 1870 היו באירופה 350 מליון איש.
כל זה קרה בעקבות התפתחות מדע הרפואה ושירותיו הבריאות שהתפתחו והתייעלו בשנים אלה.
מדע הרפואה גילה קיומם של חיידקים ווירוסים האחראים להעברת מחלות מדברות ופיתח תרופות לחיסולם.<BR>
'''שירותי התברואה העירוניים''' עזרו לשמור על היגיינה ותרמו בחיסול מגיפות.<BR>
'''השיפור באיכות המזון''' תרם אף הוא להורדת אחוזי התמותה.
 
2) '''תהליך עיור''' - מעבר מהכפר לעיר שסיפקה מקומות עבודה.
 
3) '''הגירה גדולה''' -ממדינה למדינה, מיבשת ליבשת.
ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה לארה"ב ולאוסטרליה.


==='''ה. בתחום הכלכלי'''===  
==='''ה. בתחום הכלכלי'''===  
שורה 131: שורה 201:
הפועלים היהודים היו מעורים בהגברת התודעה הסוציאליסטית והקמת מפלגות סוציאליסטיות.
הפועלים היהודים היו מעורים בהגברת התודעה הסוציאליסטית והקמת מפלגות סוציאליסטיות.


לידור הומו
===='''ד. בתחום החינוך והתרבות''' ====
 
1) תהליך של חילון וטמיעה  – הקשר עם הסביבה הנוכרית הגביר את ההתנתקות מן הדת והמסורת. יהודים התקשו לשמור כשרות, שבת וחגים, בגלל עיסוקיהם או לימודיהם.
 
החליפו את שמותיהם לשמות לא יהודיים ואימצו הופעה חיצונית דומה לזו של בני סביבתם. היו יהודים שהמירו את דתם כדי לקנות "כרטיס כניסה" לחברה הסובבת.
 
2) עזיבת לימודי החדר והישיבה ומעבר למוסדות ההשכלה של המדינה.
 
3) יהודים התערו בתחומי התרבות והאומנות השונים כמו: הספרות, התאטרון,הפיסול הציור והשירה הכללית ותפסו מקום של כבוד.


===='''ה. מעמד הקהילה'''====  
===='''ה. מעמד הקהילה'''====  
שורה 145: שורה 223:
x
x


ולידור הוא הומו
== תהליכי השילוב ותהליכי הדחייה של היהודים ==
 
 
=== תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של היהודים באירופה והביטויים לכך ===
 
בסוף המאה ה-19(1800) ותחילת המאה ה-20(1900) פעלו בו זמנית שני תהליכים מנוגדים.
מצד אחד תהליכים ומגמות שביקשו לשלב את היהודים בחסרה הסובבת.
מצד שני אנו רואים תהליכים ומגמות של דחייה שעודדו את האנטישמיות המודרנית.
הדחייה נגרמה גם בגלל השילוב.
 
גורמים להשתלבות היהודים בחברה הכללית:
# האמנציפציה – הושוו זכותיותיהם של היהודים לאלה של שאר אזרחי המדינות במערב אירופה ובמרכזה בהן התגוררו.
# תיעוש וקפיטליזם – התיעוש והקפיטליזם עזרו לשילוב היהודים בכלכלה המודרנית יחד עם שאר החברה הסובבת.
# תהליכי החילון אצל הנוצרים – הדת כבר לא היוותה גורם מפריע מאוד כשם שהיוותה בזמנים בהם הנצרות הייתה אורתודוקסית וחזקה בקרב החברה הסובבת במערב אירופהץ
 
שני ביטויים לשילוב היהודים בחברה הכללית:
# תמורות בתעסוקה – היהודים היוו כ-7% מבעלי המקצועות החופשיים – אחוז גדול הרבה יותר מיחסם בקהילה הכללית. יהודים החלו לעסוק, כאמור, במקצועות חופשיים, והיו בנקאים רבים ותעשיינים רבים ממוצא יהודי.
# השתלבות חברתית-תרבותית – הייתה התבוללות עצומה בעקבות החיכוך שנוצר עם האוכלוסיה הנוכרית כתוצאה מתהליך העיור שעברו היהודים.
יהודים רבים, כמו כרמייה והברון רוטשילד, השתלבו בחיי הפוליטיקה וזכו למעמד חברתי ופוליטי גבוה במדינות מערב אירופה.
 
 
גורמים לדחיית היהודים בחברה הכללית:
# האמנציפציה – שילוב היהודים והצלחתם בחברה הכללית יצרה קינאה רבה בקרב רבים בחברה הכללית, אשר רצתה בדחיית היהודים.
# התפתחות הלאומיות – בשנים אלו אוחדו תנועות לאומיות שונות ברחבי אירופה על בסיסים שונים כגון שפה, היסטוריה ותרבות. התנועות הלאומיות גרמו לבני אותם לאומים לתהות האם גם היהודים שייכים לאותו לאום והאם גם להם בסיס משותף עם אותו לאום. התהייה הזו גרמה בסופו של דבר לדחיית היהודים.
# תורת הגזע – תורת הגזע שהתפתחה באותן שנים גרמה לאנטישמיות, על בסיס גזעי בעיקר, שכמובן שדחתה את היהודים.
 
שני ביטויים לדחיית היהודים בחברה הכללית:
# "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מסמך שיטנה ועלילה. עיבוד אנטישמי שנעשה ברוסיה לספר שלא עסק כלל בשאלה היהודית בצרפת. המסמך כולל ישיבות של זקני ציון המתכוננים להשתלט על הבנקים ולשנות את הסדר העולמי. המסמך תורגם לשפות רבות והופץ בארצות שונות.
# פוגרומים במזרח אירופה – בניגוד למערב, במזרח ניכרה פגיעה פיזית ונערכו פרעות ביהודים שפגעו ברכוש ובנפש. פוגרומים בולטים במיוחד הם "הסופות בנגב" ו"פוגרום קישינב" שנעשו באותן השנים ברוסיה.
 
===1. תהליכי שילוב וביטוייהם===
מה אפשר את תהליך ההשתלבות?<BR>
 
1) '''השינויים בתחומי המדע והטכנולוגיה באירופה במאה ה- 19''' יצרו תהליך של חילון והרחיבו את מעגל המשכילים בקרב היהודים ובקרב האוכלוסייה הכוללת באירופה. 
 
2) '''התפתחות הערכים הדמוקרטים והליברלים בעקבות המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית.'''
3) '''קבלת אמנציפציה''' – שפתחה בפני היהודים את הדלת להשתלבות בחברה הכללית.
 
יש לציין שהתגובות לאמנציפציה בקרב היהודים לא היו אחידות.
היו שהגיבו בהסתייגות כי פחדו שהאמנציפציה תפגע במסורת והדת היהודית, והם נלחמו בהשתלבות.
 
אחרים שלא שמרו מצוות אך היו גאים במורשת היהודית, בקשו לשמור על הייחוד היהודי תוך השתלבות בחברה הסובבת.
היו יהודים שהתלהבו ממגמת השתלבות ומיהרו להיטמע בחברה הנוצרית כדי להוכיח שהם ראויים לאמנציפציה.   
 
 
 
 
=== '''תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של יהודים וביטוייהם בצרפת''' ===
 
==== '''ביטויי שילוב בצרפת:''' ====
 
 
*'''בתחום הפוליטי''' – יצחק אדולף כרמייה יהודי צרפתי, שהיה עו"ד מפורסם ופעיל בשמאל,
נבחר לפרלמנט הצרפתי, מונה לשר המשפטים בממשלת צרפת, ומאוחר יותר נבחר כסנטור לכל ימי חייו.
 
במשך כל חייו הציבוריים היה כרמייה פעיל בעניינים יהודיים. בהיותו שר המשפטים חתם  על צו שהעניק  ליהודי אלג'ריה אזרחות צרפתית.
 
* '''בתחום הכלכלי''' – בצרפת בסוף המאה ה-18 ישבו רוב היהודים במזרח המדינה באזור אלזס לוריין ועסקו בהלוואות בריבית, ומכירת יין.
 
בסוף המאה ה-19 רוב יהודי צרפת ישבו בערים הגדולות ורובם עסקו במסחר ובמקצועות חופשיים. חלקם אף נכנסו לתחומי הבנקאות והפכו לבעלי הון.
משפחת רוטשילד היהודית, הקימה בצרפת רשת ענפה של בנקים, שהתפשטה לתחומים כמו מסילות ברזל, נפט ומכרות. בפריז כמו בערים אחרות במערב אירופה הוענקו לבני רוטשילד תוארי אצולה, הם נבחרו לפרלמנט, ומלאו תפקידים חשובים בפיתוח הכלכלה, בטיפוח האמנות ובהקמת מפעלי סיוע וצדקה.
 
 
*'''בתחום הצבאי''' – יהודים גויסו לצבא הצרפתי וחלק קטן מהם אף הצליח לקבל דרגות קצונה.
 
היהודי אלפרד דרייפוס מהווה דוגמא לכך. הוא היה בנו של יהודי עשיר מאלזס ,שגמר את הפוליטכניון בפאריס, נכנס לצבא הקבע, הגיע לדרגת קפיטן בחיל התותחנים, והיה היהודי הראשון שקיבל משרה במטה הראשי של הצבא הצרפתי.
 
==='''2. תהליכי דחייה וביטוייהם'''===
 
'''מה גרם לדחיית היהודים ?'''
 
תהליכי הדחייה של היהודים במאה –19 הושפעו מן האנטישמיות.
 
היסטוריונים טוענים כי הגורמים העיקריים להיווצרותה של האנטישמיות ודחיית היהודים במאה ה-19 הם:
 
'''האמנציפציה'''- אפשרה ליהודים להשתלב חברתית וכלכלית ולחלקם להגיע לעמדות בכירות.
 
הדבר מעורר קנאה בקרב חברה הסובבת , שרואה ביהודי גורם תחרותי שפוגע בהם.
 
'''התעוררות לאומית''' –שגרמה לכך שעמים רבים ראו ביהודים גורם זר שמפריע לגיבוש הלאומיות שלהם ולכן דחו אותם.
 
 
'''התפתחות תורת הגזע'''- שטענה כי האנושות מחולקת לגזעים שיש בניהם מלחמת קיום.
במלחמה זו החזק שורד. לכל גזע יש תכונות מולדות שלא ניתן לשנותם.
הגזע העליון הוא הגזע הארי והגזע הנמוך הוא הגזע השמי שהענף הגרוע ביותר בו הם היהודים. כדי לשמור על טוהר הגזע יש להלחם בגזע הנחות ולדחותו. 
 
'''גילויי האנטישמיות באו לידי ביטוי ב''':
כתיבת ספרים נגד יהודים , מאמרים וכתבות בעיתונים, חוברות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, מפלגות אנטי יהודיות, עלילות דם, קריקטורות, פוגרומים.
 
===='''ביטויי דחייה בצרפת'''====
 
'''1) עיתונות וספרות אנטישמית''' – עיתונאי בשם אדוארד דרימון חיבר ספר בשם " צרפת היהודית".
 
בספר טען דרימון שהיהודים השתלטו על צרפת בתחומים הכלכליים והחברתיים, והם אשמים בכל הצרות של צרפת. הוא האשים את היהודים כי בגלל אופיים הגזעי הנחות הם משחיתים את האומה הצרפתית.
 
דרימון קרא לבטל את האמנציפציה, ולהחרים את רכוש היהודים.
דרימון גם הקים עיתון בשם "הדיבור החופשי". בעיתון זה התנהלה תעמולה פרועה נגד היהודים במיוחד נגד קציני צבא יהודים בטענה שהם בוגדים במולדת. 
'''2) ארגונים ומפלגות אנטישמיות''' – דרימון הקים את ארגון "הליגה האנטישמית " של צרפת . ארגון זה לקח חלק נכבד במהומות נגד דרייפוס.
'''3) פרשת דרייפוס 1894- 1906'''
 
לידי שירות הריגול של הצבא הצרפתי, הגיעה תעודה שנגנבה מהשגרירות הגרמנית.
 
התעודה העידה על כך, שסודות צבאיים צרפתיים נמסרים באופן קבוע לשגרירות הגרמנית.
התעודה הייתה חתומה בראשי תיבות A.D.
ראשי המטה הצרפתי שהיו ימניים ולאומניים החליטו להאשים את דרייפוס.
דרייפוס נאסר, הנושא פורסם בעיתונו של דרימון ובעיתונים ימניים אחרים, התעוררה סערה ציבורית בצרפת, והתיק הועבר לבית דין צבאי, שגזר על דרייפוס גירוש לאי השדים ושלילת דרגתו.
 
שלילת הדרגה נעשתה בטקס פומבי ומשפיל, בו הוכרז על הדחתו של דרייפוס מן הצבא בגלל בגידה במולדת.
הורדו מעל כתפיו הדרגות , חרבו נלקחה ושוברה לקול צעקות ההמון : "מוות לבוגד דרייפוס" ! "מוות ליהודים "  !
 
דרייפוס הפך לסמל הבוגדנות היהודית והימין בצרפת ניצל זאת כדי להסית את האוכלוסייה הצרפתית נגד היהודים ולדרוש את ביטול שוויון הזכויות שניתנו להם.
 
בראש המאבק לזיכויו של דרייפוס עמד הסופר הצרפתי אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "'''אני מאשים'''". בלחץ דעת הקהל נערך לדרייפוס משפט חוזר, והוא קיבל זיכוי סופי ב-1906.
2,792

עריכות

תפריט ניווט