אמצעים אומנותיים בשירת ימי הביניים: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{דרושה הרחבה}}
{{דרושה הרחבה}}
 
<h1>א'</h1>
 
===אקרוסטיכון===
בכל בית האות הראשונה של השיר מתחיל בשם של המשורר.
<h1>ב'</h1>
===בית===
===בית===
הבית בשירת ימי הביניים אינו אותו הדבר כפי שמקובל היום. בשירת ימי הביניים הבית הוא טור שירי שקול המחולק לשתי צלעות הנקרות "דלת" ו"סוגר". כל הבתים בקטע מסויים יסתיימו ב'''חרוז מבריח''' (ראה בהמשך). כל בית מהווה יחידה שירית בפני עצמה, והשיר השלם בנוי ממספר מחרוזות של בתים, שכל מחרוזת שכזו מושלמת בפני עצמה.<BR>
הבית בשירת ימי הביניים אינו אותו הדבר כפי שמקובל היום. בשירת ימי הביניים הבית הוא טור שירי שקול המחולק לשתי צלעות הנקרות "דלת" ו"סוגר". כל הבתים בקטע מסויים יסתיימו ב'''חרוז מבריח''' (ראה בהמשך). כל בית מהווה יחידה שירית בפני עצמה, והשיר השלם בנוי ממספר מחרוזות של בתים, שכל מחרוזת שכזו מושלמת בפני עצמה.<BR>
בין הדלת לסוגר יש על פי רוב יחס של תקבולת או של השלמה.
בין הדלת לסוגר יש על פי רוב יחס של תקבולת או של השלמה.
 
<h1>ג'</h1>
<h1>ד'</h1>
<h1>ה'</h1>
===האנשה===
נותנים לחפץ דומם תכונות אנושיות.
<h1>ו'</h1>
<h1>ז'</h1>
<h1>ח'</h1>
===חזרה===
המילה חוזרת יותר פעם אחת בשיר.
===חרוז מבריח===
תבנית חריזה זו הייתה מחייבת בשירת ימי הביניים. כל אחד מבתי השיר הסתיים בחרוז זה ללא יוצאים מן הכלל. לעיתים קרובות החרוז הופיע כחלק מ'''תפארת הפתיחה''' גם בסוף של הדלת בבתים הראשונים של השיר.
===חריזה===
משוררי ימי הביניים ייחסו חשיבות רבה לחריזה. לפי דעתם, לא ניתן להחשיב יצירה כלשהי כשירה אם חסרה בה החריזה. בשירי ימי הביניים החריזה היא בולטת ומורכבת ומעידה על עושר לשוני רב של המשוררים. המשוררים בימי הביניים דרשו שהחרוז יצור הקבלה לא רק בהברה האחרונה אלא גם בעיצור הקודם לתנועה האחרונה של המילה הנחרזת.<br>
===חריזה פנימית===
על מנת לגוון במקצת את המונוטוניות של החרוז המבריח שולבו בשיר במקומות לא קבועים חרוזים נוספים. חרוזים אלו יכלו לשמש כדי להדגיש מילים מסויימות ולהוספת חן לשיר. החריזה הפנימית לא הייתה דבר מחייב בשירת ימי הביניים.
<h1>ט'</h1>
<h1>י'</h1>
<h1>כ'</h1>
<h1>ל'</h1>
<h1>מ'</h1>
===מחרוזת===
===מחרוזת===
זהו המונח המקביל ל"בית" של ימינו. המחרוזת היא אוסף של בתים בעלי חרוז מבריח משותף ומבנה רעיוני אחיד.
זהו המונח המקביל ל"בית" של ימינו. המחרוזת היא אוסף של בתים בעלי חרוז מבריח משותף ומבנה רעיוני אחיד.
<h1>נ'</h1>
<h1>ס'</h1>
<h1>ע'</h1>
<h1>פ'</h1>
<h1>צ'</h1>
===צמוד שונה אות===
צימוד זה 2 מילים שונות באות אחת בין המילים.
דוגמא: הבל – חבל.
<h1>ק'</h1>
<h1>ר'</h1>
<h1>ש'</h1>
===שאלה ריטורית===
נשאלת השאלה, אבל התשובה כבר ברורה מראש.
===שיבוץ===
קטעים שלקחו מהמקרא.
<h1>ת'</h1>


==חריזה==
משוררי ימי הביניים ייחסו חשיבות רבה לחריזה. לפי דעתם, לא ניתן להחשיב יצירה כלשהי כשירה אם חסרה בה החריזה. בשירי ימי הביניים החריזה היא בולטת ומורכבת ומעידה על עושר לשוני רב של המשוררים. המשוררים בימי הביניים דרשו שהחרוז יצור הקבלה לא רק בהברה האחרונה אלא גם בעיצור הקודם לתנועה האחרונה של המילה הנחרזת.
===חרוז מבריח===
תבנית חריזה זו הייתה מחייבת בשירת ימי הביניים. כל אחד מבתי השיר הסתיים בחרוז זה ללא יוצאים מן הכלל. לעיתים קרובות החרוז הופיע כחלק מ'''תפארת הפתיחה''' גם בסוף של הדלת בבתים הראשונים של השיר.


===חריזה פנימית===
על מנת לגוון במקצת את המונוטוניות של החרוז המבריח שולבו בשיר במקומות לא קבועים חרוזים נוספים. חרוזים אלו יכלו לשמש כדי להדגיש מילים מסויימות ולהוספת חן לשיר. החריזה הפנימית לא הייתה דבר מחייב בשירת ימי הביניים.


__NOTOC__
__NOTOC__
[[קטגוריה:ספרות]]
[[קטגוריה:ספרות]]