גרסה אחרונה מ־09:49, 5 ביולי 2007

סיכום זה דורש הרחבה! אנו מבקשים מהמשתמשים המבינים בתחום לעזור להרחיב את הסיכום.

לפרטים נוספים ראה סיכומונה:סיכומים הדורשים הרחבה. אין להוריד הודעה זו בלי אישור.

א'

אקספוזיציה

הצגת הפתיחה של את הדמויות, את הרקע ואת הבעיה שהסיפור מעלה.

אקרוסטיכון

בכל בית האות הראשונה של השיר מתחיל בשם של המשורר.

ארמז

קטעים שלקחו מהמקרא בשירה צעירה בלבד(שנות ה-20).

ב'

בית

הבית בשירת ימי הביניים אינו אותו הדבר כפי שמקובל היום. בשירת ימי הביניים הבית הוא טור שירי שקול המחולק לשתי צלעות הנקרות "דלת" ו"סוגר". כל הבתים בקטע מסויים יסתיימו בחרוז מבריח (ראה בהמשך). כל בית מהווה יחידה שירית בפני עצמה, והשיר השלם בנוי ממספר מחרוזות של בתים, שכל מחרוזת שכזו מושלמת בפני עצמה.
בין הדלת לסוגר יש על פי רוב יחס של תקבולת או של השלמה.

ג'

ד'

דמות עגולה

זאת דמות בעל תכונות רבות. המשתנות לפי מהלך הסיפור.

דמות שטוחה

זאת דמות בעל חוסר תכונות, לא מתפתח במהלך הסיפור. שבו הדמות השטוחה עוזרת לדמות הראשית לעצב את הסיפור.

ה'

האנשה

נותנים לחפץ דומם תכונות אנושיות.

הקבלה ניגודית

סיכסוך פנימי של הגיבור, בינו לבין עצמו.
דוגמא: ליבי במזרח:"לִבִי בְמִזְרָח וְאָנכִי בְסוֹף מַעֲרָב"
הלב- בציון. הגוף- בספרז.

ו'

ז'

ח'

חזרה

המילה חוזרת יותר פעם אחת בשיר.

חרוז מבריח

תבנית חריזה זו הייתה מחייבת בשירת ימי הביניים. כל אחד מבתי השיר הסתיים בחרוז זה ללא יוצאים מן הכלל. לעיתים קרובות החרוז הופיע כחלק מתפארת הפתיחה גם בסוף של הדלת בבתים הראשונים של השיר.

חריזה

משוררי ימי הביניים ייחסו חשיבות רבה לחריזה. לפי דעתם, לא ניתן להחשיב יצירה כלשהי כשירה אם חסרה בה החריזה. בשירי ימי הביניים החריזה היא בולטת ומורכבת ומעידה על עושר לשוני רב של המשוררים. המשוררים בימי הביניים דרשו שהחרוז יצור הקבלה לא רק בהברה האחרונה אלא גם בעיצור הקודם לתנועה האחרונה של המילה הנחרזת.

חריזה פנימית

על מנת לגוון במקצת את המונוטוניות של החרוז המבריח שולבו בשיר במקומות לא קבועים חרוזים נוספים. חרוזים אלו יכלו לשמש כדי להדגיש מילים מסויימות ולהוספת חן לשיר. החריזה הפנימית לא הייתה דבר מחייב בשירת ימי הביניים.

ט'

י'

כ'

ל'

מ'

מחרוזת

זהו המונח המקביל ל"בית" של ימינו. המחרוזת היא אוסף של בתים בעלי חרוז מבריח משותף ומבנה רעיוני אחיד.

נ'

ס'

ע'

פ'

צ'

צמוד שונה אות

צימוד זה 2 מילים שונות באות אחת בין המילים. דוגמא: הבל – חבל.

ק'

ר'

ש'

שאלה ריטורית

נשאלת השאלה, אבל התשובה כבר ברורה מראש.

שיבוץ

קטעים שלקחו מהמקרא בשירת ימי הביניים בלבד.

ת'

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{דרושה הרחבה}}
+<h1>א'</h1>
+===אקספוזיציה===
+הצגת הפתיחה של את הדמויות, את הרקע ואת הבעיה שהסיפור מעלה.
+===אקרוסטיכון===
+בכל בית האות הראשונה של השיר מתחיל בשם של המשורר.
+===ארמז===
+קטעים שלקחו מהמקרא בשירה צעירה בלבד(שנות ה-20).
+<h1>ב'</h1>
 ===בית===
 הבית בשירת ימי הביניים אינו אותו הדבר כפי שמקובל היום. בשירת ימי הביניים הבית הוא טור שירי שקול המחולק לשתי צלעות הנקרות "דלת" ו"סוגר". כל הבתים בקטע מסויים יסתיימו ב'''חרוז מבריח''' (ראה בהמשך). כל בית מהווה יחידה שירית בפני עצמה, והשיר השלם בנוי ממספר מחרוזות של בתים, שכל מחרוזת שכזו מושלמת בפני עצמה.<BR>
 בין הדלת לסוגר יש על פי רוב יחס של תקבולת או של השלמה.
+<h1>ג'</h1>
+<h1>ד'</h1>
+===דמות עגולה===
+זאת דמות בעל תכונות רבות. המשתנות לפי מהלך הסיפור.
+===דמות שטוחה===
+זאת דמות בעל חוסר תכונות, לא מתפתח במהלך הסיפור. שבו הדמות השטוחה עוזרת לדמות הראשית לעצב את הסיפור.
+<h1>ה'</h1>
+===האנשה===
+נותנים לחפץ דומם תכונות אנושיות.
+===הקבלה ניגודית===
+סיכסוך פנימי של הגיבור, בינו לבין עצמו.<br>
+דוגמא: ליבי במזרח:"לִבִי בְמִזְרָח וְאָנכִי בְסוֹף מַעֲרָב"<br>
+הלב- בציון. הגוף- בספרז.<br>
+<h1>ו'</h1>
+<h1>ז'</h1>
+<h1>ח'</h1>
+===חזרה===
+המילה חוזרת יותר פעם אחת בשיר.
+===חרוז מבריח===
+תבנית חריזה זו הייתה מחייבת בשירת ימי הביניים. כל אחד מבתי השיר הסתיים בחרוז זה ללא יוצאים מן הכלל. לעיתים קרובות החרוז הופיע כחלק מ'''תפארת הפתיחה''' גם בסוף של הדלת בבתים הראשונים של השיר.
+===חריזה===
+משוררי ימי הביניים ייחסו חשיבות רבה לחריזה. לפי דעתם, לא ניתן להחשיב יצירה כלשהי כשירה אם חסרה בה החריזה. בשירי ימי הביניים החריזה היא בולטת ומורכבת ומעידה על עושר לשוני רב של המשוררים. המשוררים בימי הביניים דרשו שהחרוז יצור הקבלה לא רק בהברה האחרונה אלא גם בעיצור הקודם לתנועה האחרונה של המילה הנחרזת.<br>
+===חריזה פנימית===
+על מנת לגוון במקצת את המונוטוניות של החרוז המבריח שולבו בשיר במקומות לא קבועים חרוזים נוספים. חרוזים אלו יכלו לשמש כדי להדגיש מילים מסויימות ולהוספת חן לשיר. החריזה הפנימית לא הייתה דבר מחייב בשירת ימי הביניים.
+<h1>ט'</h1>
+<h1>י'</h1>
+<h1>כ'</h1>
+<h1>ל'</h1>
+<h1>מ'</h1>
 ===מחרוזת===
 זהו המונח המקביל ל"בית" של ימינו. המחרוזת היא אוסף של בתים בעלי חרוז מבריח משותף ומבנה רעיוני אחיד.
+<h1>נ'</h1>
+<h1>ס'</h1>
+<h1>ע'</h1>
+<h1>פ'</h1>
+<h1>צ'</h1>
+===צמוד שונה אות===
+צימוד זה 2 מילים שונות באות אחת בין המילים.
+דוגמא: הבל – חבל.
+<h1>ק'</h1>
+<h1>ר'</h1>
+<h1>ש'</h1>
+===שאלה ריטורית===
+נשאלת השאלה, אבל התשובה כבר ברורה מראש.
+===שיבוץ===
+קטעים שלקחו מהמקרא בשירת ימי הביניים בלבד.
+<h1>ת'</h1>
-==חריזה==
-משוררי ימי הביניים ייחסו חשיבות רבה לחריזה. לפי דעתם, לא ניתן להחשיב יצירה כלשהי כשירה אם חסרה בה החריזה. בשירי ימי הביניים החריזה היא בולטת ומורכבת ומעידה על עושר לשוני רב של המשוררים. המשוררים בימי הביניים דרשו שהחרוז יצור הקבלה לא רק בהברה האחרונה אלא גם בעיצור הקודם לתנועה האחרונה של המילה הנחרזת.
-===חרוז מבריח===
-תבנית חריזה זו הייתה מחייבת בשירת ימי הביניים. כל אחד מבתי השיר הסתיים בחרוז זה ללא יוצאים מן הכלל. לעיתים קרובות החרוז הופיע כחלק מ'''תפארת הפתיחה''' גם בסוף של הדלת בבתים הראשונים של השיר.
-===חריזה פנימית===
-על מנת לגוון במקצת את המונוטוניות של החרוז המבריח שולבו בשיר במקומות לא קבועים חרוזים נוספים. חרוזים אלו יכלו לשמש כדי להדגיש מילים מסויימות ולהוספת חן לשיר. החריזה הפנימית לא הייתה דבר מחייב בשירת ימי הביניים.
 __NOTOC__
+[[קטגוריה:ספרות]]

אמצעים אומנותיים בשירת ימי הביניים: הבדלים בין גרסאות בדף