על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
הקמת מסגרות אירגוניות ומסודות לתנועה הציונית: הבדלים בין גרסאות בדף
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
אבנר ניחוח (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===מוסדות מארגנים=== | ===מוסדות מארגנים=== | ||
#'''הקונגרס הציוני:'''<br> | #'''הקונגרס הציוני:'''<br>- אינדיקציה לאופי הדמוקרטי של התנועה הציונית | ||
#'''מוסד העליון לעינייני חקיקה ותקציב:'''<br> | #'''מוסד העליון לעינייני חקיקה ותקציב:'''<br> | ||
#'''ועד הפועל הציוני:'''<br> | #'''ועד הפועל הציוני:'''<br> | ||
#'''ועד הפועל הציוני המצומצם:'''<br> | #'''ועד הפועל הציוני המצומצם:'''<br> | ||
===מוסדות מיישבים=== | ===מוסדות מיישבים=== | ||
גרסה מ־02:06, 6 בנובמבר 2007
הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית:
בקונגרס הציוני הוקמה ההסתדרות הציונית שהייתה מורכבת ממספר גופים.
מוסדות כספיים
כדי להגשים את המטרה הציונית הוקמו מוסדות רבים בתנועה הציונית:(דוגמאות מומלצות).
- אוצר ההתיישבות: "אוצר התיישבות היהודים היה הגוף האחראי למימון פעולות התנועה הציונית.
- "בנק אנגלו-פלסטינה"(חברת הבת שלו של אוצר ההתיישבות) היתה אחראית לשמירת הכספים.
מוסדות מארגנים
- הקונגרס הציוני:
- אינדיקציה לאופי הדמוקרטי של התנועה הציונית - מוסד העליון לעינייני חקיקה ותקציב:
- ועד הפועל הציוני:
- ועד הפועל הציוני המצומצם:
מוסדות מיישבים
- הקרן הקיימת לישראל: גוף שנוסד במטרה לרכוש אדמות בארץ ישראל כדי למסור אותן להתיישבות יהודית.
- המשרד הארץ-ישראלי: זהו היה המשרד אשר ייצג את ההסתדרות הציונית בא"י והיה אחראי על ארגון וביצוע ההתיישבות.
- חברת הכשרת היישוב:
מאפייני ההסתדרות הציונית:
- ארגון גג עולמי א- פוליטי של יהודי העולם.
- להסתדרות היו סניפים מקומיים ברחבי אירופה.
בראשם עמדו נציגים שנבחרו ע"י חברי הסניף ששילמו את "מס השקל", בבחירות דמוקרטיות. - מוסדות ההסתדרות יצרו מנגנון קבוע שדמה למוסדות של מדינה ושימש בסיס למוסדות המדינה שבדרך.
פעולות ההסתדרות הציונית:
- ניהול משא ומתן להשגת צ'רטר מוכר ע"י אומות העולם.
- פעילות ארגונית ותרבותית לטיפוח תודעה לאומית וציונית.
התארגנות לעלייה
ההתארגנות לעלייה אפיינה בעיקר את "חובבי ציון".
הם ערכו רשימות של מועמדים לעלייה, אספו כספים לרכישת קרקעות בא"י, בחרו נציגים שיצאו לא"י כדי להכין את הקרקע לעולים וארגנו קבוצות שעלו לא"י.
חובבי ציון היוו חלק נכבד מהעלייה הראשונה.
חלקם עלו כבודדים וחלקם עלו בקבוצות. דוגמא לקבוצה של "חובבי ציון" שפעלה בנושא העלייה היא אגודת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה).
אגודה זו הוציאה כרוז אל הנוער היהודי בעיתון "המליץ", תחת הכותרת "קול בני הנעורים".
הכרוז פנה לנוער וקרא להם להתאחד ולעלות לא"י. בסופו של דבר התארגנה קבוצה של 14 צעירים בראשותו של ישראל בלקינד. הם עלו לא"י, עבדו במקווה ישראל שם קיבלו הכשרה חקלאית. בהמשך הצטרפו אליהם חברים נוספים וחלקם הקימו את המושבה גדרה.