2,362
עריכות
על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.
אין תקציר עריכה |
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
אמנון אני חולה | *הסיכום ממערכי השיעור לפרק שירת ימה"ב | ||
*כתב וערך: המורה אלי פררה | |||
*אמנון אני חולה / ר' שלמה אבן גבירול | |||
<blockquote style="border:1px solid blue; padding:2em;"> | |||
<h1> | |||
1. אַמְנוֹן אֲנִי חוֹלֶה קִרְאוּ אֱלֵי תָּמָר / כִּי חוֹשְקָהּ נָפַל בְּרֶשֶת וְגַם מִכְמָר.<BR><BR> | |||
2. רֵעַי מְיֻדָּעַי אֵלַי הֲבִיאוּהָ, / אַחַת שְאֵלָתִי מִכֶּם אֲשֶר אֹמַר:<BR><BR> | |||
3. קִשְרוּ עֲטֶרֶת עַל רֹאשָהּ וְהָכִינוּ / עֶדְיָהּ וְשִימוּ עַל יָדָהּ בְּכוֹס חָמָר.<BR><BR> | |||
4. תָּבוֹא וְתַשְקֵנִי, אוּלַי תְּכַבֶּה אֵש / לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה בְּשָרִי אֲשֶר סָמָר.<BR> | |||
</h1> | |||
</blockquote> | |||
<BR> | |||
*השיר מסוּוג כשיר "חשק" – שיר אהבה. | |||
'''המצויות בסוג שיר כזה:''' הנערה הבתולה (למרות שאין | |||
בשיר איזכור ממשי שהנערה בתולה, אבל יש רמיזות וקונוטציות מקראיות ברורות שמדובר | |||
בנערה בתולה, ועל כך בהמשך) הידידים והרֵעִים, שבאים לעזרתו של האוהב המיוסר ונותנים לו | |||
מעצותיהם ומעזרתם איך לקרב בין האוהבים, וכמובן הופעת כוס היין, המשתלב תמיד בשיר | |||
"חשק". כמו כן העדיים והתכשיטים שעל ידי הנערה, וכמובן, ראשית לכל; ייסורי-האוהב, עד | |||
שנחלתה נפשו מרוב אהבתו לאהובה, שאינה נענית. מחלה שסופה מוות. אימת-המוות מרחפת | |||
מעל ראשו של החולה האוהב, אם לא תיענה אהבתו. | |||
===נושא השיר=== | |||
הנושא הוא פשוט וברור ואינו "מסתתר" מאחורי ביטויים נעלמים: מעשה בדובר שנפשו יוצאת אל אהובתו,ובגלל שהיא אינה נענית במהרה לקריאתו הוא נעשה חולה, ומי שירפא את חוליו היא כוס היין, שתשכיח ותשקיט (תְּכַבֶּה, כלשון השיר) את לבו מייסורי-אהבתו. הדובר מבקש מרעיו ומיודעיו, החברים הקרובים ביותר, שיעשו את מבוקשו: '''לקרא לה לתמר, שתבוא אליו, כי הוא, אמנון הדובר, חולה'''. | |||
יש לקרוא את הדלת כך: "אמנון אני, חולה". בדלת מסביר הדובר, מדוע הוא נפל לחולי? מפני שנפל ברשת שטמנה לו תמר האהובה. רשת ומכמר; זוהי כפילות לשון (לשתי המילים אותה משמעות – רשת) הכפילות באה להסביר את העומק של נפילתו ברשת. יש בשיר כמובן, *קונוטציה מקראית ברורה מהספור התנכ"י של אמנון ותמר. | |||
אמנון המקראי מבקש את נפשו למות בגלל אהבתו לאחותו החורגת. | |||
שם, במקרא, הוא מִתְחלֶה ואינו חולה ממש, (ואילו כאן בשיר הוא חולה). במקרא ידידו מייעץ לו | |||
להביא את תמר אל חדרו בעורמה: שיבקש ממנה להכין לביבות ושתאכיל אותו מהן וכך יבריא. | |||
היא מגיעה לחדרו של אמנון כמצוותו, ומביאה לו לביבות לאכול, כדי שיבריא מידהּ. הוא סוגר עליה את הדלתות,ונאנסת על ידו. | |||
זהו הסיפור המקראי. בשיר שלפנינו יש שינוי. הדובר חולה ממש, ואינו מבקש שתמר תבריא | |||
אותו, אלא שיכינו אותה לקראתו ושיביאוה אליו, כדי שתשקה אותו מכוס התרעלה. | |||
'''טור 1:''' "''אַמְנוֹן אֲנִי חוֹלֶה קִרְאוּ אֱלֵי תָּמָר / כִּי חוֹשְקָהּ נָפַל בְּרֶשֶת וְגַם מִכְמָר.''" | |||
אמנון האוהב חולה, מבקש לקרוא לתמר אהובתו, כי חושקָהּ (החושק, האוהב שלה) נפל | |||
ברשת אהבתה. בטור הראשון – תפארת הפתיחה, הנושאת את הרעיון המרכזי והנושא | |||
של השיר. ולהלן הפרמטרים של הקבועים של הקונבנציה לקישוט "תפארת הפתיחה": | |||
א. '''נושא השיר מובע כבר בראשיתו'''; אהבתו של אמנון לאהובתו תמר, אהבה קשה | |||
שמביאה אותו לידי חולי, שמצריך "תרופה בדוקה" לעניין זה, והיא כוס היין. | |||
ב. חריזה פנימית בין הדלת והסוגר; תָמָר = מִכְמָר. | |||
ג. קישוט בולט המפאר את הטור: השיבוץ מהמקרא של שני שמות האוהבים הידועים | |||
במקרא: אמנון ותמר. כסמל לזוג רומנטי ולאהבה "שורפת" עד כדי חולי. | |||
'''טור 2 :''' "''רֵעַי מְיֻדָּעַי אֵלַי הֲבִיאוּהָ, / אַחַת שְאֵלָתִי מִכֶּם אֲשֶר אֹמַר:''" | |||
הדובר פונה לרעֵיו ומיודעיו שיביאו אליו את תמר, כי הוא חולה ועל כן הוא מבקש | |||
מהם, שיביאו אותה אליו. עד כדי כך הוא חולה עד שהוא מבקש את נפשו למות. שיבוץ | |||
מספר "איוב". כפי שידוע לנו, הרשב"ג הרבה להביא סמלים ושיבוצים מספר איוב, בגלל | |||
ההקשרים שהוא עושה עם דמותו של איוב לדמותו שלו. והשיבוץ הוא: "מִי יִתֵּן תָּבֹוא | |||
שֶאֱלָתִי[...] וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי יַתֵּר יָדֹו וִיבַצְּעֵנִי" בפסוקים אלה מבטא איוב את משאלתו למות בעקבות ייסוריו ומחלת העור שלו. | |||
'''טור 3:''' "''קִשְרוּ עֲטֶרֶת עַל רֹאשָהּ וְהָכִינוּ / עֶדְיָהּ וְשִימוּ עַל יָדָהּ בְּכוֹס חָמָר.''" | |||
בקשתו מהידידים ומחבריו לא רק להביא את האהובה תמר אליו, אלא "להכין" אותה | |||
וליַפּות אותה לקראתו. לקשור על ראשה עטרת (כתר-מלכות) זכר לספור המקרא של | |||
בת-המלך שלמה הנסיכה תמר. | |||
בדלת מסביר ומבקש הדובר; לא רק לשים כתר על ראשה, אלא גם "לקשט" אותה בעדיים כיאה לאהובה שבאה לחדרו של האהוב. | |||
ויש עוד בקשה בפיו; לשים בידה את כוס החָמָר, כלומר את כוס היין, חמר = יין, (הביטוי היום | |||
הוא "חֲמַרְמוֹרֶת", שנגזרה מהמילה חָמָר – יין). ,hang-over - בעברית למילה האנגלית | |||
'''טור 4''' : "''תָּבוֹא וְתַשְקֵנִי, אוּלַי תְּכַבֶּה אֵש / לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה בְּשָרִי אֲשֶר סָמָר''". | |||
ב'''טור זה, כתפארת הסיום, באה לידי ביטוי האהבה הלא מסופקת.''' | |||
האישה האהובה תבוא בעצמה אל האהוב המיוסר ותשקה אותו את כוס התרעלה, ובמותו אולי תיכבה | |||
אש אהבתו, אשר בִּלָּה (כַּלְתה) את בשרו ואשר בגללה שערו סָמַר. | |||
משאלת המוות בגלל האהבה נרמזת גם בשמות הגיבורים של שיר זה; אמנון ותמר. אהבת אח ואחות, | |||
האסורים על פי התורה ודינם מוות. זאת אהבה שאינה יכולה להתגשם בגלל האיסור | |||
החמור, ועל כן סופה מוות. | |||
1. סוג השיר, שיר חשק (אהבה) משולב עם שיר יין. סוג השיר ומשמעותו לגבי נושא השיר. | |||
2. הקונוטציה המקראית לספור האהבה של אמנון ותמר הנסיכים, בני שלמה המלך. | |||
3. הצימוד המוכפל להדגשת נפילתו של האוהב ברשתה של תמר: "מכמר ורשת". | |||
4. כוס התרעלה. קונבנציה של שיר היין בשירת ימה"ב. המבטאים את יסוריו של האוהב. | |||
5. השיבוץ המקראי מספר איוב: " אַחַת שְאֵלָתִי". | |||
6. הצימוד בשיכול האותיות ושינוי משמעות: "לִבִּי אֲשֶר בִּלָּה". | |||