על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

הכוחות הלוחמים - מטרותיהם והיערכותם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
השלב הראשון:<BR>
===השלב הראשון===
מלחמת העצמאות פרצה למחרת ההחלטה באו"ם, כשבשלב זה המלחמה הייתה בין כוחות פנימיים. הבריטים, ששלטו בארץ נסיו להרגיע את העימות תוך כדי פינוי כוחותיהם מא"י. בהצבעה באו"ם נמנעו הבריטים, ובעקבות ההחלטה הם קבעו את תאריך הפינוי
מלחמת העצמאות פרצה למחרת ההחלטה באו"ם, כשבשלב זה המלחמה הייתה בין כוחות פנימיים. הבריטים, ששלטו בארץ נסיו להרגיע את העימות תוך כדי פינוי כוחותיהם מא"י. בהצבעה באו"ם נמנעו הבריטים, ובעקבות ההחלטה הם קבעו את תאריך הפינוי
ל-14/5/1948. הבריטים סרבו לבקשת האו"ם לדחות את מועד הפינוי, כיוון שהם "כעסו" על האו"ם ורצו למנוע פגיעה ברכוש ונפש. תאריך ההכרזה על המדינה נבע מתוך ההחלטה הבריטית. הברטים התפנו דרך 2 נקודות: חיפה ורפיח. כך שלמעשה ישראל פונתה בהדרגה.<BR>מדיניות הפינוי של הבריטים:<BR>
ל-14/5/1948. הבריטים סרבו לבקשת האו"ם לדחות את מועד הפינוי, כיוון שהם "כעסו" על האו"ם ורצו למנוע פגיעה ברכוש ונפש. תאריך ההכרזה על המדינה נבע מתוך ההחלטה הבריטית. הברטים התפנו דרך 2 נקודות: חיפה ורפיח. כך שלמעשה ישראל פונתה בהדרגה.
הבריטים במהלך הפינוי הגיבו על כל פגיעה בכוחותיהם ובצירים עליהם הם נעו. המקומות שאותם כבר פינו התעלמו ממעשי האלימות. שני הצדדים- היהודים והערבים- האשימו את הבריטים בנטייה לצד השני.


הכוחות הלוחמים:<BR>
===מדיניות הפינוי של הבריטים===
הבריטים במהלך הפינוי הגיבו על כל פגיעה בכוחותיהם ובצירים עליהם הם נעו. המקומות שאותם כבר פינו התעלמו ממעשי האלימות. שני הצדדים- היהודים והערבים- האשימו את הבריטים בנטייה לצד השני.
 
===הכוחות הלוחמים===
* היהודים: בצד כוחות ההגנה, האצ"ל והלח"י היו גם מח"ל (מתנדבי חו"ל).
* היהודים: בצד כוחות ההגנה, האצ"ל והלח"י היו גם מח"ל (מתנדבי חו"ל).
* הערבים: בישראל היו מליון ו-300 אלף ערבים = פי 2 מהיהודים. 60% מהם חיו בכפרים. הם סבלו מהעדר הנהגה מרוכזת ובאופן כליי היו מאורגנים פחות טוב. הם לחמו על בסיס מקומי במסגרת של כנופיות.
* הערבים: בישראל היו מליון ו-300 אלף ערבים = פי 2 מהיהודים. 60% מהם חיו בכפרים. הם סבלו מהעדר הנהגה מרוכזת ובאופן כליי היו מאורגנים פחות טוב. הם לחמו על בסיס מקומי במסגרת של כנופיות.


מוקדי הלחימה:<BR>
===מוקדי הלחימה===
*ערים מעורבות: צפת, טבריה, חיפה, י-ם, עכו ויפו. הלחימה בערים הביאה לשיתוק חיי הכלכלה וחיי היומיום. היא התבטאה בטרור וצליפות. בשלב זה ידה של ההגנה הייתה על העליונה ושטחים רבים נכבשו.
*ערים מעורבות: צפת, טבריה, חיפה, י-ם, עכו ויפו. הלחימה בערים הביאה לשיתוק חיי הכלכלה וחיי היומיום. היא התבטאה בטרור וצליפות. בשלב זה ידה של ההגנה הייתה על העליונה ושטחים רבים נכבשו.
*אזורים כפריים: באזורים אלו, הלחימה התבטאה בתקיפת ישובים מבודדיםים ופגיעה בשדות
*אזורים כפריים: באזורים אלו, הלחימה התבטאה בתקיפת ישובים מבודדיםים ופגיעה בשדות.
(1-0 לערבים).
*הדרכים: בדרכים התנהלה הלחימה העיקרית. כפרים ערבים רבים ישבו על דרכים שחיברו בין ישובים יהודיים. (גם פה 1-0 לערבים)
הדרכים: בדרכים התנהלה הלחימה העיקרית. כפרים ערבים רבים ישבו על דרכים שחיברו בין ישובים יהודיים. (גם פה 1-0 לערבים)
===תוכנית ד'===
תוכנית ד': תוכנית אסטרטגית של ההגנה שעיקרה- השתלטות על שטחים נרחבים בא"י. המטרה, כפי שנוסחה בתוכנית הייתה:
תוכנית אסטרטגית של ההגנה שעיקרה- השתלטות על שטחים נרחבים בא"י. המטרה, כפי שנוסחה בתוכנית הייתה:
1- השתלטות והגנה על שטח המדינה היהודית.
# השתלטות והגנה על שטח המדינה היהודית.
2- השתלטות והגנה על גושי התיישבות.
# השתלטות והגנה על גושי התיישבות.
השיטה:
השיטה:
1- שיפור מערכת ההגנה הקבועה.
שיפור מערכת ההגנה הקבועה.
2- חסימת דרכי גישה של האויב.
# חסימת דרכי גישה של האויב.
3- כיבוש כפרים ערביים בקרבת יישובים ודרכים.
# כיבוש כפרים ערביים בקרבת יישובים ודרכים.
4- התבססות בערים.
# התבססות בערים.
תוכנית זו היוותה שינוי בתפיסת הלחימה. הדגש עבר מהגנה להתקפה.
תוכנית זו היוותה שינוי בתפיסת הלחימה. הדגש עבר מהגנה להתקפה.
[[קטגוריה:מלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:היסטוריה ב']]
[[קטגוריה:היסטוריה מוגבר]]

גרסה אחרונה מ־15:48, 30 בספטמבר 2007

השלב הראשון

מלחמת העצמאות פרצה למחרת ההחלטה באו"ם, כשבשלב זה המלחמה הייתה בין כוחות פנימיים. הבריטים, ששלטו בארץ נסיו להרגיע את העימות תוך כדי פינוי כוחותיהם מא"י. בהצבעה באו"ם נמנעו הבריטים, ובעקבות ההחלטה הם קבעו את תאריך הפינוי ל-14/5/1948. הבריטים סרבו לבקשת האו"ם לדחות את מועד הפינוי, כיוון שהם "כעסו" על האו"ם ורצו למנוע פגיעה ברכוש ונפש. תאריך ההכרזה על המדינה נבע מתוך ההחלטה הבריטית. הברטים התפנו דרך 2 נקודות: חיפה ורפיח. כך שלמעשה ישראל פונתה בהדרגה.

מדיניות הפינוי של הבריטים

הבריטים במהלך הפינוי הגיבו על כל פגיעה בכוחותיהם ובצירים עליהם הם נעו. המקומות שאותם כבר פינו התעלמו ממעשי האלימות. שני הצדדים- היהודים והערבים- האשימו את הבריטים בנטייה לצד השני.

הכוחות הלוחמים

  • היהודים: בצד כוחות ההגנה, האצ"ל והלח"י היו גם מח"ל (מתנדבי חו"ל).
  • הערבים: בישראל היו מליון ו-300 אלף ערבים = פי 2 מהיהודים. 60% מהם חיו בכפרים. הם סבלו מהעדר הנהגה מרוכזת ובאופן כליי היו מאורגנים פחות טוב. הם לחמו על בסיס מקומי במסגרת של כנופיות.

מוקדי הלחימה

  • ערים מעורבות: צפת, טבריה, חיפה, י-ם, עכו ויפו. הלחימה בערים הביאה לשיתוק חיי הכלכלה וחיי היומיום. היא התבטאה בטרור וצליפות. בשלב זה ידה של ההגנה הייתה על העליונה ושטחים רבים נכבשו.
  • אזורים כפריים: באזורים אלו, הלחימה התבטאה בתקיפת ישובים מבודדיםים ופגיעה בשדות.
  • הדרכים: בדרכים התנהלה הלחימה העיקרית. כפרים ערבים רבים ישבו על דרכים שחיברו בין ישובים יהודיים. (גם פה 1-0 לערבים)

תוכנית ד'

תוכנית אסטרטגית של ההגנה שעיקרה- השתלטות על שטחים נרחבים בא"י. המטרה, כפי שנוסחה בתוכנית הייתה:

  1. השתלטות והגנה על שטח המדינה היהודית.
  2. השתלטות והגנה על גושי התיישבות.

השיטה: שיפור מערכת ההגנה הקבועה.

  1. חסימת דרכי גישה של האויב.
  2. כיבוש כפרים ערביים בקרבת יישובים ודרכים.
  3. התבססות בערים.

תוכנית זו היוותה שינוי בתפיסת הלחימה. הדגש עבר מהגנה להתקפה.