משבר ארבעת החודשים הראשונים: הבדלים בין גרסאות בדף

המלחמה בערים המעורבות ובדרכים, כמו גם הפשיטות על הישובים הרחוקים, גרמו לבעיה אצל מנהיגי הישוב. ההנהגה חשבה שצריכים להגביל כמה שיותר את האלימות בארץ, כי אחרת האו"ם אולי ישנה את החלטתו וירצה לשים כוח זר בארץ. אבל, כשהלחימה התפתחה והגיעה לשיאה בנפילת גוש עציון וברצח הל"ה, ראו מנהיגי הישוב שמדיניות ההבלגה כבר לר תעזור כי שנתיים אחרי השואה העולם לא רוצה לשמוע על רצח יהודים. ההנגה החליטה לקחת יוזמה ב[[תוכנית ד']].