סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

העלייה הרביעית והקמת ההסתדרות

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ההסתדרות

הקמת ההסתדרות

כאשר הגיעו עולי העלייה השלישית לארץ, הם נעזרו בשירותי המפלגות אשר סיפקו להם לשכות עבודה, שירותי בריאות וקיימו עבורם שיעורים להוראת העברית ודברים נוספים שנועדו לרווחת העולים.

בכדי לבטל את תלותם של העולים בגופי המפלגות, הקימו הפועלים בדצמבר 1920 את "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" אשר נתנה להם את השירותים שנתנו להם המפלגות.

הקמת ההסתדרות הייתה גם מעין מילוי של צוואתו של יוסף טרומפלדור אשר ביקש לקיים ארגון על מפלגתי שידאג להבטחת כל צורכי הפועל.


תפקידי ופעולות ההסתדרות

  1. דאגה לזכויות העובד.
  2. דאגה לאיתור מקומות עבודה.
  3. הסדרת תנאי העבודה של העובדים ושכרם.
  4. סייעה למובטלים על ידיד עריכת מגבית מפדיון ימי עבודה.
  5. סייעה לעולים בקורסי הכשרה.
  6. קיימה שיעורים להוראת עברית.
  7. הרחיבה את שירותי הבריאות – "קופת חולים".
  8. שימשה כמעסיק המרכזי.
  9. הקימה מפעלים (תנובה, סולל בונה ועוד).
  10. הקימה את חברת הביטוח "הסנה" ואת "בנק הפועלים" אשר טיפל בענייניה הכספיים.


כיצד ההסתדרות השתתפה בעיצוב חיי התרבות של היישוב?

  1. הקמת ספריות ציבוריות.
  2. תמיכה בתיאטרון "האוהל" ותנועת הנוער "הנוער העובד" ו"מחנות עולים".
  3. הקימה את אגודת הספורט "הפועל".
  4. הקימה רשת בתי ספר של "זרם העובדים" שנקראו "בית חינוך".
  5. הוציאה לאור את העיתון "דבר" – עיתון הפועלים היומי.


עליית ההמונים – העלייה הרביעית 1924-1928

העלייה הרביעית הייתה העלייה ההמונית הראשונה לישראל.


תקופת העלייה: 1924-1928.

ארצות העלייה: בעיקר פולין.

מספר העולים: כ-60 אלף.

סיבות לעלייה: יפורט בהמשך.

מאפייני העולים: משפחות המעמד הבינוני (סוחרים, תעשיינים זעירים, בעלי מלאכה וחנוונים). הביאו איתם לארץ הון פרטי.

קשיי העולים: משבר כלכלי ומאורעות הערבים נגד היהודים בתרפ"ט.

הישגים: יפורט בהמשך.


מניעי העלייה

  1. שר האוצר הפולני הטיל מיסים כבדים לבני המעמד הבינוני.
  2. ארצות הברית הטילה הגבלות קשות על כניסת מהגרים ממזרח אירופה.


  • העולים מפתחים את תל-אביב

העולים התיישבו בעיקר בתל-אביב וכך פיתחו אותה:

  1. נבנו בתי מגורים רבים.
  2. הושקעו בתל-אביב כספים רבים.
  3. האמירו מחירי הקרקע ומחירי הדירות לרכישה והשכרה.
  4. התיישבו בעיר ציריים רבים (ביניהם - ראובן רובין, ציונה תג'ר) פסלים ומשוררים (חייים נחמן ביאליק ועוד).
  5. הוקם קונסרבטוריון ובית האופרה הישראלית.
  6. בבית האופרה היה "ראינוע", שאח"כ שמו שונה ל"שמענוע" ולבסוף ל-"קולנוע". בעקבות הצלחת קולנוע עדן, הוקמו שניים נוספים.
  7. הוקמו תיאטרון "האוהל" (אשר עסק בסיפורי התנ"ך וחיי העובדים) ותיאטרון "הבימה" (אשר שם לעצמו מטרה – העלאת הצגות בעברית) בין ההצגות המפורסמות ב"הבימה" הייתה ההצגה "הדיבוק". "הבימה" נחשב לחלוץ תרבות התיאטרון הישראלי ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים וביניהם חנה רובינא הנחשבת ל"גברת הראשונה של התיאטרון העברי".


הישגי ופעולות העולים

  1. נבנו שכונות בחיפה וירושלים, החל פיתוח עמק יזרעאל (הקמת עפולה).
  2. פיתחו מפעלי תעשייה מגוונים (מלט, דברי מאפה, טקסטיל ועוד)
  3. הקימו בתי מלאכה קטנים.
  4. הקימו מסעדות וקיוסקים. (לכן כונתה עלייה זו גם "עליית הקיוסקים")
  5. התיישבות חקלאית והקמת מושבות חדשות ע"י רכישת קרקעות ע"י חברות פרטיות: מגדיאל, רמתיים, הרצליה, גת רימון, כפר גנים, בני ברק ועוד. ברוב משפחות השרון התפתח ענף ההדרים שלפירותיו היה ביקוש רב באירופה ובבריטניה בעיקר. מספר הפרדסים גדל ביותר מפי 4.


משבר כלכלי פוגע ביישוב

המשבר הכלכלי החמור בין השנים 1926-1927 האט את התפתחות המשק ביישוב ופתחו השקעות ההון הפרטי בארץ עקב החלטת ממשלת פולין להטיל הגבלות על הוצאת כספים מהמדינה.

המשבר פגע בראש ובראשונה בתל-אביב, בעיקר בענף הבנייה. המחירים צנחו והצטמצם הביקוש לדירות. האבטלה גאתה ו"סולל בונה" פשטה את הרגל ב-1927 וכך הפכה לסמל המשבר הכלכלי. בשנת 1927 מספר היורדים מהארץ היה גדול ממספר העולים.

ההתאוששות מהמשבר הייתה רק ב-1929.