על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

טיוטת הסכם לשלומים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
*[[ספרות|לחץ כאן כדי לחזור לסיכומים בספרות]]
----
השיר האחרון שסוגר את הקובץ קרון חתום.
השיר האחרון שסוגר את הקובץ קרון חתום.


== השיר: ==
<h4>
טוב, טוב אדונים הזועקים חמס כתמיד,<br>
בעלי-נס טורדנים,<br>
שקט!<br>
הכל יוחזר למקומו,<br>
סעיף אחר סעיף.<br>
הצעקה אל תוך הגרון.<br>
שיני הזהב אל הלסת.<br>
הפחד.<br>
העשן אל ארובות הפח והלאה ופנימה<br>
אל חלל העצמות,<br>
וכבר תקרמו עור וגידים ותחיו,<br>
הנה עדיין תחיו לכם,<br>
יושבים בסלון, קוראים עתון ערב.<br>
הנה הנכם ! הכל בעוד מועד.<br>
ואשר לכוכב הצהוב: מיד יתלש<br>
מעל החזה<br>
ויהגר לשמים.<br>
</h4>
== תוכן השיר: ==


זהו שיר שמתייחס לדיון שהיה קיים בישראל בשנות ה-50, לגבי הלגיטימיות לקבל פיצויים מגרמניה.
זהו שיר שמתייחס לדיון שהיה קיים בישראל בשנות ה-50, לגבי הלגיטימיות לקבל פיצויים מגרמניה.
שורה 27: שורה 54:


הוא פונה אליהם בלשון התרסה ותוכחה- במילים אחרות אומר שאין אפשרות לשכוח את העבר, גם הכסף לא ישכיח את העבר, ולעולם לא תשוב אותה שגרת חיים שהייתה לפני המלחמה.
הוא פונה אליהם בלשון התרסה ותוכחה- במילים אחרות אומר שאין אפשרות לשכוח את העבר, גם הכסף לא ישכיח את העבר, ולעולם לא תשוב אותה שגרת חיים שהייתה לפני המלחמה.
הסיום של השיר הוא סיום שונה מכל יתר השיר. הוא יוצא מנקודת הנחה שעם חזרת החיים, יחזור גם הטלאי הצהוב, אבל אותו טלאי מוזכר בשיר ככוכב, והכוכב יטלש מעל הגוף ויעלה לשמיים לדראון עולם.
הסיום של השיר הוא סיום שונה מכל יתר השיר. הוא יוצא מנקודת הנחה שעם חזרת החיים, יחזור גם הטלאי הצהוב, אבל אותו טלאי מוזכר בשיר ככוכב, והכוכב יטלש מעל הגוף ויעלה לשמיים לדראון עולם.<br><br>


הכוונה ב"דראון עולם" ניתנת להבנה בשני כיוונים:
הכוונה ב"דראון עולם" ניתנת להבנה בשני כיוונים:<br>
1. היהודים ימשיכו להיות שונים, אך הסימן (הטלאי), יהיה אוניברסלי. ההבדלה תהיה לתמיד.
1.::היהודים ימשיכו להיות שונים, אך הסימן (הטלאי), יהיה אוניברסלי. ההבדלה תהיה לתמיד.<br>
2. בעצם קבלת הכסף, מוותר היהודי על סימני הזהות שלו, מטשטש את זהותו.
2.::בעצם קבלת הכסף, מוותר היהודי על סימני הזהות שלו, מטשטש את זהותו.<br>




----
----
*בית הספר "כרמל זבולון"
*בית הספר "כרמל זבולון"
[[קטגוריה:ספרות]]

גרסה אחרונה מ־11:54, 10 ביולי 2007


השיר האחרון שסוגר את הקובץ קרון חתום.


השיר:

טוב, טוב אדונים הזועקים חמס כתמיד,
בעלי-נס טורדנים,
שקט!
הכל יוחזר למקומו,
סעיף אחר סעיף.
הצעקה אל תוך הגרון.
שיני הזהב אל הלסת.
הפחד.
העשן אל ארובות הפח והלאה ופנימה
אל חלל העצמות,
וכבר תקרמו עור וגידים ותחיו,
הנה עדיין תחיו לכם,
יושבים בסלון, קוראים עתון ערב.
הנה הנכם ! הכל בעוד מועד.
ואשר לכוכב הצהוב: מיד יתלש
מעל החזה
ויהגר לשמים.

תוכן השיר:

זהו שיר שמתייחס לדיון שהיה קיים בישראל בשנות ה-50, לגבי הלגיטימיות לקבל פיצויים מגרמניה. השיר מביע עמדה מאוד אירונית וחד שמעית לגבי נושא השילומים.

כותרת השיר מדגישה באופן אירוני את תפיסת הדובר לגבי הלגיטימיות של העניין- זהו לא הסכם סגור, אלא טיוטה- דבר שהוא איננו חתום וסופי, ניתן לשינוי.

ההתייחסות לטיוטה הוי חסרת חשיבות- "זו רק טיוטה".

השיר נמסר מפי דובר אל קבוצת נמענים, שיכולים להיות הגרמנים, או הניצולים עצמם.

הגרמנים- מחזירים כסף, אך אין ביכולתם, עפ"י תפיסת הדובר, לכפר על מעשיהם בדרך זו.

הניצולים- יהודים, שבוויכוח סביב מהות הפיצויים סבורים שראוי לקבלם.

הדובר מביע עמדה נחרצת בכך שהכסף לא יעזור בהחזרת החיים, ויש בו תאוות בצע. השיר מעלה מעין ויכוח, שמודגש ע"י הביטויים "טוב, טוב" ו"שקט".

הרשימה הקטלוגית המופיעה לאורך השיר מדגישה את המצב שכפי שהרצח היה סיסטמתי ושיטתי, כך גם השילומים- באים מתפיסה טכנית וחסרת התחשבות. הרעיון מודגש ע"י הביטוי "סעיף אחר סעיף", שמדגיש את הרשימה הקטלוגית, הקרה.

הרשימה מדגישה את קרות הרוח של הגרמנים, את הפרטים המתוכננים, הצעקה היא צעקת כאב וגם צעקת התרסה, שיני הזהב מייצגות את התפיסה הגרמנית- מה שמעניין את הגרמני זה הזהב בגוף שלו, הפחד הוא מופשט, לא ברור איך יחזור.

לאחר מכן עובר התיאור לגרוטסקי ומאיים- אשר מזכיר את חזון העצמות היבשות של יחזקאל. בתנ"ך הוא אומנם מופיע באופן חיובי (אחרית הימים, שיבת ציון), ואילו כאן מדובר במצב מאוד מזעזע ודוחה (שימוש בארמז דיסהרמוני).

הדובר פונה באופן אירוני אל אותם אנשים המאמינים שעם קבלת הסכם השילומים, הכל יחזור למקומו ואומר להם שעם קבלת הכסף, דבר לא ישתנה, דבר לא ייפתר.

הוא פונה אליהם בלשון התרסה ותוכחה- במילים אחרות אומר שאין אפשרות לשכוח את העבר, גם הכסף לא ישכיח את העבר, ולעולם לא תשוב אותה שגרת חיים שהייתה לפני המלחמה. הסיום של השיר הוא סיום שונה מכל יתר השיר. הוא יוצא מנקודת הנחה שעם חזרת החיים, יחזור גם הטלאי הצהוב, אבל אותו טלאי מוזכר בשיר ככוכב, והכוכב יטלש מעל הגוף ויעלה לשמיים לדראון עולם.

הכוונה ב"דראון עולם" ניתנת להבנה בשני כיוונים:
1.::היהודים ימשיכו להיות שונים, אך הסימן (הטלאי), יהיה אוניברסלי. ההבדלה תהיה לתמיד.
2.::בעצם קבלת הכסף, מוותר היהודי על סימני הזהות שלו, מטשטש את זהותו.



  • בית הספר "כרמל זבולון"