סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

משתמש:נטשה123

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

=== סיפור קצר (עברי)- "פטרו" / מירה מגן

רקע:

הסיפור מתאר סדרה של אירועים המתרחשים בפרק זמן של שבועיים בערך, ומבגרים בבת אחת את הגיבור של הסיפור- "זוריק" הקטן שצומח וגדל להיות "יזהר". הסיפור מסופר מנקודת מבט מפוכחת של נער המתאר בגוף ראשון את יחסיו המורכבים עם ההורים שרבים זה עם זה, בעוד הוא עד אילם למניפולציות ולתככים בתוך המשפחה. הוא מפרט בכנות על יחסיו הקרובים עם הסב, עם חאלד ועם הצב "פטרו", כאשר בסיום ההתרחשויות בסיפור הוא נאלץ להיפרד מכולם.

במהלך הסיפור הילד נחשף לצביעות של עולם המבוגרים ולבגידות מצד הקרובים לו ביותר. הוא מגלה כי אביו בוגד בסבו ובלחץ האם מסכים לשלוח אותו לבית אבות, דבר הממחיש את מותו. האם בוגדת פעמיים: לאחר ש"נפטרה" מן הסב היא מנהלת רומן אסור עם חאלד, חברו הערבי ואיש אמונו של הילד.

זוריק סופג מכה משולשת: הוא מאבד את סבו האהוב ואת האמון שנתן באמו ובחאלד. ככל הנראה מדובר בשבר שהוא חסר תקנה. ההתבגרות שלו היא מהירה וכואבת מאחר שאיבד את כל העוגנים שהיו לו בזה אחר זה. הסיפור נחתם בהתפכחות וחוסר אונים. מכאן ואילך הקורא מוזמן להמשיך ולתאר בינו לבין עצמו כיצד יתמודד יזהר עם הקשיים הניצבים בפניו וכיצד יעצבו המאורעות המתוארים בסיפור את מהלך חייו ודמותו כאדם בוגר.

המסגרת העלילתית:

בשלוש השורות הראשונות של הסיפור נמסר לנו לפיו חאלד הבטיח לפטרו נקבה אבל שבועיים לאחר מכן הסבא נעלם והמשטרה מחפשת אחריו. אחרי מידע זה בעצם ישנה חזרה שבועיים אחורה בסיפור לנקודה של ריב בין ההורים ("אנאלפסיס"=גלישה לעבר). פתיחה זו של הסיפור מהווה את הליבה- ה"לאבה" המשפחתית מבעבעת ועתידה להתפרץ בקרוב- זהו רמז מטרים לבאות. בסצנה זו ניכרים יחסי הכוחות בבית: האם "מצפצפת" על הירושה ומחפשת לסבא "בית אבות הגון" (יש אירוניה בכך שהיא מתיימרת לנהוג בהגינות). האב משפיל את עיניו. הוא מגן על הילד שמגיע עם הצב ואילו האם מתלוננת על הניקיון- אירוניה נוספת מפני שהיא מתיימרת לטוהר וניקיון אך בפועל היא נוהגת בצורה "מלוכלכת". רקבון הירקות המוזכר הוא רמז לחיי הנישואים ה"רקובים".

הדמויות העיקריות- דרכי אפיון והתנהגות:

 יזהר הילד- זוריק (סיומת שמו מביעה הקטנה שלו- לא רק שהוא צעיר אלא מנסים להקטינו עוד יותר). הוא נקלע לשיחות של מבוגרים, לאוירה עוינת בבית. הוא נחשף לדיבורים על כספי ירושה, שיכון הורה בבית אבות, המתח והיחסים העכורים בין ההורים. הסיפור נמסר מנקודת מבט של ילד וניתן להצביע על כמה מאפיינים הנגזרים מכך: 1. תשומת לב לפרטים הקטנים- תיאורים רבים של תנועות ותנודות קטנות של ההורים. בסצנות אלו הילד צופה על עולם המבוגרים בסקרנות, פליאה ואי הבנה, הוא בעל הקשבה אובססיבית והגיון בריא של נער בתחילת ההתבגרות שלו. 2. הבטחות לא ממומשות- הילד נוטה לתפוש את המבוגר כדמות אמינה וסמכותית, המבוגר יודע הכל והוא כמעט "כל יכול". הוא נותן אמון מלא בדברי המבוגרים ונתלה במילים הנאמרות בכלל ובהבטחות בפרט. תקופת ההתבגרות היא בין היתר תקופה של התפכחות מחלומות וההבנה שלא הכל הוא "שחור ולבן". גם ההורים הם אנשים עם חולשות, לא צריך להאמין לכל דבר שהם אומרים. המעבר לעולם המבוגרים כרוך בשבר גדול ואובדן התמימות. ההבטחות שלא מתממשות לאורך הסיפור חורצות צלקות בנפש הילד וזה מבגר אותו. ההבטחות שלא מומשו- הנקבה לפטרו, שליחת הסב לבית אבות ל"תקופת ניסיון של חודש". 3. אכזבות- אמא מסרבת להכניס את הצב, הכינוי "זוריק"- רק כאשר האם צריכה משהו, הסבא נלקח לבית אבות, האם עם חאלד- אכזבה מהאם ומחאלד. לאורך הסיפור הילד חוזר שוב ושוב על דברי המבוגרים. הילד הוא מעין "רשמקול" רגיש שקולט את הדברים הנאמרים סביבו ומדקלם אותם כהוויתם. 4. חוסר איפוק ואובדן שליטה- חלק גדול מההתבגרות שלו היא ההבנה שלא יקבל "הכל" ו"עכשיו". לפעמים הוא חייב להתפשר ולגלות איפוק. הוא מפגין לאורך הסיפור אבדן שליטה בכך שהוא צועק. 5. חוסר טאקט- הצעקות במדרגות, הצעקות לפטרו, הצעקות על האם. 6. דמיון ומעוף- הוא מדמיין את חייו של הסבא בבית האבות, הוא חושב שאם לפטרו יהיו ילדים הוא יוכל לקנות לסבא קסקט חדש, הוא חושב שאולי הסבא יכול לטפס לחלון שלהם.

7. תמימות ילדית- בכך שמציע לסבא לעבור לגור אצלם, ומכין לו מקום. 

8. חוסר יכולת להבין דברים מופשטים, הבנת הדברים כפשוטם- הוא חושב על התפוררות הסב כהתפוררות פיזית, הוא לא מבין על מה הבחורה לוקחת כסף מחאלד וחושב שחמישים ש"ח זה הרבה, הוא מפחד שבבית האבות יצעקו על הסבא כדי שישתה כמו שצריך, הוא לא מבין איך הסבא יכול להתנתק מהצל של עצמו, הוא לא מבין מה פשר ה"מנוחה" של הסב כאשר האם מבשרת לו על מותו. 9. בריחה והסתתרות. 10. שקרים ילדותיים- הוא משקר שהצב עשה את צרכיו כי רוצה שיטייל על הרגל של הסבא. 11. מאפיינים של התבגרות-

יזהר מגלה מרדנות בכך שמנסה להתמרד באם אבל מצד שני ניתן לראות אצלו גילויים של נדיבות והתחשבות באחר שמעידים על התנהגות בוגרת ואחראית יותר. (הוא מסדר לסבא מיטה ומגירות).

האירוע שמבטא את ההתבגרות של זוריק יותר מכל: שילוח הצב לחופשי- ההתבגרות של זוריק נבנית לאורך הסיפור ומשתקפת בהתנהגותו כלפי הצב "פטרו". בהתחלה הוא מביא אותו הביתה ומתחנן להוריו שירשו לו לשמור אותו. הוא גוזר "חלונות" בקרטון של הצב ומספר כי סידר לו קוביות של עגבניה כמו בשריון של הצב. הוא נקשר אל פטרו ומטפל בו במסירות, הוא מעוניין לשמוע מסבו סיפורים על צבים ולוקח איתו את פטרו כשהוא הולך לחאלד. כאשר נודע לו כי מצאו את הסב הוא ישר רץ לשתף אותו. רק בתוך החבית כאשר הוא מסתתר ולוקח איתו את פטרו למעשה מתרחשת ההתבגרות שלו- הוא נכנס אליה כילד ויוצא כנער. זוהי חוויה מכוננת מבחינתו. השהייה בחבית מטאפורית למות הילדות של זוריק (מתוארת "השחרה" של פתח החבית). האקט של שילוח החיה הוא סמל להתבגרות- הילד מתגבר על נטייתו להצמד אל הצב ומעדיף את טובת החיה על פני טובתו האישית. הבגרות מתבטאת בראיה רחבה החורגת מגבולות ה"אני" הפרטי. מציאת הקול- זוריק "מוצא את קולו" כדמות. לזוריק הילד בתחילת הסיפור יש קול של ילד אבל בסוף הסיפור הוא מוצא בתוכו את הקול הבוגר, הצרוד ש"מגיע ממקום עמוק מתחת לגרון"- האובדן של הסבא, הצב והאמון בחאלד ובאם הופכים את "זוריק" ל"יזהר". בניגוד לפעמים הקודמות שבהן צעק על האם בצורה ילדותית, הוא ניצב מולה בסוף הסיפור כגבר צעיר- היא מביטה בו בתדהמה, שומעת את גוון קולו הבוגר ומבינה שאינו "זוריק" יותר. העיניים "הפצועות" של האם משקפות את הנפש הפגועה. באופן אירוני חל היפוך בכך שהילד הוא הפוצע והאם וחאלד הם הפגיעים והשבירים. הסיפור נחתם בשבר בין האם לבנה כאשר הדימוי לגולה השבורה מזכוכית מרמז על שבר שהוא חסר תקנה.

 האם- האם חסרת השם היא הדמות הדומיננטית בבית. היא וה"מעשה המביש" שלה עומדים במוקד הסיפור. היא מכוונת את מכלול האירועים בסיפור דרך אמצעים מניפולטיביים שמצלקים את לבו של זוריק/יזהר ומבגרים אותו: היא נפטרת מהסבא ולאחר מכן מועלת באמונו ביחסיה עם חאלד. ניתן לומר כי הפואנטה של הסיפור היא התבגרותו של הילד כתוצאה מחשיפת טבעה האמיתי של האם. האם מאופיינת ע"י הצבע הלבן של אצבעותיה ונעליה. היא מאופיינת כאישה שאוהבת את עצמה. תמיד כואב לה הראש והיא לוקה במגרנות. בכל הזדמנות מסתכלת במראה או במשהו שיכול לשקף לה את פניה היפות. היא אינה מוכנה שהסבא יגור אצלם ומציעה את בית האבות כפתרון עבורו למורת רוחם של האב והילד. היא סוברת כי השהות של סבא בבית תזיק לבנה הצעיר שאולי לא מוכן להתמודד עם זקנתו ומחלתו של הסב ולכן אומרת לו שמוטב שילך לבית אבות שם יש "מומחים לזקנים". היא מעיזה אפילו להאשימו מול האבא (גם הילד שומע) על כך שהוא מסתכל על רגליה ותחתוניה. למעשה האם לא מבינה כלל את הילד. היא לא רצתה חיות בבית וגם לא צב ונראה כי היא תמיד מחפשת משהו להעיר עליו לבן, היא לא מניחה לו. כאשר מתגלים יחסיה עם חאלד זהו למעשה השיא של הכיעור שלה, שמנוגד ליופי החיצוני. בין חאלד לאם יש קרבה שהולכת ומתחזקת לאורך הסיפור. לאחר כמה פעמים שהוא רואה אותה הוא לא מתכווץ, היא מסתובבת לראות אם הוא מסתכל עליה. סיטואציות מסוג אלו מתוארות כמאבק סמוי בין השניים. הוא מנסה למשוך את תשומת לבה והיא מודעת לכך שהוא מתעניין בה ונמשך אליה. הקשר (המיני) ביניהם כל כך בולט שאפילו הילד מציין שהלוואי שהיה יכול לחתוך את ה"קו" שנמתח בין עיניהם. שיא הקרבה הוא ביום שבו מוצאים את הסבא- הילד רץ לשתף את חאלד, חברו הטוב ואיש אמונו ומוצא את אמו בתוך הקרון שלו כשביניהם יש קרבה. דגשים לגבי דמותה של האם- - היא מאוד חושנית, נשית, אירוטית. - היא נרקיסיסטית, שקועה בעצמה ובמראה החיצוני שלה, שחצנית. - היא מחביאה דברים בבוידם. - היא הראתה עניין בחאלד והשתתפה ב"משחק" שלו לא פחות ממנו. - היא מניפולטיבית- ייתכן שהעלילה על הסב שהציץ על רגליה ותחתוניה. - היא תקיפה, טקטית, דיפלומטית. - הרושם החיצוני מאוד חשוב לה והיא מקפידה על כך. - רק כאשר היא מחפשת את זוריק כל הערב ביום שבו מצאו את הסב ניכרת האמהות הדואגת שלה.


דגשים ספרותיים:

1. כותרת הסיפור "פטרו"- הסיפור נפתח כאשר הילד מגיע עם הצב לביתו. הבחירה דווקא בצב נובעת מכמה סיבות- במישור הריאליסטי- מציאת צד בשדה היא אחד משיאי הילדות ומהווים זיכרון טריוויאלי הנוגע כמעט לכל הילדים. זוהי חוויה ישראלית, ילדותית וקסומה. במישור הסמלי- הצב הוא חיה "ביתית" ומאופין כנושא את "ביתו" לכל מקום. השריון הוא בית חזק, יציב וקבוע המספק לצב הגנה. הבית הוא עניין מרכזי בסיפור בנוגע לשאלה היכן יש לשכן את הסב. השימוש בצב מאפשר אנלוגיה בין הסבא לצב. להבדיל משריון הצב, "שריון הבית" של המספר נסדק בהדרגה.

2. סמלים בסיפור- הצב כסמל לביתיות, ההתכווציות של הסב מסמלות חוסר אונים, העיניים הסדוקות של האם מסמלות את דמותה של האם הנסדקת בעיני בנה.

3. מוטיב העיניים כחלון לנפש.

4. רמזים מטרימים- ברדיו עלתה בתדר מוזיקה ערבית וזה רמז מטרים להתערבותו של חאלד במשפחה. הג'ולות הכחולות שחאלד סיפר עליהן הן רמז לשבר שהולך לבוא בין האם לילד. המיטה של הסבא הייתה ריקה, קרה ומסודרת וזה רמז למותו שהולך לבוא.

5. אנלוגיות- אנלוגיה בין הסב לצב- הצב הוא יצור איטי, בעל עור מקומט ומתאפיין באריכות ימים. לכן הוא מסמל את הזקנה ומזוהה עם הסב (גם דמיון לשוני "צב" ו"סב"). עבור שניהם הבית מהווה יציבות והגנה. הסב הוא חשוף ופגיע מהרגע שיצא מהבית (כמו צב). לכן הוא מעוניין להישאר בבית שלו, המוכר לו, ולא בסביבה זרה ומנוכרת. שניהם זקנים, לשניהם אין חופש, הם בודדים וללא אישה או "נקבה", שניהם מייצרים לכלוך והיחס אליהם מצד האם הוא שווה- היא לא אוהבת את שניהם ורוצה להיפטר מהר. האב די פאסיבי כלפי שניהם והילד קשור אליהם. השוני בין שניהם הוא שהאם משלימה עם העובדה שהצב חי בבית אבל לא עם הסב. האנלוגיה ממחישה את מצבו הירוד של הסב ואת האופי הרע של האם. יזהר רוצה שהסבא יגור אצלו בחדר ובונה לצב קרטון. בסוף הסיפור שניהם משתחררים. אנלוגיה בין הילד לסב- שניהם חסרי אונים בקשר למצב שסביבם, שניהם סובלים מיחסה של האם ומאוכזבים מהאב. יזהר מבין היטב את סבו, אוהב אותו ומוכן לעזור לו, גם הסב מרגיש בנוח בחברת הילד. שניהם בורחים כשהמצב קשה. אנלוגיה בין האם לזונה- שתיהן באות אל חאלד, נזהרות מאוד בדרך, באות במגע איתו. אנלוגיה זו הופכת את האם לזולה למרות שאינה מקבלת כסף. אנלוגיה בין האם ילד- שניהם בורחים אל חאלד כדי לקבל יחס חם.

6. החונכים בסיפור- לילד יש שני חונכים בסיפור- הסבא וחאלד. החלוקה ביניהם היא ברורה: הסבא חונך את החלקים העליונים והמתורבתים אצל הילד, מעניק לו ידע. אצל חאלד העיסוק הוא בעיקר בחלקים תחתונים ורדודים.

7. אירוניה בסיפור- א. האם ה"לא מתלכלכת"- היא מוצגת כלבנה, טהורה, כאשר בפועל נחשפים הצדדים המלוכלכים שלה. ב. האם מבקשת לשכן את הסב בבית אבות כדי כביכול לנהוג כלפיו בהגינות. ג. האנלוגיה בין הסב לצב- בעוד שהצב זוכה ב"זקנה מכובדת" הסב מבוזה ונעקר מביתו. ד. הסב לא הציץ בתחתונים והילד נחשף לתחתוניה של הזונה. ה. חאלד עובד באתר בנייה אבל במקום לבנות הוא הורס את היחסים בין האמא לבן ואולי גם בין ההורים. ו. גופתו של הסבא נמצאת ליד מסילת הרכבת בזמן שהאם נמצאת בקרון של חאלד.