חצוצרה בואדי / סמי מיכאל

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חצוצרה בואדי


הרומן חצוצרה בואדי הוא רומן ריאליסטי, משום שיש בו תיאור פרטני של מקום, זמן ואירועים.

מקום: ואדי ניסנס בחיפה.

זמן: הרומן מתחיל לפני פרוץ מלחמת לבנון.

בחצוצרה בואדי ישנו יחס של חפיפה מלאה בין האירועים המתוארים ברומן כפי שהתרחשו במציאות הישראלית של שנת 1982 (ניתן לדמיין דמויות ואירועים אלו באופן אמיתי מאוד.)

הרקע לעלילה

עלילת הרומאן חצוצרה בואדי מתרחשת בעיר חיפה – עיר מעורבת, בה חיים יהודים וערבים זה לצד זה.

הרקע המשתקף ביצירה מבטא ניגוד שבו, מצד אחד, מתקיימת מציאות יומיומית של דו-קיום ומצד שני המציאות של השנאה והאיבה בין שני העמים.

במישור האישי יש יחסי שכנות טובים ודו-קיום בין יהודים לערבים -

הודא עובדת במשרד נסיעות, וניתן ללמוד על היחסים הטובים שבינה לבין עדינה ושירלי, שתי הפקידות הנוספות ובועז הבוס של המשרד:

עדינה ושירלי קונות להודא מתנת יום הולדת, ספר שירים של יהודה עמיחי, כי הן יודעות שהוא המשורר האהוב עליה. הודא מבלה עם מרי, שירלי והחבר שלה בים, וגם אלכס מצטרף.

בועז, הבוס, מעניק אף הוא להודא מתנת יום הולדת, אבל הנתינה הגדולה שלו באה לידי ביטוי בעזרה הכלכלית שלו להודא. בזכותו ובזכות עדינה יכולה הודא להיות עצמאית מבחינה כלכלית – הוא מציע להודא הלוואה, אותה ישקיע בבורסה. "הרווחים יהיו שלך, ההפסדים עלי" הוא מציע לה "אתן אותו סכום" אמרה עדינה. במילים אחרות השניים מתכננים לאפשר להודא התחלה טובה בחיי הנישואין עם אלכס.

דו-קיום בין יהודים לערבים בא לידי ביטוי גם ביחס שמקבל אלכס ממשפחתה של הודא, עוד לפני הרומאן ביניהם וגם במהלכו. "אז יהיו לי נינים יהודים ונינים ערבים" (198) אומר הסבא. וחיד, למרות היותו כפרי ובור, מתייחס לאלכס בטבעיות כחלק מהמשפחה, ומברך את הודא ואלכס על תכניתם להנשא.

ולבסוף - הרומאן בין אלכס והודא, והטבעיות בה מתקבלים יחסיהם בעיני הסביבה (משפחתה של הודא, חבריה לעבודה, וחיד, ג'מילה השכנה) הם הביטוי המרכזי לאפשרות של דו-קיום בין יהודים לערבים.

לעומת זאת במישור החברתי – לאומי היחסים הם יחסי איבה ופחד הדדי – החברה היהודית רואה בערבים איום ולהפך - שני העמים רואים זה בזה אויבים.

בנסיעה לאילת, אלכס מתבקש לשאול איך יוצאים מבאר שבע לכיוון אילת, למרות שהעברית שלו לא טובה. "יותר בטוח שיהודי הולך בראש וערבים אחריו" (174) מסבירה לו הודא. וחיד מספר, שבפיצוץ שהיה בתחנה המרכזית בתל-אביב, עצרו אותו, למרות שנפצע, רק בגלל היותו ערבי. "קשה להיות ערבי טוב...הרבה יהודים חושבים שערבי טוב זה ערבי מת. איך אפשר להשתדל להיות יום יום מת?" מסכם וחיד את הבעיה.

השנאה הגלויה כלפי אלכס, והכעס על הודא, כשנודע על מותו של חסאם, בן-הדוד של הודא ומרי.

כשאלכס יוצא למילואים הוא מעלה את האפשרות שהודא, מרי ווחיד יבואו לבקרו. "שלושה ערבים מחפשים במכונית סוללה של תותחים על הרמה?" (202) משיבה לו הודא באירוניה.

המילואים של אלכס, המלחמה שפורצת, אירועים אלה ברקע מהווים מסגרת מציאותית – ריאליסטית להתרחשויות ברומן.

הניגוד והמתח של יחסים טובים במישור האישי למרות העוינות במישור הלאומי מחזקים את המסר של הספר לפיו המלחמה היא הרס רצחני ומיותר, והיא פוגעת בשתי החברות – היהודית והערבית. הספר בא לתאר מצבים שונים אשר מתרחשים בקהילה היהודית

הפרק הראשון:

הפרק משמש כאקספוזיציה, שבה מוצג רקע העלילה. הדמויות שמוצגות באקס': הודא, סבא אליאס, מרי, אום-הודא, אבו-נחלא, זוהיר, ג'מילה השכנה ובהיג' (חברה לשעבר של הודא) להודא יש בעיות פסיכולוגיות שונות, שהמקור שלהן נמצא ברגשותיה ובבעיותיה הנפשיות - חוסר בטחון עצמי, התסכול שלה בשל חוסר אהבה, יש לה בעיות עם השכנים המפוקפקים.


הדמויות:

סבא אליאס - ערבי נוצרי. זקן, חולה, אך כלפי חוץ נראה צעיר מגלו ומרשים. עני. ילדות קשה ביותר. בעל חוש-הומור. פילוסוף בדרכו שלו.

מונירה – בתו של מיליונר מקהיר, שהיה לו גם ארמון בכפר הקונפטי, שבסמוך אליו התגוררו אליאס ומשפחתו. מונירה "חטפה" מחלת מין מאביה, שקיים עמה יחסים. היא נסה מן האב לבקתתו של אליאס והתאהבה בו. כשילדה את בנם, היא מתה במהלך הלידה ואז אליאס ובנו הלא-חוקי מטרה לרוצחים, המנסים למחות את ה"חרפה" המשפחתית.

בנו של אליאס – כפי הנראה היה מפגר, כמעט ללא יכולת קרוא וכתוב. אום-הודא התחתנה אתו מכיוון שאחרי 1948 לא נותרו עוד גברים ב"שטח", ואליאס שידך בין השניים, כשראה אותה ברחוב. בנו של אליאס מת בגיל צעיר.

אום-הודא – שייכת למשפחה מכובדת מירדן, שהתרחקה ממנה. אישה טובה. חסרונה היחיד – "סנוביות של עניים". היא רצתה לפוך למכובדת בעקבות מותו של אחיינה חסאם.

הודא – בתה של אום-הודא. ערבייה כבת שלושים. בתולה. סיכוייה למצוא חתן ערבי קטנים מאד. קטנה וצנומה. בעלת מזג "יהודי". סובלת מהזיות ומכאבים נפשיים.

מרי – אחותה של הודא, הצעירה ממנה בשנתיים. יפה ביותר. אינטליגנטית. משכילה. טיפוס נועז לגבי המקובל בחברה הערבית. מקיימת יחסים גם כן ליפני החתונה. מתקשה לפרנס את עצמה ולמצוא עבודה. מוותרת על כל חלומותיה כדי להשיג בטחון כלכלי. מציאותית: אהובה, הוא זוהיר, הוא עשיר, אך עבריין. היא מדיפה את וחיד, מרכיב התריסים הכפרי והיציב יותר.

אלכס – עולה חדש מרוסיה. סטודנט בטכניון. עובד כסבל בשעות הלילה. גר בחדר על הגג מעל דירתו של אליאס. נמוך ממושקף. חזק מבחינה פיזית אך גם נפשית. בעל חצוצרה. חופשי מבחינה מינית, אך נאמן באופיו. אמיץ ולא יודע לשנוא, לפי הודא.

אמו של אלכס – דמות שטנית. אישה שעדיין אינה זקנה, אך סובלת מאסטמה חמורה. עריצה בחוג המשפחה. מדכאת את אביו של אלכס. עלתה לישראל, כי חלמה על חיים טובים יותר. בנה הכניס אותה לבית-אבות בעל אווירה מדכאת ולדעתה "בגד" בה. ברגע שהיא מגלה את כתובתו, של אלכס היא "מתנחלת" אצלו עד אשר התקף אסטמה קשה נותן לאלכס תרוץ להחזיר את אמו לבית-האבות.

אביו של אלכס – אדם חלש ו כנוע בעל מצפון מפותח. היה קומוניסט "אדוק" והלשין על צעירה יהודיה, שסיפרה בדיחה אנטי-קומוניסטית. הצעירה נשלחה לכלא סגור ולאחר מכן לסיביר ושוחררה כאישה שבורה. מאז הפך האב לשבר-כלי, המחפש חרטה.

אסיה – אהובתו הראשונה של אלכס. נוצרייה. האם הפרידה בין השניים. כאשר נפרדו, בילו שבוע שלם "במיטה" והשתכרו.

ג'מילה – השכנה שגרה מתחת לדירתו של אליאס. רווקה זקנה ודמות ראשית בשכונה. מכורה לקפה ונכנסת פעמים רבות במפתיע לבית המשפחה. ידידת המשפחה.

חלים – אחיינה של ג'מילה. שמן מאד. עורך-דין ודמות מכובדת וחביבה בואדי אנ-נסנאס. בעל חוש-הומור ורוצה לעזור.

אבו-נחלה – האיש, שהסגיר את בני דודיה של אמה של הודא לשלטונות ולכן הם גורשו לירדן. מלשין לשעבר. אדם עשיר ובעל עוצמה. נמשך לעולם הפשע, למרות שמרבית עסקיו כבר חוקיים. מנסה להיפטר ממשפחתו של אליאס, המתגוררת "בדמי –מפתח", בכל דרך בלתי-מוסרית. בנו יקר לו ומנסה לשדך לו את מרי אך לא מצליח.

זוהיר – בנו של אבו-נחלה. לעומת אביו: עבריין מושלם. חובב מכוניות ונשים. נחלץ ממספר תאונות לא פגע. נושא עמו סכין, ולא מהסס להשתמש בו. אהובה של מרי. "אנס" אותה. אך לא ברור עד כמה שיתפה איתו פעולה. גבר אמיתי מבחינה מינית בניגוד לוחיד הביישן והתמים.

וחיד – ערבי נוצרי. גבר כבן ארבעים, שנראה כבן חמישים. כפרי עמד. מרכיב תריסים במקצועו. ביישן ותמים. מחזר אחרי מרי ומצליח להתגבר על התנגדותה של אמו לכלה ללא נדוניה.

עאסם – אחיו הבכור של וחיד. מורה. מעמיד פנים שהוא גבר נשוי ללא התחייבות למוסכמות.

אום-עאסם – אמם של וחיד ועאסם. מפלצת אמיתית. הדומיננטית במשפחה. מקבלת את מרי לחיק המשפחה בגלל "משחקה" המושלם.

אבו-עאסם – טיפוס, הנחבא אל הכלים בצל אישתו האימתנית.

בהיג' – אהובה הראשון של הודא. ערבי אקדמאי. טען שהיא "פריג'ידית" וזקוקה לרופא. נטש אותה לטובת תיירת גרמניה "עסיסית", אולם מיהר לשוב אליה ולהציעה לה נישואין. הודא סירבה לתדהמת המשפחה.

הגרמנייה – ארוטית. ריקנית. חסרת מעצורים. "עשתה לבהיג' בושות" בכפר שלו. עגבה גם על גברים אחרים. פגעה בהודא במסיבה, כשתאירה אותה כמכוערת.

בועז – גבר כבן חמישים, שמן ומוצק. נשוי, אך מנהל רומן עם אלמנת המלחמה ופקידת משרדו, עדינה. טוב-לב ונדיב. לא מחבב ערבים. בנו שמשרת בסיירת וגורם לו דאגות רבות, אם כי לא במלחמת לבנון המדוברת.

עדינה – אלמנת מלחמה. בעלה היה צנחן. כאשר בנה רצה להצטרף לצנחנים והיה זקוק לחתימתה – כאם לבן יחיד – היא הסכימה לבסוף. במלחמה לדאגתה לא היו לו גבולות. אישה טובה ונדיבה. הפכה להיות אהובתו של בועז.

שירלי – אשכנזיה. בת תפנוקים. יצאה עם מרוקאי ומימנה את לימודיו, תוך כדי הפסקת לימודיה שלה. בתו של גינקולוג. "סנובית" וגזענית בדרכה שלה, אך טיפוס חיובי ובלתי מזיק. מנתקת את קשריה עם קובי המרוקאי ומתאהבת במרצה שלו. מכלילה הכללות על ערבים, אך נוהגת בחיבה כלפי הודא.

קובי – חברה של שירלי ולאחר מכן ה"לשעבר" שלה. גזעני מובהק. כששוחה אלכס רחוק, מעיק הערות מבחילות על העלייה מרוסיה. כועס עליו אפילו כשמעיף עליו רסיסי מים בחוף הים.

מוכר הנענע המרוקאי – דמות רקע מהשוק. מופיע בהזיותיו של הודא.

הצעירים מהגדה – קבוצת צעירים כפריים, שאותם שיכן אבו-נחלה בחדר שמעל דירתו של אליאס כדי להטרידו ולגרום לו לעזוב את דירתו. הצעירים עורכים מסיבות פרועות ואלימות, הכוללות סמים ופרוצות.

קצין הק.ג.ב – אפור שער, אבהי למראה. קצין בולשת דוחה. ניחש שלא אלכס חתם על בקשת ההגירה לישראל. ניסה לשכנע אותו לחשוף את החותם האמיתי, אך אלכס – למרות היותו פטריוט – התעקש שהחתימה שלו ועלה לארץ.

חסאם – בן דודה של הודא. עבר מביירות לירדן. הפך למפקד יחידת מחבלים. נהרג בפשיטה של צנחנים.

עאדל – אחד מאלו שניחמו את המשפחה לאחר מות חסאם. בחור באפודה אדומה. התגרה באלכס היהודי, עימות חריף נוצר בין השניים.

שמות מקריים – עיסא מטר – רצף, אשר עבד פעם אצל אבו-נחלה,

אבו-סעד – מקרובי משפחתה הרחוקים של אום-הודא, שנפטר.

החתול של ג'מילה – ביצירותיו של סמי מיכאל מוזכרים לעיתים בעלי חיים החביבים על הדמויות (זוזו הכלב "סופה בין דקלים", רעמסס הסוס והכלב וט-וט "פחונים וחלומות"). החתול של ג'מילה, שסבל התעללויות מנערי הגדה, "התאהב" לחלוטין, באלכס ההמוני, הדייר שהחליף אותם.

סיכומי דמויות:

הודא: הודא היא דמות המספרת, כל הספר מסופר מבעד לעיניה. כל שלד היצירה עוסק בה, פרט לשני פרקים, הפרק שעוסק בסבא, ובסיפור חייו, והפרק שעוסק בסיפור חייו של אלכס. הודא היא מספרת סוביקטיבית, היא מעבירה אלינו רק מה שהיא יודעת, היא לא מספרת מהימנה. לא ניתן לשפוט את הדמויות לפי ראייתה של של הודא. המחבר מציג את הודא כבחורה צנועה, בוגרת, המזוהה עם דמות הבתולה המזדקנת, למרות היותה רק בת 30. היא סובלת מכאבי גב וכתף, אולם אלו כאבים פסיכוסומטיים.

הודא עוברת שינוי מתחילת הרומן ועד סופו. בהתחלה לפנינו דמות קפואה, נזירית, חסרת חיים, בעוד שהודא בסוף הרומן היא אישה שלמה, בעלת שמחת חיים, שהגשימה את הנשיות ויצר האמהות שלה. הודא בסוף הרומן שוקלת להתגייר, על מנת להיות חלק מהחברה הישראלית, ואולי אף למצוא אב לעובר שברחמה. גם כשיש התקרבות הין שני העמים, היא נגמרת במוות. הודא נוהגת לקרוא שירים של יהודה עמיחי, אין לה ידידים וידידות ערבים, והיא מנסה יותר ויותר להיות ישראלית. מבחינת תפיסת עולמה, הודא דומה מאוד לישראלים (קיום יחסי מין לפני החתונה, יציאה עם גברים וכד').

יחסיה עם מרי:

מרי הודא הן לא רק אחיות, אלא גם חברות. מרי היא אישיות מאוד חזקה. כשהיא מגלה שהיא בהריון, היא מוותרת על זוהיר, אליו היא נמשכת, ומשחקת משחק ע"מ לזות באהבתה של אמו של ווחיד. הודא מאוד אוהבת את אחותה, ומנסה לדאוג לה בתוקף היותה האחות הגדולה. בפועל, הודא הבכורה היא זו הזקוקה לסיוע, סובלת מבעיות נפשיות

התרחשויות מרכזיות בעלילה:

פרק 1: רקע והכרות עם הדמויות.

הכרות עם משפחתה של הודא וסביבת מגוריהם. אבו-נחלה, בעל הבית, מודיע למשפחה, שדייר חדש יחליף את הפועלים שגרו מעליהם, והטרידו את כל דיירי הבניין.


פרק 2

היא עובדת במשרד נסיעות, שכל העובדים בו יהודים. זהו יום הולדתה, והודא מקבלת מתנה מעדינה ושירלי, שתי הפקידות הנוספות במשרד. המתנה, ספר שירים של עמיחי, מעלה בהודא זיכרונות על בהיג', החבר הקודם (והיחיד) שהיה לה.

כשחוזרת הודא מהעבודה, היא שומעת שהדייר החדש בבניין הוא יהודי ננס שיש לו חצוצרה.

הודא שמה לב, שהפרח על שמלתה של מרי נקרע, ושיש צלקת על כתפה. מרי אינה משתפת אותה ביחסיה עם זוהיר, בנו של בעל הבית.

פרק 3 – הודא מפתחת תשוקותיה ומשיכה לאלכס, למרות שעדיין לא פגשה אותו.

יום חדש - אום הודא, אמה של הודא, מספרת לה על ההחלטה לחתן את מרי עם וחיד, קרוב משפחה ובן-כפר, שעובד בהתקנת תריסים. תגובתה של הודא "כאילו שידכתם נסיכה לסוס" משקפת את ההבדלים בין מרי לוחיד.

הודא מאוננת במקלחת, כשהיא חולמת על הדייר החדש.

הודא ממהרת לחזור מהעבודה הביתה, כדי לנסות לפגוש את "הגמד היהודי", אבל רצונה לא מתממש. בבואה הביתה מרי מספרת לה שהיא עלתה לגג ושוחחה עם הדייר החדש, ששמו הוא אלכס, והוא עולה חדש מרוסיה.


פרק 4 – המפגש בין משפחתו של וחיד למשפחתה של הודא, וכניסתו הבלתי צפויה של אלכס.

המפגש בין שתי המשפחות מתקיים בסלון ביתם של הודא ומשפחתה. המטרה לשדך בין מרי לוחיד. הודא יוצאת מהחדר לפני מרי, ומתארת את תגובתו של וחיד: "החתן לא הסתיר אכזבתו למראי. בתוך פרק הזמן שהיה סבור שאני היא מרי, הספיק להפשיט אותי... ולהטיל עלי כסות של רחמים." מרי יוצאת מהחדר אך היא, ומציגה חזות של נערה כנועה וביישנית, ומיד מוצאת חן בעיני כל המשפחה.

האווירה הידידותית של המפגש מתחלפת במתח וכעס, כשמתברר שאין למרי נדוניה. דפיקה חזקה על הדלת ובעקבותיה כניסתו של אלכס מפוגגים את המתח. מתברר שפרצו לחדרו, וגנבו את כספו. אום הודא מושיבה אותו, ומגישה לו לימונדה, וכשאלכס חוזר לחדרו, היא דוחפת לידיו צלחת מלאה עוגיות.

האורחים גם הם עוזבים. מרי מחליטה שהיא תנשא לוחיד, ותנקום באמו על יחסה המשפיל.


בפרק זה מתרחש המפגש הראשון בין הודא לאלכס. זו הפעם הראשונה שהם רואים זה את זה. המפגש מעורר בגופה של הודא חיים ומשיכתה אליו גוברת "איני אומרת שהתאהבתי בו, בגילי אין מתאהבים במבט ראשון, אבל.... ערבו לי המחשבות שעלו בי, והתחושות ששלטו בגופי "

יחסה של אום הודא לאלכס ואהדה למצוקה שלו ("אמא הניעה ראש ב חמלה למבע עיניו") מעידים על הפתיחות שלה ועל האפשרות של חיים בדו-קיום.

פרק 5 – הודא נזכרת בבהיג'.

אלכס שוב מבקר בבית המשפחה. הוא מספר קצת על עצמו, ומודיע שהוא עורך מסיבה הערב.

דברים מעוררים בהודא זיכרון על המסיבה שערך בהיג'. היא הייתה הערבייה היחידה, ושימשה כמלצרית. בהיג' התעלם ממנה וחיזר אחר אורחת גרמניה, ולבסוף שלח אותה לביתה עם אחד מחבריו.


פרק 6 – אלכס מגן על משפחתה של הודא מפני זוהיר, והודא מודה במשיכתה העזה כלפיו

אבו נחלה מגיע לבית המשפחה ומבקש להשיא את מרי לזוהיר. בערב מגיע וחיד, שמודיע שהוא רוצה לשאת מרי, גם ללא נדוניה. מרי מתנה את נישואיה לוחיד בהסכמתה של אמו.

בלילה מגיע זוהיר, כשהוא שיכור. הוא חובט בדלת וצועק שברצונו לראות את מרי. אלכס נחלץ לעזרת המשפחה. נאבק עם זוהיר ומכניע אותו.

למרות שזוהיר הוא התוקפן והמסוכן, הרחוב הערבי מגיב בכאב "עוד יהודי מכה ערבי".


בהודא מתעוררים רגשות חזקים, והיא מרגישה רצון לגונן על אלכס: "הייתי עם אלכס בכל נימי נפשי, הייתי נכונה להתייצב בינו ובין האקדחים השלופים." (72).


פרק 7 – המשפחה לומדת על רגשותיה של הודא לאלכס.

המשפחה משחזרת את אירועי הלילה, והודא יוצאת לחדר המדרגות כדי לחפש את המשקפיים של אלכס. היא מנקה אותם, כשמרי אומרת על אלכס "הרגיש שהודא משוגעת עליו" דבריה של מרי נשמעים על ידי האם והסב: "אמא פערה את פיה "אלכס?...אלכס הוא יהודי..."אז מה, שאל סבא." (75).

כשאלכס מופיע בביתם הוא מוזמן לארוחת בוקר חגיגית, כאות תודה על עזרתו מליל אמש.


אמה של הודא מעלה, אוטומטית, את הבעייתיות בקשר שבין ערבייה ויהודי, אולם אין היא מביעה התנגדות לקשר שכזה. הסב מקבל את הרעיון בשלווה ובטבעיות.

פרק 8 – אלכס מחזר אחרי הודא.

מרי מזמינה את אלכס לבילוי בים ביום שישי.

כשהודא הולכת לעבודה אלכס רץ אחריה ומשיג אותה, כדי ללכת לצדה. "את מוצאת חן בעיני אמר... את יפה מאוד. אם לא רוצה לא צריך" הוא מודיע להודא, אבל הודא נרתעת מהישירות שלו ועונה "אני לא רוצה".

אחד מתפקידיה של הדמות המשנית הוא לקדם את העלילה. מרי ממלאת תפקיד זה - ביוזמה שלה להזמין את אלכס לים היא מקדמת את הקשר בין אלכס להודא.

פרק 9 – מסיבת האירוסין של מרי.

מסיבת האירוסין של מרי נערכת בכפרו של וחיד, לאחר שאמו הביעה את הסכמתה לנישואין ללא נדוניה.


פרק 10 – הבילוי בים.

הודא, מרי, אלכס, שירלי והחבר שלה קובי נוסעים לים. הנסיעה במכונית הופכת לחוויה אירוטית עבור הודא כשרגלו של אלכס, היושב לצדה, נוגעת ברגלה במקרה.

על החוף מרי מספרת להודא, שהיא בהריון מזוהיר, ושעליה לגרום לוחיד "לאנוס" אותה. כל הניסיונות שעשתה עד כה לפתות אותו לא הצליחו.

פרק 11 – אלכס נעקץ על-ידי עקרב

גם כאן נחלצת משפחתה של הודא לעזור לו, ומגישה לו עזרה ראשונה.


פרק 12 – תולדותיו של אליאס, סבא של הודא ומרי

הפרק מספר על קורותיו של אליאס שמוצאו מכפר עני במצרים.


פרק 13 – יחסי קירבה בין הודא לאלכס

הודא משוחחת עם אמה ועם סבה על האפשרות שיווצר קשר בינה לבין אלכס. האם שואלת את הודא "חשבת על זה עד הסוף?" וסבה מגלה עמדה ברורה: "אחד מכם צריך לוותר". הודא מציינת שיהיה עליה להתגייר, ושואלת: "אמא, זה יפריע לך?" תשובתה של האם "אם זה יהיה טוב בשבילך אנשק לו את המצח כל יום".

בהמשך הפרק הודא יוצאת לבילוי עם אלכס, פעם ראשונה ביחידות. אלכס מגיע ברכב שקיבל מהמעביד שלו, והם נוסעים לנקודת תצפית מבודדת, בה מנסה אלכס ללטף ולנשק את הודא. הודא נרתעת. היא מעונינת במגע הגופני, אבל פוחדת. אלכס בתחילה מפרש את רתיעתה של הודא כדחייה ונעלב, ולאחר מכן הוא מבין שהיא פוחדת.

תגובתה של האם היא תגובה אימהית – כל רצונה הוא לראות את בתה מאושרת. רצונה זה אינו מושפע מבעיית הסכסוך הערבי-יהודי, מפוליטיקה וכו', אלא אינסטינקט /צורך אימהי טבעי.


פרק 14 – נשיקה ראשונה.

אלכס מוריד את הודא מהרכב לאחר הבילוי. כשהוא רוכן ממקום מושבו לפתוח לה את הדלת, ידו נוגעת בחזה שלה, הפעם הודא אינה נרתעת והוא מנשק לה. לאחר הנשיקה הודא מרגישה מרחפת וחושבת "נדמה לי שזוהר פני מאיר את הרחוב כזרקור" (132) כשהיא מחבקת את מרי, מאוחר יותר, מרי נדהמת ואומרת לה "את אחרת".


פרק 15 – משפחתו של אלכס. אלכס והודא מחליטים להנשא.

רוב הפרק סוקר את קורות משפחתו של אלכס מחייהם ברוסיה ועד עלייתם ארצה וקליטתם הקשה בארץ.

סיום הפרק חוזר אל ההתרחשויות. הודא ואלכס משוחחים בחדרו (על אמו של אלכס). הפרק מסתיים בהחלטתם להינשא.


פרק 16 – ההודעה על נישואי הודא ואלכס

הזוג רוצה לבשר על החלטתו לבני משפחתה של הודא. הם יורדים יחד לביתה, שם הם פוגשים בוחיד שהגיע לביקור. וחיד משתתק שהוא רואה את אלכס "הבנתי שנוכחותו של אלכס אינה רצויה בעיני ארוסה של מרי" (15) בהמשך מתבררת הסיבה: וחיד סיפר למשפחה שחסאם, בן הדוד, נמצא בביירות, והוא מפקד על יחידה גדולה. "זה לא נושא לאזנים של היהודי שלך" אומרת לה מרי.

ולמרות זאת כשמרי מכריזה על אירוסי הודא ואלכס מברך אותם וחיד מכל הלב – הוא ואלכס אפילו "התחבקו בכל עוז והתנשקו במצמוץ שפתיים קולני" (153).

רגע אחד אלכס הוא יהודי שצריך להיזהר ממנו ורגע אחר-כך הוא בעלה לעתיד של הודא, שהמשפחה מאמצת אותו בחום, כולל וחיד. הקונפליקט עולה בשאלתה של הודא: "ומה יאמר וחיד שלך? בן דודתו בורח מן הבית ויוצא להשמיד את ישראל, ואני מתחתנת עם יהודי" (152)


פרק 17 – הביקור אצל הוריו של אלכס.

אלכס לוקח את הודא לביקור בבית האבות שבו מתגוררים הוריו. כצפוי האם מפחידה את הודא ביחסה התוקפני כלפיה. למרות זאת הודא מזמינה את הוריו של אלכס לבוא לגור עמם אחרי החתונה. המנטליות הערבית-השבטית חזקה ממנה ומהפחד שלה מאמו של אלכס.


פרק 18 – הנסיעה לאילת.

הנסיעה לאילת מעוררת ציפייה והתרגשות. מרי מתכננת "להאנס" על-ידי וחיד, והודא לאבד את בתוליה. בלילה לפני הנסיעה מספרת הודא למרי על חששותיה מהמגע המיני "אני מתה מפחד" (171) ומרי נותנת להודא הסבר על מהותם של יחסי המין: "זה יכול להיות פוף וגמרנו, כמו התעטשות...'וזה יכול להיות ערסל של פרחים ואת מטלטלת בין להבות יוקדות ובין מים..." (172-171).

בנסיעה לאילת עולה בעיית יחסי היהודים והערבים. ביציאה מבאר שבע אלכס מתבקש לשאול על הדרך לאילת. למרות שהעברית אינה שגורה בפיו. הודא, מרי ווחיד חוששים שיזהו אותם כערבים.


פרק 19 - אבדן הבתולין.

הודא מקיימת יחסי מין עם אלכס. למרות חששותיה הקודמים האקט המיני מתואר כחוויה אותה מדמה הודא לסערה.

מגעו של אלכס ולחישתו "אני אוהב אותך, הודא" מעניקים לה תחושה של ניצחון ואושר וגם סיפוק ותחושת שלמות: "אשה נורמלית אני. אשה אמיתית" (179)

מרי מצדה מצליחה גם היא לממש את תכניתה. וחיד משוכנע שחילל את כבודה בכך ששכב עמה, ומחליט להקדים את נישואיהם, ולהגן על מרי מפני אמו, שתרצה לבדוק הוכחה לבתוליה.


פרק 20 – החזרה מאילת, והידיעה על מותו של חיסאם.

השיבה הביתה היא גם חזרה כואבת אל המציאות.

ביתן של הודא ומרי מלא במבקרים. מתברר, שבן-דודן חסאם, נהרג בביירות על-ידי כוחות של צה"ל. (חסאם הוא גם בן-דודו של וחיד.) האורחים מגיבים בעוינות רבה לנוכחותו של אלכס, ומגנים את הקשר של הודא עמו. אפילו בעיני אמה של הודא יש שנאה כלפי אלכס.

הסכסוך הישראלי-ערבי בא לידי ביטוי בפרק זה בכל עוצמתו. "כמה תהרגו עד שתגידו די?" מתריס אחד האורחים כנגד אלכס; "ימח שמם כולם!" אומרת אום הודא, ומתקיפה את הודא בשל יחסיה עם אלכס: "בהיג' חיכה לך... ואת זרקת אותו. איזה לכלוך נכנס לנשמה שלך שאת מחפשת טיפוסים כאלה?" 191). דבריה גורמים להודא לפרוץ בבכי.



פרק 21 – הודא ואלכס מתכננים להינשא.

אלכס רוצה להתחתן עם הודא מיד. הודא מתייעצת עם סבה ומקבלת את הסכמתו: "אז יהיו לי נינים יהודים ונינים ערבים" (198). היא מבררת איך מתגיירים, ומגלה שמדובר בתהליך ארוך, מה שלא יאפשר חתונה מיידית. אלכס מציע להתחתן בקפריסין נישואין אזרחיים.

הודא מתפייסת עם אמה, והיא מבקשת ממנה להזמין את אלכס לחתונה של מרי ווחיד.

רצונה של האם להזמין את אלכס לחתונתה של מרי מראה על השלמתה עם הקשר בין השניים. הגעתו של אלכס לחתונה – אירוע משפחתי גדול, כבן זוגה של הודא היא למעשה הצהרה שהוא חלק מהמשפחה.



פרק 22 – אלכס יוצא למילואים. בועז ועדינה מציעים להודא עזרה כלכלית.

הפרק פותח בתיאור הודא המגהצת את המדים של אלכס, לקראת יציאתו לשירות מילואים. גם כאן עולה הקונפליקט במחשבותיה של הודא: "הרבה גברים ישראלים שלבשו מדים שכאלה הרגו ערבים.... והמדים האלה, כשהם על גופו של אלכס יהיו מטרה רצויה לכל חייל ערבי או לוחם פלסטיני..." (201). אלכס מבטא את חששותיה של הודא: "אני לא מבין מה מפחיד אותך יותר, שאני מסוכן לערבים או שהערבים מסוכנים בשבילי" (201).

אמה של הודא נותנת לאלכס אוכל לדרך, ומזמינה אותו לחתונה של מרי ווחיד.

הודא מוזמנת לביתה של עדינה, כביכול למפגש חברתי. הביקור נועד למעשה להציע להודא את עזרתם הכלכלית של בועז ועדינה לקראת נישואיה לאלכס. במהלך הביקור מתקשר אלכס ומודיע להודא שאבא שלו נפטר.


פרק 23 – אמו של אלכס שוהה בחדרו לאחר הלוויה.

לאחר הלווית האב מסרבת אמו של אלכס לחזור לבית האבות ומגיעה לחדרו שעל הגג. לאחר תשעה-עשר ימים היא לוקה בהתקף אסטמה ומועברת לבית-חולים. משם, לאחר החלמתה, היא מוחזרת אל בית האבות.


פרק 24 – מלחמת לבנון פורצת.

מלחמת לבנון פורצת, ויש גיוס כללי. הודא מתארת את רגשותיה הקרועים: "הרגשתי שאני מהלכת כערבייה, מסתכלת כערביה, חושבת כערביה. הגברים והנשים שעל המדרכות ליוו במבט יהודי בנים ואחים ובעלים ואבות שמובלים למלחמה יהודית הרגשת הזרות התעצמה בי..." (220)

השאלה שמעסיקה את הודא היא האם אלכס יגויס למלחמה. בנו של בועז ובנה של עדינה משרתים בצבא והחרדה ניכרת בשניהם, בעיקר בעדינה שבנה משרת בגבול הצפון. "ניכר בעדינה שלא ישנה... פניה היו אפורות וטבעות כחולות הקיפו את עיניה....".

כששבה הודא אל ביתה היא מגלה שגם אלכס גויס. אמה של הודא מספרת לה שכבר בבוקר "באו ולקחו אותו", ואחרי שהלך היא בכתה: "איזה עולם. נשלח להרוג ילדים שלנו ואני בכיתי בגללו. איזה עולם." (221)


פרק 25 – המלחמה.

החרדה לשלומו של אלכס ניכרת בשאלה ששואלים כולם את הודא: "עוד לא שמעת ממנו?". החרדה משותפת לכל מי שיש לו אהוב במלחמה. הודא מתארת את עדינה כמי שהזדקנה בעשר שנים בגלל החרדה לבנה היחיד אייל. "זה משחק של מטומטמים שאין להם חזון" (224) אומר בועז על המלחמה.

ההתמודדות עם הרחוב הערבי מחריפה בימי המלחמה ומעמידה קשיים גם בפני בני משפחתה של הודא. "כמעט כל משפחה בואדי יש לה קרובים בלבנון...כבר ידעו על דודנים ואחיינים שנפלו שם..." (225) הודא יוצאת לעבודה מביתה בגניבה, הסבא מפסיק ללכת לבית הקפה, והאם מבקשת מג'מילה השכנה לערוך עבורה את הקניות - חוסר הנוחות ואולי גם חשש בשל הקירבה ליהודי גורם למשפחה להתכנס בתוך עצמה.

ובתוך כל החרדה והקשיים מגלה הודא שהיא בהריון.


פרק 26 – אלכס נהרג. הדילמה של הודא.

עדינה לוקחת את הודא אל בית הקברות לאחר שביררה היכן קבור אלכס. "העיר הלבנה המשגשגת" מכנה הודא את בית הקברות. ליד קברו של אלכס היא מתייסרת בשאלה מה עליה לעשות עם ההריון: האם ללדת את התינוק או לעשות הפלה. היא פוחדת מהעתיד הצפוי לילד שבין ערבים יהיה יהודי ובין יהודים יהיה ערבי.

עדינה מזרזת את הודא "אני מוכרחה לטוס הביתה, אולי יטלפן אייל" (232) ומזכירה שהמלחמה עדיין בעיצומה.




  • תוכן זה אינו מופץ תחת רישיון ה GNUFDL.
כלים אישיים