ב. "להישאר או לעלות"- התלבטות בין שני עולמות לקראת היציאה ההמונית, התנועה הציונית כמנהיגות הקהילה: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

ב. "להישאר או לעלות"- התלבטות בין שני עולמות לקראת היציאה ההמונית, התנועה הציונית כמנהיגות הקהילה (הצגת מקור)

גרסה מ־13:19, 9 ביולי 2007

נוספו 1,594 בתים , 9 ביולי 2007

←‏התנועה הציונית כמנהיגות הקהילה:

DaViDHsikum

מפעילי מערכת

2,362

עריכות

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ==התנועה הציונית כמנהיגות הקהילה:==
+הרב ששון כדורי, וכמוהו רבים ממנהיגי הקהילה האמידים לא רצו לעלות לא"י, כיוון שצעד כזה היה כרוך באיבוד נכסי הנדל"ן שברשותם וסגירת עסקים כגון בנקים ועסקי חלפנות אשר לא יכולים היו להתקיים בא"י. הנהגה זו לא טרחה להרגיע את הציבור בקשר לעלייה או למצב הקשה בעיראק. בדצמבר 1949 מחליף אותו יחזקאל שמטוב, אשר היה מתומכי העלייה, ופעל בשיתוף עם התנועה הציונית. אל הדלת הפתוחה שנוצרה ע"י חוסר הבעת הדעה של הרב כדורי התפרצה התנועה הציונית עם תשובתה הברורה והחד משמעית – ישראל. כך הפכה התנועה הציונית להנהגתה הרשמית של הקהילה היהודית. בתחילה חיכו המנהיגים לאישור ממשלת ישראל על נכונותה לקבל את יוצאי עיראק, לנוכח הוויכוח שהיה בארץ בדבר קליטת העולים. אולם בסופו של דבר החלו את ההרשמה לעליה כיוון שהאמינו כי מדינת ישראל לא תתנכר אליהם ותסייע בקליטה. הפעילים הפיצו כרוז אשר דיבר בשבח העלייה, והוקרא בבתי הכנסת ברחבי הארץ. חשיבותו הייתה בכך שחובר מטעם התנועה, ובכך נתן משנה תוקף לקריאת מדינת ישראל לעולים.
 [[קטגוריה:העליות הגדולות מארצות האסלאם בשנים 1948 -1967(זמני)]]