2,362
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
אין תקציר עריכה |
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
||
(11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
חזרה ל[[אזרחות]] | |||
---- | |||
העקרון הראשון של הדמוקרטיה הוא שלטון העם. | העקרון הראשון של הדמוקרטיה הוא שלטון העם. | ||
הרעיון של שלטון העם נהגה כבר לפני כ-3000 שנה, אך רק במאה השנים האחרונות הבשיל הרעיון ויצר מהפך גדול בהשקפת העולם. | הרעיון של שלטון העם נהגה כבר לפני כ-3000 שנה, אך רק במאה השנים האחרונות הבשיל הרעיון ויצר מהפך גדול בהשקפת העולם. | ||
שורה 5: | שורה 8: | ||
אם זאת יש לציין שמתוך 210 מדינות בעולם רק כ-40 הן דמוקרטיות | אם זאת יש לציין שמתוך 210 מדינות בעולם רק כ-40 הן דמוקרטיות | ||
*'''דמוקרטיה ישירה | *'''דמוקרטיה ישירה:''' | ||
צורה שבה שלטון העם בא לידי ביטוי בצורה השלמה ביותר- העם קובע ומחליט בכל נושא. | |||
*'''דמוקרטיה עקיפה | *'''דמוקרטיה עקיפה:''' | ||
שלטון של נציגי העם. מה שמתקיים בימינו בעולם. העם בוחר נציגים שישלטו עבורו בפרק זמן מוגבל. | שלטון של נציגי העם. מה שמתקיים בימינו בעולם. העם בוחר נציגים שישלטו עבורו בפרק זמן מוגבל. | ||
האם העם באמת ריבון בצורת הממשל הזו? מקור הריבונות הוא העם. העם הוא סמכות '''העל''' הרשאית להשתמש בעוצמה במדינה. | האם העם באמת ריבון בצורת הממשל הזו? מקור הריבונות הוא העם. העם הוא סמכות '''העל''' הרשאית להשתמש בעוצמה במדינה. | ||
שורה 14: | שורה 17: | ||
*משאל עם: | *משאל עם: | ||
משאל עם הוא כלי של דמוקרטיה ישירה בתוך דמוקרטיה עקיפה. | משאל עם הוא כלי של דמוקרטיה ישירה בתוך דמוקרטיה עקיפה. | ||
קיימים שני סוגים של משאל עם- בתוך החוקה כמו בשוויץ ששם יש 4 פעמים בשנה משאל עם מתוקף החוק | קיימים שני סוגים של משאל עם- סוג אחד - בתוך החוקה כמו בשוויץ ששם יש 4 פעמים בשנה משאל עם מתוקף החוק, | ||
ואילו הסוג השני הוא משאל עם חד פעמי שנעשה הד הוק- לצורך עניין מסויים וחשוב שהוא קריטי לגור המדינה. למשל: הצטרפות לאיחוד האירופאי, לאיחוד המוניטרי {של המטבע וכו"}, התנתקות מהשטחים ועוד. | |||
===החסרונות והיתרונות של משאל עם:=== | |||
'''חסרונות:''' | |||
# ביטול הסמכות של נבחרי העם ושל הממשלה, יוצר זילות של המערכת המדינית. | |||
# תשובה של כן/לא איננה מאפשרת פשרה והתייחסות מורכבת לסוגייה. | |||
# הסוגיות מסובכות מדי להכרעה פשוטה של כן ולא של ציבור לא מקצועיץ | |||
# השאלות נותנות אופציה למניפולציות. | |||
# עליוניות גבוהות. | |||
# הכרעה חד צדדית יכולה ליצור קרע בעם. | |||
'''יתרונות:''' | |||
''' | # חיזוק הכוח והסמכות של העם. זוהי פעולה מאד דמוקרטית. | ||
# הכרעה של העם מחזקת את ההחלטה של המנהיגים. הגברת הלגיטימציה של ההחלטה. | |||
==3 צורות עיקריות למימוש שלטון העם:== | |||
'''1. משטר פרלמנטרי-'''<br> | |||
מה שמתקיים בישראל.<br> | |||
כל אדם מצביע למפלגה = מצע + קבוצת נבחרים.<br> | |||
(המפלגה בוחרת בתוכה- בבחירות פנימיות- את הדרגו בתוכה.)<br> | |||
המפלגה שקיבלה את מירב הקולות והעומד בראשה יקבלו את המנדט להרכיב ממשלה- קואוליציה. לרוב אין להם את הרוב {61+ חברי כנסת} אז הם נדרשים לבנות את הקואוליציה עם מפלגות נוספות. עם המפלגות הללו יש למפלגה הנבחרת בעלת המנדט, הסכמים קואליציוניים בהם המפלגה המצטרפת זכתה בכוח מסויים- תיקי שרים, תקציבים ועוד. | המפלגה שקיבלה את מירב הקולות והעומד בראשה יקבלו את המנדט להרכיב ממשלה- קואוליציה. לרוב אין להם את הרוב {61+ חברי כנסת} אז הם נדרשים לבנות את הקואוליציה עם מפלגות נוספות. עם המפלגות הללו יש למפלגה הנבחרת בעלת המנדט, הסכמים קואליציוניים בהם המפלגה המצטרפת זכתה בכוח מסויים- תיקי שרים, תקציבים ועוד. | ||
מתוך הקואוליציה יוצאת הממשלה (שרים וסגני שרים) '''הרשות המבצעת'''. אל מול הקואוליציה ניצבת האופוזיציה שמתנגדת לקואוליציה. | מתוך הקואוליציה יוצאת הממשלה (שרים וסגני שרים) '''הרשות המבצעת'''. אל מול הקואוליציה ניצבת האופוזיציה שמתנגדת לקואוליציה. | ||
מכיוון שחברי הממשלה הם גם חברים כנסת שיכולים לחוקק- במשטר הפרלמנטרי הפרדת הרשויות קטנה יותר לעומת המשטר הנשיאותי. | מכיוון שחברי הממשלה הם גם חברים כנסת שיכולים לחוקק- במשטר הפרלמנטרי הפרדת הרשויות קטנה יותר לעומת המשטר הנשיאותי. | ||
''' | '''2. משטר נשיאותי-''' <br> | ||
מתקיים בארה"ב. | מתקיים בארה"ב.<br> | ||
במשטר הנשיאותי העם בוחר את מי שיעמוד בראש הרשות המבצעת באופן אישי- בנשיא. | במשטר הנשיאותי העם בוחר את מי שיעמוד בראש הרשות המבצעת באופן אישי- בנשיא.<br> | ||
מצד שני היא גם בוחרת את הבמפלגה ו'''אדם'''. שיעמוד בראש הראשות המבצעת '''בלבד'''. הוא לא חלק מבית הנבחרים והוא ממנה לעצמו את השרים מחוץ לבית הנבחרים. | מצד שני היא גם בוחרת את הבמפלגה ו'''אדם'''. שיעמוד בראש הראשות המבצעת '''בלבד'''. הוא לא חלק מבית הנבחרים והוא ממנה לעצמו את השרים מחוץ לבית הנבחרים.<br> | ||
לכן הפרדת הרשויות במשר הנשיאותי היא עמוקה יותר. | לכן הפרדת הרשויות במשר הנשיאותי היא עמוקה יותר.<br> | ||
בבית התחתון יושבים נציגים לפי גודל המדינה- גדולה יותר, נציגים רבים יותר. | בבית התחתון יושבים נציגים לפי גודל המדינה- גדולה יותר, נציגים רבים יותר. | ||
שורה 55: | שורה 54: | ||
''' | '''3. משטר מעורב-'''<br> | ||
שילוב חלקים מהמשטר הפרלמנטרי ומהמשטר הנשיאותי. | שילוב חלקים מהמשטר הפרלמנטרי ומהמשטר הנשיאותי.<br> | ||
בצרפת למשל- הנשיא הוא ראש המדינה, נבחר ל7 שנים באופן ישיר. הנשיא אחראי על ענייני החוץ והבטחון של המדינה. | בצרפת למשל- הנשיא הוא ראש המדינה, נבחר ל7 שנים באופן ישיר. הנשיא אחראי על ענייני החוץ והבטחון של המדינה.<br> | ||
ראש הממשלה והפרלמנט נבחרים אחת ל-5 שנים בבחירות נפרדות. בבחירות אלה העם בוחר במפלגה שמרכיבה את הרשות המחוקקת וממנה יוצאים גם השרים. | ראש הממשלה והפרלמנט נבחרים אחת ל-5 שנים בבחירות נפרדות. בבחירות אלה העם בוחר במפלגה שמרכיבה את הרשות המחוקקת וממנה יוצאים גם השרים. | ||
[[קטגוריה:אזרחות]] |