על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
====השלבים====
====השלבים====


השלב הראשון נקרא השלב האוראלי.<BR> האזור הארגוני הוא הפה.<BR> הפה הוא האזור שגורם להנאה גופנית מינית, הפה מספק את הצורך בהנאה במזון ולכן נראה שהתינוק ימשיך למצוץ את הבקבוק גם אחרי שהוא שבע, מאותה סיבה, כמו שמתי אומר, התינוקות מכניסים כל דבר לפה.<BR> העיקרון שמנחה את התינוק בשלב זה הוא עיקרון ההנאה וההימנעות מכאב (id).<BR> התינוק בשלב זה פועל אך ורק על פי הסתמי בשלב זה.<BR> השלב הראשון מחולק לשני תתי שלבים: מציצה אוראלית ונשיכה אוראלית.<BR> המציצה מאפיינת את תחילת השלב והיא מבטאת את הפסימיות של התינוק בהוריו (תלות) הנשיכה האוראלית מתבטאת בסוף השלב הראשון.<BR>  
*'''השלב הראשון נקרא השלב האוראלי'''.<BR> האזור הארגוני הוא הפה.<BR> הפה הוא האזור שגורם להנאה גופנית מינית, הפה מספק את הצורך בהנאה במזון ולכן נראה שהתינוק ימשיך למצוץ את הבקבוק גם אחרי שהוא שבע, מאותה סיבה, כמו שמתי אומר, התינוקות מכניסים כל דבר לפה.<BR> העיקרון שמנחה את התינוק בשלב זה הוא עיקרון ההנאה וההימנעות מכאב (id).<BR> התינוק בשלב זה פועל אך ורק על פי הסתמי בשלב זה.<BR> השלב הראשון מחולק לשני תתי שלבים: מציצה אוראלית ונשיכה אוראלית.<BR> המציצה מאפיינת את תחילת השלב והיא מבטאת את הפסימיות של התינוק בהוריו (תלות) הנשיכה האוראלית מתבטאת בסוף השלב הראשון.<BR>  


השלב השני נקרא השלב האנאלי והאזור הארגוני שלו הוא פי הטבעת.<BR> בגיל שנתיים+ הילד מתחיל לשלוט בשריר הסוגר, פי הטבעת.<BR> הילד מתחיל להפיק הנאה מהשליטה בשחרור שצואה או העצירה, ילדים בגיל זה נהנים לשחק עם הצואה שלהם ולכן ההורים מתחילים לאמן את ילד להתאפק לעשות את צרכים במקומות המיודעים לכך, כלומר הם מחנכים לנקיון הילד.<BR> הילד מתבקש להתאפק עד שיגיע לסיר או לשירותים.<BR> מבחינת הילד זוהי דרישת המציאות הראשונה בפעם הראשונה הילד צריך להתחשב המציאות וכתוצאה מכך מתחיל להתפתח חלק אישיותו הראשון שנקרא ego  שמטרתו לתאם בין הדחפים לבין הסביבה.<BR> תוצאות השלב האנאלי הן: הורים שמחמירים בדרישותיהם בנקיון ומגיבים בכעס וענישה, גורמים לילד להרגיש שהגוף שלו רע, והגוף שלו מלוכלך, ומכאן מתעוררת תחושב שאם הגוף שלי רע ומלוכלך אז כך גם אני.<BR> ילדים כאלה מבטאים את הכעס שלהם בהתנהגות של דווקא במידה וההתנהגות הקפדנית של ההורים פולשת גם לתחומי ההתנהגות הארים, מתפתח הילד להיות טיפוס אנאלי- טיפוס שבולט בנטייה שלו לסדר ונקיון, עקשנות, דייקנות, רכושנות וקמצנות.<BR> זהו טיפוס אנאלי פסימי, אבל יכול להתפתח גם טיפוס אנאלי אגרסיבי- אדם שמתנהג בדרך של שחרור מוגזם הוא בלגניסט, בדרך כלל אכזריים, עוינים לסביבה, הרסניים, מתעללים החתולים.<BR>  
*'''השלב השני נקרא השלב האנאלי''' והאזור הארגוני שלו הוא פי הטבעת.<BR> בגיל שנתיים+ הילד מתחיל לשלוט בשריר הסוגר, פי הטבעת.<BR> הילד מתחיל להפיק הנאה מהשליטה בשחרור שצואה או העצירה, ילדים בגיל זה נהנים לשחק עם הצואה שלהם ולכן ההורים מתחילים לאמן את ילד להתאפק לעשות את צרכים במקומות המיודעים לכך, כלומר הם מחנכים לנקיון הילד.<BR> הילד מתבקש להתאפק עד שיגיע לסיר או לשירותים.<BR> מבחינת הילד זוהי דרישת המציאות הראשונה בפעם הראשונה הילד צריך להתחשב המציאות וכתוצאה מכך מתחיל להתפתח חלק אישיותו הראשון שנקרא ego  שמטרתו לתאם בין הדחפים לבין הסביבה.<BR> תוצאות השלב האנאלי הן: הורים שמחמירים בדרישותיהם בנקיון ומגיבים בכעס וענישה, גורמים לילד להרגיש שהגוף שלו רע, והגוף שלו מלוכלך, ומכאן מתעוררת תחושב שאם הגוף שלי רע ומלוכלך אז כך גם אני.<BR> ילדים כאלה מבטאים את הכעס שלהם בהתנהגות של דווקא במידה וההתנהגות הקפדנית של ההורים פולשת גם לתחומי ההתנהגות הארים, מתפתח הילד להיות טיפוס אנאלי- טיפוס שבולט בנטייה שלו לסדר ונקיון, עקשנות, דייקנות, רכושנות וקמצנות.<BR> זהו טיפוס אנאלי פסימי, אבל יכול להתפתח גם טיפוס אנאלי אגרסיבי- אדם שמתנהג בדרך של שחרור מוגזם הוא בלגניסט, בדרך כלל אכזריים, עוינים לסביבה, הרסניים, מתעללים החתולים.<BR>  


השלב השלישי נקרא שלב ה"פלי".<BR> אזור הארגוני הוא אזור איברי המין- מתרחש בערך בגיל 4-6.<BR> בשלב זה הילד מתחיל לגלות שהוא מפיק הנאה מאיברי המין, בנים ובנות בגיל זה נהנים לגעת ולשחק באיברי המין שלהן, שמים לב בין איבר המין של האם לבין איבר המין של האב.<BR> מתעניינים בשאלות של מין ולידה, בשלב זה מתרחשים שני סוגי תסביכים: אצל בנים תסביך אדיפוס ואצל בנות תסביך אלקטרה. לבנים בשלב הזה יש רצון בלתי מודע לקיים יחסים עם אמא, הדחפים האסורים האלה מעוררים בילד חרדה מאוד גבוהה ולכן הוא מדחיק אותם ושוכח בגלל שהוא חווה אותם אבל הם האים לידי ביטוי ברמזים לשאת אותה לאישה, אמא הכי יפה בעולם.<BR> הדחפים האסורים האלה גורמים לחשוש מפני אביו החזק והגדול כי במידה והוא יגלה את המשאלות הכמוסות האלה, הוא יעניש אותו בסירוס כמו לבנות ש"כבר נענשו" לפחד הלא מודע הזה של הבן קרא פרויד "פחד הסירוס" הפיתרון לתסביך מתרחש בערך בגילאים 5 עד 7. הילד מתחיל להזדהות עם האבא במקום להתחרות בו ומאמץ את הערכים, ואת ההתנהגויות של האבא והופך אותם לחלק בלתי נפרד מהאישיות שלו ע"י כך עובר הילד תהליך חשוב של הפיכתו לבן חברה, תהליך של חיבור.<BR> הוא מפנים את הערכים והנורמות של אביו שהן בעצם והערכים והנורמות של החברה.<BR> באמצעות האבא הילד לומד להתנהג על פי איך שמקובל שגברים מתנהגים בחברה. אצל בנות מתרחש תהליך דומה מאוד, שנקרא תסביך "אלקטרה" , אצל הבת במקום "פחד סירוס" יש את "קנאת הפין", כלומר הבת כועסת על אמא שבגלל, כביכול, אין לה לפין.<BR> אולי היא הענישה אותה על עצם תשוקתה לאבא.<BR> גם הבת פותרת את התסביך בדומה לבן ע"י הזדהות עם האמא כפי שבן מזדהה בסופו של דבר עם האבא.<BR> תוצאות שלב הפלי: בנים שלא מצליחים לפתור את הקונפליקט הופכים להיות גברים גאוותנים שמנסים להוכיח שמצליחים בכל מחיר שמנסים להוכיח שהם "גבר".<BR> נשים שלא מצליחות לפתור את הקונפליקט הופכות לנשים בעלות נטייה לרומנים לא מחייבים, מנסות להוכיח עליונות שלהם על גברים, מאוד שתלטניות. לדעת פרויד תופעת ההומוסקסואליות היא דוגמא לתסביך אדיפוס לא פתור, למרות שהיום מקובל לחשוב שלא רק גורמים סביבתיים אלא גם גורמים גנטיים ומבנה מוחי גנטי שונה אחראיים לכך.<BR>  
*'''השלב השלישי נקרא שלב ה"פלי"'''.<BR> אזור הארגוני הוא אזור איברי המין- מתרחש בערך בגיל 4-6.<BR> בשלב זה הילד מתחיל לגלות שהוא מפיק הנאה מאיברי המין, בנים ובנות בגיל זה נהנים לגעת ולשחק באיברי המין שלהן, שמים לב בין איבר המין של האם לבין איבר המין של האב.<BR> מתעניינים בשאלות של מין ולידה, בשלב זה מתרחשים שני סוגי תסביכים: אצל בנים תסביך אדיפוס ואצל בנות תסביך אלקטרה. לבנים בשלב הזה יש רצון בלתי מודע לקיים יחסים עם אמא, הדחפים האסורים האלה מעוררים בילד חרדה מאוד גבוהה ולכן הוא מדחיק אותם ושוכח בגלל שהוא חווה אותם אבל הם האים לידי ביטוי ברמזים לשאת אותה לאישה, אמא הכי יפה בעולם.<BR> הדחפים האסורים האלה גורמים לחשוש מפני אביו החזק והגדול כי במידה והוא יגלה את המשאלות הכמוסות האלה, הוא יעניש אותו בסירוס כמו לבנות ש"כבר נענשו" לפחד הלא מודע הזה של הבן קרא פרויד "פחד הסירוס" הפיתרון לתסביך מתרחש בערך בגילאים 5 עד 7. הילד מתחיל להזדהות עם האבא במקום להתחרות בו ומאמץ את הערכים, ואת ההתנהגויות של האבא והופך אותם לחלק בלתי נפרד מהאישיות שלו ע"י כך עובר הילד תהליך חשוב של הפיכתו לבן חברה, תהליך של חיבור.<BR> הוא מפנים את הערכים והנורמות של אביו שהן בעצם והערכים והנורמות של החברה.<BR> באמצעות האבא הילד לומד להתנהג על פי איך שמקובל שגברים מתנהגים בחברה. אצל בנות מתרחש תהליך דומה מאוד, שנקרא תסביך "אלקטרה" , אצל הבת במקום "פחד סירוס" יש את "קנאת הפין", כלומר הבת כועסת על אמא שבגלל, כביכול, אין לה לפין.<BR> אולי היא הענישה אותה על עצם תשוקתה לאבא.<BR> גם הבת פותרת את התסביך בדומה לבן ע"י הזדהות עם האמא כפי שבן מזדהה בסופו של דבר עם האבא.<BR> תוצאות שלב הפלי: בנים שלא מצליחים לפתור את הקונפליקט הופכים להיות גברים גאוותנים שמנסים להוכיח שמצליחים בכל מחיר שמנסים להוכיח שהם "גבר".<BR> נשים שלא מצליחות לפתור את הקונפליקט הופכות לנשים בעלות נטייה לרומנים לא מחייבים, מנסות להוכיח עליונות שלהם על גברים, מאוד שתלטניות. לדעת פרויד תופעת ההומוסקסואליות היא דוגמא לתסביך אדיפוס לא פתור, למרות שהיום מקובל לחשוב שלא רק גורמים סביבתיים אלא גם גורמים גנטיים ומבנה מוחי גנטי שונה אחראיים לכך.<BR>  
אם בשיא התסביך האדופאלי האמא מעודדת התקרבות מינית והאבא הופך להיות רק, מנוקר, דוחה את הילד מעליו הילד עלול להגיע לדרגת פחד גבוהה של איבוד הפין והוא לא יכול לשאת את מראה אברי המין הנשיים, מכיוון שהם מהווים עבורו תזכורת למה שעלול לקרות לו ולכן הוא יחפש את הסיפוק המיני אצל בני המין שלו.<BR> ייתכן גם מצב שבו האמא קרה ודוחה את ילד מעליה והאבא מאוד חם ומקרב הבן מכליל את ההתנהגות של האם לכל הנשים, חושש מהן ומבקש את קרבת הגברים.<BR>
אם בשיא התסביך האדופאלי האמא מעודדת התקרבות מינית והאבא הופך להיות רק, מנוקר, דוחה את הילד מעליו הילד עלול להגיע לדרגת פחד גבוהה של איבוד הפין והוא לא יכול לשאת את מראה אברי המין הנשיים, מכיוון שהם מהווים עבורו תזכורת למה שעלול לקרות לו ולכן הוא יחפש את הסיפוק המיני אצל בני המין שלו.<BR> ייתכן גם מצב שבו האמא קרה ודוחה את ילד מעליה והאבא מאוד חם ומקרב הבן מכליל את ההתנהגות של האם לכל הנשים, חושש מהן ומבקש את קרבת הגברים.<BR>


השלב הרביעי הוא שלב החיביון, שלב ללא אזור ארגוני- מתרחש בין הגילאים 6 עד 7.<BR> שלב זה הוא שלב של רגיעה, בסיס באישיות מופנה לפעילויות אינטלקטואליות, חברתיות ולא להתנהגויות מיניות. השלב הזה הוא שלב ללא אזור ארגוני.<BR> בשלב זה הילדים מחפשים את חברת בני מינם.<BR> שלב זה קרוי השלב ההומוסקסואלי. שלב זה מבטא בפעם הראשונה את ההתרחקות של הילדים מההורים שלהם ובעתיד הם יתקרבו לבני המין השני.<BR>
*'''השלב הרביעי הוא שלב החיביון''', שלב ללא אזור ארגוני- מתרחש בין הגילאים 6 עד 7.<BR> שלב זה הוא שלב של רגיעה, בסיס באישיות מופנה לפעילויות אינטלקטואליות, חברתיות ולא להתנהגויות מיניות. השלב הזה הוא שלב ללא אזור ארגוני.<BR> בשלב זה הילדים מחפשים את חברת בני מינם.<BR> שלב זה קרוי השלב ההומוסקסואלי. שלב זה מבטא בפעם הראשונה את ההתרחקות של הילדים מההורים שלהם ובעתיד הם יתקרבו לבני המין השני.<BR>


השלב החמישי נקרא השלב "גיניטלי", אזור ארגוני- אברי המין.<BR> מתרחש מגיל ההתבגרות ועד סוף החיים.<BR> הדחפים המיניים מתעוררים ומכוונים לבני המין השני שמחוץ למשפחה, האזור הארגוני הוא אזור אברי המין, אבל בשלב זה בניגוד לשלב השלישי מחפש המתבגר/מתבגרת בן או בת זוג לקיום מגע מיני בשלב השלישי ההנאות המיניות היו אוטואירוטיות- שלא נדרש שותף בכדי להגיע לסיפוק מיני ואילו בשלב זה ישנה דרישה לשותף, על המתבגר לתפוס יוזמה אחריות כלפי עצמו וכלפי בת הזוג שלו.<BR>
*'''השלב החמישי נקרא השלב "גיניטלי"''', אזור ארגוני- אברי המין.<BR> מתרחש מגיל ההתבגרות ועד סוף החיים.<BR> הדחפים המיניים מתעוררים ומכוונים לבני המין השני שמחוץ למשפחה, האזור הארגוני הוא אזור אברי המין, אבל בשלב זה בניגוד לשלב השלישי מחפש המתבגר/מתבגרת בן או בת זוג לקיום מגע מיני בשלב השלישי ההנאות המיניות היו אוטואירוטיות- שלא נדרש שותף בכדי להגיע לסיפוק מיני ואילו בשלב זה ישנה דרישה לשותף, על המתבגר לתפוס יוזמה אחריות כלפי עצמו וכלפי בת הזוג שלו.<BR>
16

עריכות

תפריט ניווט