סיכומונה נפתח מחדש לעריכה! על מנת לערוך סיכומים נדרש לפתוח חשבון.

מלחמת האזרחים - נצחון הקומוניזם

מתוך סיכומונה, אתר הסיכומים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלחמת האזרחים ניצחון הקומוניסטים 1945 – 1949

פצצות האטום שהוטלו ב-6 באוגוסט 1945 על הירושימה וכעבור שלושה ימים על נגאסקי סימנו תום מלחמת העולם השנייה. יפן נכנעה אך הגיסות היפנים עדיין נותרו שלמים וציפו להוראותיו של מפקד הגזרה האמריקאי הגנרל מקארתור. בהתאם להוראותיו הכוחות היפנים בסין ובמנצ'וריה היו אמורים להיכנע בידי כוחותיו של צ'אנג קאי שק, אלא שיום לפני הטלת הפצצה על נגאסקי הודיע מולוטוב, שר החוץ הסובייטי לשגריר יפן בברה"מ שתוך שעות ברה"מ תהיה במלחמה עם יפן. ולמחרת נכנסו הסובייטים למנצ'וריה והשתלטו עליה.

הסובייטים סייעו ל"צבא האדום" של מאו, שמנה קרוב למיליון חיילים, להשתלט על מנצ'וריה והיתרון שניסו האמריקאים לתת לצ'אנג קאי שק אבד.

כוחותיו של צ'אנג קאי שק קבלו סיוע מידי האמריקאים, שסיפקו לו נשק וציוד ואף הטיסו כמה מכוחותיו למנצ'וריה כדי שישתלטו על צירים מרכזיים במנצ'וריה שם עדיין שהו היפנים, כשהם ממתינים להיכנע לכוחות הסיניים על-פי פקודתו של הגנרל מקארתור, אלא שהסובייטים טרפדו את תוכניותיהם.

האמריקאים ניסו לתווך בין הצדדים נכשלו והעימות בין שני הצדדים התחדש.

מלחמת האזרחים נמשכה ארבע שנים שבמהלכה הסתבר שצ'אנג קאי שק איבד את "ההשראה השמימית", בצבאו פשטה דמורליזציה ובהדרגה בתחילה בודדים ובדרגה יחידות שלמות על ציודן חצו את הקווים והצטרפו לקומוניסטים.

כישלונו של צ'אנג קאי שק היה פועל יוצא ממחדלים פנימיים. הוא לא עמד בהבטחות לבניית חברה חדשה צודקת יותר על פי עיקרון רווחת העם של סון יאט סן מורו, וכן לא הצליח להתמודד עם הבעיות המסורתיות של סין עישון האופיום, השחיתות בצמרת השלטון והבעיות הכלכליות הקשות.

השחיתות בלטה עוד יותר לאור העובדה שאספקה וסיוע שהובאו לסין באמצעות "דרך בורמה" במחיר אנושי וכספי כבד עבר לידי המקורבים לשלטון שלא היססו להשתמש בו כדי להתעשר באמצעות השוק השחור.חייליו של צ'אנג נותרו ללא מזון, תשלום ולא זכו ליחס אנושי והעדיפו לערוק לצד הקומוניסטי שנראה כאידיאליסטי וצודק יותר.

בהדרגה הכין צ'אנג קאי שק את נסיגתו מסין. הוא העביר את אוצר ההמלכה שכיות חמדה ואוצרות אחרים לאי טייוואן ובשנת 1949 עבר עם כשני מיליון חיילים ותומכים אל האי ושלט בו עד יום מותו בשנת 1975. ואחריו שלט באי בנו עד 1988. בתחילה נראה היה שיש כוונה לנסות ולכבוש מחדש את סין, אך בהדרגה הרעיון הוחלף המגמה בדלנית עצמאית נפרדת ממדינת האם שהפכה לרפובליקה עממית קומוניסטית תחת שלטונו של מאו טסה טונג.