ייחודה של התנועה הציונית בראשית דרכה: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 4: שורה 4:
====קווי דמיון:====
====קווי דמיון:====


א. תהליכי חילון – שינויים במקומה של הדת בחייהם של בני האדם. במאה ה- 19 מעמד הדת, הן בקרב היהודים והן בקרב דתות אחרות ירד, לנוכח עליית ההשכלה והתפיסה המדעית.
'''א. תהליכי חילון –''' שינויים במקומה של הדת בחייהם של בני האדם. במאה ה- 19 מעמד הדת, הן בקרב היהודים והן בקרב דתות אחרות ירד, לנוכח עליית ההשכלה והתפיסה המדעית.


ב. היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות – היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות היה, הקמת מדינה ריבונית עצמאית, בה יוכלו בני הלאום, לחיות על פי זכות ההגדרה העצמית ולפתח בה את ייחודם.
'''ב. היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות –''' היעד הפוליטי של התנועות הלאומיות היה, הקמת מדינה ריבונית עצמאית, בה יוכלו בני הלאום, לחיות על פי זכות ההגדרה העצמית ולפתח בה את ייחודם.


ג. תודעה לאומית – הצלחתה של התנועה הלאומית היתה תלויה ביכולתה לפתח בקרב רבים את התודעה הלאומית, לכן:
'''ג. תודעה לאומית –''' הצלחתה של התנועה הלאומית היתה תלויה ביכולתה לפתח בקרב רבים את התודעה הלאומית, לכן:
:* מנהיגי התנועות הלאומיות יחסו חשיבות ליצירה ולטיפוח של התודעה הלאומית והקדישו מאמצים ומשאבים לחיזוקה.
:* מנהיגי התנועות הלאומיות יחסו חשיבות ליצירה ולטיפוח של התודעה הלאומית והקדישו מאמצים ומשאבים לחיזוקה.
:* טיפוח התודעה הלאומית היה כרוך, בדרך כלל, בעימות עם העבר הקרוב וחיפוש לגיטימציה בעבר הרחוק של הלאום.
:* טיפוח התודעה הלאומית היה כרוך, בדרך כלל, בעימות עם העבר הקרוב וחיפוש לגיטימציה בעבר הרחוק של הלאום.


ד. גורמים מסייעים לתנועות הלאומיות – מנהיגי תנועות לאומיות נעזרו בדרך כלל בכוחות מדיניים חזקים, כדי להשיג את יעדם הפוליטי באמצעות: בריתות, פיתוח יחסי תלות, ניצול אינטרס משותף ו/או מאבק נגד אויב משותף.
'''ד. גורמים מסייעים לתנועות הלאומיות –''' מנהיגי תנועות לאומיות נעזרו בדרך כלל בכוחות מדיניים חזקים, כדי להשיג את יעדם הפוליטי באמצעות: בריתות, פיתוח יחסי תלות, ניצול אינטרס משותף ו/או מאבק נגד אויב משותף.


====קווי שוני:====
====קווי שוני:====