סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

יהדות פולין בגדולתה

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בס"ד

יהדות פולין בגדולתה :

יהדות פולין הגיעה לשיא שגשוגה במאה ה-16, בריבוי אוכלוסין, כלכלה, חברה ורוח. הגורמים להגירה לפולין היו: 1. גל גירושים מגרמניה. 2. הופץ שפולין ארץ נוחה ליהודים מבחינת ביטחון ויחס האוכלוסיה. רובה הגדול של יהדות פולין התישבה באזורים המזרחיים של פולין, שהיו מכוסות בביצות וביערות. המתיישבים, בעזרת המלכים והאצילים, הקימו כפרים ואחוזות, פיתחו שטחים חקלאים ועסקו מעט בתעשייה חקלאית. קרקעות אלו נמכרו לאצילים אך הם העדיפו לשלוח לשם את היהודים כסוכנים מטעמם לניהול עבודות הפיתוח. לעבודות פיתוח אלו נשלחו יהודים ותיקים ומהגרים חדשים כאחד. השיטה המסחרית נקראה "ארנדה". היהודי חקר מהאציל לתקופה מסויימת (בד"כ 3 שנים) ענף באחוזה, אחוזה או קבוצת אחוזות (הנקראת "מפתח"). היהודי שילם לאציל סכום קבוע מראש וקיבל את ניהול השטחים. ע"י קרבת היהודי לאציל , היהודי קיבל "פרוטקציות" מהאציל, הצליח להתשלב בעסקי המסחר וכן התעלם מכל מיני חוקים שהאציל "מנע" מעצמו.

הקהילה היהודית בפולין:

קהילה היא גוץ המארגן את כל היהודים היושבים במקום מסויים ומספק צרכים חברתיים, כלכליים, דתיים, רוחניים וציבוריים. היהודים היוו חטיבה לאומית נפרדת עם חוקים ומוסדות משל עצמה, והמלכות הכירה בהם - אוטונומיה קהילתית. "סוג של" הוויה לאומית. הקהילה מילאה עבור תושביה תפקידי שלטון כגביית מיסים, שיפוט ואכיפת החוק, חינוך, הגנה עצמית, והקמת מוסדות ציבוריים ודתיים (כבתי כנסת ובתי קברות) קהילות רבות החזיקו "שתדלנים" שתפקידם היה לשמור קשר טוב עם השלטון ולשדלו למען האינטרסים היהודיים. הקהילה גם הענישה ומנעה תחרות על ה"ארנדות". כדי לשמור על הסדר נזקקה הקהילה לתמיכת ונאמנות של חבריה, שהקשיבו לצוויה אפילו אם נגדו את צווי השלטון. ניהול הקהילה: כל קהילה רשמה לעצמה ספר תקנות מחייב. ראשי הקהילה היו ה"פרנסים" - מנהלי וארגוני וכן ה"רב" - רוחני ודתי. מסמכויות הרב: לימוד תורה והלכה, עריכת חופות, גירושין, הטלת חרמות וחתימה על תקנות הקהילה על מנת לאשרם. דמות הרב היוותה אידיאל ערכי של לימוד תורה וקיום מצוות.

ועד ארבע הארצות:

הוקמו ארגונים על קהילתיים לכל "ארץ" מ4 ארצות פולין: פולין קטן, פולין גדול, ווהלין ורוסיה האדומה. מאוחר יותר הוקם וועד שהקיף את פולין כולה - "וועד 4 הארצות". בתחילה מטרת הוועד היתה רק באיסוף הימיסים והגנת הציבור מהשלטונותף אך היתה לו גם ערך בתחום הפנימי: קביעת תקנות, איחוד הקהילות והסדר יחסים בין קהילה גדולה לקטנה. הוועד עזר בענייני עבודה (לדוג', "היתר עיסקא" שהתיר נטילת ריבית שאינה נוגדת את ההלכה), נדידת קהילות ממקום למקום, חינוך, לבוש והפגנות מותרות. ארגון זה העניק ליהודים ספולין תחושה של קיום לאומי ומימוש הוויה לאומית.

ההישגים הרוחניים של יהדות פולין:

הערכים המרכזיים ביהדות היו לימוד תורה ושמירת ההלכה. ההגעה לידיעת רצון ה' והדרך לקיום רצונו היתה לימוד תורה וקיום מצוות, שהם בעצם פעולות שאדם עושה כלפי חוץ ומשפיעות כלפי פנים. לימוד התורה היווה ערך מרכזי, חוליה המקשרת בין האדם לה'. לכן הוקמו בתי ספר רבים ללימוד תורה, התקיימו שיעורי תורה והוקמו ישיבות. הקהילה החזיקה את הישיבות, תרמה לצרכי התלמידים ושילמה שכר גבוה לרבנים ידועים שבאו ללמד בה. נושא הלימוד העיקרי היה תלמוד בשיטה של "פלפול" ו"חילוק", דרכים אלו חייבו זיכרון חזק וכוח ריכוז עצום, ולכן רבים התנגדו לה. המוצלחים ב"פלפול" וב"חילוק" זכו להערצה ונחשבו לבעלי מעלה דתית עליונה.

לימוד תורה וריבוד חברתי:

מכיוון שהתורה וההלכה היו הערכים המרכזיים, ההנהגה הורכבה בעיקר ע"י הבקיאים והשולטים בתורה. הסיבות לקביעת הרובד החברתי התחלקו ל2: 1. עושר וייחוס. 2. שליטה בתורה ובגמרא. כל אחד יכול וחייב ללמוד תורה. "תלמיד חכם" קיבל תארים ע"פ מספר שנות לימוד התורה ודרגת בקיאותו בה. תארים אלו פתחו בפני המחזיקים בהם דרכים למינויים בהנהגה ויוקרה רבה.

ספרות רבנית:

במאה ה-16 רבנים רבים וחשובים כתבו פירושים וספרות רבנית על התורה. המפורסם שבהם הוא הרמ"א (ר' משה איסרליש) שהיגה את "השלוחן ערוך" של ר' יוסף קארו והוסיף לו את ההלכה ומנהגי האשכנזים. רבים עסקו בקבלה, אפילו הרמ"א, אך הוא טען שהעיסוק בקבלה צריך להיות עניין של יחידי סגולה ולא נחלת הרבים. ובכל זאת, העיסוק בקבלה התעצם.


בהצלח"ה!! =]