סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

בעל זבוב / וויליאם גולדינג

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקדמה

מחבר הסיפור, גולדינג, האמין באומנות לשם אומנות. על הספר לדעתו להיות מעורב פוליטית וחברתית, ולשקף בכתיבתו את בעיות הזמן, החברה והאדם הבודד, תוך הצעת פתרון אפשרי למצבים אנושיים שלעיתים נראים חסרי מוצא.


אפשר לראות בסיפור, סיפור מעבדה. קבוצת נערים בריטיים, תלמידי פנימייה, ניצולי תאונת מטוס, נמצאים באי, נאבקים על שלטון וסדר. הם הופכים את גן העדן שמצאו לגיהינום וחיים כילדי פרא. זהו משל של מבנה האנושות, אפילו נבואה של סוף העולם הדמוקרטי תוך הצגת חולשתו של העולם הדמוקרטי.


הנושא המרכזי שמציג הרומן הוא הרוע כבעל השפעה אכזרית על פנימיותו של האדם. הרוע פוגע בכל כוחות ההגיון והתרבות. הפחד הוא המניע של התגלות כוחות הרשע. הרוע טמון בחבורת הנערים הלכודים כמו שהוא טמון בחברה המודרנית. החברה של הנערים מתדרדרת לאנרכיה ואלימות. בסוף הספר יש בכל זאת תקווה לעתיד באמצעות ההבנה והידיעה שראלף הגיע אליהם, ההבדל בין טוב לרע.


בסיפור יש מוטיבים רבים אשר עוזרים למחבר, גולדינג, להעביר, את המסרים שלו לחברה המודרנית שלנו.

מוטיב הראיה ועיוורון

1) חזרזיר והמשקפיים: זגוגיות משקפיו העבות של חזרזיר מעידות על היותו קצר ראיה. הוא מעיד על עצמו כי הוא מרכיב משקפיים מאז גיל שלוש. "משקפיו" של חזרזיר מייצגות את העולם התרבותי, המסודר על כלליו והישגיו המדעיים. (באמצעות המשקפים מבעירים הנערים אש – עמ' 40). חזרזיר אמנם קצר ראיה, אך הוא "רואה" את המציאות החברתית והפוליטית ממנה נפלטו הנערים: עולם לאחר שהוטלה עליו פצצה אטומית. לכן מטיל חזרזיר ספק כי אכן ינצלו, מכיוון שאיננו יודע אם עדיין קיים עולם מעבר להם. במהלך היצירה מאבד חזרזיר את בטחונו העצמי בכל פעם שמשקפיו ניזוקות או נלקחות: הוא טוען שללא המשקפיים הוא רואה רק כתמים מטושטשים ובקושי יכול לראות את כף ידו שלו (עמ' 40), חוסר היכולת לראות את כף ידו מעיד על חוסר הבהירות בעולמו (הביטוי: "ברור כמו כף היד" מתייחס להתמצאות בעולם). למרות היות חזרזיר עוור למחצה לעולם הפיזי, ואולי דווקא בשל כך – הוא נשאר נאמן לעקרונות העולם המרוסק שפלט את הנערים – בכל פעם, כאשר הוא מטיף מוסר הוא ניזוק. תחילה, כאשר הוא נוזף בחבורה של ג'ק על כך שהפקירו את האש הם שוברים את משקפיו (עמ' 70) והוא מתלונן "אני לא רואה כלום בלי משקפיים. ועכשיו יש לי רק עין אחת" (עמ' 71). עוורונו למחצה של חזרזיר, הוא עוורונה של התרבות המערבית המוכרת, עוורונו של הסדר, עוורונם של הצדק והחוקים. לאחר שנגנבים משקפיו של חזרזיר (עמ' 171), כאשר האנרכיה משתלטת, יושב חזרזיר נטול משקפיו "נטול מבע מאחורי הקיר הבוהק של קוצר ראיתו", הוא נאחז חסר אונים בשרידים המוכרים של הסדר החברתי – הקונכיה, על מנת לתבוע את המגיע לו. עיוורונו, יותר משהוא פיזי הוא נפשי, שכן הוא משלה עצמו שבעולם כאוטי זה, הצדק הוא עדיין צדק (עמ' 174). בעוורונו מעז חזרזיר לקרוא תגר על ג'ק (עמ' 183): "מה יותר טוב – סדר, משטר והצלה, או ציד והפקרות". העונש על קראת התגר הינו נפוץ הקונכיה, הסמל לסדר החברתי, ורצח חזרזיר.


2) האור והאפלה: מיצגים את מצבה של קבוצת הילדים. עם התקיעה בקונכיה היא – מטונימיה לסדר החברתי האבוד, דרכה ניתן לראות אותות חיים – הילדים צצים מכל עבר ("מתגלים על פני החוף"). קבוצתו של ג'ק, אשר מאוחר יותר מפרה את הסדר החברתי עולה מתוך האובך (חוסר ראיה), לא ניתן לראות אותם בתוך "תעתועי השרב" (עמ' 17).

הם מתנודדים "באור העז" וג'ק אשר מוליך אותם "לוטש עיניו אל מה שנראה כמעט כאפילה גמורה...". הוא מתואר כמי ש"מסנוור מהשמש" (עמ' 18) – האור החשוף של האי הפראי איננו יוצר בהירות ומקל על הראיה, אלא להיפך, מטשטש אותה ומעוור את עיני הנערים, אשר לא רואים עוד את "דרכם" והולכים בעוורון אחרי יצריהם.

לאחר השריפה הראשונה, עם הצתת האש לראשונה, בוהה ג'ק אל אפלולית הסבך. רגע לפני הפיכתו לפרא, עיניו הכחולות והבהירות נראות כיוצאות מחוריהן וכמעט אחוזות טירוף (עמ' 47). הוא נתקף תאווה לבשר, ומחליף את מדי הפנימיה הצבאיים בחזות צבועה של פרא.


3) היער: מיוצג כעולם אפל שלא ניתן לראות בו דבר, עולם יצרי ומאיים. לא במקרה מתפתח רעיון ה"מפלצת"- ריאליזציה של פחדיהם, באפילת היער. הילדים מעידים כי "החיה הופיעה בחושך" (עמ' 35) והם חוזרים ואומרים כי היא תופיע בלילה. הנערים מתוארים כ"אובדים באפילה" בחיפושים אחרי המפלצת הדמיונית של פחדיהם (עמ' 122).

הג'ונגל, עולם יצרים אפל, דברים אינם נראים בו כהויתם (המטפסים נראים כספינות טרופות). מצב החרדה בו נתונים הילדים מיוצג על ידי אפילת היער. שלב זה בו אין הם יכולים "לראות", הופך אותם פגיעים ונתונים להשפעת העולם ה"אפל" של היצרים החבויים.

"עד מהרה היתה החשכה מלאה צפורניים, מלאה בלהות ואימת הלא נודע. שחר ארוך לאין קץ כבה את הכוכבים, ולבסוף הסתנן האור, עגמומי ואפור, לתוך הסוכה" (עמ' 99).


עיוורונם של הנערים מגיע לשיאו עם ה"רצח הראשון" (עמ' 154)- הם אינם מזהים את סיימון ורואים בו מפלצת. רק לאור היום מקבל המת שם, אך רק ראלף הוא שמבחין בזאת ומכה על חטא- הוא היה עיוור מכדי לעצור אותם.


לסיכום, ניתן לומר כי הראיה והעוורון הינם אמביוולנטים, דו ערכיים, ברומן זה. העוורון מייצג את מצב האדם המאבד בנסיבות מסוימות את כל השגיו התרבותיים והחברתיים והופך להיות "פרא בער ועוור", חוזר להוויה הנחותה והיצרית ביותר שלו. עם זאת, דווקא חזרזיר ב"עוורונו" ממשיך לתפקד כקולם של הצדק והמוסר, ובעצם נוצר מצב בו העוור – רואה, ואילו הרואים – עיוורים.

דווקא האור הבוהק של האי החשוף והלא מתורבת, מטשטש את יכולתם של הילדים לראות בבהירות.

החשיכה- הלילה והיער האפל פוגעים אף הם ביכולת הראיה ומעוותים את שיקול הדעת של האדם, עד לשלב הסופי בו לא ניתן עוד להציל דבר- האש שהאירה את דרכם של המצילים, שרפה את האי כולו על עציו וחזיריו.

הפחד מהלא נודע

הפחד מפני הלא ידוע סובב סביב הפחד מהמפלצת. מצד אחד הנערים אינם מוכנים להכיר בקיומה של מפלצת ומצד שני הם מלאי חרדה. ההכרה שאין מפלצת אמיתית אלא יש רק את כוחו המשחית של הפחד, היא אחת מהמשמעויות העמוקות של הספר הזה. הפחד הוא המניע המרכזי להתדרדרות!

לולא הזאטוטים, לא הייתה באה המפלצת המטפיסית לעולם, והאסון שבעצם היווצרותה "יש מאין" במוחותיהם של הילדים, הן הקטנים והן הגדולים יותר, אולי היה נמנע. המפלצת נולדה מהחשכה, מהפחדים שהיא מעוררת, מהפחדים מהלא ידוע והלא מובן. באי קטן ברור שהילדים הגדולים לא יאמינו בקיומה של מפלצת אלא שעל ראייה שפויה זו שמר רק סיימון, היות שהפחד האנושי כידוע, הוא מדבק, ובייחוד בקבוצה גדולה זו של ילדים.

הראשון שהעלה את סוגיית המפלצת היה דווקא אותו ילד בעל סימן הלידה שנהרג בשריפה. על פי דבריו, היה זה מעין נחש, שבבוקר אפשר היה לראותו בדמות הצמחים המטפסים על הדקלים שעל החוף (עמ' 35). ראלף, הלוחם לשווא בפחדים הלא הגיוניים בכוחו של השכל הישר, מעלה בדרך השלילה את נושא "השדים" (עמ' 81), וחזרזיר באופן דומה מעלה את סוגיית "הרוחות". כזכור, הועלה הנושא שוב באסיפה הלילית הראשונה, וכאשר הקיף אותם הלילה, לא היה זה רעיון טוב במיוחד להזכיר את קיומם של רוחות או שדים, ולו גם בדרך השלילה. החמיר ביותר לעשות – ג'ק – ובאופן מכוון, שכן הוא החל לחוש את הכוח והעוצמה שהוא יכול לשאוב לצורכי מנהיגותו מאותו פחד חסר גבולות מה"מפלצת".

באותה אסיפה קם זאטוט גדול יותר לדבר, ושמו פיל. הוא דיבר על המפלצת שראה גם הוא, והפעם התברר, שהוא פשוט הבחין בסיימון היוצא כמנהגו גם בלילה למקום מסתורו הפרטי. פעם ראשונה, שנוצרת זהות בין סיימון למפלצת, זהות שתעלה לו מאוחר יותר בחייו. הילדים בשלב זה אינם מבינים את סיימון לחלוטין, והזאטוט פיל מקבל אמינות, כמו גם כל נושא המפלצת, משום שהמחזה התמוה שראה – יציאתו של נער בחשכה למקום כלשהו, כפי הנראה ב"שיגעון" מוחלט – אכן התרחש במציאות. לאחר פיל מופיע פרסיבל לדבר אף הוא על המפלצת, אלא שהוא פורץ בבכי וסוחף אחריו את כל יתר הזאטוטים. בכי זה מערער לחלוטין את חברת הילדים כולה. אנו רואים, שהשפעתו קשה על פי העובדה, שביל במקרה אחר סוטר לפרסיבל, שמתחיל לבכות, משום שאינו יכול לשאת זאת, וביל אינו נמנע עם הגרועים שבילדים.

הפחד גובר, כאשר סיימון אומר, שאולי החיה קיימת באמת (וחשוב פה המינוח "חיה" ולא "מפלצת" – שכן ביטוי זה קדם לביטוי האחר). סיימון וג'ק ביחד הם שילוב "קטלני", שהזאטוטים אינם יכולים לעמוד בפניו וגם שאר הילדים (הילדים הקטנים הם, כמובן, משל להמון הדומם בחברה האנושית, יש להם זכות הצבעה, אך הם כמעט חסרי יכולת חשיבה והבנה. השולט בהם הוא זה השולט בפחדיהם). ג'ק אומר, שיצוד את המפלצת אם יפגוש בה ובכך נותן תוקף לקיומה, ואילו סיימון מדבר אליה באופן מטאפורי, שאיננו יכול להיות מובן כלל, לא רק לזאטוטים, אלא גם לכל שאר הילדים. כאשר שניים מהילדים הגדולים מדברים על קיומה של המפלצת כאפשרי, נוצרת לגיטימציה לקיומה – ואם המפלצת קיימת, הרי שכל הסדרים בעולמם הקטן, כמו גם המעצורים והעכבות החינוכיים והמוסריים, פשוט מתחילים לקרוס ולהעלם.

קיימת אירוניה מסוימת כאשר סיימון אשר לא האמין ב"מפלצת" ושהיה השפוי מבין הילדים, מדומה ל"מפלצת" ובסופו של דבר הוא נהרג כאשר הוא מנסה להסביר את הווי המפלצת. כאשר הוא מנסה להזהיר אותם מפני המפלצת הפנימית, אין הם מבינים אותו, היות שמפלצת לגביהם הנה משהו פיסי חיצוני בלבד, ולא מטאפורי ספרותי, אך בעצם ממשי אף הוא – יצר הרע. לכן כמו בחיים האמיתיים, הלא מובן מדומה ל"חריג" שבסופו נפשו נהרגת כמו שסיימון המדומה ל"מפלצת" נהרג.

גולדינג מאמין, שצריך להביט ליצר הרע שבנו בעיניים פקוחות, אך מרבית הגיבורים בספריו נפגעים, כאשר הם מנסים לעשות זאת כמו שסיימון גילה את האמת לגבי המפלצת. גולדינג למעשה, מצביע על כך שקשה לעולם ולמין האנושי שבו לקבל את האמת האמיתית והאכזרית על אודות אופיו האמיתי והשדים החבויים בו. גיבוריו של גולדינג, שזוכים ל"הארה" או "התגלות", נפגעים ואינם מצליחים להעביר את המסר שלהם. דגמים מוסריים הינם חלק בלתי נפרד מכתיבתו של גולדינג. גדולתו בכך שבמקום להפוך למטיף דוגמטי, הצליח להבליט מסר חינוכי חשוב ביותר דרך יצירות אוטונומיות העומדות בפני עצמן.

מוטיב האש

ביצירה "בעל זבוב" מופיע מוטיב האש בכמה מקומות, ולו משמעות סמלית.

נושא האש עולה לראשונה כאשר ראלף נבחר להיות מנהיג, ומציע להבעיר אש, שמסמלת כאן לראשונה את המקור להצלה ולישועה, בזכות העשן המיתמר שלה.

במהלך הסיפור, הופכת האש להיות מוקד לסכסוך בין שני המחנות. המחנה הדמוקרטי של ראלף רואה את האש כערך עליון שיש לדאוג לקיומו באופן תמידי על מנת להינצל ולצאת מהאי. לעומתו, רואה המחנה של ג'ק את הציד כערך ראשון בסדר העדיפויות. לפיכך, כל מאמציהם סובבים אחר הניסיון לשימור וקיום הערך העליון כפי שכל אחד רואה אותו. אצל חבורתו של ג'ק דבר זה בא לידי ביטוי בטיפוח הציד והציידים, ואילו אצל חבורתו של ראלף, בא הדבר לידי ביטוי בהקמת המדורה במישור ומתן החשיבות לקיום סדר המשמרות על האש.

לכל אחד מהמחנות היה יתרון משל עצמו, היכולת ליצור אש למול היכולת לצוד ולהשיג בשר. בחברה המושלמת כל צד תורם את חלקו וכך נוצרת הרמוניה. אך במציאות, בחברה "הלקויה" של ימינו, שיתוף הפעולה אינו יוצא לפועל ומתנהלים מאבקי כוח תמידיים. דוגמא לכך ניתן למצוא במאבק על האש.

המאבק מתחיל כאשר ג'ק מבטיח לראלף לראשונה לשמור על האש. מכיוון שהוא אינו רואה את חשיבות האש כמו ראלף, הוא נסחף בציד וזונח את האש, בדיוק בזמן שספינה חולפת על פני האי ואיתה חולף הסיכוי להצלה. ראלף מנסה שוב להסביר את חשיבות האש להצלתם, "עלינו לעלות אש או למות" (עמוד 74). לאחר שראלף מבין שלא ניתן לסמוך על ג'ק שידאג לקיום האש הוא מחליט להקים מדורה פרטית משלהם במישור. הסכסוך תופס תאוצה כאשר המחנה של ג'ק יוצא לגנוב את המשקפיים של חזרזיר, לגנוב את האש. בלעדי המשקפיים, חזרזיר עיוור. בלעדי האש, שלטונו של ג'ק אינו יכול להיות שלטון מוחלט. מאותו רגע שהאש נמצאת בראשותו של ג'ק, הוא מתחיל להוביל במערכה, האש מסמלת את ניצחון הכוחניות על פני התבונה וההגיון.

האש מבדילה את האדם מהחיה, מאז שהאדם הקים מדורות על מנת לבשל ולחמם. כאן משמשת האש כסימן להזעקת עזרה מאנשים אחרים, כסימן לאיתות וכ"אח בינתיים ולאמץ את ליבם עד שיירדמו" (עמוד 164), "שעליה צלו בשר ולאורה התחממו" (עמוד 202).בנוסף, האש משמשת כגורם מאחד. כל הילדים יושבים סביב המדורה ומשוחחים, כל הדיונים והאסיפות החשובות שלהם מתנהלות סביבה, "למראה הלהבות והאש המגמאת דרכה ללא מעצור, פרצו הנערים בתרועות קולניות ונרגשות". ככל שהאש בוערת יותר, הנערים בטוחים במקומם בתוך החברה האנושית - חברת בני האדם התרבותית. על האי, האש שהיתה בראשיתה מקור להצלה , משנה את ייעודה והופכת לאלמנט של הרס היוצא מכלל שליטה ומביא לחורבן גמור כאשר הוא מגיע לידים הלא נכונות של שליט אבסולוטי כגון ג'ק.


האש מסמלת את תחילת התרבות, התבונה והיצירה. לפי המיתולוגיה, פרומתאוס ההרואי, הוא זה שמעניק את האש לבני האדם ונענש קשות בעקבות כך על ידי האלים. ביצירה "בעל זבוב" מקבילו של פרומתאוס, ניצב בדמותו של חזרזיר, שהוא מייצג כביכול את הנורמות של עולם הטכנולוגיה המודרנית והמדע. אך חזרזיר, בדמותו המגוחכת, קצרת הרואי וחסרת האונים, תלוי תלות מוחלטת במשקפיו, שהם פרי המצאה טכנולוגית בעצמם. לעומתו, ג'ק הוא זה המציע להדליק את האש באמצעות משקפיו של חזרזיר והוא זה שגונב אותם. כוח החייתיות והסמכותיות האלימה של ג'ק, הם אלו שבסופו של דבר סוללים את הדרך להבערת האש הראשונה ואש זו מביאה כיליון כמעט גמור, שורפת את האי, אך בנוסף לכיליון מביאה גם את ההצלה.


לסיכום, האש מצד אחד מסמלת את המקור לחיים לחום ואור. סמל לחוכמה ולתרבות. אך מצד שני היא גם מקור כיליון ופורענות. האש היא כוח , כל עוד הכוח נמצא בידיו של ראלף, הוא משתמש בו בהגינות לתועלת כולם (כאן האש נקשרת לגאולה והצלה). כשג'ק חומס את המנהיגות, הוא אינו מכיר בתקנות ובמגבלות. הוא משתמש בכוחו בשרירותיות וכדי לספק את תאוותו לשלטון. הוא אינו נרתע מעינויים ומרצח. אלא שבלהט רדיפתו את אויבו , ראלף, הוא מחריב את המקום שגם הוא עצמו חי בו. מתברר כי כוח ללא מגבלות, סופו שיביא לחורבן והרס.

ההכרח בתרבות

תרבות היא אוסף ערכים ונורמות המאפיינים קבוצת אנשים. אלו חוקים חברתיים המעצבים את החיים בחברה , מציבים גבולות חברתיים ומוסכמות השומרים על שלמות החברה ומונעים אנרכיה.

הצורך בתרבות נובע מהצורך להעניק מסגרת לחיים, מסגרת שתספק הגנה, בטחון ונוחיות.

בכל חברה יש תרבות, שכן תרבות היא אחד מיסודותיה המרכזיים. השוני התרבותי בין חברה לחברה קשור לאופי התרבות עצמה, אך בעיקר למידת הקונצנזוס בקרב החברים בתרבות מסוימת לגבי כללי התרבות וההכרה בחשיבות כללים אלו.

ללא מנגנוני אכיפה ומוסדות שונים שישמרו את התרבות ויגוננו עליה עלולים המאפיינים המשותפים להיטשטש עד לכדי העלמות מוחלטת.

ילדי הפנימייה שנקלעו לאי היו ילדים תמימים שחונכו על מיטב הנורמות והערכים של החינוך האנגלי – חינוך המייצג תרבות מערבית נאורה, דמוקרטית ושוויונית, אך, העובדה שהילדים היו נתונים לרשות עצמם, ללא כל גורם סמכותי דיו שיפקח על התנהגותם ויכוון אותה גרמה לכך שמהר מאוד נשכחו הנורמות הקודמות ובמקומן כבש היצר החייתי את הנערים והפך אותם לפראי אדם.

חזרזיר וראלף כמייצגי התרבות המערבית "השפויה" איבדו מהר מאוד מכוחם שכן תרבות דמוקרטית חזקה מצריכה חינוך לדמוקרטיה וחסרונותיה ותודעה דמוקרטית של עשרות שנים. דוגמא לכך היא קריסת הדמוקרטיה בפולין שלאחר מלחמת העולם ה-I.

כוחו של ג'ק עולה מתוך הפחד והבלבול בקרב הילדים. העובדה שלילדים לא ניתנה הזדמנות לבסס חוקים חברתיים חזקים דיים יצרה חברה חלשה. במצב כזה של חוסר ודאות מתפתח הצורך במנהיגות חזקה שתיקח את המושכות לידיים ותנהיג את החברה, מנהיגות שכזו לא מחויבת בנורמות חברתיות חזקות ומסוכנת לשימור התרבות הקודמת. לדוגמא: בגרמניה של שנות ה-30, התפתח צורך שכזה ולאחר עליית היטלר התדרדרה התרבות הגרמנית למעמקים שהאנושות לא ידעה עד אז.

לסיכום, "בהעדר תרבות יתעוררו יצריו האפלים של האדם המשחררים אותו מכל העכבות המוסריות ומן הצורך לדאוג לאחרים פרט זולתו" (י. מגן, סופר, משורר והוגה דעות בישראל ובעמים בזמן החדש).

הצייד

הצייד מוזכר כבר בפרק הראשון של הרומן אך בשלב זה הצייד לא היה מאורגן אלא היה זה גור חזירים קטן שנתקע בין המטפסים ועל ג'ק היה לשחוט אותו. כשהוא שלף סכין הוא לא היה יכול לעשות זאת ויצא בתירוצים שונים. בפרק הבא כבר ג'ק מנסה להוכיח לכולם שהוא יכול לעמוד במשימה ומנסה להקים גדוד של ציידים. ראלף לעומת זה חושב שצריך להקים מדורה בראש ההר אשר תאותת לספינות שטות אשר יראו את האש ויבינו שיש אנשים על האי ולכן צריך להציל אותם. ג'ק והציידים הם האחראים על האש. בפרק הרביעי הציידים כבר עורכים צייד וצדים חזיר, אבל שוכחים מהאש אשר כבתה ולכן האנייה פספסה את הילדים.

פה נוצר הקונפליקט אצל ג'ק האם לחזור הביתה או להוכיח את עצמו כשליט שכן הצייד מסמן מעין טקס התבגרות. ג'ק הופך להיות שונה ממה שהיה שכן, ברגע שהוכיח לעצמו שהוא מסוגל לעמוד במשימה קשה ביותר לא היתה לו שום בעיה להרוג יצור חי בדם קר. ג'ק דיבר קודם לכן על ההרגשה של הצייד הפרא שטמון באדם.

הצייד הוא הסיבה לפירוק הדמוקרטיה שכן מעשה הצייד היה מרידה במנהיג שנתן פקודה לשמור על האש. לא סתם ג'ק הפך למנהיג אלא הוא היה זה ששחט ראשון חזיר, הוא עבר את מבחן ההתבגרות ואיבד את תמימותו על ידי כך. לפני מעשה הצייד הייתה התדרדרות בהתנהגותו ה"בריטית" של ג'ק שכן הוא הפך לאט לאט ליותר פראי עד שיכול היה לצוד את החזיר ולהתבגר. הדם של החזיר מתואר כ"נטפים שחורים", רמז לדבר האיום שעשו. עם הזמן הצייד נעשה שגרתי והקרע בין ג'ק לראלף גדל עד שלראלף לא היה יותר קול פוליטי על האי. דבר שבאמת היה משמעותי הוא המנחה למפלצת בצורה של ראש החזיר שצדו.

כאשר ג'ק משתלט על האש הוא משתמש בה למטרותיו כלומר הכנת הבשר וכך הופך אותה למשהו הכל כך שונה ממה שהיא הייתה בתחילה ושינוי זה הוא ממש דומה לאותו שינוי שעבר ג'ק בעצמו.

אחרי פירוד המחנות ג'ק מנסה לשכנע את ראלף לעבור לצד שלו בטענה "יש לנו בשר".

כאשר באו ראלף וחזרזיר לבקש את האש והמשקפיים יצא גק מן היער עם שני ציידים ונבלת חזירה אשר הם צדו.

במותו של חזרזיר מתואר כחזיר, "גפיו של חזרזיר פירכסו מעט כגפי חזיר לאחר קטילתו". זה היה שוב שלב של מעבר וכשראו איך חזרזיר מת הם כבר יכלו לצוד את ראלף ללא שום קושי כי הם עברו את השלב הזה שראו שחזרזיר מת כמו חזיר רגיל.

ולסיכום, הסיפור נגמר כאשר ראלף מצליח לברוח מהציידים לאונייה. הצייד היה דומה לשימוש בסם. בהתחלה השימוש בו לשם התרגשות אבל מאוחר יותר יש צורך בסם יותר ויותר חזק על מנת להרגיש את החוויה באותה עוצמה. כמו כן הצייד משמש בסיפור כחלק מרכזי מהפולחן של הפראים.

כוחה של קבוצה לעומת כוחו של היחיד

ביצירה "בעל זבוב" מאת וויליאם גולדינג מתבטאים מאפייני הכוח השונים והדרכים שבהן הוא מיושם. בין מאפיינים אלו מופיע ההבדל בין היכולת של פלוני לפעול בגפו ועל פי דעתו לבין היכולת של אלמוני לפעול בתוך קבוצה אשר גיבשה דעה מסוימת לגבי נושא מסוים ותומכת באופן פעולתו של אלמוני זה.


הקבוצה מעניקה לגיטימציה לדרכי התנהגות שונות ולעתים אפילו בלתי-שגרתיות אשר תואמות את מטרותיה. הקבוצה סוחפת את היחיד- האדם זקוק לתמיכה חברתית במעשיו ולהרגשת שייכות לקהילה אשר תהווה עבורו מעגן לדעותיו, אך, למרות זאת, לעתים ינהג בניגוד מוחלט לדעותיו שלו כדי להתקבל על דעת הקבוצה. היחיד, אשר משקיף על הנעשה מן הצד, נתון בדילמה האם להקריב את עצמאותו וזהותו למען הצטרפות לקבוצה, ובכך לשעבד עצמו למרותם של בכירי הקבוצה או שמא לשמור על חירותו המחשבתית בהיותו נפרד ומבודד מן הקבוצה ובכך בעל יכולת ליישם את רעיונותיו ודעותיו הפרטיים אשר לא מושפעים מדעות חיצוניות מנוגדות.


בספר "בעל זבוב" קיימות דוגמאות רבות להבדלי השימושים בכוח ובעוצמה. בקבוצה בהנהגתו של ג'ק, במתכונתה כפי שתוארה בסופו של הספר, קיים המאפיין של היבלעות דעת היחיד בתוך דעת הכלל, אשר במקרה זה, הנה מותווית על ידי ג'ק – המנהיג הרודני של הקבוצה. למשל, דמותם של סם ואריק, התאומים, אשר הצטרפו לקבוצתו של ג'ק לקראת סוף הספר. סם ואריק אשר תמכו בראלף ובשלטונו עד אשר נשארו רק חזרזיר,התאומים וראלף עצמו בקבוצה זו, נסחפו ועברו אל עברו השני של המתרס בגלל פחדם משלטון האימים של ג'ק. הם ידעו כי דרכם של ראלף וחזרזיר, הדרך השפויה, היא הדרך שבה הקבוצה הייתה צריכה לפעול, אך היו מוכנים לוותר על דעתם זו בגלל הלחץ והאיומים שהופעלו עליהם. למרות זאת, סם ואריק לא מוותרים לגמרי על דעותיהם על-ידי כך שהם נותנים לראלף להתחמק ממוות בטוח כאשר הם לא מסגירים אותו במהלך המרדף הגדול שמסיים את הספר.

סם ואריק, כחלק מן הקבוצה בעלת הרודן, לא יכלו להביע את דעותיהם האמיתיות, אלא רק לפעול על-פיהן בחשאי.דוגמה ליחיד אשר משקיף על הקבוצה ולפעמים פועל עמה או בניגוד אליה הנה דמותו של ראלף.

מצד אחד ראלף מבקש תמיכה בדעותיו ותשובה למצוקת הרעב שלו, אך מנגד הוא שומר על אמונתו כי הדרך היחידה להיחלצות היא פעולה הגיונית ולא יצרית – שמירה הדוקה על האש וריסון הפראות, לכן אינו מוכן להצטרף לקבוצתו של ג'ק למרות איומים רבים מצדם של אנשי קבוצה זו.


לסיכום, ניתן לראות בבניית קבוצתו של ג'ק את השפעת הכוח של הקבוצה על יחידים אשר נמצאים בקרבתה. בעמידתם של ראלף וחזרזיר מול שלטון הטרור של ג'ק מובע כוחו של הרצון לשמירה על חופש המחשבה הפרטית.


מוטיב האש והמשקפים

האש

האש במחשבה הקוסמוגנית נחשבת לאחד מיסודות הבריאה. האוויר, האש, העפר והמים, נחשבו ליסודות אלוהיים מקודשים. האש והמים נותנים חיים ונוטלים חיים. האש היא מקור חיות, חום ואור, סמל לחכמה ולתרבות אך היא גם מקור כיליון ופורענות. האש מגרשת את החושך ומאירה את עיני האדם, אך מנגד היא מכלה ללא רחמים.

במיתוס היווני מהווה האש סמל של תרבות. פרומתאוס גנב את האש מן האלים ומסרה לאדם. על כך הוא נענש. הוא נקשר בשלשלאות ברזל לסלע ענק בהרי קווקז, ובכל יום בא נשר וניקר בכבדו אשר עד הערב מחלים – וחוזר חלילה. פרומתאוס הוא מי שלימד את האדם לבנות בתים, להכיר את חילופי עונות השנה, את תורת הכוכבים וחכמת המספרים, את אמנות הכתיבה, הרפואה ועוד. מכאן, נוצר קשר בין: אש וראייה, ראייה והבנה, ראייה והגיון. אך האש היא גם מתנה שאדם קבל והוא עושה בה שימוש רע – משחית, יצרי, הרסני. אולי זאת הסיבה שפרומתאוס נענש על ידי האלים.

האש גם מסמלת את התקווה וכן מבדילה את האדם מהחיה. בסיפור בעל זבוב משמשת האש סימן שיזעיק לעזרה אנשים אחרים - איתות. ככל שהאש בוערת, הנערים בטוחים במקומם בתוך החברה האנושית - חברת בני האדם התרבותית. על האי, האש משנה את ייעודה והופכת לאלמנט של הרס היוצא משליטה ומביא לחורבן גמור.


מוטיב האש והמשקפים:

שני מוטיבים אלה קשורים ביניהם בין היתר מכיוון שהאש מוצתת באמצעות המשקפיים. מוטיב כפול זה הופך לבעל משמעות סמלית: האש מופיעה כהכרח חיוני: היא מחממת, מגרשת פחדים, מעלה עשן המהווה סיכוי יחיד להצלה ועבור ג'ק היא משמשת להנאות רגעיות כגון פולחן ובשר (הוא אינו זקוק לאש לשם הצלה). אך מצד שני האש גם הורסת: היא גורמת לשרפות – למוות.


כאשר ראלף נבחר למנהיג הוא הציע להבעיר אש כדי שעשנה יאותת לעולם על קיומם. סביב כך מתפתח עימות בין מחנהו של ראלף לבין מחנהו של ג'ק סביב השאלה מה עדיף אש או בשר. ראלף ומחנהו רואים באש תנאי הכרחי להצלה "עלינו להעלות אש או למות" (ע"מ 74) ואילו המחנה האחר רואה באש כגורם להרג או לצליית בשר אשר גם כן קשור לצייד והרג. שני המחנות תלויים תלות מוחלטת במשקפיו של חזרזיר, שהם האמצעי היחיד להצית את האש. האש מסמלת את התרבות והאור שהם תנאי לקיום האדם זאת מצד אחד ומהצד השני היא מסמלת את המוות בשל יכולתה לכלות ללא רחמים.


המשקפיים של חזרזיר הם למעשה האש ולכן כשגנבו אותם לא אמרו גנבו את המשקפיים אלא: "הם לקחו את האש שלנו" (ע"מ 161). משקפיים אלו ייצגו לא רק את האש אלא גם את עולם הטכנולוגיה ובלעדיהם לא יכל חזרזיר לראות. כמוכן, האש שמבעירים הילדים מאחדת אותם בחדווה. "למראה הלהבות והאש המגמאת דרכה ללא מעצור, פרצו הנערים בתרועות קולניות ונרגשות."


ג'ק מבטיח לראלף לשמור על האש, אלא שעד מהרה הוא נסחף בציד וזונח את האש. האש כבתה בדיוק בזמן שספינה נראית באופק. ההזדמנות הראשונה להצלה מוחמצת. ראלף מנסה להסביר שנית את חשיבות האש להצלתם ודורש שהאש תובער רק על ההר. למרבה האירוניה, ההר עתיד להיות שדה ההפקר. ראלף וחזרזיר מחליטים להבעיר אש במישור עקב פורקן האלימות של ג'ק על ההר. (המישור הוא כאמור אזור התקנות והשפיות). אש זו הביאה ועוררה תקווה חדשה להצלה. לאחר היפרדות שני המחנות, יוצא ג'ק בלילה במסווה של מסכה וצבע על מנת לגנוב את משקפיו של חזרזיר, כלומר את האש. בעזרת האש שלטונו של ג'ק יהיה מוחלט. לאחר הריגת סיימון וחזרזיר עורכים ג'ק וחבורתו מצוד אחר ראלף ומעלים את האי באש. האש היצרית, המכלה היא האש שתביא את ההצלה.


בסוף הספר, האי נשרף כולו. רק אז, מתוך השריפה וההרס צומחת הישועה. זהו סוף אירוני מאד הרואה את ההצלה כאפשרות מקרית , או שאולי הפרוש הוא שרק בעקבות הרס מוחלט יכיר האדם בטוב.

אובדן התמימות

התמימות מאפיינת ילדים, טומנת בחובה הרבה רוך, נעורים, אהבה, אופטימיות. היא מהווה מעין חומה, מפני העולם הקשה והאכזר. מפרידה בין הילדות לבגרות. היא שומרת על הילד, לבל ייחשף למציאות הלא נעימה. התמימות היא מתנת האל, שנלקחת מאתנו עם השנים, ואובדנה איננו ניתן לשינוי ומשמעותו – תם עידן.

הרומן "בעל זבוב" נכתב ע"י גולדינג בשנת 1954, כאשר שואת אירופה מאחוריו.

הספר מתאר קבוצת ילדים בריטית אשר ניצלה מהתרסקות מטוס והגיעו לאי שומם מבני אדם בכלל וממבוגרים בפרט. קבוצת ילדים זו מתחילה להתארגן כקבוצה מגובשת ומאוחדת שבוחרים מנהיג ומשתמשים בעקרונות הדמוקרטיה. אך כל עקרונות אלה נשברים כאשר היצרים החייתים של חברי הקבוצה, מתחילים להתעורר ומתחילים לחפש אחר אלטרנטיבות של השגת אוכל בציד, שמירה מפני המפלצת ועוד.

העיקרון שמנחה את רצף האירועים בסיפור הוא התדרדרות החברה של הילדים והפיכתם מהאנגלי התרבותי ל"חיה הצבועה". כלומר מן הילד התמים, המחונך והתרבותי של פנימייה בריטית בה מתרגלים היררכיה, עבודת צוות ומשמעת, לילד שיצריו החייתים משתלטים עליו, ילד פראי שמגיע למעשי רצח.

הרומן יכול להיות אוטופי ומושלם משום שיש בו יסודות פנטסטיים. המציאות יכלה להיות טובה ונעימה והילדים היו יכולים להקים חברה חדשה ואיכותית, כשלמעשה האי הוא כמו גן עדן שיש עליו את כל מבוקשם של ילדים – מים, מרחבים, עצים מלאי פירות.

אי זה בעצם משמש את גולדינג לניסוי חברתי על האדם, בכך שהוא מנסה לחקור את יצר האדם. לשם כך הוא נותן תנאים אופטימליים (אך לא אידיאליים). הוא גם משתמש בילדים, שאמורים להיות תמימים ופחות "מושחתים" על ידי החיים בחברה האנושית.

אנו רואים שגם באי שבו אין את השפעת המבוגרים ושיש את כל הצרכים הדרושים על מנת לחיות, היצר הרע של הילדים, התמימים והנאורים כביכול, מתפרץ החוצה, וככל שהם יתרחקו מהציוויליזציה, מהתרבות האירופאית, כך הם יהפכו ליותר מושחתים, וכך היצר הרע שבם יתפרץ עוד יותר ( לדוגמא : רוג'ר - בהתחלה נמנע מלפגוע בהנרי (אחד מהילדים הקטנים) בגלל המעצורים והאיסורים של החברה. ואילו לאחר שג'ק נהיה ל"מנהיג", הוא מגיע למסקנה שהחוקים והאיסורים מהעבר - מהחברה האנגלית , לא קיימים עוד באי השומם הזה , ומרגע זה ואילך לרוג'ר אין יותר מעצורים (ומוסר) , והוא הופך להיות "התליין".

עניין המוות הוא הדרגתי. בתחילה נעלם הילד, פורצת שריפה עקב רשלנות ואין עדות לכך שהוא מת. הדוגמא הטובה ביותר שמהווה את שיא אובדן התמימות ברומן היא רצח סיימון וחזרזיר. רצח סיימון היה הרצח שנעשה בשיכרון חושים. כאשר הילדים חגגו סביב המדורה ושרו את שירי הרג החזיר, נכנס סיימון למעגל והם זיהו אותו בתור המפלצת ודקרו אותו למוות. רצח חזרזיר היה גרוע אף יותר, בכך שהרצח שלו היה מכוון. רוג'ר, יד ימינו של ג'ק, הטיל סלע כבד מן הצוק שמוחץ את חזרזיר ומפצח את מוחו.

הרומן מסתיים בכמעט רצח נוסף של ראלף, ראש הקבוצה השנייה, ולמזלו דבר זה לא קורה. מהתנהגות זו ומהסיבה של אובדן התמימות אצל הילדים נוצרה האירוניה ברומן, שהיא הפיכת האי שהיה לגן עדן, לגיהינום.

המסקנה שהסופר הגיע אליו לאחר ניסוי זה, הוא שבכל אדם קיים יצר רע, אפילו ראלף שנראה בתחילה כילד אחראי והגיוני, התפתה (בכך שהשתתף בריקוד הפולחני והצטרף לזמן קצר ל"שבט"), אך הסוד הוא להתגבר על היצר הרע שבאדם. הבעיה ברומן כן נפתרה, כי ברגע ששוב חדר לעולם הילדים המבוגר - אשר מסמל את התרבות האירופאית , ג'ק ושאר הילדים באי הפכו שוב לילדים התמימים בעיני אותו קצין. הילדים השתתקו ברגע שראו את אותו מבוגר, ואף החלו להתייפח כאשר ראו את ראלף בוכה, אולי משום שהחלו להבין מה נגרם להם, למה הם הפכו, לאנשים חסרי צלם אנוש.

לבוש – עירום – מסכה

אנשים החיים בעולם דמוקרטי, אנשים בעלי ערכי מוסר הם האנשים שמקבלים על עצמם את כללי החברה. לבוש הוא כלל בסיסי בחברה מודרנית, הוא הסממן המובהק הנראה לעין המבדיל בין חברה מודרנית עם עקרונות וערכים לבין חברה פראית ללא ערכי מוסר. בספר בעל זבוב, חבורת ילדים מפנימייה יוקרתית בבריטניה נוחתים נחיתת אונס באי בודד.האי שומם ממבוגרים, המסמלים את הסדר והביטחון, ועל הילדים ללמוד להסתדר בכוחות עצמם.



סיכום פרקים

פרק 1: קול הקונכית

קבוצת ילדים מפנימייה בריטית מפונים על גבי מטוס במהלך מלחמת העולם הראשונה. אולם, המטוס נורה ע"י מטוס של אויב בלתי ידוע והילדים מוצאים את עצמם תקועים על אי שומם. שתי דמויות מרכזיות חזרזיר וראלף נפגשים. הם יורדים לחוף. חזרזיר מוצא קונכית. הוא נותן אותה לראלף שנושף לתוכה וכך הם קוראים לאסיפה לכל הילדים באי. באסיפה קבוצת ילדים ששרים במקהלה (בכנסיה) מובלים ע"י ג'ק יורדים לחוף. הילדים בחרו בראלף לזה שצריך להיות המנהיג שלהם וזאת למורת רוחו של ג'ק. ראלף קובע כמה חוקים בסיסים. ראלף ג'ק וסימון מטפסים על הר שנמצא באי כדי לוודא שזה אכן אי. בירידתם מההר הם רואים כמה חזירי-בר שמשוטטים באי. ג'ק מנסה להרוג אחד אבל לא היה יכול לשסע את גרונו בסכין כיוון שחשש לעשות זאת.

פרק 2: מדורה בראש ההר

ראלף ג'ק וסימון חוזרים מהסיור לחוף. כעת הם קוראים לאסיפה נוספת. ילד קטן אומר שהוא ראה חיה דומה לנחש. ראלף אומר שהם צריכים להעלות עשן מהאי כדי לסמן לאוניות מתקרבות על מקומם וכך להינצל – הילדים מקבלים בהתלהבות את אתגר זה ,ממהרים לטפס להר ומביאים עצים כדי לעשות מדורה. חזרזיר רואה את התלהבותם היתירה כילדותית. כאשר הם גמרו לאסוף את הקרשים הם לא מצאו דרך להדליק אותם. ג'ק לוקח את המשקפיים של חזרזיר בניגוד לרצונו. הוא מדליק אש בעזרת המשקפיים. האש גדלה ויוצאת משליטה שמדליקה חלק אחד של ההר. לאחר מכן הם מגלים שילד קטן אחד כנראה נהרג בידי האש הגדולה.

פרק 3: סוכות בחוף

ג'ק יוצא לציד חזירי-בר כדי להשיג בשר. הוא זורק את החנית שלו לקבוצה של חזירים ומבריח אותם. לבסוף הוא מגיע לראלף שנמצא בלגונה (בחוף). ראלף מתלונן שהילדים הקטנים לא עוזרים לבנות את הסוכות שאמורות לשמש להם כמחסה. הילדים הקטנים בילו את רוב זמנם ברחיצה בבריכה שעל החוף ובאכילה. ג'ק אומר לראלף שהוא המנהיג ולכן צריך לצוות עליהם לעזור. ראלף אומר שאם הוא היה עכשיו קורא לאסיפה הם היו נשבעים לבנות צוללת או סוכה או משהו ואז הם היו מתחילים לבנות אותה לחמש דקות ואז עוזבים (כלומר: הם לא רציניים חוץ מהזמן של האסיפות שבהן קובעים את הדברים). ראלף אומר לג'ק שהציידים שלו (חברי המקהלה שקיבלו על עצמם לדאוג להביא בשר ולשמור על אש דולקת) מבלים את רוב זמן אחר-הצהריים שלהם בשחייה. ג'ק מתרגז ואומר שיהרוג איזה חזיר בקרוב. ראלף מתעקש שעניין בנית הסוכות חשוב יותר מעניין השגת הבשר. ראלף מבחין שהילדים האחרים מפחדים ופיתחו אשליה שאיזו חיה מפחידה גרה באי. ג'ק מספר שכאשר הוא יוצא לצוד הוא מרגיש כאילו עוקבים אחריו, אבל מודה שזה לא הגיוני. סימון יוצא לטיל ביער וקוטף לילדים הקטנים פירות שהם לא יכולים להגיע אליהם. ואז נכנס לשביל בג'ונגל שם הוא מוצא מקום שמכיל שיחים ריחנים ומקום שמכיל תערובת של אור וחום.

פרק 4: פנים צבועות ושיער ארוך

רוג'ר נהיה סדיסט: כאשר 3 מהילדים הקטנים משחקים בבניית ארמונות חול רוג'ר ומוריס הורסים אותם בכוונה. רוג'ר בועט חול לעיניים של פרסיבל (אחד מהילדים הקטנים). לאחר-מכן כאשר הנרי (גם כן אחד מהילדים הקטנים) נמצא לבד, רוג'ר זורק אבנים עליו. ראלף מתחיל לצעוק כאשר הוא רואה עשן של ספינה באופק אבל לא רואה את העשן שלהם. הוא כועס על ג'ק והציידים שלו שהיו אמורים לשמור על האש דולקת, ועכשיו הם פספסו הזדמנות להינצל. ראלף וחזרזיר עולים לראש ההר כדי לבדוק למה ג'ק והציידים לא שמרו על אש דולקת ורואים את ג'ק והציידים מתקרבים עם חזיר שצדו. ג'ק מתפאר בפני ראלף על איך שהם צדו את החזיר. ראלף מוכיח את ג'ק על זה שהם לא שמרו על האש. כאשר חזרזיר מתחיל גם להוכיח את ג'ק אז ג'ק חובט בראשו ומעיף את משקפיו כך שאחד מהעדשות נשברו. הם מדליקים שוב את המדורה וצולים את החזיר. ג'ק מסרב בהתחלה לתת לחזרזיר בשר שהם צדו בגלל שלא יצא איתם לצוד, אבל סימון נתן לחזרזיר את החלק שלו וג'ק נאלץ לתת לסימון חלק אחר. תוך כדי אכילה ג'ק מתרברב לאוזני האחרים על איך שהוא וצידיו תפסו את החזיר: הצידים משחזרים את הציד במין ריקוד פראי כאשר ילד מעמיד פנים שהוא החזיר. זו הפעם הראשונה מני רבות שריקוד זה מתבצע.

פרק 5: מפלצת מן המים

ראלף יורד לחוף כדי לחשוב. הוא מבין את החסרונות של חיים אלו "שכל שביל בהם הם בגדר אלתור". הוא קורא לאסיפה ליד הבריכה בחוף, בהבנה שהוא מוכרח לקחת החלטות ושאין לו את יכולת החשיבה של חזרזיר. ראלף מתחיל את האסיפה באופן רציני באומרו שהם לא התכנסו כדי לספר בדיחות ובשביל להתחכם. הוא מזכיר להם שכולם השתתפו בבניית הסוכה הראשונה שהיא הכי חזקה, אבל את הסוכה השלישית רק ראלף וסימון בנו והיא הכי לא יציבה. הוא נוזף בהם שהם לא משתמשים במקומות הנכונים כדי לעשות את צרכיהם, ומזכיר להם שהאש היא הדבר הכי חשוב על האי כדי להינצל. הוא אומר שעדיף להם למות מאשר לתת לאש לכבות. הוא מפנה דברים אלו במיוחד לציידים. הוא קובע שאסור להדליק אש אחרת מלבד האש בראש ההר. אחר-כך ראלף מתפנה לדבר על הפחדים שלהם. הוא מודה שגם הוא קצת מפחד אבל אומר שהפחדים שלהם הם נטולי-יסוד. ג'ק לוקח את הקונכית (ע"פ חוק שקבעו, מי שמחזיק בקונכית יש לו רשות דיבור) ונוזף בילדים הקטנים על כך שהם מפחדים כמו תינוקות ולא יוצאים לצוד או עוזרים בבניה או במשהו אחר. הוא אומר שאין שום חיה-מפחידה על האי. חזרזיר מסכים עם ג'ק בעניין זה ואומר גם כן שאין חיה מפחידה על האי ואין ממה לפחד, אלא אם כן הם יתחילו לפחד מאנשים. אחד מהילדים הקטנים מתחיל לספר על סיוט שהיה לו, ואז הוא קם וראה משהו גדול ומפחיד בין העצים. ראלף מבטל את חששותיו ואומר שזה לא היה כלום. סימון מודה שהוא הלך בג'ונגל בלילה. פרסיבל מתחיל לדבר, וכאשר נשאל לשמו הוא מתחיל לדקלם את כתובתו ומספר הטלפון שלו, ופורץ בבכי בהיזכרו בבית שלו והילדים הקטנים מצטרפים אליו. פרסיבל אומר שראה מפלצת באה מהים. סימון מודה שאולי כן יש מפלצת, אבל היא לא אמיתית אלא אחת שנמצאת בתוכם. טענה זו נדחית בגיחוך ע"י שאר הילדים. הילדים מתחילים לדבר על רוחות-רפאים. חזרזיר מצהיר שהוא לא מאמין ברוחות, אבל ג'ק מתחיל לריב איתו. ראלף עוצר את המריבה ושואל כמה ילדים מאמינים ברוחות. חזרזיר מתחיל לצעוק על הילדים ושואל אותם אם הם בני-אדם, חיות או פראים. ג'ק מאיים עליו שוב. ראלף כועס על ג'ק שהוא מפר את החוקים. וכשג'ק שואל "למי אכפת?" ראלף עונה לו שהחוקים הם הדבר היחיד שיש להם. ג'ק מציע לצוד את החיה. האסיפה מתפזרת כאשר ג'ק יוצא לצוד את החיה. רק ראלף, חזרזיר וסיימון נשארו. ראלף אומר שאם הוא יתקע בקונכית כדי לקרוא להם והם לא יחזרו אז הכול יהיה אבוד והם לעולם לא ינצלו. ראלף שואל את חזרזיר אם יש חיות ורוחות רעות, וחזרזיר מבטיח לו שוב שאין ממה לפחד. חזרזיר מזהיר את ראלף לא להתפטר כי אז ג'ק יהיה המנהיג והם כל הזמן יצודו והם לעולם לא ינצלו. השלושה מעלים זיכרונות על איך שהמבוגרים ידעו לפתור הכול. הם שמעו את פרסיבל ממשיך לבכות ולדקלם את הכתובת שלו..

פרק 6: מפלצת ממרומים

ראלף וסימון מרימים את פרסיבל בחזרה לסוכה. באותו לילה, היה קרב אווירי באזור האי. טיס צונח לאי ונופל בקרבת ראש ההר, מת. לפנות בוקר שומעים סם ואריק, התאומים שהיו אחראים לאש באותו לילה, רעש מסלע סמוך לפסגת ההר. הם מתעוררים (למרות שהיו צריכים להיות ערים במשמרתם) ומוסיפים חומר-בעירה למדורה שכבתה. באותו רגע הם שומעים קול במורד ההר ומתכופפים בחרדה לראות את מקור הרעש. התאומים מזנקים מההר לחוף ורצים להעיר את ראלף. הם טוענים שראו את החיה, שהיו לה שיניים וציפורניים והיא אפילו ניסתה לרדוף אחריהם. ג'ק קורא לצוד את החיה, אבל חזרזיר טוען שהם צריכים להישאר בחוף בתקווה כדי שהחיה לא תקרב אליהם. כשחזרזיר אומר שלו יש את זכות הדיבור כי הקונכית נמצאת אצלו, ג'ק אומר שהם לא צריכים את הקונכית יותר. ראלף מתרגז על ג'ק ומאשים אותו שהוא לא רוצה להינצל, וכולם מסכימים עם ראלף. ראלף מחליט שהוא ילך עם הציידים כדי לחפש את החיה שעשויה להיות במקום באי ששם יש צוקים וג'ק לא סרק את המקום הזה עדיין. אם הם לא ימצאו את החיה שם אז הם ילכו להר לצוד אותה. הם מגיעים למקום עם הצוקים ולא מוצאים שם את החיה. כאשר חלק מהציידים מבלים את זמנם בלדרדר אבנים מהצוק, ראלף מחליט שצריך ללכת להר ולהבעיר מחדש את המדורה, בעוד ג'ק רוצה להישאר שם ולהקים שם מצודה. הם הולכים להר כדי לחפש את החיה.

פרק 7: צללים ועצים גבוהים

ראלף מתחיל להרהר על המראה החיצוני והלכלוך שעליהם כאשר הם הולכים להר. הוא היה רוצה לחתוך את שערו לאורך של סנטימטר אם היה יכול. ראלף, שמביט לים הפתוח חוזר להבטיח לעצמו שהם ינצלו בקרוב. ג'ק, שחושי הציד שלו תמיד ערניים, מוצא עקבות של חזיר-בר שהם מתחילים ללכת בעקבותיהם. ראלף מצליח לפגוע בחזיר עם החנית שלו, אבל החזיר בורח. עוד ריקוד פראי מתבצע שבו רוברט מעמיד פני חזיר שהשאר מנסים לצוד (ראה סוף פרק רביעי). הפעם בניגוד לפעם הקודמת גם ראלף משתתף בריקוד. הריקוד שלהם קצת יוצא משליטה, והם מכאיבים לרוברט יותר ממה שציפו. לבסוף הם התקדמו לכיוון ההר, ושולחים את סימון להודיע לחזרזיר שהם יחזרו קצת מאוחר משתכננו. ג'ק מטפס להר ומדווח שראה יצור זז. כאשר גם האחרים עולים ורואים את מה שהם מאמינים להיות ה"חיה" (מה שהיה בעצם גופתו של הצנחן שהתנועעה בגלל הרוח שנשבה במצנח שאליו הגופה היתה קשורה), הם נסים על נפשם. .

פרק 8: מנחה לאופל

חזרזיר מדווח על הפגישה עם החיה וכולם חושבים מה לעשות. ג'ק קורא לאסיפה, ואומר שהחיה היא איום גדול שצריך לצוד אותה. ג'ק מפרש את דברי ראלף כאילו הוא קורא לציידים שלו פחדנים. נעלב, ג'ק שואל את כולם אם מישהו חושב שראלף לא צריך להיות מנהיג. לאחר שנוכח כי אין עונה, הוא ביקש מכולם להצטרף אליו, וברח עם דמעות בעיניו. כיוון שהם לא יכולים לעלות להר בגלל המפלצת, הם מחליטים להעביר את מקום האש לחוף. מסתבר שרוב הילדים הגדולים החליטו ללכת עם ג'ק חוץ מראלף, חזרזיר, סימון וסם ואריק. השבט של ג'ק מתחיל לצוד ונתקל בחזירה עם גורים. הם צדים את החזירה, בעוד שהחזירונים בורחים. הם חותכים את הראש ותוקעים אותו על מקל, שתקעו בקרקע בתור מנחה לחיה. ג'ק לבסוף מבין שהם יצטרכו אש כדי לבשל את הבשר, אז הם פולשים למחנה של ראלף וגונבים בול עץ בוער מהאש שלהם, תוך כדי שהם מזמינים אותם לסעודה. ראלף ממשיך להתעקש שהאש היא הדבר הכי חשוב. סימון נתקל בראש החזיר ומצליח לדבר עם ראש החזיר, למרות שזה בעיקר מתבצע בדמיון שלו. הזבובים השחורים מכסים את הראש וגורמים לו להיקרא מעתה "בעל זבוב". בעל זבוב אומר לסימון שאם הוא יגיד לאחרים דבר על החיה אז הוא ייהרג ע"י כולם כולל ראלף וחזרזיר. סימון נופל ומתעלף. .

פרק 9: פנים רבות למוות

סופה משתוללת באי, כאשר סימון מתעורר מעלפונו. הוא מדדה לכיוון החוף כדי לספר לאחרים על מה שמצא. ראלף וחזרזיר מחליטים להצטרף לארוחה שג'ק ארגן, כאשר ג'ק מבקש מכולם להוכיח את נאמנותו אליו. ראלף מנסה לשכנע את הילדים להיות איתו ולשמור על האש דלוקה, אבל רוב הילדים קיבלו על עצמם את מנהיגותו של ג'ק שאומר להם את מה שהם רוצים לשמוע. ראלף מנסה להסביר להם בהגיון שאם לא יצטרפו אליו אז לא יהיו להם את הסוכות שמשמשות כמקלטים. ג'ק פוקד על כולם לבצע את הריקוד שלהם (ראה סוף פרק ,4 ואמצע פרק 7) . גם ראלף וחזרזיר מרגישים פיתוי להצטרף לריקוד הפולחני. כמו קודם (ראה בפרק 7), הריקוד מתפתח להתקפה אמיתית, אבל פתאום דעתם של כולם מוסחת בידי דמות שיצאה ברגע זה מהג'ונגל. כולם קוראים "זו החיה!" ומתחילים לתקוף אותה באכזריות. מסתבר לאחר מכן שהחיה הייתה סימון שניסה לספר להם על גופת הצנחן בראש ההר אבל הים כבר לקח את גופתו בזרמי הים.

פרק 10: הקונכית והמשקפיים

ג'ק שומר על המבצר שלו, מצודת הסלע, ששם נמצא רוג'ר שמוכן להשתמש בגזע עץ כדי לדרדר סלע על פולשים למצודה. ג'ק קשר והכה ילד ללא סיבה. פניו תמיד צבועות. ראלף, חזרזיר, סם ואריק וזוג הילדים הקטנים שנשארו עם ראלף מחליטים לנטוש את האש וללכת לישון. הם קמים ע"י קולות מוזרים - זה ג'ק וחבורתו שמחפשים אש בשביל השבט שלהם. ג'ק וחבורתו פורצים לסוכה שבה ישנו ראלף, חזרזיר וסם ואריק ומתחילים להלחם כדי להשיג את משקפיו של חזרזיר. למרות שיצאו בשן ועין מהמאבק, ג'ק וחבורתו השיגו את מבוקשם.

פרק 11: מצודת-הסלע

ראלף מכנס אסיפה בדאגה, וחזרזיר, סם ואריק וחלק מהילדים הקטנים הם היחידים שנשארו כדי להיות נוכחים בה. ראלף מציע לילדים החבולים מהמאבק האחרון ללכת לג'ק ולדרוש את המשקפיים חזרה, כי הם לא פראים ועניין ההצלה הוא לא משחק, שהרי בלי המשקפים הם לא יכולים להדליק את האש. ראלף, סם ואריק מתקרבים עם חניתות למצודת הסלע כשהם מובילים את חזרזיר שמחזיק בקונכית. במצודת הסלע רוג'ר פוקד עליהם לעצור, אבל ראלף תוקע בקונכית ואומר שהוא קורא לאסיפה. ג'ק מתקרב וצוחק על בקשתם להחזיר את המשקפיים ומתפתחת תגרה ביניהם. ג'ק פוקד על שבטו לקחת את סם ואריק ולקשור אותם. פתאום חזרזיר קוטע את המריבה ושואל את כולם מה עדיף: שיהיו להם חוקים והם יגיעו להסכמות ביניהם או לצוד ולהרוג ולהיות פראים. כולם משתתקים ושומעים למה שהוא אומר. כשחזרזיר ממשיך את נאום ההוכחה שלו, רוג'ר תוקע ענף שמשמש לו כמנוף מתחת לסלע ומדרדר אותה לכיוון ראלף וחזרזיר . ראלף מצליח להתחמק מהסלע, אבל הסלע פוגע בחזרזיר ומעיף אותו למרחק של תריסר מטרים לים, ושובר לרסיסים את הקונכית. ראשו של חזרזיר נבקע לשניים והים לקח את גופתו. אפילו ג'ק מופתע קצת מהמעשה הברוטאלי הפתאומי של רוג'ר, אבל מבטיח לראלף שאם הוא יחזור אז אותו דבר יקרה גם לו. ראלף בורח.

פרק 12: קול ענות הציידים

ראלף מתחבא בג'ונגל ליד מצודת-הסלע כששעת בין-הערביים חולפת. סם ואריק ששומרים כעת על מצודת-הסלע תחת הנהגתו של ג'ק, רואים את ראלף מתקרב אליהם. הם מיידעים אותו שג'ק והשבט שלו הולכים לצוד אותו מחר, ושיש להם "מקל מחודד משני הצדדים". ראלף מספר לסם ואריק על מקום מחבואו וחוזר אליו בחזרה. מפוחדים מג'ק, סם ואריק מגלים לו על מקום מחבואו של ראלף בבוקר למחרת. סלע אחר מתדרדר למטה אבל החטיא את ראלף. ניסיונות אחרים להוציא את ראלף ממקום מחבואו נכשלים, אז הם מדליקים את האזור כולו באש מתוך ייאוש להוציא אותו. ראלף מתחיל לברוח מהאש המתפשטת למקום מפגשו של סימון עם בעל-זבוב, שם הוא מתחבא. הפראים מתקדמים עם האש בחיפוש אחרי ראלף. לבסוף הם מגיעים למקום מחבואו של ראלף ורוג'ר מציץ למקום מחבואו. ראלף תוקף אותו ומפיל אותן וממשיך לרוץ לחוף. הוא כמעט מתנגש בקצין-ימיה שהגיע לאי בראותו את העשן שעלה מהאש הגדולה. הקצין הניח שהם שיחקו במלחמה או משהו, אבל נדהם למראה החניתות והפנים הצבועות. חלק התחילו לבכות, הרבה היו מבולבלים. הם מדווחים לקצין ששניים נהרגו. הקצין אומר שהוא היה מצפה מחבורת נערים בריטים לגלות "יותר תושייה" כיאה לילדים בריטים. ראלף אומר לקצין שזה היה כך בהתחלה עד שהם התחילו להיפרד. בפעם הראשונה ראלף לא מצליח לכבוש את דמעותיו והתחיל לבכות "על חשכת לב-אנוש ועל נפילת הרע הנאמן, הנבון, שכונה חזרזיר". כל הילדים נלקחים באוניה בשובם בחזרה הביתה.


אפיון דמויות

ראלף: אפיון ישיר: ראלף בלונדיני, חסון, אתלט וחזותו מושכת את העין. הוא הנער הכי גדול באי, בן 12. אפיון עקיף: אפיון דרך מעשים- 1. באחת מהאסיפות באי, הציע ראלף להדליק מדורה לצורך איתות לספינות המתקרבות לאיזור האי. כלומר, לראלף יש רצון עז לחזור הביתה. 2. באסיפה שנערכה באי, הוחלט לבנות סוכות למחסה והגנה. את הסוכה הראשונה בנו יחד כל הילדים, ולאחר מכן חלקם הלכו. כך הגיע המצב לכך שאת הסוכה השלישית בנו רק ראלף וסיימון, בזמן שכל שאר הילדים מתבטלים. זה מוכיח שראלף דבק בהחלטותיו, ומוכן לעשות הכל כדי לבצע אותן. לאחר שכבתה המדורה הראשונה, עומד ראלף במקומה, ומורה לשאר הילדים לבנות מדורה חדשה. הילדים לא מעיזים לבקש מראלף לזוז, ובונים מדורה במקום אחר, פחות נוח. דוגמה זו מעידה על כוחו ומעמדו של ראלף כמנהיג. הילדים מכבדים אותו.

חזרזיר: אפיון ישיר: נער שמן, ממושקף, סובל מקצרת .

אפיון עקיף: אפיון דרך אמירות- 1. תחילה, כאשר נפגשים ראלף וחזרזיר, מזכיר חזרזיר את העובדה שדודתו אינה מרשה לו לרוץ משום שהוא סובל מקצרת. אמירה זו מלמדת אותנו שחזרזיר תלותי. הוא קשור לעולם המבוגרים ומקשיב לכל מה שהם אומרים לו. 2. לאחר שהוחלט באסיפה לעלות להר על מנת להדליק מדורה לאיתות, כולם עלו להר במהירות ורק חזרזיר וראלף נשארו במקום. חזרזיר כינה אותם תינוקות. אמירה זו מראה שהוא למעשה מרגיש יותר גדול ובוגר בהשוואה לשאר הילדים באי. 3. לאחר שהזניחו הציידים את המדורה במעלה ההר לטובת הציד, עברה אניה בקרבת האי, אך לא הבחינה בילדים מכיוון שהמדורה כבתה, ולא היה עשן לאיתות. עקב כך, חזרזיר בא בטענות אל ג'ק, שהיה אחראי על הציידים, ואמר לו שאסור היה להפקיר את האש. אמירה זאת מעידה על כך שלחזרזיר היה רצון חזק מאוד לחזור הביתה. 4. לאחר שהזאטוטים טענו שישנה באי מפלצת, אמר ג'ק שזה לא נכון. הוא אמר שסקר את האי היטב, ואין בו כל חיה. חזרזיר טען שהחיים מבוססים על המדע, ולכן אין לפחד מחיות, אבל ייתכן שנתחיל לפחד מבני אדם. מאמירה זו רואים שחזרזיר דוגל בעולם המבוגרים. הוא מאמין במדע שלמד בבית. הוא מפגין אהבה ונאמנות לבית, גם כשהוא רחוק ממנו. חזרזיר מאמין שבכל אדם יש יצר רע, הוא מאמין שלבני האדם אין גבולות, אנשים יכולים להפוך גם ל"מפלצות". במקרה הזה התכוון חזרזיר לג'ק, ולפחד מפניו.

אפיון דרך יחס הסביבה אל הדמות- 1. בפגישתם הראשונה של חזרזיר וראלף, ראלף מנסה להתרחק . עובדה זו, מוכיחה לנו שממבט ראשון- אנשים לא מעוניינים להתחבר לחזרזיר, הם סולדים ממנו. 2. באסיפה הראשונה שנערכה באי, פוגש חזרזיר את ג'ק לראשונה. במהלך ויכוח צועק ג'ק על חזרזיר: שתוק שמן, ובתגובה כולם צוחקים על חזרזיר. לאחר מכן, מגלה ראלף לכולם את כינויו של חזרזיר, והצחוק מתגבר. חזרזיר נותר מחוץ למעגל הצחוק. מכאן- חזרזיר הוא חלש אופי, קשה לו לעמוד מול אחרים, צוחקים עליו הרבה. 3. לאחר שחזרזיר צועק על ג'ק על כך שהיה צריך לשמור על האש, ג'ק בתגובה מרביץ לחזרזיר בבטנו ובראשו. חזרזיר לא מגיב. -הוא מפחד מג'ק, הוא במעמד חלש ממנו, הוא לא מסוגל להגן על עצמו. 4. לאחר שג'ק חובט בראשו של חזרזיר, ומשקפיו נופלות ונשברות. חזרזיר מגשש באפלה, ולא מצליח למצוא אותן. סיימון מרים לו את המשקפים ומביא לו אותן. לאחר שג'ק וציידיו צדו חזיר, כולם יושבים יחד וצולים את החזיר. ג'ק לא נותן לחזרזיר נתח מהבשר, ולכן סיימון נותן לו את החתיכה שלו. מכאן ניתן ללמוד שחזרזיר הוא אדם שתלוי באחרים, הוא זקוק לעזרה ולהשגחה, הוא חלש ואינו מסוגל לעמוד על שלו.