סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

כיצד מאיימין על עדים

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כיצד מאיימין על עדים

מסכת סנהדרין, סדר נזיקין

לפי דיני תורה בכוחם של 2 עדים או יותר

להרשיע אדם בעבירה שעונשה הוא מוות.

הדיינים מזהירים ב-5 אזהרות, שמסבירות

מתי העדות לא נחשבת:

1. השערה.

2. שמועה.

3. עד מפי עד.

4. עדות מאדם נאמן(שוטר וכו').

*5. נבדוק אתכם בחקירה ובדרישה

– עדותם תיבדק בקפדנות.

הדיינים מדגישים את ההבדל בין

דיני ממונות לדיני נפשות:

במקרה של עדות בדיני ממונות, אדם יכול לכפר על עדותו,

בכך שישלם לנאשם את הקנס ששילם הוא: "אדם נותן

ממונו ומתכפר לו". במקרה של דיני נפשות אין הדבר

כך מכיוון שלא ניתן להחזיר לחיים אדם שהוצא להורג.

על מנת לחזק את הרעיון הזה הם מדגישים את ערכם

המוחלט של חיי האדם באמצעות המדרש על סיפור קין והבל.

בסיפור התנ"כי מופיע הפסוק: "ויאמר מה עשית קול

דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה",

מסקנתם של חז"ל היא שכתוב דמי מכיוון שרצח של

אדם יחיד = רצח כל הצאצאים העתידיים שלו בנוסף אליו.

דרשה נוספת שהם מביאים היא על אכזריות הרצח

שביצע קין, דמו של הבל היה מפוזר על העצים ועל

האבנים ולכן כתוב "דמי".

המשנה עוברת לכיוון חיובי בנוגע לערכם

של חיי האדם: "ללמדך, שכל המאבד נפש אחת

כאילו אבד עולם מלא וכל המקים נפש אחת

כאילו קיים עולם מלא". פירוש: כשם שאובדן

חיים הוא אובדן של עולם מלא(המדרש על קין

והבל) כך הצלת חיים היא הצלת עולם מלא.

נוספות על כך 3 משמעויות שהאדם נברא יחידי:

1. "ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחברו: אבא

גדול מאביך" – אין אדם שנעלה יותר מאדם אחר,

כולם ילדיו של האדם הראשון.

2. "ושלא יאמרו המינים, רשויות הרבה בשמים"

– ה' הוא האל היחידי בעולם.

3. "ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא שאדם

טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה

לזה ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע

כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן

דומה לחבירו" – האל ברא מדמותו של האדם

הראשון אנשים נבדלים, בעלי זהות שונה וזו גדולתו.

המסקנההעולה משלוש המשמעויות האלו ובעיקר

מהשלישית היא שעל כל אחד לראות את העולם

כאילו נברא בשבילו.

חששות:

1. "ושמא תאמרו מה לנו וצרה הזאת" – העדים לא

רוצים לקחת חלק בתהליך המאיים הזה. ביטול חשש:

אדם שראה פשע ולא העיד הופך שותף לדבר עבירה,

הדיינים מוכיחים זאת דרך הפסוק הבא: "והוא עד או

ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עוונו".

2. "ושמא מה לנו לחוב בדמו של זה" – העדים אינם

רוצים שמותו של אדם יהיה על מצפונם. ביטול חשש:

הדיינים מדגישים שמותם של רשעים בניגוד למותם

של אחרים הוא דבר רצוי: "ובאבוד רשעים רינה".

font></span>