על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

גזרות אנטיוכוס ומרד החשמונאים

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גזרות אנטיוכוס הרביעי :

גזרות אנטיוכוס חולקו ל-2

גזרות עשה - א.הפיכת בית המקדש למקדש זאוס ב.חובת פולחן המלך (במיוחד בימי הולדתו ) ג. חובה על היהודים להשתתף בדיוניסיות (חגיגות האל דיוניסויס) ד.הקרבת חזירים במקדש זאוס ה.דרישה מהיהודים לאכול טרף בפומבי

גזרות אל תעשה - א.איסור מילה ( ברית מילה ) ב.איסור מצוות(שבת וחג) ג.איסור תורה ( שריפת ספרי תורה)

הסיבות למתן הגזרות - 1.המתיוונים נגד החסידים - יש הסבורים כי במסגרת המאבק נגד החסידים המתיוונים הקיצוניים החליטו להתמזג סופית בתוך התרבות ההלניסטית ולמטרה זו יעצו למלך לאסור על היהדות ולכפות פולחנות הלניסטים 2. הגזרות באו במסגרת המאבק נגד החסידים - אנטיכוס הרביעי סבור כי היהדות היא המניעה את החסידים להתנגדות נגדו לכן הוא אוסר אותה 3.אופיו של אנטיוכוס- ישנן מספר עדויות על מוזריות בהתנהגותו של אנטיוכוס הרביעי המצביעות על הפרעה נפשית .

תגובות לגזירות - 1.תגובת המתנגדים הקיצוניים והמתונים - היו אנשים שקיימו את הגזרות ,הקיצוניים-מרצון המתונים -מתוך כניעה 2.התנגדות פסיבית - היו מתנגדים שהתחמקו מלבצע את הגזרות בכל דרך אפשרית וקיימו בסתר את מצוות הדת ואם נתפסו העדיפו למות על קידוש השם ( חנה ושבעת בנייה ) 3.התנגדות אקטיבית -היו מתנגדים שהתנגדו בתוקף לגזירות התנגדות פעילה .




הגורמים למרד החשמונאים

1. סילוק ההשפעה היוונית - החשמונאים פתחו במרד בין היתר כדי לסלק את השפעת ההתיוונות ולהחזיר את המצב הדתי ביהודה לקדמותו.
2. ביטול גזירות הדת - החשמונאים פתחו במרד כדי לבטל את גזרות הדת שגזר עליהם אנטיוכוס (איסור ברית מילה, איסור שמירת שבת, חובת השתחוות לפסלים ועוד)
3. סיבה כלכלית - אנטיוכוס העביר אדמות רבות של החסיים לידי המתיוונים, המרד פרץ בין ביתר כדי לשנות בחזרה את המצב הכלכלי ולהחזיר אותו לקדמותו.

הישגיו של יהודה המכבי

יהודה המכבי, בנו של מתתיהו החשמונאי מארגן המרד, ירש אותו עם מותו והמשיך במרד שהוא פתח (מי לה' אליי). הישגיו היו: 1. טיהור בית המקדש וחידוש עבודת ה', כולל הקרבת קורבנות והחנוכה המחודשת של בית המקדש בכ"ה בכסלו (אירוע שנחגג עד ימינו כחג החנוכה) 2. ביטול הגזרות, הדחתו של הכהן הגדול מנלאוס והוצאתו להורג.

הסיבות להצלחתו של יהודה המכבי

1. אסטרטגיה צבאית- מלחמת גרילה ארוכה בצבא הסלווקי באמצעות טקטיקת פגע וברח (פגיעות מהירות והיעלמות מזירת התקיפה) באמצעות כוח קטן הפועל בזריזות וניידות יחד עם הכרת פני השטח בתור תושבים מקומיים יותר מאשר הצבא הסלווקי המגיע מסוריה גרם להתשת הסלווקים וניצחון בקרבות רבים. 2. תמיכת רובו של העם- רוב העם, מלבד המתיוונים, הביעו רגשות אהדה למרד. תושבי הכפרים העבירו ידיעות מודיעיניות, והיו בעלי קנאות דתית והתלהבות. 3. סיוע מעמים אחרים- יהודה הסתייע בעמי האזור, ביניהם שבט הנבטים מהמוצא הערבי החיים בשטחי אדום. 4. הברית עם האימפריה הרומית- יהודה המכבי חתם על ברית הגנה עם הרומיים, אימפריה שהייתה באותו זמן בעלייה, דבר שסייע לו להתמודד עם האימפריה הסלווקית. 5. חולשה פנימית בשלטון הסלווקי- השלטון הסלווקיחווה מאבקי כוח ושליטה ובעיות פנימיות.

המשך לחימת החשמונאים לאחר ביטול הגזרות

יהודה נהרג בכפר אלישע, ואחיו מחליפים אותו בהנהגת המרד. המרד ממשיך מהסיבות הבאות: 1. מתוך מטרה להרחיב את גבולות המדינה הריבונית החדשה. 2. לסילוק השלטון הסלווקי לחלוטין מהאזור ועקירתו (הריסת החקרא בידי שמעון בן מתתיהו) 3. לחימה קיצונית בנוכרים- הרס כפרים, גירוש נוכרים, שריפת מקדש השומרונים בהר גריזים וגיור בכפייה של נוכרים.

תוצאות מרד החשמונאים

1. ריבונות- יהודה משתחררת מהשלטון הסלווקי והופכת למדינה ריבונית תחת הנהגת בית חשמונאי. בירתה היא ירושלים המטוהרת. 2. הרחבת גבולות יהודה- חלקים גדולים מארץ ישראל נופלים לידי החשמונאים ומסופחים למדינה. 3. חיזוק מעמדם של מנהיגי בית חשמונאי- אנשי בית חשמונאי הפכו מנהיגי יהודה עד הכיבוש הרומי. 4. עצמאות מדינית וביסוס שושלת שלטונית- אוטונומיה מדינית בהנהגת בית חשמונאי ולא עוד היהודים כעדה או סיעה דתית אלא מעתה ואילך כמדינה.