קח מצביה דמי עינב באקדחה / שמואל הנגיד: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
פירושי מילים
'''פירושי מילים'''


1 דמי ענב - היין. אקדח – א) אבן אדומה ויקרה ששימשה בימה"ב לקישוט בניינים;  ב) גביע.
דמי ענב - היין. אקדח – א) אבן אדומה ויקרה ששימשה בימה"ב לקישוט בניינים;  ב) גביע.


  ברה – נקייה, טהורה, זכה, בהירה, לבנה. מלקחה - שלקחו אותה. "אש בתוך ברד" – אש
ברה – נקייה, טהורה, זכה, בהירה, לבנה. מלקחה - שלקחו אותה.  


  התשוקה שמציתה הנערה היפה, המגישה את גביע היין.
"אש בתוך ברד" – אש התשוקה שמציתה הנערה היפה, המגישה את גביע היין.


2 שפתות - שפתיים. שני – צבע אדום עז. מרקחה - מזיגת בשמים, בעלת ריח טוב.
שפתות - שפתיים.  


3 חללים – הגברים שהנערה מפילה ברשתה. אודם - צבע אדום כאבן רובין. בדולחה - אבן יקרה,  
שני – צבע אדום עז.
 
מרקחה - מזיגת בשמים, בעלת ריח טוב.
 
חללים – הגברים שהנערה מפילה ברשתה.  
 
אודם - צבע אדום כאבן רובין.  
 
בדולחה - אבן יקרה, גבישית ושקופה או זכוכית לבנה.
 
 
 
'''סוג השיר והנושא המרכזי'''


  גבישית ושקופה או זכוכית לבנה.
סוג השיר והנושא המרכזי


שירי היין תיארו את המשתאות, שנערכו בחצרות הנדיבים. במרכזם עמדו בדרך-כלל תיאורים של הגן, העלמה או העלם, הצבי או הצבייה, מגישי כוס היין, תיאורו של היין, טעמו ושבחו והכלים בהם מגישים אותו.
שירי היין תיארו את המשתאות, שנערכו בחצרות הנדיבים. במרכזם עמדו בדרך-כלל תיאורים של הגן, העלמה או העלם, הצבי או הצבייה, מגישי כוס היין, תיאורו של היין, טעמו ושבחו והכלים בהם מגישים אותו.
שורה 25: שורה 35:


   
   
תוכן השיר
'''תוכן השיר'''
 


בית 1: קח מהנערה את היין האדום שבכוס הלבנה / שנראה כמו אש (התשוקה) בתוך ברד (צבע עורה של הנערה או צבעו הלבן של גביע היין).
בית 1: קח מהנערה את היין האדום שבכוס הלבנה / שנראה כמו אש (התשוקה) בתוך ברד (צבע עורה של הנערה או צבעו הלבן של גביע היין).
שורה 34: שורה 45:


   
   
פרשנות השיר
'''פרשנות השיר'''
 


השיר הוא מאד חושי (ראייה, טעם וריח) וחושני, עם רמיזות רומנטיות ומיניות. הוא עשיר בתמונות ומלא בדימויים ומטאפורות הקשורות לצבעים האדום - צבע של אהבה (שושנה), דם ויין, והלבן – צבע עורה של הנערה וצבע גביע היין.
השיר הוא מאד חושי (ראייה, טעם וריח) וחושני, עם רמיזות רומנטיות ומיניות. הוא עשיר בתמונות ומלא בדימויים ומטאפורות הקשורות לצבעים האדום - צבע של אהבה (שושנה), דם ויין, והלבן – צבע עורה של הנערה וצבע גביע היין.
שורה 51: שורה 63:


   
   
מטאפורה:  "דמי ענב" – כינוי מושאל ליין.
'''מטאפורה''':  "דמי ענב" – כינוי מושאל ליין.


   
   
דימויים:
'''דימויים''':


"כמו אש"; "כחוט שני"; "חך לה כיין הטוב"; "חציה כאודם" – כל הדימויים תורמים להצגת דמותה של הנערה הנחשקת כמי שיופיה וריחה נפלאים ומושכים את הגברים הנופלים חללים לרגליה.
"כמו אש"; "כחוט שני"; "חך לה כיין הטוב"; "חציה כאודם" – כל הדימויים תורמים להצגת דמותה של הנערה הנחשקת כמי שיופיה וריחה נפלאים ומושכים את הגברים הנופלים חללים לרגליה.
שורה 60: שורה 72:
   
   


ניגודים:
'''ניגודים''':


אש – ברד        ניגוד בין חום לקור – בין חום התשוקה לנערה לבין קרירותה כלפי החושק בה.
אש – ברד        ניגוד בין חום לקור – בין חום התשוקה לנערה לבין קרירותה כלפי החושק בה.


אודם – בדולח      ניגוד בין אדום ללבן – בין הצבע האדום של דם קורבנותיה לבין עורה הלבן והצח של הנערה.
אודם – בדולח      ניגוד בין אדום ללבן – בין הצבע האדום של דם קורבנותיה לבין עורה הלבן והצח של הנערה.
שיבוצים מקראיים:
 
 
'''שיבוצים מקראיים''':
 


א)      "אקדח" – שיבוץ מספר ישעיהו, נ"ד, 12 שם מתוארים ימי האושר לעתיד במטאפורות של אבנים טובות. המילה "אקדח" נזכרת בהקשר של אבן יקרה בצבע אדום.
א)      "אקדח" – שיבוץ מספר ישעיהו, נ"ד, 12 שם מתוארים ימי האושר לעתיד במטאפורות של אבנים טובות. המילה "אקדח" נזכרת בהקשר של אבן יקרה בצבע אדום.
שורה 76: שורה 91:


ה)      "דם חללים": שיבוץ מקינת דוד, ספר שמואל ב', א': "מדם חללים מקשת גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור" -  הרמז כאן הוא לאהבת דוד ויהונתן.
ה)      "דם חללים": שיבוץ מקינת דוד, ספר שמואל ב', א': "מדם חללים מקשת גיבורים קשת יהונתן לא נסוג לאחור" -  הרמז כאן הוא לאהבת דוד ויהונתן.
צימוד:
 
 
'''צימוד''':


דם - אדם – אודם: אלו ביטויים שונים לצבע האדום המסמל בו-זמנית גם יופי ותשוקה אך גם הרס ואכזריות (יין אדום, שפתיים אדומות, דם אדום).
דם - אדם – אודם: אלו ביטויים שונים לצבע האדום המסמל בו-זמנית גם יופי ותשוקה אך גם הרס ואכזריות (יין אדום, שפתיים אדומות, דם אדום).