סיכום כללי בנושא: מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

בן גוריון, יו"ר הסוכנות היהודית ומנהיג הישוב החליט לקחת את הסיכון מפני שהאמין שבהתארגנות נכונה, בגיוס כללי ובמשמעת של הארגונים הלוחמים אפשר יהיה לעמוד באתגר. ואכן ב 14 במאי אחר"צ בת"א, הוכרז הישוב היהודי כמדינה ושמה "ישראל", מונתה ממשלה ומועצת עם זמנית, ונחתמה מגילת העצמאות. ההחלטה נכנסה לתוקפה ב 15 למאי מיד עם עזיבת הבריטים את הארץ. המלחמה החלה כבר באותו לילה.

ג.  

עם הקמת המדינה הוחלט על פירוק המחתרות והקמת  "צה"ל", שבתוכו השתלבו שלושת המחתרות והפלמ"ח. ארגון ההגנה היה הגוף המרכזי שהרכיב את צהל אליו הסתפחו אנשי האצ"ל והל"י שהתפרקו בהסכמה (פרט לירושלים, בה פורקו המחתרות מאוחר יותר). בן גוריון הבין שבמדינה ריבונית אסור שיהיו כוחות צבאים שאינם סרים למרות הממשלה ולכן החליט כך. זו הייתה החלטה קשה לאנשי הארגונים שאיבדו את מעמדם ועצמאותם (הדבר בלט בפלמ"ח), אך הם הבינו ברובם את גודל השעה ולכן הסכימו להנחיה.  פרשת אלטלנה ביוני 1948 מסמלת את היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל וגם מסמלת את נחישותו של בן גוריון להקים מדינה ריבונית ומסודרת, בה מונופול הכוח שמור בידי הממשלה החוקית.

הנשק של צה"ל הגיע ממקורות שונים: נשק המחתרות, נשק מיצור עצמי ורכש ממדינות שונות במיוחד מצ'כוסלובקיה והוא כלל, נשק קל, ארטילריה, מעט מטוסים, ורכב משוריין.  

גיוס החובה, המתנדבים מחו"ל ורכש הנשק הפך את צה"ל לצבא גדול וחזק יחסית, שיכל לגבור על הצבאות הערבים בשל גודלו, נסיונו ואירגונו.

===השלב השני של מלחמת העצמאות===

מ-15 במאי 1948 ועד לחתימה על הסכמי שביתת הנשק.