2,362
עריכות
ההעירכות הבריטית בעקבות המאורעות : הוועדות, "הספרים הלבנים" הראשון והשני ואיגרת מקדולנד: הבדלים בין גרסאות בדף
ההעירכות הבריטית בעקבות המאורעות : הוועדות, "הספרים הלבנים" הראשון והשני ואיגרת מקדולנד (הצגת מקור)
גרסה מ־09:35, 10 ביולי 2007
, 10 ביולי 2007←איגרת מקדונאלד לויצמן (פבואר 1931)
אין תקציר עריכה |
DaViDHsikum (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== הספר הלבן של צ'רציל === | === הספר הלבן של צ'רציל === | ||
במקביל הממשלה הבריטית שלחה למזה"ת את שר המושבות וינסטון צ'רצילי על מנת לבנות הסדרים פולטים וטריטוריאליים במזה"ת לאחר תבוסת טורקיה. צ'רציל הגיע לקהיר שבמצרים (1921) ושם יזם כנס של כל המנהיגים הערבים באיזור. להלן להחלטות שהוא קיבל ביחס למדיניות הבריטית בא"י, מדיניות שקיבלה את השם "הס' הלבן של צ'רציל ( | במקביל הממשלה הבריטית שלחה למזה"ת את שר המושבות וינסטון צ'רצילי על מנת לבנות הסדרים פולטים וטריטוריאליים במזה"ת לאחר תבוסת טורקיה. צ'רציל הגיע לקהיר שבמצרים (1921) ושם יזם כנס של כל המנהיגים הערבים באיזור. להלן להחלטות שהוא קיבל ביחס למדיניות הבריטית בא"י, מדיניות שקיבלה את השם "הס' הלבן של צ'רציל (1922)" : | ||
1. צ'רציל החליט להקים יחידה פוליטית חדשה במזה"ת בשם עבר הירדן ובן הברית הבריטי עבדללה קיבל את התואר אמיר (=המלך). המשמעות של הקמת עבר הירדן, לתנועה הציונית, הייתה שמעתה והלאה לבריטים יש מחויבות לבנות את הבית הלאומי רק בעבר הירדן המערבי ולא המזרחי (בירדן). | 1. צ'רציל החליט להקים יחידה פוליטית חדשה במזה"ת בשם עבר הירדן ובן הברית הבריטי עבדללה קיבל את התואר אמיר (=המלך). המשמעות של הקמת עבר הירדן, לתנועה הציונית, הייתה שמעתה והלאה לבריטים יש מחויבות לבנות את הבית הלאומי רק בעבר הירדן המערבי ולא המזרחי (בירדן). | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
2. הבית הלאומי היהודי יקים רק בא"י המערבית לא בא"י המזרחית (ירדן). פרט לכך, הס' הלבן של צ'רציל הבטיח את זכויותיהם בא"י ומעתה והלאה הוא שימש בסיס למדיניות הבריטית בא"י. | 2. הבית הלאומי היהודי יקים רק בא"י המערבית לא בא"י המזרחית (ירדן). פרט לכך, הס' הלבן של צ'רציל הבטיח את זכויותיהם בא"י ומעתה והלאה הוא שימש בסיס למדיניות הבריטית בא"י. | ||
== מאורעות תרפ"ט == | == מאורעות תרפ"ט == | ||
| שורה 48: | שורה 47: | ||
בחודש ספטמבר 1930 ועדת שאו פרסמה את ממצאיה והמלצותיה ושם נאמר : | בחודש ספטמבר 1930 ועדת שאו פרסמה את ממצאיה והמלצותיה ושם נאמר : | ||
א. הועדה הטילה את האשם לפרוץ מעשי האיבה על הערבים, היא טענה שהתפרצות האלימה של הערבים נעשתה בצורה בלתי מוצדקת וללא התגרות מהצד היהודים. | א. הועדה הטילה את האשם לפרוץ מעשי האיבה על הערבים, היא טענה שהתפרצות האלימה של הערבים נעשתה בצורה בלתי מוצדקת וללא התגרות מהצד היהודים. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
'''ועדת סימפסון''' | '''ועדת סימפסון''' | ||
הממשלה הבריטית החליטה על מינויה של ועדת נוספת , זו הייתה ועידת סימפסון. | הממשלה הבריטית החליטה על מינויה של ועדת נוספת , זו הייתה ועידת סימפסון בראשותו של הופ-סימפסון. הופ-סימפסון קיבל סמכות לבדוק את שטחי הקרקע החקלאי בא"י והוא התבקש לתת חוות דעת האם בנסיבות הללו אפשרי להמשיך עלייה והתיישבות יהודית בא"י. ועדת סימפסון נפגשה עם יהודים, ערבים ובריטים. היא נעזרה בתצלומי אוויר ולבסוף פרסמה את ממצאיה והמלצותיה : | ||
א. הוועדה קבעה שאין יותר קרקע חקלאית עודפת בא"י ולכן כל התיישבות יהודית נוספת עלולה להביא בהכרח לנישול חקלאים ערבים מהקרקע. | א. הוועדה קבעה שאין יותר קרקע חקלאית עודפת בא"י ולכן כל התיישבות יהודית נוספת עלולה להביא בהכרח לנישול חקלאים ערבים מהקרקע. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
הספר הלבן התקבל בתדהמה, בכעס ובתסכול ע"י התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י.כל זאת נוכח העובדה שברטניה התכחשה מהתחייבותה. נשיא התנועה הציונית, חיים וייצמן, שיישב בלונדון החליט להתפטר מתפקידו וזאת כמחמאה על המדיניות הבריטית החדשה. יש לזכור שלחיים וייצמן היו קשרים הדוקים, בלתי אמצעים עם התקשורת הבריטית, עם חברי הפרלמנט הבריטי וחברי הממשלה הבריטית. כל אלה תמכו והצדיקו את הנהגתו והטיחו ביקורת על הס' הלבן של פאספילד. ככל שהזמן חלף ביקורת זו החריפה. לכן ר"מ בריטניה מקדולנד הזמין את חיין ויצמן לשיחה ובה הוא נסוג מכל ההחלטות של הספר הלבן של פאספילד. יתר על כן ב-13.2.1931 ר"מ שלח מכתב לחיים וייצמן שבו הבטיח בשמה של ממשלה הבריטית שברטניה ממשיכה לראות עצמה מחויבת לבנות ליהודים בית לאומי, לעודד עליה והתיישבות יהודית בא"י.ועוד כצב ר"מ שכל ההגבלות של הס' הלבן השני היו זמניות ומטרתן הייתה להבטיח את השקט וההרמוניה שבין היהודים לערבים בא"י. | הספר הלבן התקבל בתדהמה, בכעס ובתסכול ע"י התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י.כל זאת נוכח העובדה שברטניה התכחשה מהתחייבותה. נשיא התנועה הציונית, חיים וייצמן, שיישב בלונדון החליט להתפטר מתפקידו וזאת כמחמאה על המדיניות הבריטית החדשה. יש לזכור שלחיים וייצמן היו קשרים הדוקים, בלתי אמצעים עם התקשורת הבריטית, עם חברי הפרלמנט הבריטי וחברי הממשלה הבריטית. כל אלה תמכו והצדיקו את הנהגתו והטיחו ביקורת על הס' הלבן של פאספילד. ככל שהזמן חלף ביקורת זו החריפה. לכן ר"מ בריטניה מקדולנד הזמין את חיין ויצמן לשיחה ובה הוא נסוג מכל ההחלטות של הספר הלבן של פאספילד. יתר על כן ב-13.2.1931 ר"מ שלח מכתב לחיים וייצמן שבו הבטיח בשמה של ממשלה הבריטית שברטניה ממשיכה לראות עצמה מחויבת לבנות ליהודים בית לאומי, לעודד עליה והתיישבות יהודית בא"י.ועוד כצב ר"מ שכל ההגבלות של הס' הלבן השני היו זמניות ומטרתן הייתה להבטיח את השקט וההרמוניה שבין היהודים לערבים בא"י. | ||
[[קטגוריה:היסטוריה א']] | |||